http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087I know I'm heading for disaster but I keep running faster and fasterheCopyright 2026 .::AnnA::.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/87/60/38/386087/misc/16694503.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11682119<div align="right" dir="rtl">טוב הנה הגיע לו פסח א' הדיאטתי, לצערי אני לא בקיעה במסורת הפסחית כי אצלנו לא חוגגים את הפסח הדבר היחיד שידוע לי הוא שפסח בצבא לא כל כך דומה לפסח בבית הספר. אין לנו חופשים גרנדיוזים כמו שהיה בימי התיכון ועכשיו מקבלי הדממה מסכנה וכמה ימי חופשים עלובים ומשעממים שנקטעים גם הם בסגירת שבת לקינוח. ופסח ב'...שאני לא אדבר עליו בכלל אני וחבר שלי סוגרים לסירוגין ובסוף יוצא ככה שלא נתראה בשבועיים הקרובים כשבעצם בחד כולם אמורים להתאחד בכלל. טוב כדי לכפר על גורלי הכה מר פינקתי את עצמי בכמה מגזינים שאני לא יכולה בלעדיהם...ובראשם הקוסמופוליטן האהוב שלי עם כל הטיפים המחייבים ביצוע שלו. יש שם גם כמה טיפים לדיאטות ולכושר שממש עשו לי פרפרים בבטן ואני אהיה חייבת לנשנש אותם ובתקווה גם לאמץ! וחוץ מזה אני גאה להכריז שניסיתי כל מיני דיאטות שחצי מהן בכלל המצאתי אבל כרגע אני חושבת שאני על המסלול השפוי והנכון לכרגע...אני עושה ריצה של חצי שעה ביום ורבע שעה של סיבוב חישוק לחיטוב הבטן והצדדים, ובנוגע לאוכל שגם הוא מרכיב חשוב מאוד בדיאטה הרגילהוהפסקתי אפילו לאכול בחדר האוכל בצבא, כי זה האויב הכי גדול! כל האוכל</div>Mon, 29 Mar 2010 19:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11682119http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11682119http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11673714<div align="right" dir="rtl">אממ טוב אז מאז שהפכתי להיות רכוש צבא והשלמתי אפילו עם העובדה שאין לי חיים לשנתיים הקרובות הזמן עובר לו לאט לאט.ואחד הדברים שאני מאוד אוהבת בתפקיד שלי זה שיוצא לי לפגוש משהו כמו 200 אנשים שונים ביום ועם כל אחד תמיד יש לנו שיחה של 5 דקות בערך...עד שאני אקח ממנו דם וכל התהליך שכרוך בזה...ובכלל אני תמיד משתדלת לדבר עם האנשים שאנ עושה להם את הבדיקה כדי שירגישו קצת יותר נוח ונעים בסביבה כי אחרי הכל אני כמעט בטוחה שאין מישהו שלא בא מתרגש ומפרפר בבטן לבדיקות כאלה.אז בין כל האנשים תמיד מגיים אנשים משונים חלקם ממש מוזרים חלקם מצחיקים חלקם נחמדים חלקם לא...כל קצוות האנושות מגיעים אלינו אני ממש מרגישה כמו פסיכולוג חחבאים אפילו אנשים שיכולים להיות אבא שלי ומדברים איתי על האח הגדול ועל ארץ נהדרת...בקיצור אין דרגות מבחינה חברתת באותו רגע וזה גורם לי להרגיש סמכותית משהו.אבל חוץ מזה יש גם תמיד המון המון עבודה וסגירות ובעיקר שמירות של יום בשבוע ככה שהחיים האלה מקשים תמיד עד כמה שהם רק יכולים אבל למזלי זה רק שנתיים ומתוכם כבר עשיתי 4 וחצי...חחח אבל לפחות אני אשתחרר לפני חבר שלי מועחעחעח!אז דווקא כשרצוי ו</div>Fri, 26 Mar 2010 10:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11673714http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11673714http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11577781<div align="right" dir="rtl">אוף מאז שעשו לנו מסדרי יציאה בכל יום אני באמת חסרת חיים שמגיעה הביתה ב7 כל יום....