http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500החיים שלי..heCopyright 2026 חן !. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=10877976<div align="right" dir="rtl">וואוווו מקודם קיבלתי למייל התראה על סגירת הבלוג אחרי שלא עידכנתי כאן כלוםםם במשך שנתיים בערך... לא ממש זכרתי שיש לי בלוג אבל מהסקרנות והשעמום מנעתי את סגירתו של הבלוג(: וואיייי איזו ילדה הייתי פעם.. הפוסט האחרון היה לפני שהתגייסתי ובדיוק היום הייתי בכנס משתחררים!! עוד 3 חודשים כבר לא בצה"ל! כתבתי אז על חששות ועל פחדים בעיקר בקשר לצבא והמעבר הזה מפנימייה לשירות צבאי והופתעתי לגלות שהצבא לא פחות חממה מהפנימייה כ"כ טוב לי שאני אפילו חותמת ק=ב=ע בע"ה!! (הייתם מאמינים??) הספקתי לעבור הרבה דבריםםםם אבל מהעייפות כרגע אני אפרט בהזדמנות הקרובהההה בייי בינתיים נועם (חן) שלכם! </div>Thu, 21 May 2009 23:29:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=10877976http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=10877976http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7415633<div align="right" dir="rtl">היי אהובים שלי! לא עידכנתי הרבה זמן והאמת שגם עכשיו אין לי ממש מה לספר.. הימים קצרים הלילות ארוכים והשעמום הולך וגובר.. בזמן האחרון נכנסתי לתוך בועה של כלום לפעמים אני נהנית מהכלום הזה ולפעמים, לפעמים הוא הורג אותי! אני מתנחמת בעובדה שזה יימשך רק עוד שבוע ואז אני בטוחה שאני עוד אתגעגע לשעמום של הבית, בעוד שבוע בדיוק אני מתגייסת! האמת כבר לא ממש חוששת מהגיוס אפילו לא מתרגשת וזה מפחיד קצת, מפחידכי אני לא מרגישה כלום כי פתאום לא אכפת לי מה יהיה מפחיד אותי שהתמלאתיבהרגשת ביטחון לא ברורה כאילו מובן מאליו שיהיהלי טוב, למרות שבינינו מה לא מגיע לי שיהיה לי טוב?! בהרבה מקרים אני לא בסדר אבל בסך הכל אני משתדלת להיות טובה לנהוג בצניעות וביושר. סתיו אני כל כך מתגעגעת, לפעמים בלילה כשאני עוצמת עיניים ממש שניה לפני שאני נרדמת אני חושבת עליכם, על כל אחת ואחד מכם.. איפה אתם נמצאים ומה אתם עושים מה אתם מרגישים ועל מה אתם חושבים לפעמים נדמה לי שכל זה לא היה בכלל אולי בגלל שהסיפור שלנו אגדה והקבוצה שלנו חלום! יש כל כך הרבה אנשים שאני רוצה לדבר איתם ואני לא מצליחה אני אפילו לא יכול</div>Mon, 10 Sep 2007 17:38:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7415633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=7415633http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7182494<div align="right" dir="rtl"> כבר אמצע הלילה (לפנות בוקר..) לא היה לי משהו יותר טוב לעשות... קבלו אותה בשאלון השבועי: כיצד את מפייסת מישהו שפגעת בו? שוכבת איתו.. סתם..בדר"כ אני משתדלת לא לפגוע באף אחד.. אבל אם כבר פגעתי (לא בכוונה) אז אני מתנצלת ומבטיחה שזה לא יקרה יותר.. (בלהבלהבלה..). כשמרגיזים אותך או מעליבים אותך מה תגובתך? איך את מגיבה? יש לי קטע כזה כשמעליבים אותי ברוב המקרים אני לא מתייחסת מתעלמת לחלוטין כאילו דבר לא נאמר ואז אחרי חודש אני יכולה לפתוח את זה ולתפוס בנאדם על המילים שהוא אמר ורוב הסיכויים שהצד השני שכח מזה בכלל והוא לא יבין מה אני רוצה ממנו...