http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160heCopyright 2026 ???... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/60/61/38/386160/misc/13405358.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=9229094<div align="right" dir="rtl"> פעשם שניה נו... לפעמים עצוב, כמעט תמיד.. לא זה לא עובר לי.. כל כך הרבה עבר עליי בזמן האחרון שאפילו אין לכם מושג. איזו נפילה ענקית הייתה לי, מכל מיני סיבות. עד שבאמת נשברתי. ולא עמדתי בזה יותר.. עוד פעם הייתי מסתדרת איכשהו, אבל עכשיו, לא היה לי כבר למה, איבדתי כל משמעות וכל קשר לדברים אמיתיים, לרצונות שלי, לשאיפות שלי, זרקתי את עצמי ואת הדברים הכי יקרים לי. עד עכשיו אני משלמת על זה, מחיר גדול ויקר יותר מדי, כמה שאפשר לאבד ברגע כל כך קצר שזה מדהים.. כמה הרס, דם שירד לי ודרכים שיצרתי כדי להוציא את כל החרא מעליי, השיטות, הרעיונות הגרועעים ביותר, ההרסניים ביותר שלי. שברגע זה עשו את הדרך ההפוכה ממה שבאמת רציתי.. התעללתי בעצמי.הייתי משהו כמו חצי מתה חצי בן אדם.. ויש כאלה ששמו לב שזאת לא אני כבר, למרות שזה כבר הרבה זמן לא אני.. אבל אלו היו סימני מצוקה אחרונים. אבל כנראה שבסופו ש דבר הלקח של כל זה, מה שידעתי כבר ממזמן, שהדבר היחידי שיכול לעזור לך זה עצמך. לא אלוהים ולא אחרים ולא נעליים.. אין לי מושג מאיפה זה בא לי.... מה נשאר לי ממך? עננים כהים ואבק שוב רואה מקומט ציורים במבט. כ</div>Thu, 22 May 2008 01:22:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=9229094http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=9229094http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8955578<div align="right" dir="rtl">"ועוד כח רצון אהובתי השפויה" מילים לא יכולות להגיד הרבה, ואם אני אתחיל לדבר זה ישמע לא הגיוני הכל מסתבךךךך .. </div>Mon, 07 Apr 2008 21:47:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8955578http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8955578http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8716924<div align="right" dir="rtl"> 16! היומהולדת הזאת....... איזה חברים מדהימים! אני כל כך שמחה שיש לי אותכם....=] באמת, שטוב לדעת שיש אנשים שחושבים עלייך, וכייף תמיד לשמוע שאתה חשוב למישהוא.. במיחוד מתי שהוא צריך.. ומי שיודע, אז אני באמת הייתי צריכה את זה... יכולתי להיות בדיכאון כל היום, אבל כל החיבוקים וכולם וזה.. זה הכי עשה לי מצב רוח.. היה מן יום מיוחד כזה, שרו, בירכו והראו לי הרבה אהבה.. אז באמת לכל מי שטרח, וגם מי שסתם אמר מזל טוב =] זה אחד הדברים הכי כייפים בעולם... למרות הכל, אחד האנשים שהיה צריך להיות שם, ואם לא להיות אז לפחות לומר.... כלום, פשוט אין לי מילים לתאר.. לא ציפיתי שיקרה משהו תאמת, ובגלל זה לא התאכזבתי כל כך.. אבל באמת שלהיות כזה חרא ושקרן וכל מה שעשינו ובאמת שרציתי שיצליח.. ואין לי מושג מה לעשות עכשיו! וגם לא הכי בא לי להכינס לזה כי אז אני סתם אכנס לדיכאון, ודי "חוצפן" מגעיל" ואני בטוחה שהיו עוד הרבה מילים כאלו.. ולא אני אמרתי.... טוב מבחן ובוחן. למי יש כוח בכלל?.....................................................