http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905“Our deepest fear is not that we are inadequate. Our deepest fear is that we are powerful beyond measure. heCopyright 2026 Alex.&#9829;. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14965196<div align="right" dir="rtl"><p>אני אוהבת את העובדה שיש לי את הבלוג הזה לחזור אליו תמיד ולהזכר בתקופות השונות של החיים - לראות איך המוח שלי היה פועל בגיל 16 זה מדהים.</p> <p>אז הנה אני עומדת ימים ספורים לפני אחד הימים הכי חשובים בחיי- יום החתונה שלי.</p> <p>במהלך השנים כשהייתי מפנטזת על החתונה שלי תמיד הדמות של החתן הייתה סימבולית בלבד ולא הדבר החשוב באמת - מה שהיה חשוב זה השמלה, הטבעת, האיפור השיער וכל השטויות האלה. עכשיו כשאני מבינה שעוד כמה ימים אנחנו הולכים לקשור את הקשר אני מבינה שכל הדברים האלה כל כך לא חשובים ומה שחשוב באמת זה הגבר שעומד לצידי - האדם שאני הכי אוהבת בעולם.</p> <p>אני כל כך ברת מזל שמצאתי את החצי שלי , את האדם שמבין אותי , שיודע בדיוק מה לומר ואיך כדי לגרום לי לחייך. שיודע להרגיע אותי בכל מצב, שיודע להרים אותי מהרצפה כשאני בנקודות השפל.</p> <p>גאה בי ומרים אותי למעלה, יודע אותי כל כך טוב מה אני צריכה.. כמה אני אוהבת אותו.. ללא ספק הבחירה הכי חכמה שלי אי פעם.<br /></p> <p>&nbsp;</p> <p>פעם הבאה שאני אכתוב פה פוסט זה כבר יהיה בתור אשה נשואה 0:</p> <p>&nbsp;</p> <p>עד הפעם הבאה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אלכס.</p> <p>&nbsp;</p> <p> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/UbQR9dG1g-Y" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/UbQR9dG1g-Y" /> </object> <br /></p></div>Sat, 08 Sep 2018 08:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14965196http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14965196http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14933839<div align="right" dir="rtl"><p> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/9G0N9axhRIw" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/9G0N9axhRIw" /> </object> </p> <p>קשה לי להבין שהולכים למחוק את התיעוד של ההתבגרות שלי לאורך 10 שנים ב31.12 .. אפילו שאני כבר לא מתחזקת ומעדכנת את הבלוג כמו פעם אני אוהבת להכנס אליו בתקופות לחזור שנים אחורה ולקרוא איזה נערה הייתי ומה היו הדאגות שלי פעם ולהשוות אותן לדאגות והמחשבות שלי היום .</p> <p>מצד אחד זה עצוב שישרא נסגר אחרי שכבר 10 שנים אני כותבת כאן , יחד עם זאת זה נכנס בדיוק בתקופה עם הרבה שינויים בחיים שלי .. החודש האחרון היה מלא התרחשויות .. קיבלתי הצעת נישואים מבן זוגי , ביקרתי את אבא שלי בארהב וזה היה טיול פוקח עיניים על הרבה דברים בחיים שלי .. הבנתי שהפסדתי לא מעט מהמרחק שתפסתי ממנו אחרי הגירושים ואולי זה לא היה כל כך וצדק ולא הגיע לו ו3 השבועות האלה איתו גרמו לי להבין שאנחנו מבינים אחד את השנייה הרבה יותר ממה שנניח אני מבינה את אמא שלי .&nbsp;</p> <p>כתוצאה מהביקור אצלו קיבלתי החלטה שאני הולכת לתחזק הרבה יותר את המערכת יחסים שלי איתו ואני מקווה שאני הולכת לעמוד בהבטחה הזאת לעצמי.</p> <p>כמו כן החודש קיבלתי את הבשורה הסופית שאני אכן מסיימת את תפקידי הנוכחי כראש צוות ומתקדמת לתפקיד אחר לגמרי , כבר הרבה זמן התבשלה לי בוח המחשבה שאני רוצה להתקדם לשם אחרי סיום התואר וכך היה, כמה שבועות אחרי שסיימתי ללמוד אזרתי אומץ והלכתי לבקש קידום ,וממש יום לפני הטיסה לארהב סגרנו את הפרטים הסופיים לגבי המעבר , יחד עם התפקיד החדש התחלתי ללמוד תאוריה ואי מתכננת להרשם למבחן שבוע הבא ולסיים עם זה במהירות האפשרית כי אני חייבת רשיון בשביל התפקיד החדש .