<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Desert Road</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092</link><description>&quot;אמצא דרך. או שאסלול אחת.&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Aviel. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Desert Road</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/92/40/38/384092/misc/15697098.jpg</url></image><item><title>אפקט ההווה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=12138829</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש עבר,
יש עתיד,
ויש את הרגע. שלעתים ממש מתקשים להרגיש. אני לפחות, לעתים צריך להתאמץ כדי להבין, להפנים, לחיות, ליצור את ההווה, את הרגע.

יש עבר. עבר ממש קרוב, שבו לא כתבתי כלום בבלוג כבר חודשים. וגם בחודשים שלפני, בקושי כתבתי.
יש את המיזוג בין העבר להווה, שבהם מדי פעם עולות לי מחשבות לסגור את הבאסטה ולהגיד יפה שלום למקום האהוב הזה.
את את הדקה אחרי של כל רגע במיזוג בין העבר להווה, שבהם אני מחליט שממש לא, וחושב שיש מצב גדול שאף פעם לא באמת אמחק את הבלוג. גם אם אפסיק, אשאיר. לא ידוע. (זו ההתחלה של השניה שאחרי הרגע הזה.)
יש הווה, שבו אני בארצות הברית, במצב ההזוי הזה. שכל החיים שלי הייתה בתוכי עמוק ככל האפשר בפנים- ההרגשה והידיעה שמשהו כזה יקרה, רק לא ידעתי באיזו צורה. יש את העבר הממש אחרון, שבו אני מסתדר יופי, מפנים המון רגשות שמרגיש שיציפו רק ברגע שאתן להם להשתחרר. שבו הכל מתקתק, שבו הכל.. הולך לפי התסריט מההרגשה הזו שהייתה חבויה בי.
ויש את ההווה שהוא למעשה העבר ההכי הכי קרוב שרק אפשר, רק ממש כמה רגעים אחרונים וחזרה עד יומיים- שלושה ולא יותר. בזמן הזה התסריט ממשיך אבל אני כבר לא י&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 04 Nov 2010 05:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=12138829</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=12138829</comments></item><item><title>But I never wave byebye</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=12040031</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;






I catch a paper boy But things don&apos;t really change I&apos;m standing in the rain But I never wave bye-bye But I try... There&apos;s no sign of life It&apos;s just the power to charm Still lying in the wind But I never wave bye-bye But I try, I try I&apos;m never gonna fall for It walks beside me Walks on by Gets me to the church on time Terrifies me Makes me party Puts my trust in god and man No confessions No religion I don&apos;t believe in modern love There&apos;s no sign of life It&apos;s just the power to charm still standing in the rain But I never wave bye-bye But I try, I try I&apos;m never gonna fall for it walks beside me walks on by gets me to the church on time terrifies me makes me party puts my trust in god and man no confessions no religion i don&apos;t believe in modern love Modern love, Modern love, Modern love, Modern love, Modern love, Modern love I don&apos;t believe in modern love...








&lt;img class=&quot;artist_disk_pic&quot; src=&quot;http://media.shiron.net/media/performers/heb/5/5488/discography/548&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Sep 2010 15:18:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=12040031</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=12040031</comments></item><item><title>תפוחי המדבר שלי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11915580</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

הארס הכואב מכל.
מי זה אמר-
זה טוב.
מי זה עשה לו-
טוב.
איך עשה והיה
אמיתי.
הכיצד- אמיתי וטוב?
פואטיקה?
ארס.






בדם וביזע
אני מקיז מתוכי את היקר לי מכל
אני מוציא מערקיי
את נשמתי, טהורה ויחפה.
עוצם את עיניי כדי לטבוע בי לרגע-
וחושך על פני תהום,
ורק רוחי מרחפת בלי לדאוג,
זורמת בערקיי חפשיה, אלתי.
ובוערת בי אש שאינה מכלה
מזמינה היא, בלי להשאיר כל ברירה,
את הלהב.
להקיז את דמי בצבע הדיו
זו האש, זו אותה האלה השלטת
וגופי ושכלי הכנועים תחת זו-
מביטים בחשש בנזילת המחברת.
בדם וביזע
הוקז מתוכי היקר לי מכל, הוקזתי אני
הוצאתי מערקיי
טהור, עירום ויחף.
וגופי ושכלי שנותרו כנועים,
בדמי הניגר מתבוססים וטובעים,
בנשימה אחרונה מספידים-
מה עשית? כל דמיך זועקים...
מן האדמה.





במקום שאני גר
יש ריח משונה
תוך רגע כבר מרגיש
שאריות של יחד.
שמתי לי קצת קטורת
עשן של תפוחים
שימלא את האוויר
בהזדמנות לטוב מוכר.
הדלקתי גפרור
מלא בריח של זכר לתקווה
הקטורת נדלקה, כמו תמיד
רק מהפעם השנייה.
שביל עשן מסולסל, לבן
מלא מהות, חודר
גם לאפי... שימלא
בתפוחים.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Jul 2010 17:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11915580</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11915580</comments></item><item><title>משתדרגים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11915577</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז שינוי בשם הבלוג ובתיאור שלו (המלל מעל ומתחת לתמונה הגדולה מלמעלה:) )


שדרוג שרציתי לעשות כבר תקופה מסויימת ולא ידעתי פשוט איך


ובעצם זה כל כך פשוט.





