http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777תמיד חשבתי לעצמי איך אחרי 10 שנים של כתיבת יומנים והפיכה של כל העניין הזה ממש לטקס, מה היומן שלי היה אומר..heCopyright 2026 הילולה:-). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=8480014<div align="right" dir="rtl">יופי... אסוציאציות שעלו לי ליופי... שאיבת שומן, הגדלת חזה, הרמת חזה, הקטנת אף, פילינג, מניקור, פדיקור,ציפורניים, שעווה, גבות, לייזר, אפילציה, עיצוב שיער, פאן, בייביליס, החלקה, צבע, איפור, בגדים, חזיות, צעיפים, שרשראות, צמידים לרגל, צמידים ליד, צמידים לבטןצמידים לתחת..סיכות, עגילים, נצנצים, בשמים, מכוני כושר, דיאטה, תה משלשל, כדור משלשל, סם משלשל, מתיחת פנים, הרמת פנים, מילוי פנים, קריעת פנים, הסרת פנים והיריעה עוד קצרה מלהכיל... אההההה! הצילו! מי צריך את כל הבלאגן הזה? אחרי שנים בתנועת הנוער שלי שם כמה שיותר קרוע וזרוק כך גם יותר אופנתי אני מתחילה אט אט להיכנס לעולם המבוגרים ושם הקודים משתנים לחלוטין... הכל, כמעט, סובב סביב זה! חברה שלי בחמ"ל מבזבזת את כל המשכורת שלה על איפור וקרמים, אחרת מסדרת את היום שלה לפי הזמנים של הקרמים השונים, ויש הרבה... קרם גוף,חמאת גוף,קרם לחות, קרם ידיים, קרם פנים, ג'ל לניקוי ועוד כמה שאני לא זוכרת בטח בגלל הבורות שלי בנושא. זה פשוט בור ללא תחתית העניין הזה... מהרגע שנכנסים לזה, החוסר ביטחון הכי קטן הזה, ו...זהו, אלפי מוצרים ואלפי שקלים על הקרם הנכון והח</div>Wed, 23 Jan 2008 11:13:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=8480014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=8480014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=8352368<div align="right" dir="rtl">הנשים הצעירות פוסעות ברחובמעיפות מבט בחלונות הראווה כל כך מצודדות, כל כך נראות נפלאיום לאהבהמי מכן נשים יפות תהיה אישתי מי תחלוק את גורלה בגורלי מי תרצה לשתות מכוס תרעלתי אור ואהבהואני שקוע בעצבות,מתכרבל במתיקותהו, מלנכוליה, את אהובתי את הרי אישתי האמיתית, קטנונית וקנאית הו, מלנכוליה, את אהובתי הנשים הצעירות הלכו מזמןאספו את רגליהן הארוכות איתן אור של בין ערביים נח על הרחובאור ואהבההיא תיקח אותי הביתה מהורהר תחגוג איתי את בדידותי ביין מרתסלח לי על הכל ותסובב את הסכין הו באהבה ואני שקוע בעצבות...</DI</div>Fri, 04 Jan 2008 19:48:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=8352368http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=8352368http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=8200655<div align="right" dir="rtl">איזה מוזר... היה יום אחד השבוע ששאלתי את עצמי אם יכול להיות שדברים מתחילים להסתדר ואיכשהו תירצתי לעצמי בראש כל מני דברים והחדרתי לעצמי לראש את כל הדברים הרעים, מרגישה שקשה לי להודות בדברים טובים שקורים מפחד שהם לא אמיתיים ושעוד כמה ימים הכל יתפרק וייהרס ושוב אזכר בנוסטליגיות ב"תקופות הטובות"... אבל לא עוד... מותר לי לצהיר על כך שטוב לי, והנה כמה סיבות.: ציונים מדהימים בקורס (שניי 97 אחד אחרי השני) ,עברתי תיאורייה ואני אתחיל עכשיו סוף סוף ללמוד נהיגה, יש תחושת התקרבות לכמה חברים מהעבר (אני מקווה שזו לא תחושה דמיונית) ואפילו הכרתי מישהו חדש, out of the blue הוא צץ לו מהיי שם מערער את כל מה שידעתי על דייטים ועל דברים שבינו לבינה, לא עוד מחוות קיטשית והודעות דביקות, לא עוד להגיד את הדבר הנכון במקום הנכון, אלא פשוט להיות שם... ולתת לדברים לקרות לבד, וכנות... המון כנות, ויש הרגשה ,להבדיל מהפעמים הקודמות, שנשיקות ומזמוזים הם לא במרכז אלא איזה שהיא דרך ביטוי למשהו יותר עמוק....