</p> <p>החלטתי גם בנסיעה לארהב דבר נוסף לגבי עצמי, החלטתי שאני לא מתוונת לבזבז את החיים של על דאגה וחששות . זאת אומרת שביום ראשון אני מתחילה עבודה חדשה לגמרי ואני לא מתכוונת עד יום ראשון להתחיל לאכול את עצמי מלחץ ולחשוש אם ילך או לא . הבנתי שבחיים שלנו אנחנו דואגים ולחוצים מדברים כל כך שוליים ולא חשובים שאחר כך במבט אחורה נראית לנו כטיפשיים . החלטתי לחיות את החיים שלי להנות , לעשות את המקסימום שלי ולא לעשות דרמה מכל דבר.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>עצוב לע כשאני מבינה שזאת הפעם האחרונה שאני כותבת כאן .. התחלתי כשהייתי בת 15 ותיעדתי פה את כל האהבות שלי, המחשבות, הקשיים, המשברים .. המוזיקה שאני אוהבת&nbsp;</p> <p>אבל כל מה שלא נעשה ומה שנעשה , נעשה לטובה .. משהו אחר מסתיים ויתחיל משהו אחר ..&nbsp;</p> <p>אני הייתי אני, אתם הייתם אתם</p> <p>תודה לישראבלוג על שנתנו פלטפורמה לחלוק את כל זה אתכם&nbsp;</p> <p>נשתמע</p> <p>&nbsp;</p> <p>2007<br /><img src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29180022.jpg" border="0" alt="" /></p> <p>&nbsp;</p> <p>2017</p> <p><img src="https://scontent.ftlv1-2.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/24174244_10212691769141889_782277632029238866_n.jpg?oh=9b8995bd9d250f114cfde53eda6b1522&amp;oe=5AC61D15" alt="התמונה של &rlm;&lrm;Alex Slyozberg&lrm;&rlm;." /></p></div>Wed, 06 Dec 2017 14:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14933839http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14933839http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14926653<div align="right" dir="rtl"><p>ריח של שינוי באוויר..</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/3MLsGMYpb1c" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/3MLsGMYpb1c" /> </object> </p></div>Tue, 24 Oct 2017 19:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14926653http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14926653http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14918650<div align="right" dir="rtl"><p><img class="shrinkToFit" src="https://scontent-ort2-2.cdninstagram.com/t51.2885-15/e35/21373051_121449301917249_1663693154479505408_n.jpg" alt="https://scontent-ort2-2.cdninstagram.com/t51.2885-15/e35/21373051_121449301917249_1663693154479505408_n.jpg" width="698" height="698" /></p> <p>&nbsp;</p> <p><img class="shrinkToFit" src="https://scontent-ort2-2.cdninstagram.com/t51.2885-15/e35/20481902_1393910150678578_7670241485287063552_n.jpg" alt="https://scontent-ort2-2.cdninstagram.com/t51.2885-15/e35/20481902_1393910150678578_7670241485287063552_n.jpg" width="698" height="698" /></p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>לא מאמינה ש3 שנים חלפו ככה ,בלי שהספקתי להרגיש , לפני רגע הייתי בת 22 והתחלתי את התואר ,היום אני בת 25 ומחרתיים המבחן האחרון שלי לתואר ואז .. חופש? מאוד קשה לי להכיל את העובדה שאני הולכת להיות לגמרי חופשיה ממסגרות.</p> <p>אחרי התיכון ,צבא שנתיים , ישר שבועיים אחרי השחרור עבודה, ותואר ועכשיו מה?</p> <p>כל החיים אני סופרת שנים ,חודשים וימים עד ל"חופש" אבל מה אז החופש הזה בעצם? הרי שעכשיו זה הרגע הכי מפחיד, זה הרגע שאני צריכה להחליט, לעשות צעדים והחלטות.. להחליט לאיזה כיוון ללכת .. זה לא קל , המון התלבטויות מה כדאי יותר ,מה פחות ומה הטיימינג הכי מוצלח לעשות צעדים , או לא לעשות אותם?