http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657שירים וסיפורים קצרים שאני כותבת - קצת מהדמיון וקצת על מחשבות שלי ועל הרגשות שעוברים עליי .heCopyright 2026 Deepbluue. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/57/76/37/377657/misc/15094472.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11928199<div align="right" dir="rtl">תגיבו ואם בא לכם תמליצו , למטה (;</div>Wed, 21 Jul 2010 15:21:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11928199http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=11928199http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11926412<div align="right" dir="rtl"> כמו זבובים אנשים נלקחים מאיתנו . קראתי בעיתון , שמעתי בחדשות , שמעתי סיפורים אפילו מאנשים שאני מכירה , אבל אף פעם לא חשבתי שמלאך המוות ידפוק לנו בדלת של הבית . ועוד את מי הוא בחר ? מעניין מה היו השיקולים , למה דווקא אישה כזאת הוא בחר ? מאז המוות שלה , הכל השתנה שום דבר לא כמו פעם . בכל יום ישנם הפתעות חדשות . אי אפשר לדעת איך אבא יהיה היום , ואי אפשר לדעת איזה מצב רוח או מחשבה תתקוף אותי . השגרה הזאת מעצבנת , התקבלתי כל כך במהירות לתפקיד האימא ובשניות חיי השתנו . בלילות החמים האלה זה הכי קשה , אני לא מצליחה לעצום את עייני וחושבת על מיליון ואחת דברים . בעיקר אם באמת יש חיים למעלה ואם באמת עכשיו היא לא נכה והיא מאושרת וצוחקת? , או שבאמת חייה נגמרו ואין לה חיים אחרים עכשיו והמקום שבו היא נמצאת זה לא גן עדן ולא גיהנום אלא מתחת למצבה , עמוק באדמה שרק עפר וסדין לבן מכסים את גופה העירום . אני מקווה שזה לא כך ושהיא באמת חיה סוף סוף חיים שלווים ושקטים ושהיא שומרת עלינו , במיוחד על אבא שלי ועל אחותי הקטנה . איך מתמודדים עם ילדה בגיל 5 שבקושי מבינה את המשמעות של המוות</div>Tue, 20 Jul 2010 17:41:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11926412http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=11926412http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11738009<div align="right" dir="rtl">התמונות שלי-הזכרונות שלי - לי שטיינבך . המצלמה שלי , כמה זכרונות היא מחזיקה בתוכה .רגעים קטנים שמחים ועצובים , מאושרים ושנואים , היא אוגרתבתוכה את הזמנים שכבר אינם , את האנשים שאני כבר לא איתם .היא קופסת זכרונות משוכללת שבה אני יכולה לראות בבירור את אותן תקופותשאליהן אני מתגעגעת כל כך .התמונות שבתוכה משקפות לי כמה עברתי , חוויתי , התבגרתי , בכיתי , שמחתי ,התבלבלתי , פחדתי ובעיקר השתנתי .ישנם אנשים שלא אוהבים להצטלם , גם אני הייתי פעם כזאת .אבל איני מבינה אותם , בעתיד אתם תצטערו על כך , מה הדרך הטובה ביותר להיזכרבעבר ? רק דרך תמונות - יש דרכים רבות אבל התמונות היא הדרך היפה והטובה ביותר ,גם אם היא לפעמים תמונה כואבת - טוב לפתוח מחדש את הפצעים ולהגיד לעצמך שאינך כבר שם ,כיום אתה בתקופה אחרת .כמה אני אוהבת תמונות , כמה אני אוהבת לצלם ולהצטלם .אני אוהבת לאגור ולאגור ולשמור ולשמר - כשאין לי מצלמה משהו חסר לי ,ואם היום הזה ימחק מזכרוני ?איפה אני אמצא את התמונה שתזכיר לי כמה נהנתי באותו יום , כמה צחקתי ?וכשאני אמות ? על אילו תמונות האנשים שמסביבי יסתכלו&amp;; ?אני אוהבת את המצלמה שלי - אפילו</div>Fri, 23 Apr 2010 15:51:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11738009http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=11738009http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11520739<div align="right" dir="rtl">רק אחריי שנפלתי לתהום וקיבלתי מכה חזקה בראש,בעצם הבנתי שלא הייתי צריכה לתת הכל , אהבה אין סופית היא אינה משתלמת.