http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875אומנות,האהבה הגדולה שליheCopyright 2026 TheShocker. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/75/58/38/385875/misc/22185096.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=13039550<div align="right" dir="rtl">יש אנשים שכל מה שחסר להם על מנת להיות יפים זה להוריד כמה קילוגרמים. יש אנשים שצריכים לעשות תסרוקת. יש אנשים שצריכים מלתחה חדשה. יש אנשים שהם אלים מיתולוגים אבל בעצם הם האנשים הכי מכוערים בעולם. יש אנשים שלא משנה כמה שעות בשבוע הם יתאמנו במכון. הם יהיו האנשים הכי מכוערים בעולם. כי מתי תבינו שזה לא היופי החיצוני? תתפלאו איך שלמראה חיצוני מתרגלים במהירות. אבל לכיעור פנימי בחיים לא מתרגלים. ואני רואה אותך שקופה מולי. ואני יודע שאת מדהימה. ונכון שלא יקרה כלום ביננו ,אבל זה לא חשוב. רק רציתי שתדעי.כי לפעמים את חושבת שטויות. - נכתב ע"י בחור נורמטיבי,לכל אותן בחורות "מכוערות".</div>Sat, 04 Feb 2012 23:36:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=13039550http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=13039550http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12711908<div align="right" dir="rtl">גם לגיבורי על נשבר לפעמים, בסופו של יום הם חוזרים הביתה,לאישה והילדים. מעוד יום קשה של הצלת אנשים טיפשים ותמימים,לפעמים זה יכול להיות נורא מתסכל. לא תמיד אומרים לך "תודה". לפעמים רואים את זה כבדרך אגב. אנשים כבר לא מעריכים את זה שעפת אליהם כל הדרך בבגד גוף צמוד ותחתונים על מנת להציל אותם מנפילה מגג של בנייןאו מדריסה ע"י משאית או סתם פסנתר שעמד ליפול עליהם. ועוד להוסיף על זה את החום של ישראל. לסופרמן אין על מה להתלונן ,הוא חי לו בארה"ב עם מזג האוויר המושלם שלהם. אבל בגד צמוד פה בארץ! הרי אתם יודעים שטיפולי פוריות זה דבר לא זול. במיוחד עם הקושי של שביתת הרופאים... אז כן לא תמיד זה שווה להיות גיבור על,ולפעמים בא לך לפרוש . פשוט לעזוב הכל,לסגור את הבאסטה. אבל אתה קם בכל בוקר לעוד יום עבודה, כי אתה יודע שאתה חייב. כי בלעדיך העולם יהיה קצת פחות טוב,כי יש אנשים שלוקחים ממך דוגמה. כי יש קמצוץ של אנשים טובים ,שבישבילם אתה עושה זאת, שעבורם אתה קם וממשיף להילחם. תודה שהם קיימים . זה קשה ,יש את אותם ימים שבא לך לשבת בחוף הים עם כוס בירה ולשכוח מהכל. אבל אתה ממשיך לקום , </div>Sat, 27 Aug 2011 21:56:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12711908http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12711908http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12670054<div align="right" dir="rtl">בעקבות שיחה שהייתה לי בדצמבר 2010 עלה לי רעיון לשחזר תמונה ישנה של ההורים של סבתא שלי. כבר שמונה חודשים שאני עובד עליה כשאני מוצא זמן (מה לעשות ,חייל ). את התמונה אני מתכוון להדפיס ולתת כמתנת יום הולדת לסבתי בעוד חודש. קצת רקע: בתמונה סבא פנחס וסבתא גולדה (על שמה אני קרוי) ילדי בריה"מ עלו ארצה בשנות ה-70. אתם מוזמנים לפנות אלי במסנג'ר לשאלות. לנושא אחר, יש הרגשה של שינוי באויר. לאנשים נמאס לשתוק ,לקבל גזרות של הממשלה ולהמשיך בחיים הרגילים. רוחות של שינוי מנשבות ,ולא,לא כי זה "IN" להפגין ולהגיד מה אתה חושב. זהו מאבק שנוגע לכולנו,מנהיגים נופלים ומנהיגים נולדים במקומות כאלו. דעות מתייצבות,אנשים מבינים שיש בכוחם לשנות,חלק שואבים כוחות,חלק נותנים כוחת. בספטמבר תקום מדינה פלסיטנית,הכל יהיה שונה ולא ישוב לקדמותו.אני לא יודע מה יהיה,הלוואי ויכולתי להגיד שיהיה טוב. אבל עד אז אנחנו יכולים לישון בגאווה,להיות גאים באנשים הללו שנמאס להם לשתוק, להיות חלק מהם. כמו שרבים אומרים ,ציניות כבר לא באופנה בימים הללו. זה הזמן לחלום ,זה הזמן לשנות.