</p> <p>בכל מקרה לפני שאני מתחילה לעשות לעצמי מצפון על שאיפות וקריירה החלטתי שאני אתן לעצמי להנות מהרגע , להנות מהעובדה שהצלחתי להכריח את עצמי להתחיל משהו ולסיים אותו כמו שצריך , בלי לרמות, בלי לעגל פינות, בלי לוותר לעצמי, מאות שעות שביליתי באוטובוסים, בשיעורים, בלי שהיה לי כמעט עם מי לדבר, לגמרי לבד, בלי להתחבר לאף אחד , המשכתי לנסוע ולהגיע לשיעורים אפילו שהיה קשה והיה בודד ובשנה הראשונה היה על גבול החרדתי -בימים עברו כשעוד היה לי אכפת מה אנשים חושבים עלי וכשהפריע לי שלא היו לי חברים בלימודים והייתי מגיעה לימי לימודים שלמים בלי לדבר עם אף אחד והרגשתי הרגשה שלא הרגשתי אף פעם - לא בבית ספר ,לא בתיכון ובמיוחד לא בצבא - היה לי רק את עצמי , בהתחלה היה קשה ובלתי נסבל והייתי מבואסת כל פעם לנסוע לשם ולשבת גלמודה בהפסקות ..אבל מאמצע השנה השנייה עשיתי שינוי מחשבתי מקצה לקצה ואמרתי לעצמי שכולם יכולים לקפוץ לי ושלא מעניינת אותי העובדה שלא מצאתי שם חיבור עם אף אחד , הגעתי בשביל מטרה ואני אסיים את מה שהתחלתי , וכך היה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>היום ,יומיים לפני המבחן האחרון אני יכולה לומר בלב שלם שאני כל כך גאה בעצמי על הדרך המחשבתית שעשיתי , יותר מהעובדה שהכרחתי את עצמי ללמוד נושאים שלא מעניינים אותי ולעבור מבחנים אני גאה בעצמי שהתחלתי משהו ושלא וויתרתי עד שסיימתי ושלמדתי להיות עם עצמי ולשים זין על כל העולם , למדתי להנות מנסיעות באוטובוס עם מוזיקה באוזניות , למדתי להנות מהקפה של בוקר ששתיתי בארומה לבד כל יום שני לפני השיעור הראשון ולמדתי להנות מעצמי ,זה הדבר הכי ערכי שאני לקחת מה3 שנים האלה </p> <p>&nbsp;</p> <p>,היה שווה את זה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/oWwodp3ZkUI" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/oWwodp3ZkUI" /> </object> </p></div>Sat, 09 Sep 2017 20:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14918650http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14918650http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14899795<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: center;"> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/NcaSGa47vQQ&amp;list" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/NcaSGa47vQQ&amp;list" /> </object> <br /></p> <p>יש המון רגעים שאני חושבת לסגור את הבלוג הזה אבל משום מה אני לא מצליחה להביא את עצמי לעשות את זה.</p> <p>משהו במקום הזה תמיד יחזיר אותי הבייתה,לילדות,להתבגרות, הרי כאן הכל מתועד ותמיד מעניין לחזור אחורה 10 שנים ולראות איך המוח שלי היה פועל פעם ואיך הוא פועל כיום. למען האמת אני שמחה שהוא נשאר כי זה סוג של יומן ווירטואלי וחלון אל העבר לראות ולקרוא את התחושות, הרגשות, הפחדים שליוו אותי במשך שנים ואיך התגברתי עליהם ואיך חלקם עדיין רודפים אותי אפילו בעשור השני לחיי.</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><br /><img style="width: 600px; height: 550px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29141112.jpg" border="0" alt="" /><br /><br /></p> <p>אז חזרנו שבוע שעבר מטיול בעקבות השורשים שלו במולדובה, נהניתי הרבה יותר ממה שחשבתי שאהנה, הייתי בטוחה שהמשפחה שלו היא כמו שלי, שיכבידו עלי עם שאלות, התערבות בחיים הפרטיים וישפטו בחירות כאלה ואחרות שעשיתי. התברר שטעיתי , ולא בכל המשפחות מתחילים להעביר ביקורת ישר מהכניסה במפתן הדלת, לא שאלו אותנו "מתי כבר תתחתנו?" או " למה הלכת ללמוד דווקא מקצוע כזה ולא משהו עם ערך כמו הנדסה?" או "למה אין לכם רכב ?" וכו כו וכו' שאלות שמטיחים בי בכל ארוחה משפחתית הן מהצד של אמא והן מהצד של אבא.</p> <p>אז כפי שאמרתי למרבה ההפתעה קיבלה אותי משפחה חמה,מקבלת ואוהבת, התייחסו אלי כאל בת בית , חלק מהמשפחה, טיילנו המון , אכלנו יותר מידי, היינו באינספור אירועים משפחתיים והנה אני כבר כאן חזרה בישראל חזרתי לשגרה וכבר הספקתי להתעייף נפשית מהעבודה אחרי 2 משמרות.