=[</div>Wed, 27 Feb 2008 21:33:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8716924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8716924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8542768<div align="right" dir="rtl"> הימים האחרונים מלאים בכלום. או ליתר דיוק- הרבה שינה וקצת מחשב... הטלויזיה לא פועלת בימים האחרוניםככה שאני גם מרגישה די מנותקת. אמ.. בבצפר משעמם, ותכלס די טוב. אין לי הרבה מה לומר... עדיף ככה, הרבה יותר טוב לי.. עוד כמה ימים טיול שנתי, וההתלהבות שלי לא משו, טוב אפשר להבין למה, אחרי כל ך הרבה טיולים וסמינרים וכו' וכו' איך טיול שנתי יכול להיות כל כך מרגש? אבלהעיקר שמפסידים בצפר.... =] בין כל החוסר מעש הזה, יש לי הרבה הרבה זמן למחשבה, והראש שלי עדיין עסוק בדבר אחד מזה חודש וחצי, ואני באמת לא מבינה עדיין כלום, ואין לי מושג איך לקרוא לדבר הזה.... וכל הזמן אני רק חושבת מה היה יכול להיות, ולמה זה היה ככה, ומה באמת קורה, ומה היה אפשר לעשות כדי למנוע....... ואין לי תשובות לשום דבר.. אז אולי באותו זמן זה נראה הפתרון היחידי, ובאמת שאמרתי, אבל כנראה לא מספיק, ואני לא יודעת כבר את מי להאשים.... ורק שיעזובבב אותי במנוחה קצתתת ושיתן לי להיות עם מישהו אחר- כזה שאיתו יהיה בסדר ולא נצטרך להתאמץ. בתקווה שלא יצאתי פקצה מפגרת- ליהי.</div>Thu, 31 Jan 2008 22:56:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8542768http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8542768http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8491545<div align="right" dir="rtl"> איזזה יווום ארוךךך! ומהנה =] כרגע חזרתי מהטקס השבעה של אחי, היה ממש נחמד.. כידוע או שלא, אחי בחיל הים, ומה שאומר הטקס היה מול הים, היה קר אבל ממש יפה :]כל החיילים האלה ... עם המדים הלבנים בכלל, עושה לי חשק לחבר חייל! ואני עוד אשיג לי אחד=] רק חיסרון בחבר חייל, שהחיילים לאמשתחררים הרבה הביתה[ תלוי איזה כמובן, בעיקר האיכותיים] , ככה אפשר לצאת עם מישהו איזה חודשיים ולראות אותו אולי פעם אחת חח.. אבא שלי סיפר שהוא יצא עם מישהי בצבא 3 חודשיםם וראה אותה רק פעמיים- שלושהפחות או יותר &gt;&lt; אחרי הטקס הייתי כל כך רעבבבבבבבבבה, הרבה זמן שלא הייתי רעבה ככה, אז הלכנו לקפה קפה באזור התעשייה, והזמנתי סלט בנ"ז.. את היומהולדת שלי אני בטוח הולכת לחגוג שם ! רק ממש לא בא לי לחשוב על הקלוריות של כל זה :/ סלט,סלט אבל יכול בערך קל' של המבורגר. ועוד השוקו :( מזל שרק אכלתי פריכיות בצהריים.... והודעה משמחת! אני יוצאת לגדנ"עעעעעע !!!!!!!!!!!!!!!!!!! למרות שאני לא עושה כלום בשיעור, ובחיים לא הכנתי שיעורי בית, והציון שלי לא משהו, ובכלל לא סימנתי בדף כלום, וגם היא תפסה אותי איזה 238247 פעמים שאני משח</div>Thu, 24 Jan 2008 22:23:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8491545http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8491545http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8471793<div align="right" dir="rtl"> יום מחורבן, פשוט ככה! בואו נתחיל מזה שהלימודים שלי חרא, ולמזלי ההורים שלי לא מתעסקים בי כל כך עכשיו... אז הנכשלים שלי לא מעניינים אף אחד.. וטוב שכך.. אף אחד לא מקשיב לי, וכולם אנשים כל כך אגואיסטים! ומגיע למי שמגיע! פשוט גועל נפש של יצורים, אני מתחשבת בכולם, או מנסה בכל מקרה, ולפעמים אני לא כל כך רוצה, אבל אני מתפשרת, ועושים לי פרצופים כמובן, ולמרות שזאת בכלל לא