http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457When life gives you lemons,make grape juice, then sit back and watch while the whole world wonders how you did הצד האפל של מוח הפאנגירל,שהוא לא שונה בהרבה מהצד הבהיר של מוח הפאנגירל, אם אתם מבינים למה אני מתכוונת,יקירייheCopyright 2026 פאנגירל יוליקו. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/57/04/38/380457/misc/9773193.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11270553<div align="right" dir="rtl">ובכן. עבר זמן מה מאז האירוע הנ"ל, אבל יולי רק עכשיו מתאוששת ממנו.והרי האפיזודה המשעשעת שלכם להיום (פפפט. משעשע זה עניין יחסי, ולראיה-"למה איש הלך עם מקל ברחוב? כי זה *מקל* עליו!" האההאהאהא. וזו אחת מוצלחת!)חם. השמיים צלולים ונקיים מעב, השמש יורקת על כל מה שנופל החוצה בזמן שניסה לסגור את התריסים, כלבים נובחים, מקבלים נעל בראש ונובחים יותר חזק. עסקים כרגיל.לפתע! צריחה מקפיאת דם קורעת לגזרים את ה(לא)שקט של השכונה! יולי, שניסתה לנוח (היא רק חזרה מהעבודה. שעמום מעייף יותר מבניית כבישים) התעוררה באחת. היא זיהתה את הצליל החד בצורה לא אנושית זו! והיא ידעה מה משמעות צרחה כזו! ידיה רועדות, נשימה מהירה והאדרנלין בדמה, הציצה יולי בפחד אל החלון שמעל מיטתה, זה הפונה אל גינתם האחורית (אולי גינה זו מילה קצת חזקה, "מכתש עקר ונטול סימני חיים" היא מילה הולמת יותר). לרגע לא ראתה דבר, ושחררה נשימת הקלה. אבוי, השמחה הייתה מוקדמת, יען כי האויב אך קנה את זמנו, ממתין לרגע עת הופעתו תכה עמוק בנימי נפשה של יולי. ואכן, כעבור רגע, הופיעה צללית מעבר לשיחים העוטפים את גדר חצרה של יולי (שיחים של השכנים, כמובן. אם אלה</div>Sat, 26 Sep 2009 14:08:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11270553http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11270553http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11268042<div align="right" dir="rtl">אגב פוקימון, נתקפתי בכזו נוסטלגיה, שהלכתי וריפרפתי על כמה פרקים של נארוטו, בליץ', איר גיר, טסובאסה קרוניקלס, ודי.אנ.אנג'ל. למרבה הצער מסתבר שהזמן אולי מתקדם, אבל מנגה לא. הייאוש! פעם חשבתי שאינויאשה/רנמה 1-2 זה אינסופי. ברצינות, מה יש למנגהקה בימים אלה? הם מסרבים להרפות! די, די, הילד סובל, תנו לו לשמור על מעט כבוד ולמות בשקט! שמישהו יתקע זריקת ציאניד בירך הקוליקטיבית של מנגות שונן! (טסובאסה היא היוצאת דופן כאן - אבל זו מנגה מופרעת כל כך שאני לא יודעת איפה לתקוע אותה. הסיבה היחידה שאי פעם ניסיתי לעקוב אחריה היא שאורן. הוא לא טסונדרה נהדר כמו פעם, אבל הוא משדר כאלה גלים של אח גדול שאני לא יכולה שלא לחבב אותו. אבל אפילו הוא לא שווה את זה - ברגע שמתחילים עם "אופס כולנו מתנו ונולדנו חדש!" אתם יודעים שהמצב אבוד).