</p> <p style="text-align: center;"><br /><img style="width: 600px; height: 750px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29141114.jpg" border="0" alt="" /><br /><br /></p> <p>הבנתי שהעבודה שלי היא רכבת הרים רגשית, שיכול להיות לי שבוע מחריד שאני אומרת לעצמי מה לעזעזל אני עושה לעצמי בזה שאני משיכה לעבוד שם ולמה אני בכלל צריכה את הלחץ ומהפח הפנשי הזה, ואז, שבוע אחריו יכול להיות לי שסוע מדהים שאני מרגישה מסופקת מהעבודה, שאני עושה את מה שאני אוהבת ,שאני מה שנקרא "מרחפת " בעבוה והכל הולך טוב וכמתוכנן והכל מתקתק והעבודה סוחפת אותי והשעות עוברות במהירות ואני יוצאת מלאת אנרגיות ואושר. עדיין לא החלטתי איזה חלק בי חזק יותר במיוחד לאור העובדה שראיתי כלכך הרבה אנשים אצלנו עוזבים ונושמים לרווחה כשהם מסיימים לעבוד אצלנו וכאילו מתחילים חיים חדשים . כמו תמיד דילמת מקום העבודה זה תמיד נושא שתלוי אצלי על הפרק.</p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><br /><img style="width: 600px; height: 600px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29141118.jpg" border="0" alt="" /><br /><br /><img style="width: 600px; height: 600px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29141119.jpg" border="0" alt="" /><br /><br /><img style="width: 600px; height: 600px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29141120.jpg" border="0" alt="" /><br /><br /></p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p></div>Wed, 07 Jun 2017 20:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14899795http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14899795http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14892072<div align="right" dir="rtl"><p><img class="irc_mi" style="margin-top: 289px;" src="http://blog.tapuz.co.il/rama25/images/2829982_962.gif" alt="Image result for &#8235;מפרידים לבלוג&#8236;&lrm;" width="820" height="81" /></p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">איזה הזוי לחשוב לפעמים שאני בת 25 כבר ועדיין מידי פעם אני מעדכנת את הבלוג הזה שקיים כבר 10 שנים (!!!!)</p> <p style="text-align: center;">נשאר עוד קצת עד סוף התואר, אני לאמאמינה שהסוף כל כך קרוב ..מחכה לזה מהרגע הראשון שפסעתי במכללה הזאת והנה אפשר כבר ממש להרגיש את הסוף. יחד עם סיום התואר הקרב ובא עולות גם אינסוף מחשבות,תהיות ודילמות כמו תמיד בנושא של "מה אני רוצה לעשות בחיים האלה" אני מפחדת שהשאלה הזאת לא תצא לי בחיים מהראש ושתמיד אני אחפש את עצמי.. כאילו כל החיים שלי יהיו חיפוש אחרי עצמי.. ואולי אני סתם מגזימה ואוכלת לעצמי את הראש.. אני מקנאת באנשים האלה שהעבודה היא משהו שולי בחיים שלהם , זה פשוט מקום בשבילם שהם מעבירים את המספר שעות הקצוב ביום והולכים הבייתה וחיים את החיים שלהם ונהנים והראש שלהם לא עובד שעות נוספות בבית של " מי אני ,מה אני, ומה מחכה לי בעתיד" ,זה אנשים שנהנים מההווה שלהם , זה משהו שהייתי רוצה ללמוד מאוד לעשות.</p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">אז פסח בעבודה היה מ-ז-ע-ז-ע ידעתי שזה הולך להיות רע אבל זה היה פאקינג מחריד חחח .. כמו תמיד נשברתי ובכיתי ביום האחרון כשכבר גמרו אותי ..