http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108קצת טירוף עוד לא הזיק לאף אחד... נכון? נכון?! לא נכון. תראו אותי...heCopyright 2026 dark eye of love. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108http://f.nanafiles.co.il/upload/122004/IsraBlog/38108/misc/1140579.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=5066520<div align="right" dir="rtl">לא יודעת מה היה פשר ההחלטה המטופשת הזאת. מה שכן, כשהקאונטר הראה שיש 198, החלטתי שממש אין לי כח לכתוב פוסט אז אולי כדאי שאני אספור לבד את כמות האנשים כדי לבדוק אם חלה טעות. ואכן, אל תאמינו למה שרואות עיניכם! הקאונטר המציא 20 בלוגים! אז כמובן החלטתי לחכות שיהיו באמת 200 בלוגים בטבעת. ועכשיו - אין מנוס. הבטחתי לעצמי.. אין לי מה לכתוב. כשהקאונטר הראה 198 דווקא היה לי מה לכתוב. אפילו ניסחתי פוסטים דמיוניים בראש כמה פעמים (וואו כמה זמן לא עשיתי את זה.. נראה לי איזה שנה..). אבל עכשיו? כלום. נאדה. למזלי אני מפרסמת פוסט בזמן שאנשים לא באמת קוראים.. ומאוד סביר להניח שאני לא אתחיל עכשיו להיכנס לבלוגים ולהגיב כדי שיכנסו לשלי. כאילו נראה לי.. אולי פתאום כשאני אראה שיש 0 תגובות אני אעשה את זה.. בכל זאת - 0 תגובות זה מתסכל. אולי אני אגיב לעצמי רק כדי שאני לא אצטרך לעשות את זה. אבל רגע - אז זה עוד יותר פתטי. טוב די, נתקע קו מפריד ונעבור נושא (אני מקווה שיהיה לי מה לכתוב אחרי שאני אתקע פה קו) טוב שמתי קו. עכשיו מה עושים?.. הממ.. אולי אני אעשה שאלון? יש עדיין שאלונים מעניינים פה? בטח לא. ח</div>Sat, 14 Oct 2006 13:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=5066520http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=5066520http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=2050972<div align="right" dir="rtl">האם אי פעם ניהלת שיחת נפש עם חפצים דוממים?לא שיחת נפש. רק קללות.. למחשב, לטלויזיה.. לפעמים זה גם בקשות: "בבקשה תעבוד.. מחשב חמוד.. בבקשה!" וכאלה.האם היה לך אי פעם בגד אהוב, שהיה פסיכודלי במיוחד?מממ לא חושבת. לא הייתי יוצאת איתו מהבית אם כן.האם אי פעם יצאת מהבית ללא תחתונים או חזיה - כי פשוט לא שמת לב?בלי חזיה. מה לעשות, אני יושבת בבית בלי חזיה ואז קובעת שאני הולכת להביא משהו למישהו (עסקת סמים) אז אני פשוט יוצאת איך שאני וזהו. (ואז שמה לב שאין עליי חזיה..)מה הדבר הכי נועז, שאי פעם עשית?אוף, נועזות. לא הצד החזק שלי...ממ נסעתי לנתניה לבד לפגוש את בן שהיה באותה תקופה ידיד אינטרנטי שלא פגשתי אף פעם...זה בכלל לא נועז אבל. אוף, אני לא בן אדם נועז.האם את סובלת מהפרעות נפשיות כלשהן? אלו?מממ יש לי קטע של אמונות תפלות שאני ממציאה לעצמי כל הזמן. דברים כמו עם איזה שמפו חפפתי כשקרה לי דבר טוב כלשהו - איתו אני אחפוף שוב (ואפחד לעבור לאחד אחר). או עם איזה תכשיט/חזיה/מכנס/נעליים הייתי כשהצלחתי במבחן ועם מה הייתי כשלא הצלחתי. דברים מופרעים כאלה.אני גם נורא לא החלטית ומחליטה את הכל לפי ניחושים של אנשים א</div>Tue, 05 Jul 2005 16:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=2050972http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=2050972http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1945995<div align="right" dir="rtl"> כיצד היית מגדירה את סגנון הלבוש שלך? גות'י. סתם. נו, רגיל כזה. בד"כ שחור. אבל לפעמים אני באה ביציאות - כמו איזו גופיית פסים צבעונית שיש לי. רוב הזמן