זתומרת, אני חושבת על ימי נעוריי היפים, שבהם קרבות נמשכו מה, חמישה פרקים? לא חמישים. בהם היו חמש, שש, מקסימום שבע דמויות מרכזיות, לא עשרים ושמונה (בליץ', אני מסתכלת עלייך). כמה אפשר? זה מזכיר לי את גיבורים - "תראו, יש לנו כוחות על! ובסוף כל פרק אנחנו כמעט מתים/נתפסים/נעלמים! איזה מתח!</div>Fri, 25 Sep 2009 15:31:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11268042http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11268042http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11267975<div align="right" dir="rtl">אוף, איזה כאב ראש המשחקים האלה! קודם כל, לא שיחקתי אפפם בזהב, כסף או קריסטל, אז הייתי צריכה לחפש מדריך כדי לדעת איפה לכל הרוחות לחפש את הגנב מצוות רוקט ואיפה האיפקומן וכו' וכו'. כיף!אחר כך הייתי צריכה להוריד פאטץ' שמנטרל התרסקויות. ואז אחד שמתרגם לאנגלית את שמות המתקפות. ואז אחד שגורם לצ'יטים לעבוד (נו באמת, שאני אסתובב בשיחים ואחפש PP UP? בחייכם) ואז המשחק התרסק והייתי צריכה להוריד אחד חדש.שלושה ימים עד שהצלחתי בכלל לגרום למשחק לעבוד. ואז השגתי את התג הרביעי שלי והמשחק הפסיק לשמור.עוד יומיים עד שמצאתי רום חדש שעובד אחרי התג הרביעי. דילוג דילוג קפיצה, שוב פעם תג רביעי, והלאה וקדימה.עוד יום וחצי לגלות איך להכנס למגדל הרדיו/המחבוא של צוות רוקט ולעבור את בלקת'ורן. הלאה אל אזור קנטו, אל ליגת אינדיגו, כי זו הליגה האמיתית (כל האחרות הן זיוף - ליגת הואן MY ASS, איזה מין קבוצה של "ELITE 4" מחזיקה פוקימונים ברמה ארבעים? ועם שילובים של אבן/אש, גאוני! אפשר לעבור את כל הליגה עם שני פוקימונים, בחיי).עוד התרסקות! יאיי!! עוד חצי יום למצוא פאטץ' לעבור את התרסקות הזו, והופה סיימנו את ליגת אינדיגו!יומיי</div>Fri, 25 Sep 2009 15:15:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11267975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11267975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11144286<div align="right" dir="rtl">שמתי לב שהנושא החם הוא "מתכוננים לבית הספר" (או במילים אחרות "חיתוך ורידים"). עכשיו,יולי לא התכוננה לבצפר עד היומיים האחרונים של החופש. היא גם לא הכינה משלוח מנות עד היום שלפני פורים. כל שנה, לפני פורים ולפני בצפר, אותה שיחה חזרה על עצמה, בד"כ בשעה תשע בערב או תשע בבוקר:יולי: אמא, מחר פורים/מתחיל בצפראמא: *משחקת במחשב*יולי: אמאאמא: המיולי: אמא!אמא: המממיולי: אמא, אני לסביתאמא: ה-לא!!!יולי: טובאמא: הא?יולי: יולי שינתה את דעתהאמא: אה... טוב מאוד. רצית משהו?יולי: כן, אני צריכה משלוח מנות/ציוד לבצפראמא: *במבט מבולבל* למה?יולי: כי מחר פורים/בצפראמא: באמת?יולי: לא, יולי סתם אומרתאמא: אה, יופייולי: לא!! באמת!! בחיי אמא, TRY TO KEEP UPאמא: טוב, את ממלמלתיולי: הא?אמא: והצ' שלך נשמעת כמו ת' כי את אומרת אותה כהלשון בין השינייםיולי: תרדי מהצ' שלי, לא אשמתי שיש לכם צ' שנשמעת כמו צליל שחתול דיסלקט שנחנק לאיטו ישמיעאמא: למה חתול דיסלקט?יולי: כי חתול רגיל יודע לדבר כמו שצריךאמא: חתולים לא-יולי: לדבר חתוליתאמא: ...המיולי: בכל אופןאמא: כן?