http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784Nestea זה משקה אלוהי.heCopyright 2026 צביה העוגיה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784http://f.nanafiles.co.il/upload/62005/IsraBlog/37784/misc/2527366.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=6337424<div align="right" dir="rtl">יש לי צורך מוזר לחזור להרגלים ישנים, ואחד ההרגלים הוא לכתוב בבלוג הזה. אל תדאגו, זו כנראה הפעם האחרונה שאכתוב כאן אי פעם, כי אם לומר את האמת אני חושבת שבלוגים הם דבר די מטופש (ובכל זאת אני פה). אני לא מאמינה בכלל כמה דברים השתנו מהפעם האחרונה שעברתי פה, מהפעם האחרונה שבכלל נכנסתי לאתר הזה. אני לא אותו בנאדם, פשוט ככה. עברתי כל כך הרבה, לרגע אני לא אתלונן, נהנתי כמעט מכל שנייה בחודשים האחרונים, לא היה לי דקה לנשום אבל חוסר הנשימה הזה היה נפלא. החודשים האחרונים גבו ממני הרבה, אבל בכל זאת לא הייתי מחליפה את החוויות האלה בעד שום דבר בעולם. כמובן שהדברים הבסיסיים לא השתנו, וכנראה שרק אני יודעת על מה אני מדברת, וזה בסדר. כל האנשים המדהימים שהכרתי, הדברים שלמדתי, על עצמי, על אחרים, כל זה שינה אותי לטובה. אני יכולה להגיד שאני בוגרת יותר (מצחיק שאני עוד כותבת בלוג הא?), בטוחה יותר, וחכמה יותר ולא רק בקנה מידה בית ספרי. כל כך מעבר לזה. אני כל כך שמחה שהחיים גילגלו אותי לנקודה הזאת, שנייה לפני המתכונת הראשונה שלי, שנייה לפני העומס הריגשי המטורף (שהתחיל גם ככה), שנייה לפני שאני אעבור לחוו</div>Sun, 22 Apr 2007 23:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=6337424http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=6337424http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=5267140<div align="right" dir="rtl">זאת תקופה די מבלבלת, לפעמים הכי כיף שבעולם ולפעמים קצת רע. אני מנסה לחשוב על משהו אחד, למצוא סדר עדיפויות, אבל זה משתנה די מהר, פתאום זה נראה חשוב יותר מזה וברגע אחר הכל מתהפך.... אין לי מושג מה קורה מסביב, ולפעמים את מרגישה שיש יותר מידי אנשים מסביב ולפעמים ממש לבד. ובסופו של דבר אני יודעת שזה הכל בראש שלי, שכל המסקנות המטורפות האלה שאני מגיעה אליהן פשוט לא קיימות במציאות של כולם. ועכשיו אני אקום, כי נזכרתי לי פתאום במשהו מאוד חשוב שהבטחתי לעשות. לבנות בגיל 15 פשוט אסור לחשוב לעולם, זה מביא דברים מוזרים, אנחנו צריכות להיות חמודות ולשתוק כדי שלא נפלוט בטעות את המחשבות האלה ואז נשנא את עצמנו לעולם. (כמו שאני עושה עכשיו?) </div>Tue, 14 Nov 2006 15:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=5267140http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=5267140http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=5005419<div align="right" dir="rtl">היום הייתי אצל סבא וסבתא שלי בעכו לםוכות ונהניתי נורא.</div>Fri, 06 Oct 2006 20:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=5005419http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=5005419http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4765341<div align="right" dir="rtl">טוב, אז עוד יומיים נגמר החופש. תאמת? לא כל כך אכפת לי. אני אפילו די שמחה. לא עשיתי כ-ל-ו-ם בחופש הזה (חוץ מלטוס ללונדון, אבל זה היה לפני יובלות) ואני ממש לא אצטער אם פתאום יהיה לי בלק אאוט ענקי ואני לא אזכור את החודשיים הנוראיים האלו. כמובן שעשיתי דברים כיפיים,כמובן שניהנית, הייתי בבריכה, בים, ראיתי סרטים, פגשתי אנשים, דיברתי צחקתי וישנתי המון, אבל בתכלס, זה לא היה חופש משהו, בכלל בכלל לא. ואת האחריות על הריסת החופש אני חייבת לתת למלחמה הנהדרת שתקפה אותנו הקיץ בתור מתנת סיום חטיבת הבניים שלי. או אלוהים, כל כך הרבה דברים הייתי יכולה לעשות אי שם בצפון אם לא הייתה פורצת המלחמה האידיוטית הזאת. אז כמו שכבר אמרנו, היה משעמם וטוב שהיה. לפני יומיים (?) הלכתי אם טליה ומאיה לבית הספר לראות את רשימת הכיתות (תודה באמת שמישהו טרח להגיד לנו שזה מפורסם גם באינטרנט!) וכמובן ששוב נדפקנו. י'6! י'- 6! מספר 6! י' מספר 6! רגע רגע, זה לא הקטע הנורא- אנחנו באי מב"רים י'1, 2, 3, 4 הם כיתות מגמה ואז יש את י'5 שהם מב"ר ואז יש אותנו, כיתת מגמה, ואז יש את י'7 שזאת כיתת מב"ר. יודעים מה זה אומר? שאת כל היצי</div>Thu, 31 Aug 2006 23:50:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4765341http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=4765341http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4710224<div align="right" dir="rtl">את המחשבה שעוד מעט חוזרים לליומדים...