<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>הצלמניה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 בלי לומר מילה.. All Rights Reserved.</copyright><image><title>הצלמניה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991</link><url></url></image><item><title>תמונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10683050</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הורדתי את הזכרונות מהקיר,
הורדתי כמעט את כולם.
את הרוב הכנסתי לקופסא צבעונית, השאר כנראה לא הזכירו מספיק.
הכל קצת ריק עכשיו,
הצבעים דהו, וגם אנחנו קצת נעלמנו איתם.
אני לא דואגת,
יהיו לנו זכרונות חדשים.
החיים כבר לא רק בשחור ולבן. 



שיהיה שבוע נפלא (:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 30 Mar 2009 11:16:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10683050</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=10683050</comments></item><item><title>תמונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10501850</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;עדיף לרוץ לאש, לדרוש לא לבקש, ממה את מפחדת? אין מה לחשוב שהוא אומר, אין זמן יפה יותר, הביאי את היום... יוצא שאת תמיד שותקת אבל בפנים זה בוער ונשרף הכל, כל המילים שנעלמו תמצאי אותן בחלומות של אחרים...&quot;&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 06 Feb 2009 00:19:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10501850</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=10501850</comments></item><item><title>לאחי הגדול,</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10345532</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה לא כל כך הוגן, אתה יודע.
אני מכירה אותך כבר 16 שנה, שזה בערך 14 שנים יותר מהם. אני גדלתי איתך, אתה גידלת אותי.
אני מכירה אותך כבר 16 שנים בשביל לדעת שאתה לא תפסיד אף אקשן, שלא תפקיר את הגדוד בשטח בלעדייך, אני מכירה אותך מספיק בשביל לדעת שאם מבקשים אז אתה מיד בא.
אבל זה לא כל כך הוגן, אתה יודע, הם מכירים אותך רק שנתיים ולא מכירים באמת אבל מצליחים להפוך את הסדר היחסי שיש אצלנו בבית, בשיחת טלפון אחת.
לאבא לא אכפת לקחת אותך עד לצריפין, להביא ציוד מירושלים ,לאסוף עוד כמה אנשים בדרך ולסוע בחזרה לצריפין, 
לאמא לא אכפת לגהץ לך את המדים למרות שהיא בדיוק הייתה באמצע עבודה סמינריונית שהיא אף פעם לא מספיקה לסיים.
ולי כן אכפת. אבל אין לי שום פתרונות.
אתה מגיע הביתה על מדים, הופך לאזרח רק ליומיים וגם אז אתה לא מפסיק לדבר על אלה שסוגרים, אתה ישן עם הנשק ומתעורר מול תעודת החייל המצטיין שלך.
אין לי הרבה מקום בחיי הגבורה שסיגלו לך,
אין לי הרבה מה לדרוש.
אין לי הרבה אומץ להגיד לך תודה, לבקש סליחה. 