יולי: המשלוח מנות/ציוד לבצפר?אמא: מה איתם?יולי: *נושמת עמוק ומדבר</div>Mon, 10 Aug 2009 22:46:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11144286http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11144286http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11102466<div align="right" dir="rtl">כן כן, אני יודעת שלפני כמה שעות סיימתי לכתוב את הסיפור שאינו נגמר, אבל אני בחיים לא אצליח לישון אם אנלא אוציא את זה, מה ש"זה" לא יהיה. לפניזמן מההפלאפון שלי צלצל, וכמעט גרם לי התקף לב. קודם כל, הפלאפון שלי לא מצלצל כמעט אף פעם, בגלל הקליטה, ודבר שני, השעה שתיים עשרה בלילה, מה לעזאזל? אז אני עונה זהירות, למקרה שאני אשמע משהו כמו "SEVEN DAYS" או "I'M WATCHING YOU" (עכשיו יולי הפחידה את עצמה. תנו לי שנייה ללכת לחבק את נאבי ארנבי... אוקיי, ממשיכים) ופותחת במה שללא ספק היא שיחת הטלפון הכי מבוזבזת בהיסטוריה. מה שהגיוני, בגלל שבטלפון שלי היתה... טאם טאם טאם... ההיסטוריה שלי!! [אני דרמטית או שאני דרמטית]. חכו, אני אכתוב לכם את התסריט (CUZ THAT'S HOW I ROLL), ואולי זה ייצא פחות מלודרמטי? יולי: אה... הלו? מתקשר: הולי קראפ, את עונה לטלפון ולא בטוחה מה לומר?! &lt;-למקרה שתהיתם מי לימד אותי שיותר מנומס לקלל באנגלית... יולי: *זועפת* שתישרף, ממתי הפלאפון שלי מצלצל? חשבתי שזו שיחה מהצד שמעבר מתקשר: הממ... יולי: לא הצד הזה, אתה תמיד חושב... *נחנקת* שנייה, עם מי אני מדברת מתקשר: לתת לך רג</div>Tue, 28 Jul 2009 00:30:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11102466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11102466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11101660<div align="right" dir="rtl">אמא של יולי מבשלת בסדר גמור, אבל הבן של *עושה תנועת הקאה* בן זוגהחושב שמבושל=משהו שנראה כמו גופה שלקורבן שרפה(ויש לי שפע מה להגיד על בן הזוג,על חברה שלו שנכנסה להיריון ממישהו אחר, זרקה עליו נעל ואז חוותה הפלה ספונטנית ועברה לגור איתנו, ועל הבן השני, שבגיל 16 נהג להכות את יולי בת ה-10 בגלל שהיא, טוב, שהיא הייתה מעצבנת, אם להודות על האמת. הטיעון הזה לא הלך טוב, אבל ניחא. בואו לא ניכנס לזה, SHALL WE?) אז, "על האש". אירוע משפחתי מסורתי. ומכיוון שאני מכריזה בכל הזמדנות שאני א)שונאת עשן ב)שונאת אוכל בטעם עשן וג)שונאת שהשיער שלי ובעצם כל חלקי גופי כולל משקפיי (אל תשאלו אותי איך) ובלוטות הלימפה שלי מריחים מעשן, אמי-הורתי היקרה לי (היא תעלה לי בשנים של טיפול פסיכולוגי) החליטה לערוך ממפגש ברביקיו ביום שבת! HUZZA! והרי הרקע: המקום-החצר האחורית שלנו, שהיא בעצם פחות חצר ויותר מגרש עם חתיכות דשא שחשוף לחלוטין לחצרות של השכנים שלנו. ויש בו מעין ארבעה עמודים מחוברים נטולי גג, כמעין רמז לדיירים ("אנחנו קמצנים מדי, אז לכו חפשו את הסוכך שלכם"), ואין עצים, לכן, אין צל. תזכרו את זה, במטותא, כי יהיה</div>Mon, 27 Jul 2009 