אם את רוצה להיות נאהבת,את צריכה לדעת לאהוב בכמות הנכונה.אם את רוצה שיכבדו אותך,את צריכה לכבד קודם כל את עצמך ,אם את רוצה שידעו מי את באמת ,תגידי מה שאת חושבת .אני עוד אחת מתוך רבות וחזקות .אני לא היחידה ואני לא ירגיש רע ,אני אלמד לקחים , אני מקווה .הרבה הולכים בדרכים לא נכונות.מגיע לי שיאהבו אותי במעשים אותי ולא רק ידברו על זה .עכשיו אני בדרך לשינוי ואני אצליח להיות מאושרת.ואני אתרומם ,יצא מהתהום הזאת ואותו כאב אני אתגבר עליו.והפעם אני ילך בדרך הנכונה בראש זקוף.</div>Tue, 12 Jan 2010 20:41:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11520739http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=11520739http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11283180<div align="right" dir="rtl">היא לא בחורה של קשר רציני אז כמובן שהיא לא יודעת את הכללים ,הכל חדש בשבילה .היא בחורה של חופש , עם דעות ומחשבות , מאוד קיצונית ורגישה ,והיא מאוהבת .הוא לא מבין אותה , הוא בטח עיוור גם , כבר חצי שנה היא נותנת את כל כולה בשבילו , אבל הוא טוען שלא אכפת לה שהיא אדישה , שהיא לא באמת אוהבת .התחושה כבדה .השעות חולפות להן וכך גם הימים והחודשים , והיא חיה כל דקה ודקה מחייה בשבילו ,היא חושבת הרבה על כמה שזה לא פייר וכמה שהיחס הזה לא מגיע לה .היא משתדלת להיזכר בדברים הטובים והיפים שקרו לה איתו , כמה שהם אוהבים היא נזכרתבכל הזכרונות מהפעמים הראשונות שלהם ביחד , אבל היא דיכאונית יותר בזמן האחרון , איןלה כבר כוח , כי היא לא יודעת כבר מה הוא רוצה ממנה , האם הוא עדיין מאוהב בה ?כ"כ קשה לה ..." תפסיקי לבכות על כמה שקשה לך , תפסיקי לזיין לי ת'מוח ! " ככה הוא אומר לה ,סוף כל סוף היא מוציאה ומטיחה בו את רגשותייה , אומרת לו כמה שהוא חרא , אבל שוב הוא גורם להלהרגיש לא טוב עם עצמה , היא אשמה במצב ! הכל לא טוב בה , הוא מושלם .היא לא רוצה לאבד אותו , היא כל כך מאוהבת אבל כמה סבל ועצב אפשר לסבול ?" הלוואי ואני</div>Thu, 01 Oct 2009 15:27:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=11283180http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=11283180http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10663345<div align="right" dir="rtl">אנשים מסתכלים עליי מוזר , מבטים מנוכרים בוחנים אותימכף רגל ועד ראש .להתהלך ברחוב נראה לי כמו מבחן מוזר שבעצם מבקר אותי ואומר לי מה רע ומה טוב .בתוך תוכי אני מרגישה שאני שווה , אפילו קצת .אבל המבטים האלו הם אלה שמפילים אותי שוב לקרקעית עמוקה .הסתודדיות ושמועות גורמות לי לנסות ולתקן את עצמי כל הזמן ,גורמות לי להיכנס לדיכאון עמוק , להיות לבדי בעולם , או סתםלסנן את האנשים שחושבים אחרת , נראים לי הפיתרון המושלם .</div>Mon, 23 Mar 2009 22:58:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10663345http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=10663345http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10598852<div align="right" dir="rtl">אולי פשוט אני אהיה אדישה לחיים .אתעלם מהכל , הכל יעבור לידי כמו מכוניותבכביש מהיר , אני אראה אותם לשנייה ומיד אחר כך אשכח שהן היו ...אולי אני לא אסתכל לבעיות בעיינים ,כמו שאני מתמקדת בנקודה מסויימת במעלית כשאני נמצאת עם עוד מישהו זר ,כדי למנועאת המבוכה .אולי אני יגיב על כל משפט או נושא כואב בהתעלמות או חיוך מנומס .למה הכל צריך להיות כמו טרגדיה יוונית?למה אני פשוט לא אסתכל על החיים כמו "סטנדאפיסטים" ? יעשהצחוק מהכל ...