הולך להיות כל כך כיף! אני חולה כבר 3 ימים, כואב לי הגרון, הראש ויש לי ליחה (לא שמישהו ממש מעוניין לדעת על זה) יופי. הנה הלך לו עוד שבוע, היו לי תוכניות לשבוע הזה, לעשות דברים, ללכת למקומות, אבל לא, אני חולה וכואב לי לבלוע מזון מוצק ולכן אני מתקיימת על תה, מרק ולחם עם חמאה מדי פעם. ברצינות, נראה לי ירדתי 2 קילו, ברצינות. טוב, יש לי עוד שבוע (?) לחופש הגדול ואני מתכוונת לעשות בו כיף. נראה לי. הכל תלוי עם הגרון הנוראי יתחיל לפעול. היום דיברתי עם טרא (שעזבה אותנו למען גרמניה) בטלפון במשך 10 דקות (יקר יקר יקר) והאמת שיכולתי להרגיש שהיא קצת עצובה, זה היה היום הראשון שלה בבית ספר האמריקאי החדש הזה שלה, אבל היא אמרה שהיא בסדר, יש לה גם איזה 3 ישראלים בכיתה אז זה לא כל כך נורא... עדיין לא באמת קלטתי שהיא עזבה ל4 שנים, אני חושבת שכשנגיע לשיעור הראשון של המגמה זה יכה בי. (אני חייבת להודות שאני גאה בעצמי שלא בכיתי, החלטתי מעכשיו שאני לא בוכה יותר ליד אנשים, חוץ מבסרטים...). אני תגעגעת אליה ואני מקווה שהיא תיהנה שם. באמת. איך זה שתמיד אתה מתעס</div>Fri, 25 Aug 2006 01:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4710224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=4710224http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4673018<div align="right" dir="rtl">גבוה ממך:כמובן. זה חובה! נמוך ממך: אין סיכוי יש לו גשר: לא יודעת. לא כזה משנה... מתלבש מצועצע/סטייליסטי: רק שלא יהיה בהגזמה מתלבש בסגנון רחוב: אוקיי? אבלסביר להניח שלא עיניים כחולות: נפלא. עיניים ירוקות: חלום. עיניים בצבע דבש: אוהבת שותה אלכוהול: שישתה,אבל בגבול הטעם הטוב. מעשן: לא. איכס. מרכיב משקפיים: לא ממש משנה עוסק בספורט: בכיף מחייך הרבה: כן כן. מתקשר רק כדי להגיד היי: נגיד ש... מה כאילו סתם בשביל לדבר? למה לא. מחמיא לך: כמובן. מגלח את הרגליים שלו: אההה לא!. עונד תכשיטים: ברצינות, אני עדייין בדעה שתכשיטים זה לנקבות. שיער פנים (זקן, שפם):עדיף שלא. <</div>Sun, 20 Aug 2006 13:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4673018http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=4673018http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4666736<div align="right" dir="rtl"> Artist: The Feeling Album: Twelve Stops And Home Title: Sewn Give me the song and I'll sing it like I mean itGive me the words and I'll say them like I mean itCos you got my heart in a headlockYou stopped the blood and made my head softAnd god knowsYou've got me sewnNah nah nah etc.Danny boy, don't be afraid, to shake that ass, and misbehaveDanny boy, I now you got time, but what are you waiting for,Anyway the dust may just blow away, if you wait for a windy dayBut you may find the chance has passed you by;I can't do the walkI can't do the talkI can't be your friendUnless I pretendSo give me the song and I'll sing it like I mean itSo give me the words and I'll say them like I</div>Sat, 19 Aug 2006 17:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4666736http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=4666736http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4492978<div align="right" dir="rtl">האם את נוהגת לשמור על קשרים עם חברים / חברות מן העבר?הרבה מהחברות שלי הן מהעבר. אבל אתם יודעים איך זה יש את אלה שפשוט לא הלך איתם אז לא שומרים על קשר.