והמבטים שלו... והחיוכים שלו... נדמה כי ברגע שהכנות שם, שלא צריך להיות מישהו אחר או להרשים, שלא כל דבר מלחיץ כל כך</div>Sat, 15 Dec 2007 16:44:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=8200655http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=8200655http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7966323<div align="right" dir="rtl">א': אל תעזוב אותי, אל תשאיר אותי לבד מ': את תהיי בסדר, את תמשיכי ואת תהיי בסדר א': לא! אתה הבטחת, אתה הבטחת שאתה לא תשאיר אותי לבד מ': אני לא רוצה לעזוב אותך, אני פשוט לא יכול יותר... א': תעורר תתעורר! (מ' פתח את העניים לרווחה) א': תראה כולם כאן באו להגיד לך שלום, כולם נורא אוהבים אותך (דמעות זולגות מעניו) סבא: מה באת להגיד לי? אבא: שהכל נגמר (שתיקה) סבא: מתי? אבא: יום שישי בלילה סבא: הוא סבל? אבא:בשבוע האחרון, אתה רוצה לבוא לשבעה? סבא: דבר אחד אני רוצה, שתעזבו אותי בשקט. רב: זה הכל קבוע מראש, ביום שבו בן אדם נולד, כתוב לו מלמעלה מתי הוא ימות, לכל אחד יש תפקיד בעולם הזה,הוא סיים את תפקידו. ק': אז למה תינוק שמת בלידה צריך למות? רב: עזבי, את לא תביני את זה, זה משהו נסתר, זה משהו שאי אפשר להסביר לכל אחד, צריך להתקרב לדת, צריך את ההבנה הזאת. אם הוא לא היה מת מהמחלה הוא היה מת בדרך אחרת ק': גם אם לא היה לו סרטן? רב: אמרתי לךשלא תביני. ה': מה הם עושים? ש' (בן שלוש): הם מתפללים בשביל סבא שלי ה': איפה סבא שלך? ש': הוא עלה לשמיים. ע': תהיי חזקה בשביל אמא</div>Tue, 20 Nov 2007 02:31:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7966323http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=7966323http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7924034<div align="right" dir="rtl">לפעמים הייתי רוצה שמשהו כבר יקרה... ואני אומרת, במאמר מוסגר, אל תתנו לי חופש אם אין לי מה לעשות איתו. חופש ממה? למה? הרי אין לי באמת שליטה בחיים שלי:הרי אמא שלי תמשיך לנדנדולא להבין אותיוהוא ימשיך לחשוב שאנחנו ביחד ואני אמשיך להשאיר אותו בצד לזמנים שלבדואני אמשיך ללמוד פסיכולוגיה רק כדי לשבת בחדר מנוכר עם אנשים שאין לי מושג איך קוראים להם ואני אהיה בעוד חתונה עם אנשים שיש לי קשר דם איתם אבל אין להם מושג מי אני באמת ואני אצא לדייט וימאס לו או שימאס לי והמורים יצטרכו להשלים עם המשכורת הזעומה שלהם כי תכלס אף אחד כאן לא באמת מבין למה חינוך זה חשובויקימו את עיר הבה"דים כ הביטחון קודם להכל וימשיכו לאכול חיות ולענות אותם במשקים ועוד כמה ילדים ימותו באפריקה מרעב וגאידמק יהיה בסוף ראש ממשלה. אז מה זה משנה מה יקרה בדרך? לפעמים אני לא יודעת אם אני מעדיפה להיות בבית או בחמ"ל, שם אף אחד (ובעיקר אני) לא מצפה ממני להפוך סדרי עולם.... (או לעשות משהו עם עצמי) אני לא אוהבת להית פאסימית, אני נלחמת בזה.. ואני אפילו נחמדה להורים ועושה כלים וקניות ולומדת לתיאוריה (סוף סוף)והיי, אני אשכרה</div>Thu, 15 Nov 2007 01:53:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7924034http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=7924034http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7890758<div align="right" dir="rtl">4 חודשים... 4 חודשים להרגיש שכבר קר וצריך להוציא את הפוכים מהבוידעם 4 חודשים לבלות עם האנשים שסובבים את חייך, להודות, להתוודא, להקשיב, לשפוך... 4 חודשים לראות את השמש זרחת בבוקר ונעלמת בערב 4 חודשים להריח ריח של אדמה אחרי הגשם 4 חודשים לדמיין צורות וחיות בעננים 4 חודשים לראות לשמוע להרגיש לטעום להריח 4 חודשים ללמוד משהו חדש על העולם 4 חודשים להודות על המים והשמיים על האוכל וקורת הגג 4 חודשים ליצור משהו ולהכריז עליו כשלך 4 חודשים להרגיש אושר 4 חודשים להעביר הלאה רעיון או מסר 4 חודשים להגיד אני אוהב אותך 4 חודשים לשאוף את אוויר העולם לתוכך נשארו לו 4 חודשים, פחות או יותר... והדבר שהכי מזעזע אותי בכל הענייין הוא לא מגבלת הזמן הדחוק הזה... אלא העובדה המוגמרת, הידיעה שזה יותר מכל... 4 חודשים לסבול..... 