אשמתי.. ולמרות שאני הייתי אמורה לקבל את מה שמגיע לי.. אבל לא, גם אני מוותרת למרות שממש לא בא לי, וזה רק כדי שלכם יהיה טוב, ואני מקבלת סטירה כאילו אני חייבת למישהו משהו! מה נראה לכם!? אנחנו קבענו את מ שקבענו!! פתאום משנים תוכניות! וקובעים לי דברים ! ואז מחוסר ברירה אני נדפקת! וזה כל כך מעצבן! ואם פונים אליכם, תקשיבו! תפתחו את האוזניים ותהיו עריים למה שמסביבכם! ויש לי כזאת תכונה ותרנית שאני כל כך שונאת אותה, ויש לי מצפון, ולפעמים לא נעים לי אז אני לא עושה.. ואם לא היה לי את כל החרא הזה, החיים שלי היו בטח הרבה יותר מאושרים. והייתי במקום הרבה יותר גבוה.. מעצבן אותי כל כך שבזמן האחרון אני רק מחכה ללכת לישון, ולא בגלל האהב</div>Mon, 21 Jan 2008 21:37:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8471793http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8471793http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8404627<div align="right" dir="rtl"> אי אס באד אינגליש- ספיק איברו, בשששששיא העייפות, פשוט אין לי כוח לקחת את עצמי לתוך המיטה! וגם הבטחתי לעצמי שאני אעשה כפיפות בטן! אוופ, ישנתי רק איזה 5 שעות בלילה! וגם ככה בשאר הימים בין 5-7 שעות בלילה, ואיכשהו ביום שישי, שצריך לצאת ולבלות העייפות גוברת עליי ואני הולכת לישון מוקדם, אז אני מצטערת שלא באתי :( ובא לי כבר להיות איתכן :( אבל לא יוצא. שיגמר כבר כל החרא הזה! יש לי מיליון דברים לעשות.. אבל אני לא יודעת איך להספיק את הכל........ =/ אויי וקרה לי היום את הדבר הכי דוחה בעולם! אני לא אגיד מהו, אבל אני אנסה - נניח יש 2 בנים והם כל הזמן צוחקים ביחד ומתבדחים וכו' וכו' ואז אחד הבנים מוצא אצל השני מכתב שכתוב בו עד כמה הוא אוהב אותו וכמה הוא חושק בו! ואז זה מגעיל את הבן שקרא את המכתב כי זה מגעיל! אבל הם חברים טובים וזה נהיה מוזר =/ אבל הוא לא רוצה להפסיק להיות חבר שלו כי הוא החבר הכי טוב שלו! וכאילו.......... אוקי אי אפשר ממש להסביר את זה. אבל זה היה כל כך מוזר!! [ כאילו אתה? למה? בעעע] אני כזאת מטומטמת! כבר מלא זמן אני שואלת את עצמי מזה פרו? ואיך לכולם יש ולי אין? ולמה מי</div>Fri, 11 Jan 2008 23:36:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8404627http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8404627http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8390759<div align="right" dir="rtl"> שוב לחץ בלימודים, ועל זה כבר חפרתי מספיק.... אין כל כך על מה לכתוב..... החיים נהיו משעממים, יותר מדי משעממים.. אין ממש משהו ששווה לקום למענו בבוקר, עוד יום, אותם אנשים, אותם שטויות ודיבורים. עוד יום ועוד יום וזאת שגרה מעצבנת.. שום דבר לא הכי קורה כאן, וזה לא שהחיים שלי סוערים כל כך, הם די לא, אבל אני לא אוהבת את השעמום הזה.. אני אוהבת שינויים, מקומות חדשים, חוויות שונות, דברים חדשים... שיהיה קצת יותר מעניין פה ושם...... איפה השביתה, החופש, הראש הריק, והסתלבט הזה, איפה זה ואיפה אני איפה הכייף הזה ואיפה הראש שלי, מה יהיה בערב מה יהיה עוד שעה, עכשיו הכל מתוכנן, יוצאים בשמונה חוזרים בשלוש אוכלים, לומדים, מתלוננים, והולכים לישון. סוג של ייאוש כבר נהיה . לשלם את המחיר של מישהו אחר.... אז זה לא פייר מה שעושים לנו, תתמודדו. אף אחד לא הולך להציל אותנו. גם לא אותך חמוד שלי, צריך להתרגל