חולצה צמודה ומכנס מתרחב... היכן את עורכת את קניות האופנה שלך (איפור, בגדים, נעליים, כובעים, תיקים וכו’)? כל מקום שאני מוצאת בו משהו שאני אוהבת ויש לי כסף.. ממש לא משנה. זה יכול להיות שוק וזה יכול להיות רנואר. אלו נעליים אהובות עלייך ביותר? אולסטאר. אתמול בטעות באתי איתן לעבודה למרות שאמורים לבוא עם נעליים שחורות. (הן אומנם שחורות אבל יש את הלבן מקדימה ושרוכים לבנים וסוליה לבנה והן ממש לא נראות שחורות). אפילו חלמתי שאני אבוא איתן לעבודה. ואחליק. ובאתי. אבל לא החלקתי. ז"א לא יותר מבד"כ. ואפילו לא העירו לי. איזה כיף =) אלו פריטים לעולם לא תלבשי, כשאת יוצאת החוצה? משתדלת להימנע מורוד. ומעקבים - סתם כי אני לא מסוגלת לעמוד על זה יותר מ5 דק', שלא נדבר על ללכת. מה שאני בטוח (בטוחחח) לא אלבש בחיים - אפילו אם אני אשתגע- - זה נעלי שפיצים. עם עקב שפיצי. זה נורא. פשוט נורא. הדבר הכי מכוער שראיתי בחיים. מי מממן את כל קניות הבגדים שלך (</div>Fri, 17 Jun 2005 15:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1945995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1945995http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1904971<div align="right" dir="rtl">קודם כל מצאתי עבודה. אחלו לי מזל טוב ובהצלחה. תודה. עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם במה. אז ככה: אולם אירועים. כן, כן. אני מלצרית. (פדיחות. סתם.) הקיצר זה קקה. אני מתה. כואבות לי הידיים, הרגליים, לעיתים הראש, אנשים מעצבנים, מלצריות נאציות (בחלקן), מלצרים חמודים (בחלקם), הרבה רוסים (אני? מדברת רוסית? מוזר לי כל העניין. ואז הישראלים מתעצבנים עלינו), משעשע לי בקיצור. ועכשיו סיפורי עבודה שהצטברו עד עכשיו: אתמול עמדתי לי בקבלת פנים עם מלצר חדש - ניר (לא שאני לא חדשה. סה"כ פעם רביעית שם) ודיברנו (לא אמורים לדבר) ואז הצלם התכופף מאחוריי והתחיל לצלם לי את התחת. אני כמובן קצת נבהלתי, הסתכלתי אחורה, הוא אמר לי לא לזוז אז לא זזתי, אז הוא המשיך לצלם. ניר אמר שהוא עושה פוקוס או משהו (הו, אני כה שולטת במונחים האלה). והז הצלם צילם אותי מהצד. מדברת. הצלם היה מפחיד. שבוע שעבר היה אירוע של עירקים/מרוקאים (לאדעת מה זה היה בדיוק. מזרחים הקיצר). עם מוזיקה מפחידה בקבלת פנים והכל. כמעט הקאתי מרוב פיכסיות. הקיצר אני אוספת לי צלחות מלוכלכות בכיף (מוי כיף - כאב ידיים, וזו רק ההתחלה של האירוע) ואז בא אחד ושם ל</div>Thu, 09 Jun 2005 18:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1904971http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1904971http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1886451<div align="right" dir="rtl">נסעתי לנתניה. מה יש לי לחפש בנתניה (עיר המוזרים) אתם שואלים? אז ככה: בן. בן - תראה מה אתה עושה לי יא קקה. מביא אותי לערים מפחידות וזה. אז בהתחלה הוא ניסה להסביר לי איפה לרדת ואז הוא קלט שאני בכלל עולה על אוטובוס שלא מגיע לשם, אלא ישר לת.מ. (בן - אתה גאון) אז קבענו בת.מ. התקשרתי שיבוא לפגוש אותי והוא יצא. הגעתי לשם והוא עוד לא הגיע אז התיישבתי לי על הברזלים וחיכיתי עם הדיסקמן (מה הייתי עושה בלעדיו). לא עברה דקה (טוב, בעצם דקה עברה..) ועבר מאחוריי איזה איש תמוה שבהה בי אז הסתובבתי אחורה לראות מה הולך אז הוא אמר "ערב טוב". סבבה, אני חייכתי, כמו שאני תמיד עושה כשמאחלים לי ערב טוב, גם אם זה איש תמוה במיוחד. הוא עבר אותי ב-3 מטרים ככה ואז חזר אחורה (מה שלא היה צעד מפתיע במיוחד בשבילי - רואים? טוב להיות מוכן לכל אפשרות). "מה, את מחכה פה לבד?" "כן" איזה חד הבחנה. "מחכה למישהו?" "כן" "מה, ברצינות?" "כן..." מה כל כך מוזר?.. "למי?" "לידיד שלי" "איפה את לומדת?" "פ"ת" ומתביישת בזה. "מה, את גרה בנתניה ולומדת בפ"ת?" הו, אתה כה חכם. ההיגיון פשוט נשפך מהאוזניים שלך. שלוליות מסביב. "לא..