20:15:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11101660http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11101660http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11100272<div align="right" dir="rtl">רק הרגע שמתי לב שהיו תגובות בקטע הקודם שכתבתי לפני, אנלא יודעת, עידן היורה או משהו. תם יודעים, כשעוד שידרו באטלסטאר גאלאקסיה, ועוד עידכנו את נארוטו אברידג', ועוד ניסיתי לסיים את המשחק המזורגג הזה, STORM OF ZEHIR. (כן, אני עצלנית מכדי להחליף לאנגלית כל פעם. מה יש, קאפס לוק כבר לא טוב לכם?! בזמני, כולם השתמשו בקאפס לוק, זה היה ה-דבר לעשות! היי, בהחלט יכול להיות שזה היה, אני הפסקתי לעקוב כשהכדורים האלה מגומי, שהיו מלאים במים וסבון, נהיו אופנתיים, ישר אחרי בלוני הקמח. לא שילוב טוב, אם אתם מבינים אותי. פופופופו, זה מעלה לי אסוציאציות מעניינות. מצד שני, כמעט כל דבר עושה את זה. הוריי לנימפומניה!) טוב, עכשיו יולי מרגישה כולה נבוכה, היא לא באמת חשבה שאנשים קוראים את זה. זתומרת, זה בלוג, אלא אם אתה מהאנשים האלה שעבורים בלוג=זירה לאימוני סטנד אפ, כי כידוע ז' ופ' הם תמיד קרובים, האהאהאהא *שיעול נבוך*. אבל מה אני יודעת, אני הרי שוכחת במה סיימתי לצפות כשהקרדיטים מתחילים. תשמעו, הדברים האלה מסיחים נורא את הדעת! אגב, בלי שום קשר ווטסואבר, אלא אם את פאנגירל ולכן מבינה את נפתלי מוח הפאנגירל, מי ז</div>Mon, 27 Jul 2009 12:06:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11100272http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11100272http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11100237<div align="right" dir="rtl">בחיי, עם כל ה"15+" (AKA שומדבר חוץ מנשיקה בזווית צדדית) שמסתובבים שם בחוץ, זה שינוי נחמד, לשחק במשחק אוטומה שיש בו הארדקור סקס. ואוהו, זה משחק הארדקור. עם המון נוזלים בכל מקום, תיודעים על מה אני מדברת. זה חתיכת משחק כיפי, אפילו אם הדיאלוג, טוב, אופייני למשחקי אוטומה (נו באמת, כשאתם מזדיינים אתם מבשרים לבני הזוג שלכם אמיתות גדולות וחשובות בנוגע למשמעות המילה "נצח" או חולקים איתו תובנות מהילדות המעוותת שלכם? לא, גם אני לא. אבל היי, בסצנות הסקס יש סאונד אפקטס רטובים ומשעשעים להפליא, שנשמעים כמו מישהו שצועד הלוך ושוב בנעליים מלאות מים. כי כידוע, ככה נשמע סקס! NOT). בכל אופן, כבר כמה ימים שאני יושבת על המשחק הזה (יש שישה בישונים טעימים להפתיע-כן, שמעתם אותי, צוות שלם שנראה טוב, לא שתי דמויות מוצלחות וארבע מעפנות שרואים עליהם שנגמר התקציב לאנימציה! כפי שניתן לצפות מסטודיו כמו SUGARBEANS, הם משקיעים. לא סתם הם החברה שמוכרת הכי הרבה משחקי אוטומה, אם כי טיארהמוד יותר מוצלחים לדעתי. אוו, ולטירמיסו יש סגנון מעניין מאוד-טוב, בסדר,הם היחידים שמציירים בנות בלי בז'אז'ים בגודל של גלשן. וסצנות הסקס</div>Mon, 27 Jul 2009 11:29:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=11100237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=11100237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=10265622<div align="right" dir="rtl">אם אפשר, אז זאת אני.