אח יקר שלי,
כולם עוסקים בכל הדברים, בפצמרים, במיגון, במי עשה מה, במי אמר מה ומי הופך את המלח&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 28 Dec 2008 00:33:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10345532</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=10345532</comments></item><item><title>תמונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10173226</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;דפי ההסטוריה שלנו מלאים באירועים שהילדים שלנו ילמדו עליהם עוד עשרים שנה, רק עם שמות קצת שונים ובשנים קצת יותר מאוחרות- כי אצלם 1917 כבר תיהיה שנה בלתי נתפסת.לאו דווקא בגלל שאנחנו מסרבים ללמוד, או שוכחים הרבה- זה רק בגלל שאנחנו מתעקשים למצוא את הטעויות בעצמנו.מה שאנחנו לא מבינים הוא שאין לנו מספיק זמן.זה היה בבוקר די אביבי בגיל קצת מופלג, כשאתה בן 21 מי יכול עליך? (לפחות ככה אתה מאמין), החלטתי שאני עוזבת את הבית, ויהי מה.זה לא שהיו לי בעיות עם המשפחה, וזה לא שהיה לי מספיק כסף. תוצאה של שגעון נעורים שהייתי בטוחה שנגמר לפני 5 שנים לפחות. מסתבר שלא.למרות הקארה, הג&apos;ינסים הקצרים והמחשופים הלא מתקמצנים ריגושים אף פעם לא הגיעו אלי בלי מאמץ ממושך. צמאתי לסביבה שתספק אותי, שתרעיש, שתרגש אותי, שתחייה (בעיקר במקומי). אחרי שנתיים בתפקיד בחיר בצה&quot;ל וגעגועים לאמא, לא הייתי מסוגלת לעזוב את הארץ או להתרחק יותר מידי מהבית בו גדלתי, תל אביב נצצה על המפה כפתרון המושלם.בימים ההם שהמשבר הכלכלי עדיין לא נכנס לעורקיו של האזרח הקטן מצאתי דירה לא גדולה ולא רעה תוך ארבעה ימים, אף פעם לא אהבתי לחכות יותר מידי, הי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Nov 2008 21:22:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=10173226</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=10173226</comments></item><item><title>תמונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9651679</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;-&quot;זה לא שהמים לא קורצים לי לקפוץ אליהם עם הבגד ים הלא באמת יפה שלי (והיחיד שמצאתי). אבל אתה מבין? הסחף שלי והסחף שלהם קצת מתנגשים, היבשה מאפשרת לי להשאר ככה&quot;-&quot;ואיך זה ככה?&quot;-&quot;הראש שלי כבר ניהיה בצורה של הקיר שאליו אני מסתכלת במשך כל היום&quot;-&quot;אחרי שאתה שוכב שם במשך שעות כשאתה יוצא אתה עדיין מרגיש את הגלים, מתנגשים בך, מעיקים עליך, מונעים ממך לישון,מונעים ממך לחלום- ובכל זאת אתה חוזר לשם למחרת. את יודעת למה?&quot;-&quot;אני מניחה שתגיד&quot;-&quot;כי בסוף אתה תמיד מצליח להרדם, ולא מפחד ליפול בשמירה. כי אחרי שהרגשת את הגלים ונכנעת לשינה אתה מבין שזה לא שונה מלא לקפוץ לים בכלל.&quot;שבוע נהדר.
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Jul 2008 20:39:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9651679</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=9651679</comments></item><item><title>תמונה (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9519676</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מר אופטימי,אני מבטיחה(?) שזה המכתב האחרון שאני אכתוב עלייך.כי למען האמת, בשנה האחרונה בזבתי עליך יותר מידי דפים. וזו הפעם האחרונה שאני אנסה בכוחותיי האחרונים להזיל דמעה, אני לא צריכה להיות אומללה בשביל לזכות לקצת יחס ממך.אבל מר אופטימי, עכשיו במכתב האחרון אחרי שכל המעגלים (שמי יודע למה פתחתי) נסגרו אני רוצה לדעת. האם ציפית שאני אאמין לדברים שאמרת? שהחיוך שלי מזיז לך משהו בלב?אתה מכיר את המשל על הכבשה שכל פעם שיקרה וכשהייתה בצרה חיות היער כבר לא האמינו לה?אז מר מסכה, ככה גם אתה. המילים שבזבזת עליי כבר חסרות משמעות מרוב שחזרו על עצמן ואיתן גם מסכת האופטימיות שלך.אני, אני אבכה, אני אצעק, אני אחיה, אני אעשה כל דבר כדי לא להמשיך ולהיות כמוך.אבל לפני שיגיע הזמן להתחיל להמשיך, לפני שתאבד אותי, רק תגיד לי מה אתה מרגיש כשגם אני מחייכת?האם אתה מרגיש דבר?[שכתוב של הקטע בפוסט הקודם]הבת דודה הכי מדהימה שיש (:לא בדיוק מבטיחה מתי יהיה הפוסט הבא.