Ho la fortuna di avere il mio sublime montagna circondati dal deserto


ומה זה אומר?


i am lucky to have my sublime mountain surrounded by deserts





ומה יותר טוב???












אעהאעה אוף עכשיו הוא לא מחזיר לי את הכתב לגודל הנורמלי!!!









טוב, עוד שבועיים סקוטלנד.. בהחלט יש ציפייה. לא יודע אם התרגשות, בטח גם זו תבוא, אבל יש ציפייה לא מועטה. יכול להיות פושר, ויכול להיות אדיר. יאללללללללה...............





בינתיים מליון חזרות שמונעות ממני לעבוד.


כנראה שאעבוד משמרת נוספת עוד שבוע וזהו להחודש. צריך לראות איך אסתדר עם החודש הבא כי בזמן שיהיה השיבוץ לאוגוסט אני אהיה בחו&quot;ל. צריך מראש לדבר איתה..


מממ... הספר שלי מעולה!


עוד יצירת מופת של מורקאמי ואני נהנה מכל רגע. צריך לסיים אותו לפני הטיסה ו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Jul 2010 17:52:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11915577</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11915577</comments></item><item><title>תחשבו שוב</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11878088</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
לפעמים נראה לי שאני מכיר את העולם.
שאני מתחיל להבין אותו, את ההגיון שבו ואת איך שהדברים עובדים.
18 שנים של הבנת העולם נזרקו לפח בליווי קול עז של צחוק מלגלג.

משום מקום זה בא. תוך כמה שעות, פחות או יותר, השתנה החיים. זה אפילו לא סיבוב של 180 מעלות אלא פשוט שינוי.
הכל מקבל פרופורציות אחרות.
דברים אחרים משנים, ודברים שפעם היו חשובים מתגמדים.
מתחילים להבין על מה אנשים מדברים מסביב כשהם אומרים כל מיני משפטים נדושים.
החיים מתעוותים.
הכל, הכל מקבל פרופורציות שונות.

בחיים הדברים האלו לא נראו אמיתיים, לא חשבתי שדברים כאלו באמת יקרו. שאני אתפוס את עצמי במצב כזה.
לאט לאט זה התקרב. התחיל מרחוק ועבר לאנשים יותר ויותר קרובים.. יותר ויותר.
עד שפגע.

אין מה לעשות נגד זה. לא משנה כמה אורח החיים יהיה בריא, אי אפשר להתחמק מזה לחלוטין.
אבל הבטחתי לעצמי שבדמי לא אתן גם לא אלפית סיכוי יותר מהקיים באופן טבעי. ולהיפך- אקטין אותו כמה שרק אפשר.

לא יודע מה הפוסט הזה בכלל.
אין לי חשק לדבר על זה.
סתם נסיון נואש, לא יודע אפילו למה.


יאללה, שיהיה לילה טוב,
לא צריך לתת לחיים להפסיק.

מח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jun 2010 23:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11878088</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11878088</comments></item><item><title>מהלך בשטחים אויבים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11861798</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בין ממלכת הטוב וממלכת הרע, בין ממלכת הבאסה וממלכת ההיי, בין ממלכת הדכאון וממלכתהאושר
יש שטח נטרלי.
יש שתי גדרות. האחת גדרתיל. השניה גדר פרוצה וקלה למעבר.
גדר אחת תוחמת את גבולה של הממלכה הטובה, תיל,
הגדר השניה תוחמת את שטחה של הממלכה הרעה, פרוצה.
בין הגדרות יש שטח לא מבוטל. שטח נטרלי, כך הם קוראים לו.
כשמשוטטים בשטח הנטרלי מוצאים הרבה מאוד אנשים. למעשה, רוב האנשים בעולם נמצאים שם. העניין הוא כזה-
הממלכות נמשכות עד אינסוף. כך גם השטח הנטרלי עד אינסוף, שכן הוא מתקיים ביניהן. אבל השטח הנטרלי צר מאוד. הממלכות אינסופיות גם ברוחבן.
אז לא משנה כמה אינסופי יהיה השטח הנטרלי, צפוף בו לאנשים שזקוקים לחופש.
מצאתי את עצמי בשטח נטרלי, יחד עם כולם. כמובן שניסיתי לבקר בממלכות שבצד. בממלכת הרע ביקרתי רבות, היה נורא קל למצא פרצה בגדר כדי שאוכל לעבור ולהתנסות. גם בממלכת הטוב הייתי מספר לא מועט של פעמים, שכן מעבר התיל כואב ומשאיר פצעים אך בממלכת הטוב הפצעים מבריאים מהר והופכים אף חיוביים. כמובן שלא החזקתי מעמד שם הרבה זמן וחזרתי אל כולם, אל השטח הנטרלי.
בממלכת הטוב היה המון בזיליקום. הוא הדיף ני&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 19 Jun 2010 23:56:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11861798</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11861798</comments></item><item><title>עוד מעט</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11844528</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל כך הרבה
וכלום כאן.


