http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179heCopyright 2026 הִילה בֵל.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=15003826<div align="right" dir="rtl">ישראבלוג לא סגור והצלחתי להתחבר בצורה עקומה</div>Thu, 18 Mar 2021 19:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=15003826http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=15003826http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=14884029<div align="right" dir="rtl">(אני מרגישה מותשת נפשית) השעה 06:44AM, אפשר לומר שהלילה (הלבן) נגמר. כמו שהשעות האחרונות עברו להן מהר, כך גם השנים עוברות... ב11:30PM (אתמול) פתרתי חידה תכנותית (icpc 6884), ואז רק להוסיף מידע לאקסל של חשבונות כי היו הרבה הוצאות החודש ואח"כ אני לא אזכור את הפרטים, רק לאפס עוד כמה סיסמאות (התחלתי להשתמש ב- LastPass לאחרונה), ורק לפתור כמה פאזלים (אירוני שאני צריכה לחזור עכשיו על החומר של מבני ופאזלים היו ה-דבר שעשיתי במקום ללמוד למבחן), ואז איכשהו נזכרתי שפעם היו לי בלוגים... אני כל הזמן שמה לב שהזמן טס. עובר, בורח, נעלם. אני מתבגרת ואני לא חיה את החיים שאני רוצה לחיות. אני עדיין מהססת, חוששת, מפחדת, מוותרת, מדברת ולא עושה. איזה אכזבה. אני כבר "בן אדם מבוגר", אני אחראית על החיים שלי. אני ורק אני. איזה מפחיד זה? ואני לא עושה את זה.אני קיימת. "חיה". אז עברו שנתיים+ מאז הפוסט האחרון. הספקתי לסיים קומפילציה. וגם את התואר, בהצטיינות ראויה. לשבת חצי שנה בבית [כבר אמרתי אכזבה? כן]. להתחיל לעבוד במשרה מלאה. לשנוא את העבודה במשרה מלאה. מילת המפתח שהגדרתי לעצמי היא DARE.</div>Fri, 31 Mar 2017 07:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=14884029http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=14884029http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=14254522<div align="right" dir="rtl">כשהוורד בוגד בך- טראומת קומפילציה ש"ב 3</div>Sun, 21 Dec 2014 04:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=14254522http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=14254522http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13925014<div align="right" dir="rtl">אני חייבת לכתוב. כן, אובר דרמטי, ממש דרמה קווין. חסר רק כתר, או תלבושת מוגזמות, או משהו. אני מרגישה רע. אני אוכלת רע. וכואבת לי הבטן. אני חושבת שיש לי צליאק. אני שונאת את המילה צליאק. יש דרך יותר מכוערת לומר רגישות למשהו? בטוח יש. אני פשוט לא מכירה אותה. בתיכון חשבתי שיש לי סוכרת. לפחות כמה חודשים שתיתי כמעט שלוש ליטר מים ביום והייתי רעבה ועייפה במיוחד, כל הזמן, באופן לא פרופורציונלי. באופן כללי, כשמרגישים רע לאורך זמן כלשהו (כל אחד והזמן שלו..) הולכים להבדק אצל רופא. כמה חודשים זה די ויותר מדי זמן. אבל לא נדבקתי. ביסודי, כשהייתי ילדה קטנה הלכתי הרבה לרופאה. היא הייתי מביאה לי אישורי מחלה ויכולתי להשאר בבית. יום אחד נשארתי בבית ושידרו "מכושפות" בזמן שבו הייתי אמורה להיות בבית ספר, התאהבתי. הברירה הייתה: בית ספר או רופאה. אין דבר כזה "לא בא לי" או "אני לא מרגישה טוב", לא מרגישים טוב אז הולכים לרופאה. הלכתי הרבה (יחסית) לרופאה. בחטיבה אני זוכרת שהברזתי פחות, אבל זה כבר לא היה מגובה באישור מחלה. אולי באמת בקושי הברזתי, וכנראה לא מימים שלמים אלא רק שעה פה שעה שם. בתיכון ה</div>Mon, 30 Sep 2013 06:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13925014http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=13925014http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13782787<div align="right" dir="rtl"></div>Fri, 17 May 2013 12:19:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13782787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=13782787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13725853<div align="right" dir="rtl">This dictionary never has a wordFor the way I'm feeling</div>Sun, 31 Mar 2013 14:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13725853http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=13725853http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13490557<div align="right" dir="rtl">כשאחרי מקלחת אני מורחת 4 קרמים שונים. בלי קשר לשיער.