ונותנו לי יומיים חופש אחר כך בבית כדי להתאושש מההתמוטטות עצבים שלי. מצד אחד שמחתי שאני יכולה לנוח אבל מצד שני לא יכלתי להנות מהחופש הזה כי in the back of my mind&nbsp; הייתה לי המחשבה של -למה אני מקבלת חופש? כי אני אישה היסטרית שבוכה ברגעי משבר? , אני לא היחידה שהיה לי קשה ומזעזע אבל כשגבר צועק זה מתקבל בתור כוח ויכולות ניהול טובות אבל זה שאני לא צועקת על העובדים שלי ומוציאה עליהם את התסכול שלי - מה שבסופו של דבר יוצא ברגע של שבירה הופך אותי לחלשה יותר ואחת שלא יכולה להכיל את היקף העבודה . </p> <p style="text-align: center;">ככל שאני עובדת יותר ויותר בתפקיד שלי אני מבינה שיכול להיות שניהול מחלקה תפעולית זה לא באמת בשבילי , מחלקה תפעולית צריכה להתנהל ביד רמה , בצעקות , בכעס ובדיקטטורה ופחד. הייתה לי לא מזמן שיחה עם אחד המנהלים ה"גדולים" אחרי שהוא עשה לי שיחת נו נו נו - אמר לי כשבאו לצעוק עלי מנהלים בגלל טעות של אחת המלצריות הייתי צריכה ללכת עליה ולצרוח עליה שתפחד,שתשלם על זה שצעקו עלי. זה כל כך לא אני . אני לעומת זאת הלכתי אליה והסברתי לה מה לא בסדר והיא לא עשתה זאת שוב , למה מנהלים מרגישים שלהיות חתיכת חרא זו הדרך היחידה להוציא משהו מאנשים? </p> <p style="text-align: center;">אולי אני טועה, בסופו של דבר אין לי נסיון מטורף והם לעומתי עובדים בתחום הזה כבר עשרות שנים.. </p> <p style="text-align: center;">בכל מקרה אני מחכה לסוף התואר כדי לנסות ללמוד לעבוד במחלקה אחרת עם פחות עצבים וצרחות כי די נמאס לי רק לריב עם כולם במשמרות. </p> <p style="text-align: center;">אגב, אני רק מתלוננת פה תמיד על העבודה אבל יש לה גם הרבה צדדים טובים , לא סתם אני עדיין עובדת פה אחרי 4 שנים , אנשים מדהימים שאני עובדת איתם , השעות טסות בעבודה, עובדת 12 שעות ולא מרגישה את הזמן בכלל וגם השכר לא כזה רע. </p> <p style="text-align: center;"><img src="http://68.media.tumblr.com/9fd5c810278c4f02f7ed6874ac9f3b74/tumblr_on6v30YfxO1voey12o1_500.jpg" alt="" /></p> <p style="text-align: center;">ולנושא אחר,</p> <p style="text-align: center;">לפני שבוע קיבלתי מייל מאיזיג'ט על מחירי טיסות וסתם החלטתי להכנס לראות מה יש שם כל כך אטרקטיבי ומצאתי כרטיסים זולים בטירוף למרץ 18 .. כן זה עוד כמעט שנה אני יודעת, ושלחתי לאינה ודיאנה והן גם התלהבו , מפה לשם קנינו 6 כרטיסים לאמסטרדם&nbsp; וניסע 3 זוגות שנה הבאה <img title="קול" src="../moodicons/cool.gif" alt="קול" width="15" height="15" /></p> <p style="text-align: center;">בא לי לשוט בתעלות המושלמות האלה שוב <br /></p> <p style="text-align: center;"><img class="shrinkToFit" src="https://68.media.tumblr.com/7aac0d1afd7f51cb0d2e515811d05c43/tumblr_op8ajgUEw61snegd3o1_500.jpg" alt="https://68.media.tumblr.com/7aac0d1afd7f51cb0d2e515811d05c43/tumblr_op8ajgUEw61snegd3o1_500.jpg" width="465" height="698" /></p> <p style="text-align: center;">עוד שבועיים אני נוסעת עם המשפחה ללילה בוולדורף אסטוריה החלטתי לפנק את אמא ליומולדת שלה כי מגיע לה 3&gt; אני ממש משתדלת להדק את הקשר עם אמא וסבתא .. הבטחתי את זה לעצמי ואני מנסה לעמוד בזה ..משפחה זה חשוב אסור לזלזל.<br /></p> <p style="text-align: center;">ועוד 3 שבועות טסים עם בייב לארץ לידתו לשבוע להכיר את כל המשפחה .. מקווה שלא יהיה נורא <img title="מוציא לשון" src="../moodicons/lashon.gif" alt="מוציא לשון" width="15" height="15" /></p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;">&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Fri, 05 May 2017 18:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14892072http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14892072http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14880429<div align="right" dir="rtl"><p>זה מרתק איך ההסתכלות על החיים יכולה להשתנות מזמן לזמן , לא בהכרח בצורה הדרגתית ,אנכית , אך דווקא בצורה אפקית , מצד לצד , ממתרס אחד לשני, מדעה קיצונית אחת לדעה המנוגדת לה לחלוטין.