מה כבר נותר לי לעשות פה?!והכי מחורבן זה שמאז שהתגייסתי השמנתי באיזה 7 קילו...שזה המון!!! מה זה השטויות האלה ככה שמהיום אני בדיאטה ולא סתם דיאטה אלא אחרת רצינית צבא מקולל רק התחת והמירמור גודלים בו.אבל הכי מעצבן שמרוב שתקועים כל היום, כל יום, עם אותם אנשים מתחילים להשתגע ולראות כל דבר קטן שהם עושים כמעצבן...בעיקר עם מדובר בלסיים את העבודה שלך כמה שיותר מהר...כי אני לא סובלת כשמתעצלים או רואים שיש עבודה ומעדיפים לשבת בצד ככה שלאחרונה אני מוצאת את עצמי מתווכחת עם בנות כי מעצבן אותי הבטלנות שלהן או שפשוט הן לא עושים את הדברים בדרך שלי..כמובן תמיד נראית לי כהכי נכונה לא יודעת עם היא כזאת אבל לרוב מסתבר שכן. ובעצם אני די אשמה כי יכולתי לבחור את הצד הנינוח שיושב וצופה במתרחש אבל פשוט לא מסוגלת כי אם אני לא אעשה את העבודה במהירות וביעילות ועוד מישהי לא תעשה ועוד מישהי לא תעשה בסוף תבצר שרשרת של עבודה שלא הולכת להיגמר.ואי לא זוכרת מתי עידכנתי בפעם האחרונה אבל זה רק בגלל שבצורה חד פעמית ומפתיעה חבר שלי סידר לעצמו ש</div>Mon, 08 Feb 2010 18:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11577781http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11577781http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11550803<div align="right" dir="rtl">אופס מבלי לשים לב התחלתי להזניח את הבלג בפעם המי סופר איזו...טוב בעצם יש לי סיבה די טובה, כי כשחבר שלי חוזר מהצבא לשבוע שלו בבית האמת שום דבר אחר מלבדו לא מעניין אותי כלום ואני מוצאת את עצמי מקדישה לו כל דקה מזמני הפנוי ואפילו נהנת מזה. עוד מעט נוכל בגאוה להגיד שעברנו חצי שנה של עליות ומורדות אבל בעיקר אושר וגילוי רב על העובדה שאולי בעצם מצאתי סוף סוף את החלק השני שלי ואני גם יכולה להגיד בבטחה שכן יש לי ניסיון מקשרים קודמים רצינים ורוכי טווח, שהקשר הזה הוא יוצא דופן ומיוחד במינו ונכון לרגע זה אני מייחלת לעצמי שזה יהיה הבנאדם שאני אבלה איתו את שארית חיי! בלי עין הרע כמובן.אממ טוב אז בעיקרון הוא חזר ביום ראשון הביתה ואני ובן עושת יומיות שכמותי דאגתי לדהור הביתה כמה שיותר מהר...כשבאתי החלטנו שניסע לתל אביב לאכול משהו, כמובן שמצאנו את עצמנו בקינג ג'ורג' הזול והאהוב, ועל הדרך נהנו לגלות כמה זה משתלם וכיף לנסוע במדים לכל מקום ובחינם, עלינו על מלא קוי אוטובוס שחלק מהם היו סתם בשביל הנסיעה בנוף העיר התל אביבית, ודאגנו לשבת גם במושבים הראשונים כדי שתהיה לנו זוית רחבה יותר, ובדיוק התחיל לרדת גשם</div>Tue, 26 Jan 2010 22:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11550803http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11550803http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11525617<div align="right" dir="rtl">בשכונה קטנה על מיטה כחולהאת אומרת שהכל יהיה בסדראם רק ניתן לזה קצת זמןתסתכלי עלי תחייכי אלי את יודעת כמה זה עושה לי טובשאת שוכבת לצידייש לי רק דבר אחד לומר לך הוא מכל הלב את הכי טובה בעולםאני כל כך אוהב אותך זה לפעמים כואבמתרוקן מכל הכעסים העצב השקרים כשאת איתי אוחזת בידיואומרת שאת אוהבת אותיאין לי חיים בשבוע שחבר שלי נמצא בצבא...