</div>Sun, 05 Jun 2005 21:46:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1886451http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1886451http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1848417<div align="right" dir="rtl">אני אוותר על הקדמה מרגשת וסוחטת דמעות על איך שאני כבר בקושי כותבת כאן ואעבור לפוסט =) אתמול (אוי ואבוי, הסניליות חוזרת.. לקח לי עכשיו איזה 5 דקות להיזכר אם זה היה אתמול או שלשום.. הייתי בטוחה ששלשום. טוב, זה לא מעניין אף אחד) רציתי לתלות את הלוח שעם שיעל כפרעליה הביאה לי פעם, על הדלת. אז הלכתי לי לסלון וחיטטתי קצת בארגז כלים של בוריס ומצאתי לי מסמרים קטנים וחמודים ופטיש חביב. הלכתי לחדר והתחלתי לדפוק את המסמר הראשון. אח"כ התחלתי למדוד בדיוק מרחק מקצה הדלת כדי לתלות את המסמר השני ככה שהלוח יהיה ישר. לבסוף עשיתי סימון איפה אמור להיות המסמר השני ובדיוק באתי לקחת אותו ולדפוק גם אותו בדלת כשבוריס נכנס ושואל מה אני עושה. "הממ דופקת מסמר?" אמרתי. "מה?!" (יש לו בעיות עם עברית) "דופקת מסמר, נו" "בקיר?" "לא, בדלת." "בדלת?!.." הוא מסתובב, מסתכל על הדלת, מסתכל עליי.. (הייתי ממש קרובה להתפרצות) "את צריכה עזרה..?" "לא....." ואז הוא הלך. אלוהים ישמור, למה כל פעם שאני לוקחת פטיש ביד הוא בא "לעזור"?? אני מבינה שאני נקבה והכל וזה קצת מסוכן כשיש מסמר בידיים שליאבל מה המקסימום שיכול לקרו</div>Sun, 29 May 2005 18:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1848417http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1848417http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1745046<div align="right" dir="rtl">היה לי עוד חלום מוזר היום. הייתי בתוך כלוב שהוא כמו מין אקווריום, רק עם סורגים (אין לי מושג איך המים לא נשפכו החוצה. אה, ואני גם לא בטוחה איך נשמנו שם בתוך המים. תמוה-משהו). היינו שם אני ועוד כמה חברים והיו איזה אחראים במקום הזה - גבר ואישה. באיזשהו שלב ניסינו לזרוק מפתחות לאנשים מכלוב אחר. בשלב אחר כלשהו האחראים אמרו שהם הולכים להפגנה נגד ההתנתקות. אמרתי שאני לא רוצה ללכת להפגנה והסברתי למה. איכשהו שינוי מקום - שינוי של הכל, אולי חלום שונה. דיברתי בטלפון איזה שעה עם ידידה שלי (שביום שישי היה היומולדת שלה והלכנו לעשות על האש) - וזו לא מישהי שאני נוהגת לדבר איתה בטלפון או משהו. איכשהו נראה לי שחלמתי ממש את כל השיחה. בסוף היא סיפרה לי שהיא מצאה עבודה. *קנאה* ואז ניתקנו איכשהו. ושוב שינוי מקום - אולי חלום נוסף. הייתי בריקודים סלוניים עם הרבה הרבה רוסים (כי זה מי שבד"כ רוקד ריקודים סלוניים - i should know, הייתי בחוג ריקודים סלוניים בין כיתה א' ל-ד' בערך). כל הבנים שהיו שם היו מהכיתות עולים בבי"ס שלי. פתאום קלטתי מישהו שמתישהו חשבתי שרצה אותי ובחלום הוא כאילו כבר הזמין אותי לצאת איתו פעם</div>Sun, 08 May 2005 19:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1745046http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1745046http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1728316<div