אז התנצלות לא יוצאת מזה.. אם זה מישהו שאני ממש אוהבת אז אני אגיד לו באותו הרגע שנפגעתי ואולי אפילו אזיל דמעה. אם זה מישהו לא חשוב אז אני אחכה לו בסיבוב וחבל לו על הזמן... מה הדבר שהכי מעצבן אותך, שאחרים עושים לך? שמשקרים לי, שלא פונים אליי באופן ישיר אם הייתי לא בסדר. שמרכלים עליי, ששונאים אותי בלי סיבה, שחושבים שאני מטומטמת, שמרחמים עליי. שמבריזים לי, שמסננים אותי,שמדברים בשמי. שבוגדים בי (בגידה לא רק בתחום הרומנטי). שמאכ</div>Sat, 11 Aug 2007 03:43:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7182494http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=7182494http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7177271<div align="right" dir="rtl"> Happy Birthday "היום יום הולדת, היום יום הולדת לשרון..." האמת שזה היה אתמול אבל לא היה לי זמן לעדכן =] בכל אופן מי שמכיר אותי יודע- שאני מטורפת על הבנאדם הזה ואני מוכנה למות בשבילו והוא הכי יקר לי בעולם.. ומי שמכיר אותו יודע- שהוא מושלם !! אז מה אני יכולה לאחל למישהו מושלם?! שרוני, תמשיך להיות כמו שאתה ! שהמזל הטוב ילווה אותך לאורך כל חייך.. הרבה אושר (גם ב-ע'), בריאות, אהבה, הצלחה, שמחת חיים, שכל יום יהיה טוב יותר מקודמו ! שרון תודה על הכל, אני לעולם לא אשכח אותך !! אני חושבת עליך מלא ומתגעגעת כל כך.. =[ השיר הבא מוקדש לך (הרגע שמעתי אותו והוא תמיד מזכיר לי אותך..) : מורה לחיים ביצוע: עמיר בניוןמילים ולחן: עמיר בניון</div>Fri, 10 Aug 2007 15:57:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7177271http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=7177271http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7145117<div align="right" dir="rtl"> "סתיו בחלון מטפטף זיכרון יום אחרון ביחד" היי מושלמים שלי !! חזרתי הביתה אתמול.. התגעגעתי ! התפטרתי מהעבודה בסנטר- גם ככה הייתי מלצרית גרועה.. (אישה אחת התלוננה שבבית היא תקבל אוכל יותר מהר כאילו שזה תלוי בי ולא בטבח..אז אמרתי לה שתלך לאכול בבית ושבעלה יבשל לה..ואיזה מישהי ביקשה סלט עם גבינה 5% שומן והבאתי לה במקום גבינה 32% ...). בכללי היה לי ממש כייף! אנילא ממש רוצה להיכנס לפרטים כי נראה לי שהבלוג שלי כבר לא ממש פרטי.. וגם אין לי באמת כוח להקליד כ"כ הרבה...תתקשרו ותשמעו ממני.. מה שאני חייבת לציין שהחודש הזה עם פסקה היה חוויתי..הבנתי כל כך הרבה דברים ואולי אני מעריכה עכשיו המון דברים שנראו לי כמובן מאליו כמו הפנימייה..