עוד מעט.. ככה זה מרגיש.


שבר כלי איתן






אביאל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 12 Jun 2010 00:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11844528</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11844528</comments></item><item><title>the party doesn&apos;t start till I got in</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11798356</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
dont stop
make it pop 
DJ blow my speakers up
tonight Ima fight
till we see the sunlight
tick tok
in the clock
but the party dont stop
no oh oh oh
oh oh oh oh


ra ra ra ah aha
rama ramama
ga ga ooh lala
want your bad romace

I want your ugly
I want your desease
I want your everything 
as long as its free

I want your love and revenge
you amd me could write a bad romace
I want your love and all your lovers revenge
you and me could write a bad romace

ra ra ra ah aha
rama ramama
ga ga ooh la la
want your bad romance







קשה יש רק בלחם
וזה האמת החלק שאני הכי אוהב.
אבל לא תמיד זה עושה טוב.

איזה קינוח אתמול, מילים שאני לא הולך לשכח הרבה זמן.
לא משהו כזה חריף, וכנראה שגם לא כזה נורא אחרי הכל,
אבל כמה שזה כאב......
שיחת טלפון ארורה. נעבור גם את זה.
אני רק זוכר את הכאב שלא הצלחתי להכיל. 
נעבור גם את זה. בעצם כבר עברתי.

עוד מגן עבר לו.. לאט לאט.. זה הולך ומתקדם. עוד קצת עד קו הסיום שאוכל להכריז- אין יותר מבחנים.
עוד מעט.



שלום לתמי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 May 2010 12:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11798356</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11798356</comments></item><item><title>באה אליי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11787069</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כתבתי פוסט והוא נמחק. שונא את זה!!!!!!!1


שוב:




יוצא שאת תמיד שותקת אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל, כל המילים שנעלמו תמצאי אותן בחלומות של אחרים... שנים הם נפתחים ונשארים סגורים, נאחזים ברוח, כל אסון רודף אחר, זה בא זה מדבר, חוזרים לפצע הפתוח... עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש, ממה את מפחדת? אין מה לחשוב שהוא אומר, אין זמן יפה יותר, הביאי את היום... 





יש עליות בחיים
ויש ירידות
ויש המון.
וחשבתי על זה בזמן האחרון. ואני חושב שהמון מהירידות והעליות האלו אצלי קשורות באופן ישיר אלייך. גם ירידות, והמון עליות.
אנחנו פשוט ישות. זה אנחנו. זה לא מסתדר בנפרד.
אפשר הפסקות, אפשר ספייס
אפשר גם לא לדבר. אפשר לכעוס. אפשר להמאס. אפשר גם סתם להיות בנפרד בלי שום סיבה שלילית.
אבל זה ביחד תמיד.
עצם הידיעה שאת שם, עצם הידיעה שאת יודעת שאני שם,
מתרגלים לזה. ואי אפשר בלי זה מרגע שמתרגלים.
אולי באישהו מקום זה כמו נכות. כי אשכרה אי אפשר בלי זה. זה איזה חוסר שלמות. זה פחד להתקדם לבד. זה הרגשה שמשהו לא תקין ואולי בכלל לא אצליח. זה תלות מסויימת.
אבל יחד עם זה, זה להיות חזק פי.. מליון.
המ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 16 May 2010 15:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11787069</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11787069</comments></item><item><title>אכן כן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11754281</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
להרים את הראש ברגעים הכי קשים, זאת החכמה האמיתית...
אולי כל זה פשוט בשביל תרגול.
אדם שיודע להרים את הראש ברגעים הכי קשים שלו הוא אדם חזק יותר, עצמתי יותר, גדול יותר, טוב יותר.

אז אולי זה פשוט עוד שלב בסולם, עוד חלק מהדרך שאני חייב לעבור.

לא הולך להיות פוסט חופר, אם כי מבחינתי הוא בהחלט עמוק. מוזר, כל השלושה פוסטים האחרונים קצרים וקולעים כאלו. להבדיל מהקודמים בדיוק לפניהם......
טוב נו. כבר אמרתי שאני אוהב את המקום הזה?
כאן זה בית.
כאן באמת בית.

היי לילך:)


שיהיה לילה מעולה........................... ואינשאללה, תפילתי ליום טוב מחר.

אינני עוד שיר,
מנגינה מלטפת
זורמת במורד נחליי הצלולים.
אינני סיפור,
על ארץ שופעת
חלב ודבש, בפי מבטיחים.
אינני מדבר ואינני שלכת
אינני הרים ואינני חולות,
על הר ועל עמק,
על אש אסונות-
אמרת מילים ושטפת דמעות.
אתה, ואני מנגד,
לוחשת, בוכה-
אם לא תעמוד ותתן את חייך,
אינני עוד ארץ מובטחת לך.




זוכר.. מאוד:) כמה ישן, ככה טוב. ורק אני יכול להבין כמה זה השיר שלי.





אאאאאאביאל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 01 May 2010 00:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Aviel)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=384092&amp;blogcode=11754281</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=384092&amp;blog=11754281</comments></item></channel></rss>