אף פעם לא כתבתי משהו שקשור לנושא החם, אז חשבתי לתת לזה ניסיון. אחרי הכל, מה שלא הורג,מחשל, ומה שכן הורג ממילא משאיר אותך מת אז זה כבר לא משנה לך.בכל אופן...המשפחה שלי טיפה יותר מסובכת מהמשפחה הרגילה, אז תנסו לעקוב אחריי פה. למי שמתקשה מומלץ לצייר דיאגרמה (עם מרקרים,כמובן שעם מרקרים! אי אפשרלעשות שומדבר בימינו בלי סמנים, אפילו לא להתקלח!!).טוב, אז יש לי אחות גדולה אחת, בת 23. זה אומר שהיא מבוגרת ממני ב-6 שנים. זה אומר שבזמן שהיא הייתה בגיל ההתבגרות, אני הייתי פרחחית שעוד לבשה את החולצה בתוך המכנסיים *יולי נרעדת למחשבה*. אז אולי אתם חושבים שאני הייתי הילדה הקטנה והטובה והיא הייתה האחות הגדולה שעושה צרות להורים.נחשו מה, אתם צודקים!אבל כאן העלילה מסתבכת.תם מבינים, מגיל 11 עד 12 עבר עליי משהו שאני מעדיפה לא להכנס אליו, שהפך את החיים שלי בבצפר לגיהנום, והותיר אותי עם מסקנה ברורה מאוד שאני חרא של אדם, שאין לי אף תכונה טובה, שאפחד לא אוהב אותי ושגם לא מגיע לי שיאהבו אותי, זו לא אשמתם אלא אשמתי וכו'.בשלב הזה אחותי הייתה בערך בת 18. היא לא בדיוק ניהלה חיים יציבים, ולא בדיוק נ</div>Sun, 07 Dec 2008 22:50:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=10265622http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=10265622http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=9447399<div align="right" dir="rtl">סיימתי ללמוד מתמטיקה!ביום שני, ה-23, הייתה לי בגרות במתמטיקה, שאלון 003 (כן, אני בשלוש יחידות. אני יודעת... יש לי פוביה ממתמטיקה, זה לא שני טיפשה או משהו *צחוק עצבני*). סיימתי אותה. ואתם יודעים מה זה אומר? אני אגיד לכם מה זה אומר!זה אומר שיש לי עכשיו שלוש שנים בלי מתמטיקה. י"ב, ואז שנתיים בצבא. בלי מתמטיקה. נטול-מתמטיקה. UN-מתמטיקה. אנטי-מתמטיקה. נייט מתמטיקה! ווווווווווווט!אבל, כמובן, החיים הם כמו נדנדה, כשצד אחד עולה, השני יורד.אתמול יולי מקבלת שיחה לטלפון שלה (לשלוחה בחדר, כי ליולי יש טלפון עם שתי שלוחות שאחת בחדר שלה, ככה שיולי לא צריכה לצאת מהחדר בכלל, כי יש לה בייגלה בחדר ומים משנת תרפ"ט. ואני יודעת על מה אתם חושבים, ולא,ליולי אין סיר לילה, אבל יש לה שירותים שהכניסה אליהם מהחדר שלה. נא לכם!). קול צרוד משהו אומר "יולי?" ויולי מיד נלחצת ותוהה מי מכיר את הטלפון שלה ויתקשר אליה באחת עשרה בלילה. לכן עונה יולי בטון זהיר וחשדני "כנננננננן..?" והקול אומר "את זוכרת אותי?". יולי עונה אוטומטית "לא" ולצערה הקול מתחיל לשחק איתה חם-קר ולתת לה רמזים. הוא מבוגר ממנה, הוא יצא איתה, הוא התנשק איתה</div>Thu, 26 Jun 2008 01:22:00 +0200yohlovergirl@yahoo.com (פאנגירל יוליקו)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=380457&blogcode=9447399http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=380457&blog=9447399