ואתה סתם ילד מפונק, הגיע הזמן שתלמד את הלקח. אופפ ממש מדכא, ויש דברים שאני רוצה לעשות, אבל לא מצליחה, ונמאס אז דוחים לרגע האחרון ונדפקים שם, מן גלגל כזה שמסתובב, וכמה שלא אנסה לשנות, זאת מן</div>Wed, 09 Jan 2008 23:08:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8390759http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8390759http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8375837<div align="right" dir="rtl"> אוווווווופפפפפפפפפפ מחר מבחן בכימיה! ואני רק בעמוד 8 מתוך 38!!!!!!!!!!! אני לא מצליחה להתרכז כל כך, למרות שאני ממש מנסה.. ישנתי איזה שעה, הספקתי כבר לשתות קפה, ולאכול ארוחת ערב...... אבל זה לא מרכז אותי :( ואני שונאת תמקצוע הזה הוא כזה אידיוטי ומשעמם?! מה ההיגיון בו דאמט!! ועכשיו למזלי הטוב! יריני התקשרה ואמרה לי שרוב מה שכתוב בספר הוא לא רלוונטי בכלל וצריך רק איזה 15 עמודים מהכל :):) ככה שאני אתחיל ללמוד ואקווה שהכל יהיה לי בסדר מחר.. בתקופה האחרונה אני מתחילה לאהוב יותר ויותר את הכיתה שלי.... אנשים עוזרים שם שצריך, ובסך הכל יש שם אחלה אנשים =] גם מצחיק בשיעורים.. ואנחנו לא כאלה חרשנים, אלה סתם ילדים עם מזל ששמו אותם במדעית. מתחיל להיות שם מהנה, ואני כבר מחכה לטיול השנתי שנבלה כולנו ביחד ונתגבש! המורה שלי בכלל חושבת שאין לי חברים בכיתה .. הלכתי להנאתי עם חברות לא מהכיתה, וכנראה היא חושבת שאין לי חברים בכיתה אז היא הועילה בטובה לידע אותי "שבטיול השנתי את תוכלי להיות בחדר עם החברות מהשכבה, אבל באוטבוס את רק עם הכיתה" מה היא רוצה ממני :S החברות הטובות שלי לצערי לא איתי בכיתה,</div>Mon, 07 Jan 2008 20:12:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8375837http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8375837http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8369651<div align="right" dir="rtl"> אני לא מאמינה שזה קרה, אחי התגייס... כמה חיכיתי ואמרתי שהולך להיות כל כך שקט בבית, וזה יהיה לי טוב, אבל כל כך טעיתי, הרעש הזה, השמחה שהוא מביא הביתה, נכון יש ריבים מכות וצעקות אבל, ככה זה אצל כולם.. ועם כל זה יש גם הרבה צחוקים ושמחה ואהבה. אני כל כל מתעגעת! ורק היום הוא התגייס, התחלתי להיות עצובה כבר ביום שישי, שקלטתי שזהו, זה כבר לא יהיה כמו פעם ותקופה הסתיימה... כבר לא נהיה 3 ילדים בבית כל הזמן, עכשיו הוא יחזור רק פעם בחודש בערך, ולא נראה אותו כל כך הרבה ולא נגור ביחד, ומתי שהוא יצא מהצבא ,אני אתגייס.. והתקופה הזאת לא תשוב לעולם! ואני נדכרת כל הזמן בילדות שלנו, בשטויות שהיינו עושים, בשירים שהיינו ממציאים,השיחות .. היינו כל כך מבינים אחד את השני.. פתאום אני מרגישה שנהיה כל כך שקט, כבר בתקופה האחרונה.. אני כל כך מתגעגעת לילדות שלנו ביחד... אני מסתכלת בתמונות ונזכרת בדברים.. וכל כך עצוב לי :( כבר בכיתי מלא היום, כשליווינו אותו לתל השומר, אז היינו אני ההורים שלי אחותי וחברה שלו, הצטלמנו, צחקנו, אני הייתי בעיקר עסוקה בהלסתכל עליו, ולחשוב מה נעשה בלעדיו... ושקראו לו לעלות לאוטבוס, הרגש</div>Sun, 06 Jan 2008 21:05:00 +0200lihi_mo2602@hotmail.co.il (???..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386160&blogcode=8369651http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386160&blog=8369651