לדעת שהילדים והנכדים שלנו ידעו</div>Sun, 07 Aug 2011 20:38:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12670054http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12670054http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12637196<div align="right" dir="rtl">זה הזמן לקחת את העיניינים לידיים. פוסט עדכון בהמשך...</div>Fri, 22 Jul 2011 19:11:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12637196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12637196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12576045<div align="right" dir="rtl">ה20 ליוני 2011,לא זו לא עוד שנה רגילה, וזה לא סתם חודש עבורי וזה לא עוד יום רגיל והצירוף שלהם ישמר בזכרוני לעד.הגעתי לקניון אילון שעתיים לפני פתיחת השערים,המון של אנשים מרגישים את ההתרגשות באוויר.עדין לא האמנתי שהוא בארץ,שהוא יעמוד על הבמה באותו אצטדיון שבו אני אהיה.מלווה בחבר וידידה נכנסו לאצטדיון ב19:30.אסף אבידן נתן את אות הפתיחה בדיוק ב-20:00, עם המראה הפאנקיסטי והקול המצמרר,בהחלט הביא שואו.מופע חימום? בהחלט הרגשתי מחומם.מיד אחריו עלתה ריקי לי ג'ונס, מה אני אגיד עליה?לא הכרתי אותה לפני,השירים הראשונים היו מעולים, לקראת הסוף גרמה לי לתנומה קצרה :) אבל הכל היה שווה את זה.חצי שעה הפסקה,התרצוצות של צוות התחזוקה על הבמה,ההתרגשות ניכרת באוויר.ואז שקט הכל חשוף .הקריין מדבר ומציג את בוב דילן. (סוף סוף!)אוגוסט 2008:הכל התחיל לפני יותר כ-3 שנים,כשמעתי קאוור לשיר mama you've been on my mind שיר כ"כ פשוט ,כ"כ עמוק ומכאן הדרך הייתה קצרה.מאלבומי להיטים ,לדיסקוגרפיה.הוא היה שם ,כמעט בכל מקום. בנסיעות הארוכות,במחשבות ,בתהיות על החיים.במבטים הארוכים מחוץ לחלון הרכב כשאני מתבונן בנוף המשתנה של מ</div>Thu, 23 Jun 2011 04:15:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12576045http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12576045http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12520854<div align="right" dir="rtl">נסעתי לחוף הקבוע שלי,כבר עברה שנה מאז שהייתי בים.בדרך ,הרדיו מנגן שירים מעולים. סוף סוף מזג האוויר מאפשר להכנס למים. מגיע לחוף בשעת השקיעה.אני כבר החלטתי אני נכנס למים לא משנה מה. מוריד חולצה ,הולך למים. טבילה ראשונה,המים קפואים.איזו הרגשה מעולה. אחרי הרבה זמן אני מרגיש באמת טוב. מיליארדי תאים קפואים בגופי זועקים לי את הבשורה הזאת. אני ממשיך לשחות בים ,כמעט לבד ,באופק ישנם עוד שלושה אמיצים שנותרו בים הקר. אני תוהה :"האם גם הם מרגישים כמוני?". ולרגע אחד הכל מתגמד,אין רעב באפריקה,אין מלחמות ,אין פרסומות כל 10 דק' בממוצע. אחרי מספר דקות חזרתי לחוף,ראיתי את השקיעה. מקבל החלטות לגבי הצעדים הבאים שלי,המוח שלי חוזר מהפסקת פרסומות. אני כבר יודע ,יהיו דברים שישתנו,יהיו דברים שיסרבו להשתנות. אבל לא משנה מה יהיה כל עוד יהיו מיליארדי תאים קפואים שיזכירו לי שאני חי. </div>Sat, 28 May 2011 22:26:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12520854http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12520854http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12469398<div align="right" dir="rtl">במלחמה בין המוח ללב ,המוח ניצח,והאמת זה בכלל לא רע. ללכת עם הלב זה לא תמיד הדבר הנכון.יש דברים שגרמו לי להתעוור.המצאתי לה תכונות שבכלל לא קשורות אליה. ולא אני לא ממעיט בערכה,יש בה כ"כ הרבה דברים יפים. אני מאמין שאפשר למצוא יופי בכל אדם. אבל היו אשליות שבראתי מתוך עיוורון. עכשיו אני יודע את האמת . עד לא מזמן מה שנותר ממני היה רק בקבוק זכוכית של קולה ריקה. ואיזה אדם שפוי מסתובב כיום עם קולה ריקה בתיק? ועוד מזכוכית! אז מוח יקר תודה לך על ההקלה ,בימים האחרונים אתה גורם לי להרגיש מעולה! אני מרגיש שסוף סוף אחרי המון זמן אני באמת חוזר לעצמי. מר לב ,אני מצטער על ההפסד,אבל לצערי כשמתאהבים באמת ,זה לא צריך להרגיש כ"כ רע. ובקרב הזה הפסדת. אבל מי יודע יהיו עוד מלחמות ,ובחלקן אתה תנצח. תלוי בעורך הדין שתשכור.