מה שקרה בעבר צריך להישאר שם. באמת.האם רוב החברים שלך הם חברים ותיקים? או שאת &quot;מחדשת את המלאי&quot; באופן קבוע?רוב החברות הכי טובות שלי הן ותיקות (סבתות שכמותנו) אבל כמובן שמידי שנה המלאי מתעדכן ונוספים חברים חדשים טובים לא פחות.האם את מסוגלת לשמור על קשר לטווח ארוך, או שנמאס לך מהר?הו לא, אני אוהבת להכיר אנשים ממש טוב, במשך שנים, שיהיה עבר ביחד,זה כל הכיף, להיות כמו בני משפחה. ככה אני חשובת לפחות.מהו לדעתך הקשר האולטימטיבי? (להיפגש כל יום, טלפונים, סמסים וכו’)?זה מאוד תלוי בתקופוץ, יש זמנים שנמאס לך אחד מהשני אז טיפה מתרחקים. אבל בעיקרון בגלל שאנחנו בבית ספר אז אני מניחה להיפגש כל יום+ טלפונים+אסמאסים.כמה חברים קרובים יש לך, שאת מגדירה אותם כידידי נפש?אמ.. הייתי אומרת ש4 ותמיד יש חמישי שמשתנה... עזבו לא משנה.אבל יש לי את ה4 חברות הכי טובות שלי שהן בערך הידידות נפש שלי? (טליה, צריך לכתוב גם על זה ספר! &quot;ידיד נפש בגיל ההתבגרות&quot</div>Fri, 28 Jul 2006 01:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4492978http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=4492978http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4482931<div align="right" dir="rtl">כלום. החופש נפלא. באמת. למרות שמעשמם לפעמים, למרות שיש מלחמה, למרות שהתבטלה החופשה ל"מצפה הימים", למרות שאני מתגעגעת ללונדון, ולמרות שאין לי טיפת זמן לבד (אה, יש אצלנו פליטי- משפחה מהצפון). למרות הכל זה עדין חופש, תל אביב זאת עדין תל אביב. אני לא הולכת לכתוב פוסט "מלחמה בצפון", כי פשוט לא. אני לא כותבת על פוליטיקה או רעשים. אני שונאת את זה. ולא, אני לא חייה בבועה, גם פה מפחדים מספיק. תודה רבה. אוף. בא לי לונדון, טוב נו, שנה הבאה עוד פעם. איך בא לי כבר. התמכרתי. אני כל כך עוברת לשם. אתמול היה לי יום משונה בצורה משונה, לא היה אף אחד בבית וכל מה שעשיתי היה לחלום. אבל ממש. ראיתי טלוויזיה ופתאום דמיינתי שאני עומדת ליד ג'יי. די המתוק מ"סקראבס" ועושה למישהו חנקן. זה היה הזוי. אבל ממש. אני ממש רוצה שנה הבאה, אבל ל באמת, איך נעם אמרה- להציץ ליום הראשון ולחזור לחופש. אני כל כך מתוחה אני כל כך רוצה לדעת מי הילדים החדשים בשכבה, איך תהיה כיתת המגמה, איך יהיו ההפקות והבגרויות והכי חשוב- הבנים. אה! אלוהים, אם אתה מקשיב ואתה לא עסוק מידי בתפילות אקספרס מהצפון אז תדע שאני ממש אבל ממש רוצה בנים! פ</div>Wed, 26 Jul 2006 18:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4482931http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=4482931http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4456035<div align="right" dir="rtl">אחרי יובלים שבהם לא עידכנתי החלטתי לעשות צעד קטן לקראת האנושות ולהנעים את זמנכם עם הפוסט שלי. אחרי רפרוף קצר בישרא בלוג, ולאחר גיחה לבלוגים מזדמנים אני יכולה כעת להצביע לכם על כמה עובדות מאוד מטרידות: 1. בערך 80 אחוז מאוכלוסיית ישרא בלוג הן נקבות. 2. בערך 80 אחוז מהפוסטים מדברים על אהבות נכזבות למיניהן או אהבות סודיות למיניהן. למרות שבימינו זה ירד לבערך 50 אחוז, ה50 אחוז הנותרים אלה פוסטים על "המלחמה בצפון". 3. אני מוכנה להתערב אתכם, שחוץ מבלוגים בודדים לכל בלוג יש לפחות פוסט אחד שבהם הם כתבו משהו על ההורים שלהם כמו לדגמא " אוף היא כל כך מעצבנת גררררר". 4. כולם חושבים שהם נורא מיוחדים פה אז כולם מנסים להתלבש נורא שונה אבל תכלס כל הפוסטי תמונה פה הם או של וואנבי פאקצות או של "פריקיות" שחושבות שהן המציאו את העיפרון בעיניים. טוב נו, יש גם את הבנים האלה שהם נורא אימויים (במקרה הזה גם הם בטוחים שהעיפרון זו המצאה שלהם או לפחות של מיי כמיקל רומאנס). 5. השחור זה הורוד החדש. 8. בלוג שהשם שלו זה שיר של אביב גפן או עיברי לידר זה נורא נפוץ. 9.אכשהו, מתוך ניסיון, כולם מציגים את עצמם נורא</div>Sun, 23 Jul 2006 01:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (צביה העוגיה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37784&blogcode=4456035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37784&blog=4456035