http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ, חבורת פושטקים קטנים ונעליים אווירודינמיות.heCopyright 2026 Mrs Osuwari. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11653418<div align="right" dir="rtl">אני לא בטוחה למה אני טורחת עדיין לכתוב למגירה האינטרנטית הלא כול כך חסויה שלי, כנראה הרגל שלמרות שנדמה שנעלם עדיין מציק לי בקצה של המוח.המון עובר עליי עכשיו ואני לא בטוחה מאיפה אני אפילו אמורה להתחיל.מפעולות צמר"ת שאני חוזרת מהן בוכה כמו פוסטמה?מלהתעורר בבוקר ולגלות שהוא יישן לידי ולחייך לעצמי?לשבת ולנסות לצייר אבל ממש לא להצליח ולא להתקדם בעוד כולם כן משתפרים?מהעובדה שבאופן כולשהוא אני כן נהנת מהביצפר, פעם ראשונה מאז כיתה ז'?המון עובר עכשיו, המתוק מהול בחומצה מאכלת ואני כהרגלי בקודש חוטאת לעצמי שוב ושוב, מבטיחה הבטחות שאני יודעת שלא אקיים לא משנה כמה שאני באמת באמת רוצה בעומק ליבי כן להצליח, פעם ראשונה בחיי, להוכיח לעצמי ששווי בתור בת אדם הוא בעל ערך כולשהוא.יש כול כך הרבה רקוב שצריך לתלוש מהשורש כי אם לא זה ישוב ויתפשט- בין אם אלו זיכרונות מתוקים מרירים מתקופות יפות יותר שלא יחזרו למרות שאני לא מצליחה לשכנע את עצמי להאמין בזה (אפילו שאני יודעת שזה נכון- מישהו אמר דוחושב?) ובין אם אלו סתם היהורים שממוטטים את היסודות שכרגע העולם שלי מתנדנד עליהם.אני צריכה להפסיק לפשפש בפצעים ישנים ולתת</div>Tue, 16 Mar 2010 21:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11653418http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=11653418http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11597311<div align="right" dir="rtl">"קיימת הנאה בהאשמה עצמית. מרגע שהאשמנו את עצמנו נדמה לנו כי לזולתנו אין עוד זכות להאשימנו"- אוסקר ויילד. אור לבן, רעש של גשם וטעם של מסטיק. <SPAN lang=HE styl</div>Thu, 18 Feb 2010 13:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11597311http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=11597311http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11365845<div align="right" dir="rtl">OMG יש לי בלוג. אני מניחה שאפשר לקרוא לזה ניסיון נואש להחיות את המסכן.... לא שמישהו יטרח לקרוא אבל שיהיה. מכירים את זה שעשיתם בחירה מצויינת עם השלכות שמעולם לא דמיינתם שיקרו ואתם נושמים עמוק ומרגישים טוב? זה בדיוק מה שקרה לי. טוב לי. אני מאושרת. יותר משהייתי המון זמן. הרגשה סימפטית. עכשיו אני אלך לישון כמו שאני אמורה לישון כי מחר יש לי ביצפר וכבר מאוחר טיכו &gt;.&gt; עד האינסוף ומעבר לו לני</div>Wed, 04 Nov 2009 01:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11365845http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=11365845http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11132466<div align="right" dir="rtl">right now im in Germany for two weeks in a school deligation.this is so awsome!i stay in a little town called Aurich, its such a beautiful old town and the family who's hosting me are so sweet and kind.Yesterday we were in Amsterdam and some nazi cursed us and it was a bit let down but right now i enjoy myself so much i cant even describe it. really.love ya guys su muchLeni</div>Thu, 06 Aug 2009 23:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11132466http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=11132466http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11021465<div align="right" dir="rtl">ניעור מהיר שמעיף את כול האבק וגורם להתקף שיעוליםשלא נפסק, שורף את הגרון ומחטא הכול.התחלה חדשה-ישנה, פשוט תחושה שונה שמהדהדת בגוף אפילו שכואבת הבטן והראש לחוץ ועמוס ומלא בפרפרים צבעוניים של אכזבה וידיעה.המון זמן של התבוננות שלימד ושיפר יותר מהניסיון והכול לבן.הכול נעלם.וחם לי. כול כך חם.translate the moment into a design</div>Thu, 02 Jul 2009 14:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=11021465http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=11021465http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10497092<div align="right" dir="rtl">דרכי עובר נתיב אל משכנות הסבלדרכי עובר נתיב אל עינויי הנצחדרכי עובר נתיב אל ארורי החלד.הבא בשערי- מן התקווה חדל נא!את השער הזה כנראה שעברתי מזמן. פשוט לא שמתי לב.אפילו משהו מקורי אני לא מסוגלת לכתוב.