align="right" dir="rtl">הלכתי עם אנה לסופר-פארם (או משהו בסגנון) והלכתי לחפש את הבושם שאני רוצה (אובססיה עוד מפולין כשהרחתי אותו לראשונה). אנה בינתיים יצאה החוצה. מובן למה זה משעמם. הקיצר מצאתי אותו ונעמדתי לידו. השפרצתי על היד קצת. כמו תמיד. עמדתי שם די הרבה זמן - לא בטוחה למה. איתי אף פעם אי אפשר לדעת. ולבסוף יצאתי החוצה וראיתי את אנה יושבת לה עם איזה רוסי. לידם היה חתול. לבן - ג'ינג'י כזה. התיישבתי גם וליטפתי אותו. כשפתאום ראיתי שיש כמה מטבעות של שקלים על החול איפה שהוא היה. התחלתי לאסוף אותם ומצאתי גם מטבע של 10. לקחתי גם אותו. בכיף אני אומרת. קלטתי שמתחת לרגליים של החתול יש עוד מטבעות אז תקעתי יד בתוך החול להוציא אותם ומה שהיה לי ביד ממקודם - נפל. החתול גם התחיל להתעצבן שאני תוקעת ידיים מתחת לרגליים שלו. כל פעם לקחתי מטבעות ואחרים נפלו לי מהיד. זה היה מוזר. החתול קפץ עליי בעצבנות-משהו ולקחתי אותו אליי והבטחתי לו שאני אחזור לקחת אותו ישר אחרי שאני אשכנע את אמא. הוא הסכים. אח"כ קמנו ומצאתי עוד מטבעות על המדרכה. הגענו הביתה ומסתבר שהבית היה גם כן מוזר. גרנו באותה דירה עם השכנים שלנו מלמעלה (חברה טובה ש</div>Wed, 04 May 2005 23:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1728316http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1728316http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1719163<div align="right" dir="rtl">אני לא באמת שמחה. זה עשה לי רע משום מה. לאדעת. שנה. איך שהזמן עובר מהר. זה קצת מפחיד. אני מרגישה שמקסימום עברה חצי שנה. אבל שנה שלמה. מוזר לי. מחר חופש. -למה?! מחרתיים יש אוראל בגרות. בא לי למות. אל תיבהלו. סתם אהבתי את זה. זה לא שאני דיכאונית או משהו. סתם רוצה למות. באמת. =)</div>Mon, 02 May 2005 22:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1719163http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1719163http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1699322<div align="right" dir="rtl">אני משערת שהגיע הזמן לחלק שני. שיואו כל כך אין לי כח לכתוב שזה מדהים. אבל בכל זאת - עוד מעט סוף החודש ובקושי יש עמוד. שנתחיל? אחרי מיידנק (להזכירכם - מחנה ההשמדה בעיר לובלין) נסענו לעיר אחרת. אני וידיד שלי הולכים ולידנו צמד פקצות. (אתם יכולים לראות בזה בדיחת בלונדיניות - רק שזה קרה במציאות. עצוב-משהו): פקצה א': "תגידי.. באיזה עיר היינו עכשיו?!" פקצה ב': "מיידנק!" פקצה א': "אה, נכון.. איזו טיפשה אני!" יום אחד נסענו באוטובוס ואחת המורות המלוות באה לחלק האחורי של האוטובוס. "מריאן, מריאן!" צועקת לה אחת הפוסטמות שישבו מאחורה. "חייבים לעצור איפשהו, X (לא זוכרת את שמה. וואי - מפתיע שאני בכלל זוכרת את השם שלי..) שותה רק דיאט קולה והיא לא שתתה כבר כמה ימים!" יום אחד עצרנו בתחנת דלק. פיפי וכאלה. פתאום שראל צועק לי: "ראית? ראית את בוגדן?!" (המאבטח הפולני שלנו). כמובן שלא ראיתי. "מה קרה?" שאלתי. "בא אליו איזה אחד באוטו והוא צעק עליו ובעט לו באוטו ואז הוא נסע!" טוב, בוגדן אחלה גבר. עצבני קצת הייתי אומרת, אבל אחלה (הפנה אותי יום אחד לכיוון ארוחת בוקר. עם ליווי אישי =). אחרי כמה</div>Fri, 29 Apr 2005 00:49:00 +0200nobody@israblog.co.il (dark eye of love)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=38108&blogcode=1699322http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=38108&blog=1699322