ולמען ההגינות אני חייב לציין שנתת קרב טוב,זה היה קרוב אבל הטוב היה חייב לנצח. אדון מוח ,כמו שאמרתי לפני מספר פוסטים,הפרינגלס ישלח אליך בדואר . אני יודע שזה מאד רומנטי להגיד:"אני בוחר בדרך הלב".. אבל לא תמיד זאת הבחירה הנכונה. במילים פשוטות, לפעמים דרך הלב תקריב אתכם ל</div>Tue, 03 May 2011 21:01:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12469398http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12469398http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12451520<div align="right" dir="rtl">היום אני אלמד אתכם כיצד להכין הורוסקופ ביתי. המצרכים : 1.אתר החדשות האהוב עליכם. אופן העבודה: 1.כנסו לאתר החדשות שבחרתם. אני אכנס ל-Ynet,אבל זה תקף לגבי כל אתר חדשות. 2.בחרו 12 כתבות שונות מתחומים כגון : בריאות,כלכלה ביטחון וכו'. 3.העתיקו את כותרת המשנה\כותרת העורך. 4.הדביקו את הכותרת לעורך התמלילים האהוב עליכם. 5.עתה כל מה שנותר לעשות זה לשנות את רוב שמות העצם ל: אתה ואתם. לשנות הכול להטיות בלשון עתיד ולהוסיף פה ושם את המלים: "תקשור" ו"אנרגיות". ואל תשכחו לסיים בנימה חיובית. לפניכם דוגמה מכותרת שבחרתי: "נזק כבד נגרם למתחם מגוריו של שליט לוב בהפצצת כוחות נאט"ו בבאב אל-עזיזיה, וככל הנראה אחד המבנים נחרב לחלוטין. ישנם דיווחים סותרים על מניין הפצועים והלובים טוענים כי לפחות 15 נפצעו באורח קשה. במקביל, רמז שר החוץ הבריטי כי קדאפי הוא מטרה לחיסול באמצעות המל"טים האמריקנים שנשלחו ללוב". לאחר השינויים : נזק כבד יגרם למתחם מגוריו של ידיד קרוב בהפצצת אנרגיות רעות.וככל הנראה אחד המבנים ייחרב לחלוטין. יתכנו דיווחים סותרים על מניין הפצועים וכוחות שליליים יטענו כי לפחות 15</div>Mon, 25 Apr 2011 10:42:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12451520http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12451520http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12449647<div align="right" dir="rtl">אנחנו נולדים עם כ"כ הרבה שאלות שאפילו המנוסים והמבוגרים שבנו מתקשים לענות עליהן. איך נחיה את החיים שלנו? ואולי אין באמת דרך אחת נכונה,אולי אין שיטה. יכול להיות שהכול ערימה של שטויות במקום כלשהו בגלקסיה. יש לנו מספר שנים לחיות,לחלקנו יותר לחלקנו פחות. תלוי אם נולדנו בקניה או בשוויץ. בסוף המסע הזה מה אנחנו צריכים לראות? אולי לדאוג שיהיה לנו מצפון שקט? ומה עם החטא הקדמוני? זה שבגינו אנחנו כאן ,כביכול. הסקרנות שלנו,הרצון לנסות ,לטעום את מה שחדש להתנסות בטעויות,לטעום אותן. ו בכל דור חדש נשכח את הכל ושוב ניזכר כשזה יגע בבשרנו. האם זה באמת דבר רע? האם אוטופיה אינסופית הייתה גורמת לנו לאושר נצחי? ואם כן,האם זה היה מעיוורון? למה בכלל הגיע לנו האוטופיה הזו מלכתחילה? היינו צריכים לברוח ממנה. ואולי זאת המהות שלנו? לקבל דבר טוב ולזנוח אותו,ורק אז כשנרגיש בחסרונו נבין עד כמה טוב היה לנו. ואם נכון הדבר,הרי שמין אנושי טרוד בערמה של שטויות שהוא בעצמו ברא, ובעוד שאני כותב כאן עדין בורא את ערמת השטויות הבאה(כולל הטקסט הזה בכבודו ובעצמו). ומה נשאר ל</div>Sun, 24 Apr 2011 14:31:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12449647http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12449647http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12401452<div align="right" dir="rtl">החלטתי לעלות מספר איורים שלי מכל מיני תקופות. </div>Thu, 31 Mar 2011 20:18:00 +0200gil.2006@gmail.com (TheShocker)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385875&blogcode=12401452http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385875&blog=12401452