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Jul 2008 15:32:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9519676</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=9519676</comments></item><item><title>תמונות (:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9228473</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מיסטר ברייטסייד, אני מצטערת (או שאני לא צריכה להצטער בכלל) אבל הפעם אני אכתוב על עצמי.כי נמאס לי מכל המילים שבזבזתי עליך, כי נמאס לי לשחק אותה אומללה כדי לקבל ממך יחס.גיליתי שאני הרבה יותר יפה כשאני מחייכת.וזה לא באמת, אין לי כל כך הרבה מחזרים. ואולי זה כי אני לא בדיוק מתאמצת להשיג אותם, ואולי זה כי הם לא בדיוק רוציםאבל כבר לא ממש אכפת לי, כי מיסטר ברייטסייד, יבוא אחד כל כך הרבה יותר טוב ממךועדיף שהוא גם יהיה טיפה יותר אמיתי.ואם תוכל, אז יש לי רק בקשה אחת או יותר נכון דרישה, כי אף פעם לא ביקשתי ממך שום דבר- רק שתאהב אותי, וגם את זה לא יכולת לקיים.רק תאמר לי, איך אתה מרגיש כשגם אני מחייכת? תמונותמונות (:&quot;זרוק עוד כוכב לרשת,
בוא רגע אל מעבר לקשת
תן את קולך בזמר ישן
ובקש חלום קטן.
&quot;3&amp;gt;
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 21 May 2008 21:51:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9228473</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=9228473</comments></item><item><title>תמונות(:</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9161971</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האיכות די גרועה משוםמהאבל הדוגמנית מפצה על זה. (;3&amp;gt;
					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 May 2008 18:00:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9161971</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=9161971</comments></item><item><title>...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9082410</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לי בעיה במחשב אז ככה שלפחות עד סופ&quot;ש הבא לצערי לא יהיו עידכונים

מקווה שנהנתם בפסח (:&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 27 Apr 2008 15:03:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=9082410</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=9082410</comments></item><item><title>תמונות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=8958372</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;רמזתי לך אינספור פעמים כמה אני אוהבת ישירות, הרי למרות שזה נורא נחמד, מהמבטים שאתה נועץ בי עם העיניים הבוהקות שלך לא יעופו ניצוצות.אני לא שבירה. ולמען האמת, אני גם לא כל-כך נראת כזאת. מילים של ערס מצוי כמוך לא יכולות להפיל אותי מהרגליים, אם רק תנסה את מזלך אולי תגלה שההסתמכות על המבטים החודרים שלך היא לא בהכרח הדרך הנכונה.אז אם יום אחד תחליט להוריד את משקפי השמש (הכל-כך לא מגניבות) שלך, וגם אולי קצת להסתפר, ואם אי פעם תחליט לדבר אני יכולה להבטיח שאני אהיה כאן לחשוב על איזה תשובה מתחכמת, להפנות לך את גבי ואחר-כך להתחרט במשך לא פחות משנה (כי סיפוקים מיניים לא באים אצלי בקצב מטורף).אז מר מושלם (עמית מביאה לי את המוזה), אולי אין לי כל כך הרבה על מה לשמור אבל אני לא אתן לך את עצמי בקלות. אם רק לא תתייאש אחרי משפט אחד שלא הצחיק אותי במיוחד, אני אהיה שלך.כי בוא נודה בזה, אין לך כל כך הרבה מתחרים.ומי אמר שגם אם המשקפי שמש והשיער הארוך אני לא שלך כבר ממזמן?רק מר מושלם,בבקשה אל תשחק אותה כאילו אתה לא יודע עד כמה אתה נהדר.תסלחו לי על הפרובוקציה.*צונזר עקב זנות יתר**הוחזר בגלל אריאל. תאשימו אותה*&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Apr 2008 16:16:00 +0200</pubDate><author>yuval_468@walla.co.il (בלי לומר מילה.)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376991&amp;blogcode=8958372</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376991&amp;blog=8958372</comments></item></channel></rss>