בחורה רצינית מתחברת עם גברים אדישים , אני צריכה ללמוד מהם .להתעלם מהכל .אדישות .פשוט ככה .מישהו רוצה לתרום לי קצת מאדישותו ?</div>Thu, 05 Mar 2009 12:28:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10598852http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=10598852http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10540625<div align="right" dir="rtl">דירת חדר, רגילה למדי אף אחד לא היה מנחש את הסיפור הקשה מאחוריי הדירה הזו , לא לפי החלונותעם הוילונות המתנופפים , או המזוזה שמודבקת על המשקוף ,או השלט הצבעוני עם שם המשפחה הגדול שמתנוסס עליה.אף לא הבין שהשקט המחריד הזה דווקא מסמל את הסערה שמתחוללת שם עמוק בתוך הדירה ,בחדרי חדרים.מכות , אלימות ,השפלה ,דם , אונס ולבסוף גם רצח היה שם.רודן שהיה חביב למדי לכל השכנים , חיוך שבור שכולם קנו האישה שהייתה עומדת לידו נראה מופנמת וסגורה לעיתים ,קראו לה "סנובית" , אף אחד לא ידע את הסיפור הקשה , שלהם או יותר נכון .היו להם גם ילדים , מפוחדים וקטנים שלא ידעו איך להתמודד עםהאלימות שהייתה כלפיי אימם .היא הכינה יומיים ברצף לבעלה עוף עם אורז , הוא רצה גיוונים ."מזה הדבר המגעיל ? זה רק מה שאת יודעת לבשל ?"כנראה שאת לא הבנת אחריי הפעם שעברה שהסברתי לך שאנילא אוכל את אותו אוכל כל יום.הוא תפס את הכוס זכוכית שהייתה לו ביד וזרק אותה על ראשה ,היא פשוט שתקה ובכתה היא השתדלה שלא ישמעו אותה יותר מדי,היא פחדה שהיא תסבול יותר או שהשכנים ישמעו מה קורה לה בביתה שלה ."למה את לא מסתכלת עליי ?! אהה?! כלבה פחדנית שכמוך , בו</div>Sun, 15 Feb 2009 22:41:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10540625http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=10540625http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10286525<div align="right" dir="rtl">" חיפשתי אותך , מתחת לכל אבן ולא מצאתי אותך ,בבקרים הקפואים וגם בלילות חיפשתי , כי אני נואשת כברלראות אותך , אבל אתה לא הגעת לחיי , ולא הערת את חייכמו אור שבורח מהאפלה , והשארת את ליבי קפוא , חיפשתי אותך ... "קטע בלי הרבה מחשבה ומשמעות , כתבתי סתם כדי שהבלוג לא יסגר לי או משהו כזה :/אז תגיבו לפחות (:</div>Sat, 13 Dec 2008 15:59:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=10286525http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=10286525http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=9711502<div align="right" dir="rtl">אז נטשתי להמון שמן לא הייתה לי הרבה רוח יצירתית מאז תחילת החודש , הייתה לי בחודש הזה יותר רעיונות לדברים שקשורים לטלויזיה כמו סרטים , דוקו , וכאלה .ואפשר להגיד שביימתי סוג של סרט אחד , חח בערך , זאת הייתה מתנה לאח של ידיד והיו לי כמה רעיונות טובים אז די אירגנתי את הכל וצילמנו את מה שצריך (:ועכשיו בחודש אוגוסט הקיץ המוזה חזרה לי נראה לי בעקבות כמה שירים טובים שלא שמעתי כבר מזמן שהביאו לי רעיון לשיר .חלומות בתיק צד | לי שטיינבך .יש לי כרטיס לכיוון אחד והמון חלומות ארוזים בתיק צד אחד.שלום אחד להורים , נשימה קלה מאפי , המון פחד והמוןרצון להתחיל לחיות.חלומות אין סופיים שאליהם אני צועדת ברגע זה ,אפרוש כנפיים ולא העיז לפנות לאחור.גלויה אחת ,הילדות שלי ,בית הספר היסודי ,הנשיקה הראשונה ,חברים ישנים , שהשארתי מאחור ,סיגריה אחת ,תמונות מהאהבה הראשונה ,</div>Fri, 08 Aug 2008 01:01:00 +0200lees14@walla.com (Deepbluue)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=377657&blogcode=9711502http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=377657&blog=9711502