</div>Wed, 04 Feb 2009 20:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10497092http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=10497092http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10300890<div align="right" dir="rtl">פייסבוק עושה לי רע מאוד. מאוד. אני כול פעם נכנסת ואז רואה תגובה של סיגל עדי או אירית על משהו חסר משמעות ונכנסת לתמונות שלהן ומחטטת ומסתכלת. תגובה ראשונית- וואו זה נראה כיף, הריאלי הזה. הן מאושרות. אני שמחה בשבילן. תגובה משנית- למה אני לא שם? אין אפילו תגובה שלישית, אני פשוט בוכה עד שכבר נגמר המאגר ונותנת לו להתמלא עד לפעם הבאה שייתחשק לי לענות את עצמי. זה תמיד נגמר אותו הדבר ואני תמיד נכנסת פעם נוספת אפילו שאני יודעת מה יהיו התוצאות. ואז אני מאשימה את עצמי בזה שאני כול כך אוהבת להצליף בעצמי ובכמה שאני אנוכית. ואני פשוט שונאת את עצמי אחרי כול פעם מחדש. אני בסה"כ מתגעגעת, חולמת על מה שהיה ומה שיכול היה להיות, מנסה נואשות להתעלם מהידיעה של מה שנהיה. אנוכית אנוכית אנוכית אנוכית. פשוט לא נראה לי שיקרה לי עוד פעם משהו כמו זה. זה פשוט לא הגיוני שדבר כול כך טוב יכול לקרות פעמיים באותה תקופת חיים. מזל שאף אחד כבר לא קורא פה, יש לי איפה לפרוק שזה ירגיש המוני ולכולם אבל זה לא. אנוכית אנוכית אנוכית אנוכית. מדהים שהמקלדת עובדת אחרי מפל דמעות שכזה. תתעלמו ממני, אני אמחק את זה</div>Wed, 17 Dec 2008 00:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10300890http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=10300890http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10272050<div align="right" dir="rtl">לכול אדם כמה זהויות השכובות זו על גבי זו, מתמוססות אחת בשנייה ומתערבבות עד כדי כך שאינך יודע היכן מתחילה אחת והיכן נגמרת השנייה. צבעים וגוונים וצורות שנערמות אחת על השנייה בקטסטרופה של סוריאליזם שמסנוורת את העיניים ומבלבלת את החושים. אמת שקופה משקר, כתובה שחור על גבי שחור. יש את לני של חברים- זאת שצוחקת על דברים ברומו של עולם, בין אם מדובר בגרעין האיראני או במין ומערכות יחסים וכמה שאני לא נקבה. לני שכזאת מסוגלת להכול, צרחות וצווחות וזמנים טובים שלא נשכחים וגורמים לך להזיל דמעה בשקט אחרי שהסערה עברה. יש את לני של כנסים- לני שמתחפשת ושאף אחד לא מכיר, לני שעושה שטויות במכביר כי היא יודעת שאף אחד לא מסתכל וגם אם כן הוא לא מכיר אותה וזה לא משנה מה הוא חושב אז מותר אפילו לכבוש את העולם בחיוך אחד קטן. לני שמחליפה זהויות מהר מזיקית שמחליפה צבעה, משתלבת בשקט בכול הקבוצות ובוחרת מי היא כרגע כי מבעד לעיניים לרגע הכול נראה עקום ומוזר ומותר. יש את לני של משפחה- לני שמתגרה בילדה קטנה בת חמש בקושי ולא בטוחה שהיא בעצמה יודעת אם זה אמיתי או משחק. לני שאומרת כן הכול בסדר בלימודים ו</div>Tue, 09 Dec 2008 19:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10272050http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=10272050http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10247795<div align="right" dir="rtl">"הצללים באים לרקוד. רקוד הלורד, רקוד" ג'ורג' מרטין- שיר של אש ושל קרח את רוקדת. זרועותייך מונפות מסביב, רגלייך טופפות על הרצפה בעדינות ושמלתך הלבנה מרחפת כערפל על פני מים. אני עומד ומביט בך שלוב זרועות, עיני עוקבות אחרי תווי גופך ואת ממשיכה לרקוד על פי המוזיקה השמיימית שרק את מסוגלת לחוש, צוחקת למשמע בדיחה חרישית בצחוק שמתגלגל ברחבי העולם הרחב. "היא ייפיפה" מוות עומד לצידי, גם הוא מביט מרותק בדמותך. שמלת נצבעת באדום כהה מדם ושיערך השחור מסתלסל אל מעבר למותנייך. "שמה רוקסן" אני מפטיר ועוצר נשימה כשעייניך מצטעפות בתשוקה וקול אנחה נפלט מפיך, מהדהד לכמה שניות. "היא זונה ברובע האורות האדומים בפריז". אנחנו ממשיכים לבהות בך בדממה כשאת ממשיכה להסתובב סביב עצמך, מזמזמת נעימה עליזה שמתחלפת במארש לוויות, שמלתך נשטפת בגשם שחור שצובע אותך בצבע לילה חסר כוכבים. שיערך מתקצר וסביב עינייך מתחילים להיווצר קמטים דקיקים כרשת עכביש. סיבובייך מאטים, צעדייך נהפכים כבדים קמעה ואת רוקדת עם צללים ואבק. "מה קרה לה?" מוות שואל בעניין, מתקדם צעד אחד לכיוונך ונעצר כשידי תופסת את זרועו בחוזקה, מרחיק</div>Wed, 03 Dec 2008 22:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=10247795http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=10247795http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=9991775<div align="right" dir="rtl">זה נראה כאילו כתוב בכותרת פוסטמה &gt;&lt;ניצלתי את אהוד בזדוניות והשתלטתי על הסורק שלו ומשעמם לי אז פוסטמונות &gt;W&lt;יחי פוסטים ב00:06! X3מיס אליס מהסיפור הגרוע שלי. אז מה אם השיער שלה זעקני משובחור רנדומלי מדויאנט. יחי הריאליזם! (התחת שלי נרדם עד שסיימתי את הצביעה X3)אינקינג שליטעעעוצבוע ועליזאוף שיבוא כבר יומשישי XP"כלים! שלוף!"עד שאני אקלוט מה שיחררתי ואמחק את הפוסטלני</div>Mon, 06 Oct 2008 00:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Mrs Osuwari)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377948&blogcode=9991775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377948&blog=9991775