4 חודשים לצפות בגוף מאבד מעצמו... איבר אחר איבר, מזדהם ולא מתפקד... 4 חודשים, לרצות שיגמרו... תהליכי מוות... לאט לאט.... בן אדם שהכרתי, שאהבתי, חלק מחיי, בן אדם חזקואיתן כסלע,יוצר,איש עבודה,עצמאי, חם, אוהב,פשוט, משפחתי.... הפך לבן אדם מבויש שהחיים כאילו צחקו עליו בג</div>Sun, 11 Nov 2007 03:26:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7890758http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=7890758http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7763849<div align="right" dir="rtl">לקום בצהריים ולישון עד שייתקשר והזמן יעבור מהר לבלוע ידע, כדי שלא ייגמר לאגור עובדות אולי יום אחד אשתמש באחת ואהיה חכמה מולו חזקה מולו לספור עד מאה עד מאתיים ורק אז להתקשר... בעצם רק עד אלפיים לא להתקלח להרגיש אותו בתוכי עוד קצת להסניף את האובססיה לשאוף אותה חזק להתמכר לאבד תחושה ולהרדם לקום בצהריים ולישון עד ש.. מוקדש לכל הבנות האובססיביות באשר הן..</div>Fri, 26 Oct 2007 15:50:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7763849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=7763849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7592652<div align="right" dir="rtl"> הבוקר שאחרי... לא כשהוא מתעורר איתי לאט לאט ומעיר אותי בנשיקה. הבוקר שאחרי דייטים, הבוקר השנוא עליי ביותר. נכון שיש את ההרגשה הזאת של ההתרגשות והצפייה והמחשבות על מה שהיה אתמול שמוסיף להכל את הייחודיות ואת הכיף אבל בל נשכח את התופעה כמו שאני מכנה אותה: . תופעת ההסרטה- האכילת סרטים ברמות, שמתבטת במחשבות ואמירות כמו "למה הוא לא התקשר עד עכשיו?""אולי הוא לא התעורר?" "כבר 5!" "אז שאני אתקשר?" "מה פתאום אם הואהיה רוצה לדברהוא היה מתקשר" "אז אולי הוא חושב אותה דבר לגבייך?" "לאא.. אבל הוא צריך להתקשר" "למה? כי הוא בן?מי קבע את זה?" "נו זה כמו שהוא שילםעליי בסרט" "זה כי אני חיילת" " "כן???" .... ואת ממשיכה עם זה עד למצב של א. אובדן חושים ב. כולם שונאים אותך כי את מדברת רק על זה ג. אם את מתקשרת אליו את נשמעת ממש מסכנה ונואשת ומתרגשת יותר ממה שהיית אם לא היית מסריטה את עצמך. נמאס לי מזה! בסך הכל בחור שראיתי פעם אחת, אז למה פתאום זה כזה קריטי? למה אני לא מסוגלת להמשיך בחיים וכל דבר שאני עושה כמו ללמוד למבחן, נעשה מעיק קשה ומעאפן ואני לא מצליחה להתרכז כי הראש מרוכז בו! ,דברנו וצחקנו על</div>Thu, 04 Oct 2007 18:42:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7592652http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=7592652http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7529936<div align="right" dir="rtl">לא רע לי כי שום דבר נורא לא קרה לא פוטרתי מעבודה או נכשלתי בבחינה לא רבתי עם החברה הכי טובה או נזרקתי בגסות.. לא שברתי יד וגם לאנכנסתי להריון לא גיליתי שאני מאומצת או גיליתי סוד אפל מהעבר אפילו הדג שלי לא מת... </div>Thu, 27 Sep 2007 01:26:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7529936http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=7529936http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7440198<div align="right" dir="rtl">הוא שלח לי הודעה -"שנה טובה"ואני החזרתי לו אחת, שתראה כמו בתפוצהיש לו יומולדת עוד מעטאני אשלח לו מזל טובוהוא יחזיר לי תודהושום דבר לא יקרהושום דבר לא קרהורק הראש שלי יעבוד שעות נוספות במחשבות שוואוהוא לא ידעמה אני מרגישהאם מצאתי עבודהעל הריב עם ההוריםועל הדמעה הקטנה שנצצה בשביל מה?</div>Thu, 13 Sep 2007 23:30:00 +0200chocolate3@walla.co.il (הילולה:-))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=385777&blogcode=7440198http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=385777&blog=7440198