</p> <p>אנחנו,בני האנוש , התרגלנו כל הזמן לחפש את האושר, הכסף, הסטטוס, החופש. תמיד רוצים את מה שאין, תמיד מסתכלים על אחרים ,על מה שיש להם ולנו אין. עובדים קשה כל החיים , קורעים את עצמנו בעבודה שאנחנו שונאים כדי להגיע לגיל 67 לפנסיה המובטחת ולהבין שאנחנו כבר כל כך זקנים והחיים בעצם חלפו מבלי ששמנו לב, שביזבזנו את הכל על לחלום על החופש והכסף , </p> <p>שהרגליים כבר לא מחזיקות אותנו ליותר מכמה שעות </p> <p>וכל מה שאנחנו רוצים זה להתקפל בתוך הכורסא האהובה עלינו ולראות תוכנית טלוויזיה בשידור חוזר בפעם המיליון. </p> <p>&nbsp;</p> <p>נזכרים בשנים היפות , עם השיער הארוך שהתנופף ברוח, העור המתוח, הלחיים הסמוקות והאש בפנים.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אנחנו רצים ,</p> <p>בלי לדעת לאיזה כיוון באמת כדאי לרוץ ,</p> <p> רוצים להספיק להצליח, </p> <p>לעשות הכל מהר, </p> <p>לעלות בהיררכיה למעלה, </p> <p>לקבל את השם,הסטטוס,הכבוד. </p> <p>&nbsp;</p> <p>קוברים את עצמנו בעבודה, שעות על גבי שעות, </p> <p>קבורים בספרים, מבחנים , מתחים, לחצים ,חייבים להספיק מהר לפני שנגיע ל30 . </p> <p>&nbsp;</p> <p>ובדרך מפספסים רגעים של משפחה ,חברות, של זוגיות, של נשיקה, של מבט, של צחוק ,לוקחים את אותם רגעים כמובנים מאליהם, ומגלים רק אחרי הרבה שנים שאנשים הם לא נצחיים,</p> <p> אהבה היא לא נצחית, </p> <p>&nbsp;</p> <p>שלא ניצלנו מספיק את כל הטוב שהיה לנו בידיים וגם כשסוף סוף אנחנו חושבים שהשגנו את כל מה ששאפנו אליו כל החיים , אנחנו מבינים שהכל כבר היה בידיים שלנו </p> <p>רק שכבר מאוחר מידי.</p> <p>&nbsp;</p> <p>סתם שיר שתמיד עושה לי חמים בלב ומזכיר ימים של תמימות <br /></p> <p> <object width="425" height="350" data="http://www.youtube.com/v/tqtY2ClVj7I&amp;list" type="application/x-shockwave-flash"> <param name="src" value="http://www.youtube.com/v/tqtY2ClVj7I&amp;list" /> </object> </p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>אגב, הגעתי למסקנה ששום מוזיקה בעולם לא תשתווה לעולם לרוק ופופ מהניינטיז ולמה שהוא עושה לי בגוף. אני לא יכולה לתאר את ההרגשה הזאת, אבל היא מדהימה והיא מרגישה כמו בית. ( בלי קשר לשיר שפרסמתי).<br /></p></div>Tue, 14 Mar 2017 22:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14880429http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14880429http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14876863<div align="right" dir="rtl"><p style="text-align: left;" dir="ltr">&ldquo;When we love, we always strive to become better than we are. When we strive to become better than we are, everything around us becomes better too.&rdquo; <br /> &#8213; <a rel="nofollow" class="authorOrTitle" href="https://www.goodreads.com/author/show/566.Paulo_Coelho">Paulo Coelho</a>, <a rel="nofollow" class="authorOrTitle" href="https://www.goodreads.com/work/quotes/4835472">The Alchemist</a><span style="font-size: xx-large;"> </span></p> <p><span style="font-size: xx-large;">אהבה.</span> </p> <p>אהבה זה כשאנחנו יכולים לשבת שעות ביחד ולא להשתעמם.</p> <p>אהבה זה שלא נמאס לנו מהגוף אחד של השנייה.</p> <p>אהבה זה כשהוא מסתכל עלי במבט הזה שגורם לגוף שלי לבעור.</p> <p>אהבה זה החיוך שהוא מעלה בפני כשהוא אומר משהו מצחיק.</p> <p>אהבה זה כשאנחנו שיכורים והולכים קילומטר ב2 בלילה לקנות גלידה.</p> <p>אהבה זה שהוא האדם הראשון שאני מתקשרת אליו כשקורה לי משהו חשוב.</p> <p>אהבה זה שאני הראשונה שהוא מתקשר אליה כשקורה לו משהו חשוב.</p> <p>אהבה זה ללכת בשבת בצהריים לפארק ולשבת על ספסל ולהסתכל על אנשים עוברים.</p> <p>אהבה זה שהוא מחבק אותי כל לילה עד שאני נרדמת אפילו שהוא עוד לא הולך לישון.</p> <p>אהבה זה שהוא מתגעגע כשלא התראינו יום.