</div>Tue, 02 Oct 2012 19:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13490557http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=13490557http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13446717<div align="right" dir="rtl">כי אני בחיים. ושונאת פיזיקה. מקווה לכתוב מתישהו החופש To DO List for the summer vacation... לטוס לחו"ל עם אמא. אולי בראש השנה. לנהוג בצורה פיראטית. החלקה על הקרח ו/או קיאקים. פאזל של 1000+ חלקים. לנקות עם אוויר דחוס את המחשב. לסדר את החדר ואת המחשב ספורט!!![ללכת לבריכה אולי כאילו?!] <img src="http://f.nau.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/79/81/03/38179/lists/</div>Mon, 03 Sep 2012 04:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=13446717http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=13446717http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=12702136<div align="right" dir="rtl"> אני כותבת פוסט באורך שמונה עשרה מגילות על העבר כבר יומיים, אבל באמת אחלה מסר. לא מנסה לחיות שם ואני לא יודעת למה אני כ"כ חופרת, אבל בעצם תמיד הייתי חופרת. הנה גם עכשיו לא שלחתי כותרת בלבד (הוספתי הערה, וזה התפתח). חבריי הקרובים בזמן האחרון: The National (כבר חודשים ארוכים ארוכים, לפחות שלושה אלבומים מושלמים ועוד כל מיני שירים) Bright Eyes (מאזינה בימים האחרונים לשני האלבומים מ2005 ויש עוד הרבה אלבומים להאזין ל, ואני פשוט אוהבת. מעולה) וגיליתי את Wounded Rhymes של Lykke Li- אלבום שני, לא מכירה את הראשון אבל השני מעולה. והSoundtrack של Garden State (סרט) מעולה!!! וגם הסרט. [צריכה להתעמק באומנים של הסאונדטראק] אז כן, אני מתכננת להציף את הבלוג. אולי זה יותר קל מלהתמודד עם דברים אחרים ואולי סבלנותי קצת יותר רופפת כלפי סרטים ואין לי כוח לסדרות ומיציתי את האינטרנט (הפורומים של תפוז) עד תום אז הגיע הזמן לחזור לחפור בבלוג כי התחלתי לכתוב לחברה חפירה על "Bright Eyes" אבל זה לא הוגן לתת לה להתמודד עם דברים מפחידים (הו,</div>Tue, 23 Aug 2011 02:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=12702136http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=12702136http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=12480929<div align="right" dir="rtl">לא ציפיתי שהפעם האחרונה שכתבתי תיהיה (היתה) ב2010. עכשיו פאקינג מאי 2011. אני עדיין זוכרת איך התרגשתי מהעדכונים הנונ-שאלטיים של מילה, שתיים, קטע רנדומלי. זה בכלל לא נראה לי כ"כ ממזמן. זה בכלל לא נראה לי לפני שנה וחצי. כ"כ הרבה דברים קרו מאז. כ"כ הרבה שינויים. הכל משתנה, זז, מתקדם, לא נשאר כשהיה. לפעמים הכל כ"כ רע. אולי אכתוב פה מדי פעם (hopeful wishing) ~~~ היום יום הזכרון. הצלחתי לשכנע אתמול את המפקד שלי ללכת לבית ספר [על מדים, איזה הפתעה -לא-] [אה כן, התגייסתי] וכן, ישנתי כל הבוקר, וכן משכתי את הצרת המדים כבר 5+ חודשים- ככה שאין לי מדים מוצרים נורמליים ואני שונאת את המדים. איזה הפתעה.. -לא- והיום בערב אני צריכה לחזור לבסיס, כי יש ביום העצמאות בסיס פתוח ואני צריכה להיות שם (כשיום העצמאות זה חופש על חשבון המערכת), ואין לי תחבורה ציבורית בבוקר אז גם אין לי ערב יום בעצמאות. ששנה שעברה הייתי בו בבית. אבל אז מה?! לא בא לי להיות בבסיס. כוסאעמק. אף פעם לא בא לי להיות בבסיס. למה הכל כ"כ רע? אז מה שלפני שבוע וקצת החלטתי אני אתאבד ביום רביעי, ה-11.5.11. תראו א</div>Mon, 09 May 2011 14:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (הִילה בֵל.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38179&blogcode=12480929http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38179&blog=12480929