כמה מוגנת הייתיבמקום הזה! איך דאגו לנווטיפחו אותנו ועשו הכל על מנת שנצא משם אנשים בוגרים וטובים ושיוכלו להתגאות בנו.. ומה הם ביקשו? שנלמד ושנצליח בלימודים.. אז זו הייתה נראית לי דרישה מוגזמת ועכשיו אני רואה כמה שזה קטן עלינווכמה שזה שטויות ויכול לעיתים להיות כייף.. טוב אני אסיים בזה "כשדלת אחת נסגרת דלת אחרת נפתחת אבל לפעמים מפספסים את הדלת שנפתחה מכ</div>Mon, 06 Aug 2007 17:47:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7145117http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=7145117http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7070325<div align="right" dir="rtl">" אצלי הכל בסדר השבוע כבר מצאתי לי חדר סביבה נחמדה ואולי גם אמצא עבודה " טוב, לא תיכננתי לעדכן עכשיו אבל יש ביקוש ודרישה לפוסט דנדש אז לא לצפות למשהו בסט למה זהבטח ייצא מעאפן... (מה קרה לי? ממתי התחלתי לכתוב בשביל אחרים?) אין לי מושג מאיפה להתחיל...(אולי מההתחלה?!) אז ככה, עבר חודש וחצי מאז שסיימנו את הפנימייהבסיטואציה אחרת הייתי אומרת רק חודש וחציאבל במצבהנוכחי אני אומרת יאבויה חודש וחצי מחוץ לבית (שטיינברג) זה מלא !! אני חייבת להיות קצת כנה.. נכון אני מתגעגעת בטירוף אבל לא ממש עצובה האמת היא שאין לי ממש זמן להיות עצובה אני גםמרגישה וחיה בסרט שבסך הכל יצאנו לחופש גדול ואנחנו חוזרים ב-1.9 מענייןמה יקרה לי אז כשהבועה תתפוצץ...טוב לאחר המיני דיכאון אני אספר שגם קראו לי המון דברים טובים מאז שעזבתי (שהעזיבו...). אז ככה, אני ושיר גרות ברמת גן והכי כייף לנו בעולם !! אנחנו עובדות בתל אביב.. שיר בחוף ואני בדיזנגוף סנטר (ממלצרות..) וכמו שאבא של ליה אומר "החיים שלכם דבש" וואלה נכון הכל סבבה באמת שאין תלונות...אנחנו קמות בצהריים עובדות ויוצאות בלילה.. בשאר הזמן מעשנות מתמסטלות שות</div>Fri, 27 Jul 2007 23:26:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=7070325http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=7070325http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6803315<div align="right" dir="rtl"> "סתיו" 2001-2007 זה ללא ספק הפוסט הכי עצוב שאני אכתוב בכל החיים שלי... זהו זה נגמר, ביום שישי עזבתי את הבית, את המשפחה שלי! לא, לא מרצון אבל גם לא ממש גורשתי...אם רק הייתי יכולה לשלוט בזמן! השבוע אני חוזרת לבגרות אחרונה ובפעם הבאה שכף רגלי תדרוך בפנימייה אני כבר לא אהיה פנימיסטית (למרות שפנימיסט תמיד נשאר פנימיסט). כולם כל כך חסרים לי, כל אחד ואחת היו מרכיבים חשובים והכרחיים בפאזלשלהחיים שלי ועכשיו כולם עזבו והפאזל, הפאזל מתפרק! כעת אני צריכה לבנות אותו מחדש, לחפש חלקים חדשים אבל אני יודעת שלא משנה כמה אני אחפש, בכלהעולם אני לא אמצא אנשים מדהימים שישתוו אליכם...תמיד תתפסו חלק גדול ומשמעותי בליבי. אני לא יודעת עד כמה פוסט אחד מסכן יכול בכלל להמחיש את מה שאני מרגישה כרגע..ואולי גם אם הייתם רואים עכשיו את הדמעות המלוחות שלי שמרטיבות לי את המקלדתוגם אם הייתם רואים את העיניים האדומות שלי לאחר לילהלבן של מחשבות או שהייתם שומעים את הלב שלי פועם בחוזקה.. אז הייתם מבינים?! כנראה שלא...