</p> <p>אהבה זה כשהוא אומר לי שהוא אוהב אותי ,כל יום, מסתכל לי בעיניים ואני מרגישה כמה הוא מתכוון לזה.</p> <p>אהבה זה כשהוא מחבק מאחורה ומנשק מאחורי האוזן.</p> <p>אהבה זה כשאנחנו יודעים בדיוק מה השני חושב בלי לדבר.</p> <p>אהבה זה שהוא מלווה אותי בשבת בבוקר למונית לעבודה אפילו שזה מטר מהבית ושהוא מת לישון.</p> <p>אהבה זה כשהוא מכין לי משהו לאכול כשהוא יודע שלא אכלתי חצי יום ואני בדרך הביתה.</p> <p>אהבה זה כששלי שלך וכששלך שלי.</p> <p>אהבה זה להקריב אחד למען השני ,להתפשר, לדעת מתי לעצור ולשתוק ומתי לדבר. </p> <p> אהבה זו החמימות הזאת, זה הגל החום הזה שעובר בגוף שאין שום דרך אחרת לתאר, זה כשמרגישים שלא צריך יותר כלום בעולם,רק אחד את השנייה , רק את החיוך, את החיבוק, את הנשיקה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אהבה היא בפרטים הקטנים ביותר שהמכלול שלהם יוצר את ההרגשה המדהימה ביותר בעולם.<br /></p> <p>&nbsp;</p> <p style="text-align: center;"><img class="transparent" src="https://68.media.tumblr.com/208a54e477bcb68841f745e623751422/tumblr_olguwcGMr31v9tamfo1_500.gif" alt="https://68.media.tumblr.com/208a54e477bcb68841f745e623751422/tumblr_olguwcGMr31v9tamfo1_500.gif" /></p></div>Mon, 27 Feb 2017 21:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14876863http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14876863http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14863487<div align="right" dir="rtl"><p>טוב אז אני מעתיקה את המוטיב של ליזה קצת P:</p> <p>&nbsp;</p> <p>חיפשתי בהסטוריה של הבלוג אם עשית new years resolutions בתחילת 2016 ומתברר שלא לצערי למרות שהייתי בטוחה שעשיתי, בכל מקרה אני אמנה את הדברים שהשגתי ואז את מה שאני רוצה לשנה הקרובה .</p> <p>&nbsp;</p> <ol> <li>הורדתי 9 קילו ועדיין לא העליתי אותם חזרה יאי</li> <li>סיימתי את שנה ב' של התואר בלי גרירות !</li> <li>קיבלתי את הקידום בעבודה בדיוק בטיימיניג שרציתי</li> <li>הייתי שוב באמסטרדם המושלמת <br /></li> <li>הגשמתי חלום שלי וביקרתי בלונדון בכריסמס והייתי במלא שווקי חג המולד שתמיד רציתי לראות בחורף</li> <li>התקרבתי יותר לאנשים שחשובים לי <br /></li> <li>הקשר ביני דיאנה ואינה התחזק מאד בשנה האחרונה בתור שלישייה ואני ממש שמחה מזה</li> <li>קראתי את רודף העפיפונים סוף סוף ונהניתי ממנו מאוד</li> <li>למדתי יותר בעבודה לדעת מתי לעצור ולנשום לא משנה כמה לחץ יש סביבי אני לא אתן לזה לשבור אותי</li> <li>התחלתי לקנות בגדים יותר יקרים ולהשקיע יותר באיכות מהכמות</li> <li>למדתי שזה חשוב לחסוך כסף אבל לפעמים מגיע לי לפנק את עצמי ולא לדפוק חשבון ולספור כל שקל</li> <li>חסכתי כסף, אמנם לא כמו בשנים הקודמות שהייתה לי משכורת של מלצרית אבל עדיין אני גאה בעצמי שאני מצליחה לגור לבד,להיות סטודנטית וגם לטוס לחול ועדיין לשים כמה ג'ובות בצד.</li> <li>נכנסנו לשנה השלישית של הקשר עם הבן זוג שהרבה אומרים שאחרי 3 שנים הכל נהיה חרא , בינתיים הכל מעולה אמנם יש קשיים ומריבות כמו בכל זוגיות אבל עדיין אנחנו מכבדים אחד את השני ומבינים כמה אנחנו חשובים אחד לשניה.</li> <li>האכלתי סנאי!! גם חלום שהתגשם חחח בלונדון ( יש תיעוד מוסרט!)</li> <li>למדתי שלא אכפת לי להיות לבד בלימודים ושאין לי שם חברים , בשנתיים הראשונות היה לי ממש קשה והייתי נכנסת לחרדות מזה ועכשיו כולם יכולים לקפוץ לי כי הם ממש לא מעניינים אותי וטוב לי עם עצמי גם ככה כולם שם יצורים&nbsp; מי רוצה להיות חבר שלהם בלל ( לא אני לא בת 5)</li> <li>ביקרתי במוזאון הארי פוטר !!!! הגשמת אחד החלומות הכי חשובים שיש היה מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!