אבל החים היחידים שיש לי עדיין זה במעבדה בצבא חחואתמול ביום חמישי אני ועוד מישהי מהמחלקה שלי היינו צריכות לעשות משלוחים, שזה כל הבדיקות והדגימות שאי אפשר לבצע אותן אצלנו במעבדה נשלחות לבתי החולים השונים כי כל אחד מתמחה בבדיקות מסוג שונה...שזה טירטור נוראי! נאלצנו לנסוע עם שלוש צידניות כבדות לתל השומר משם לאסף הרופא משם לאיכילוב אחרי זה לנס ציונה ולאבו כביר...וכל זה לקח לנו חמש שעות מבוזבזותתתת @#$#%~!בקיצור אני לא אוהבת לעשות משלוחים.אבל חוץ מזה הכל טוב ויפה בהתחלה חששתי קצת מלקחת דם מאנשים במשך שנתיים רצופות אבל אחרי שיומיים רצופים עשיתי את זה דווקא דיי התאהבתי בזה וגיליתי שזה יכול להיות דווקא מאוד כיף ואפילו מבדר...כי ככה זוכים לפגוש נשים מאוד מעניינים וגם עם</div>Fri, 15 Jan 2010 13:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11525617http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11525617http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11516422<div align="right" dir="rtl">ואו שלום...טוב נכנסתי בתמימותי לאתר וראיתי את טבלת הפעילים...ונכנסתי ככה קצת לבלוגים והאמת שזה גרם לי להתגעגע לבלוגי האהוב... אפילו שאני נוטה לנטוש אותו בהתקפי כעס שכאלו..אבל לפעמים אני גם קצת מתגעגעת אליו. אני לא זוכרת כמה זמן בערך לא הייתי פה וגם מן הסתם מאז שהתגייסתי הרבה מאוד עבר עליי, בעיקר כבר הספקתי להיכנס לשירות הסדיר שלי ולבנתיים גם להנות ממנו, ומי ששואל אז התפקיד שלי הוא עובדת מעבדה רפואית שרובו הוא פשוט מאוד לקחת דם מאנשים...ככה שזה תפקיד דיי חשוב וגם מעניין ותמיד יש אנשים מוזרים שמתנהגים בצורה הזויה אבל לפחות יש צחוקים :) בקיצור אני חושבת שאני מוכנה נפשית לחזור ולעדכן את הבלוג ואני מקווה שהתגובות פה לא יגרמו לי להתעצבן כמו בפעם הקודמת כי מן הסתם אני מודעת למראה שלי ולעובדה שהרבה נכנסים לפה רק בשביל לראות את התמונות אבל בכל זאת בואו נתנהג כמו אנשים בוגרים ושפויים. אמממ הספקתי לעבור חמישה חודשים עם חבר שלי ואני מאושרת יותר משהייתי אי פעם כי באמת מצאתי את הבנאדם שגורם לי לאושר ואחד שאיתו כל הרגשות שלי הם הדדיים ואפילו שיש לפעמים ויכוחים ואי הבנות אנחנו מהר מאוד לומדים להבי</div>Sun, 10 Jan 2010 19:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11516422http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11516422http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11373269<div align="right" dir="rtl">טוב החלטתי להוריד את התוספות כי זה יהיה די טיפשי ללכת לטירונות איתםיום שני הבא זהו להתראות לחיי האזרחות ומעניין מה אני אקבל בתור תפקידכמו ששמתם לב אין לי כוח לעדכן את הבלוג אבל פעם ב אפשר לזרוק פה תמונה או שתייםותודה רבה רבה לכל מי שאיחל לי מזל טוב מצטערת שלא עניתי לכולם פשוט לא היה לי מצב רוח כל כך וגם אני במחזור ככה שאני מרגישה דיכאונית ומשנה מצבי רוח כל שניה ^ ^תמונות מאתמולעם אף אדום וקפוא משבוע שעברזהו משעמם בחיים להתראות...</div>Sat, 07 Nov 2009 14:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11373269http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11373269http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11362887<div align="right" dir="rtl">אמממ...