עד שלא עוברים את זה לא מבינים את הכאב הגדול הכרוך בפרידה. איך אני אתגעגע לכולם... איך אני אחיה</div>Sat, 23 Jun 2007 22:37:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6803315http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=6803315http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6686705<div align="right" dir="rtl">"אתה יכולת לבקר, אנייכולתילחסוך שנתיים של טיפול כדי להבין בסוף שחיפשתי את הדמות שלך בכל בחור שלי כרע... אז עכשיו אתה חוזר בחזרה" </div>Fri, 08 Jun 2007 20:10:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6686705http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=6686705http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6565109<div align="right" dir="rtl"> הקטע הבא נכתב ב-17.04.07 כשניסיתי ללמוד למתכונת בהיסטוריה ותראו מה יצא: מכתב התאבדות?? אולי... מכתב מהגיהינום... ביום שהפסקת לאהוב אותי- התחלתי לצאת עם השטן. ביום שהתחלת לשנוא אותי-הפסקתי להיות בנאדם. אני זוכרת שדיברנו על גן-עדן אבל עכשיו אני בגיהינום אניזוכרת שתכננו את המחר אבל הכל נקטע היום. כשפגשתי לראשונה את לוציפר הוא נראה לי שונה ממה שדימיינתי.. קבענו להיפגש על הפרגולות שמשקיפות לבניין א', בחצות בדיוק. השיחה הייתה קצרה ועניינית, לוציפר דרש ואני, אני הסכמתי בשתיקה. לא ידעתי מה ללבוש ואיך להתנהג, בכל זאת לא בכל יום נפגשים עם השטן! הקדמתי לפגישה, ספרתי את הדקות ולאחר מכן את השניות וכשמחוגי השעון הצביעו על 24:00 בדיוק הוא הופיע, לוציפר בכבודו ובעצמו... לפני שהספקתי להוציא הגה מפי הוא כבר אחז בידי בעדינות.. "לוציפר, נעים מאוד" אמר בקול מרגיע ונעים לאוזן.. "חיכית הרבה זמן?!" שאלבהתעניינות יתרה.. ואני השבתי "היכן הגלימה? לאן נעלמו הקרניים? לא כך תיארתי אותך.." עניתי בטון כמעט מאוכזב בעודי בוהה בנעלי ה- ALL STAR הלבנות שנעל... לוציפר לא נעלב, רק השיב באותו ה</div>Wed, 23 May 2007 14:57:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6565109http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=6565109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6474163<div align="right" dir="rtl">"אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים" לא, זה לא פוסט חזרה בתשובה אושטיפת מוח אבל השבוע אני מרגישה שוואלה יש אלוהים. (טוב, אם סיימתי תיכון אז כנראה שיש..) באמת, אני לא מבינה למה רק עכשיו זה נשמע לי כל כך הגיוני (בטח בגלל הדיסקים של שרון הצדיק). פתאום כשאני לוקחת אחריות ולא בורחת מהכל אז כל דבר מסתדר לי.. אפילו בבי"ס. קל יותר לראות בלי דמעות בעיניים שמטשטשות לך את המציאות. בינינו נמאס לי להיות עצובהנראה לי שבהחלט מיציתי את עניין הדכאון... אין יותר מכתביהתאבדות אין יותר נסיונות להתאבד אין יותר אלכוהול אין יותר **** זהו אני אדם חדש בעולם ! אז אולי עכשיו אני שטחית וחלולה אבל לא אכפת לי - אני מרגישה טוב, אני רגועה יותר, אני בוגרת יותר (טוב זהעדיין לא) ואולי אני אהיה מאושרתבעצם עזבו אולי... אני אהיה מאושרת!! נ.ב: עכשיו בבית, חורשת לבגרות בקולנוע (עיוני)!!! שיהיה לי בהצלחה... אוהבת אתכם אנשים !!</F</div>Fri, 11 May 2007 16:03:00 +0200chen1389@walla.com (חן !)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=381500&blogcode=6474163http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=381500&blog=6474163