</li> </ol> <p>ציפיות לשנה הקרובה:</p> <p>&nbsp;</p> <ul> <li>להוריד עוד 10 קילו</li> <li>אולי שאדון מסוים ישים לי כבר טבעת על האצבע</li> <li>לסיים את התואר בשלום בלי גרירות</li> <li>לעבוד מחלקה בעבודה לעבודה משרדית סוףסוף או לפחות לצאת ממזון ומשקאות</li> <li>העלאה במשכורת בהקדם</li> <li>להתקרב יותר למשפחה לנסוע יותר לבקר אותם</li> <li>לבשל יותר בבית <br /></li> <li>לראות סוףסוף את אבא אחרי 3 שנים שלא ראיתי אותו</li> <li>חופש של חודש לפחות אחרי סיום התואר לא משנה איפה ולא משנה עם מי העיקר להתבטל או לטייל</li> <li>לטוס לחופשה שלא תהיה בעיר אלא בטבע ! יערות ,אגמים, ירוק ירוק ירוק <br /></li> <li>יום הולדת 25 אמאלה!!!</li> <li>להמשיך במסורת שלנו עם אינה באימפריאל 3&gt;</li> <li>לשמור על הבית נקי יותר</li> </ul> <p>אין לי הרבה תוכניות מטורפות לשנה הקרובה כי את רוב השנה אני אבלה במכללה ובעבודה אבל בכל מקרה אני מקווה שתהיה שנה מוצלחת וכיפית ושאני אהנה ממנה אתבגר ואלמד המון !</p> <p>&nbsp;</p> <p><br /><img style="width: 1000px; height: 750px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29103666.jpg" border="0" alt="" /><br /><br /><img style="width: 1000px; height: 750px;" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/05/29/38/382905/posts/29103668.jpg" border="0" alt="" /><br /><br /></p></div>Mon, 02 Jan 2017 12:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14863487http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14863487http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14850724<div align="right" dir="rtl"><p>לפעמים בא לי פשוט לעזוב הכל, לוותר, להתפטר, לעזוב את הלימודים ולהזרק באיזה חוף בתאילנד ולא לדבר עם אף אחד חצי שנה.</p> <p>אז כמו שחשבתי, השנה הזאת תהיה קשה. היא כבר התחילה קשה.. עובדת המון ימים והמון שעות וחגים ושבתות ויוצא ככה שבימים שאני לא עובדת אני לומדת מהבוקר עד הלילה עד מצב שיש לי כבר מיגרנות ומתחילים לי טיקים של עצבים מרוב שאני כבר לא יכולה לשבת יותר בכיתה. ונגמר שבוע ועוד אחד מתחיל אחריו וכל השבועות נבלעים ביחד אחד אל תוך השני כי אין לי סוף שבוע נורמלי יש לי יום חופש תקוע באמצע שבוע בין יום לימודים של 13&nbsp; שעות ליום עבודה שמתחיל ב7 בבוקר ונגמר ב18 בערב ובין לבין במקום לעשות משהו משבילי כמו איזה פילאטיס או אפילו סתם מניקור אני מבזבזת את היום על כביסה או כלים או כלים וכביסה.והימים עוברים ואני כמו תקועה בלופ כזה של חוסר חיים ושל להתעורר בחושך ולגרור עצמי לעבודה או לאוטובוס לירושלים כדי לשבת כמו זומבי בלימודים. נאחזת בלונדון כל כך שמתחילה לחשוש יותר מרגע החזרה שיסמן את העובדה שאין יותר במה להאחז ונותר רק להאחז בציפייה לסוף&nbsp; הלימודים. וכן זה נשמע כמו התבכיינות על כלום אבל קשה לי מאוד ומעולם לא היה לי קשה כלכך גם בלימודים וגם בעבודה שמאתגרת אותי כל יום . אני מתחילה להבין על מה סיפרו לי תמיד שבתפקיד הזה צריך כל יום לריב עם אנשים כדי להשיג משהו , חשבתי אבל שאני אצטרך לריב עם עובדים שלי ולא עם קולגות שזה מתברר מה שקורה בפועל. ובכלל נמאס לי מהמחלקה הזאת ובא לי לעבור למשרדים ולחיות חיים שקטים של 9 עד 5 ולהפסיק את האינטרקציה אצלנו כי באמת אני מרגישה שאני עובדת עם אנשים משוגעים ,ואולי זה כי גם אני משוגעת ואני אפילו לא שמה לב?</p> <p>אני מפנטזת כבר על אוגוסט, החודש האחרון לתואר ועל היום שאני אדע שאת הפעם האחרונה שאני נוסעת ללמוד בעיר המחורבנת הזאת ובא לי לקחת חודשיים חופש מהעבודה לטוס לארהב לא לעשות כלום ולחזור ולהתחיל מההתחלה הכל .<br /></p></div>Fri, 11 Nov 2016 11:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Alex.&#9829;)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=382905&blogcode=14850724http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=382905&blog=14850724