טוב השבוע עבר לו ואיתו גם הרבה אקשן והרבה ויכוחים טיפשיים..אבל גם הרבה יציאות נחמדות עם חברים טובים...נשארו לי רק עוד שבועיים עד הגיוס שלי, לא יודעת עדיין לאן אני הולכת כי זה כלל צהלי אבל מה שבטוח שאני ורצה יומיות ורק יומיות.ביום...חמישי נראה לי נסענו עם אנדרי להחלקה על הקרח בתל אביב...עכיו אני כרגיל חייבת להראות את עצמי ולבשתי עקבים כמו פוסטמהאלה יחסית עקבים חות והכל אבל אחרי הליכהשל שעתיים בהם קיבלתי את היבלות של החיים בע נאלצתי לקבץ פלסטרים כנדבות במקומות ציבוריים...!הלכנו לגני התערוכה והו שם איזה פעמיים חיפשנו את הקרח הזה בסוף מסתבר שזה בכלל מסביב בלונה פארק איזה עצבים ואני עם העקבים הדפוקים האלה עוד!!!אבל לא משנה מצאנו את זה ולקחנו ציוד הכל וקר שם רצח אבל נחמד דווקא נותן תחושה של שלג ולא ראיתי שלג כבר שנים...אז לבשנו את הסקייטים ואת מיליוני המגנים לכל חלקי הגוף מה שלקח לנו רבע שעה ואז כבר כשסוף סוף התלהבנו והיינו רגל אחת רחוקים מהמגרש ביקשו מכולם לצאת כי מנקים את המשטח לרבע שעה חח קיצר אין מזל והזמן אזל בגלל שהיינו ריכים להספיק לרכבת האחרונה אבל לא נורא התחלנו לגלוש לאט לאט</div>Mon, 02 Nov 2009 19:23:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11362887http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11362887http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11350082<div align="right" dir="rtl">הזמן האזרחי שלי הולך ואוזלללליצאתי דביבון מזוןהלכתי להמשיך להנות לי מהשבוע שלי עם אהובי...</div>Wed, 28 Oct 2009 15:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11350082http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11350082http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11337783<div align="right" dir="rtl">אעאעאעאעא שבוע עמוססססס!!!!מחר אחרי שאני אתעורר אני אדפוק פה חפירה ומיליוני תמונות אז חכו לי..כי לא הזנחתי לשווא ^ ^טוב אז ככה...התחלתי את השבוע בעבודה מעפנה בטירוף! לעמוד ברחוב ולחלק כרטיסיות הנחה לגבינה חדשה...והיחידים שבאמת עצרו להתעניין היו זקנים חרמנים או סתם חרמנים שרק חפרו לי וניסו להתחיל איתי בזול...אבל לא הייתי במצב רוח למשחקים והצהרתי שיש לי חבר שיתחפפו.ככה עברו עליי ארבעה ימים כשבסוף בכלל כבר התיישבתי שם ליד והעברתי 4 שעות בישיבה ומבחנים נפשיים עצמאיים שבוחנים את רמת השפיות שלי...היה קשה! אבל אני חזקה והתבגרתי..חחטוב ככה כל השבוע שעמום אחד גדול עד אתמול...יום חמישי...שברגע האחרון הודיעו לי שיש פרויקט חדש ליום אחד לחלק פחיות למשקה אנרגיה החדש הזה רד ריין...שזה עוד אחד מאלפי החיכויים של הרדבול וזה לחלק אותם במשחק הכדורגל של הפועל נגד וינה (מלא אוסטרים חתיכים!!!)אז באתי לשםוככה החלפנו לאוברולים הלא חביבים האלה אפשר להגיד...והתחלנו לחלק בלונים ופחיות שבמקרה גם הן בצבע אדום ככה שאפשר היה להבין את ההתלהבות של האוהדים של הפועל...היה שם מלא אנשים הזויים ומלא זקנים חרמנים כרגיל אבל ל</div>Fri, 23 Oct 2009 02:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (.::AnnA::.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=386087&blogcode=11337783http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=386087&blog=11337783