<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>whisper of love</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408</link><description>-whisper of love-</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 סופרמיני. All Rights Reserved.</copyright><image><title>whisper of love</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=11116769</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני צריכה לכתוב
לכתוב ולקוות שבגלל שעבר כ&quot;כ הרבה זמן אף אחד לא יקרא
שמתי לב שאני מקלידה הרבה יותר מהר
זה בטח קשור למשמרות
אז מה?
מה עובר לי בראש?
מה אני כ&quot;כ רוצה לכתוב?
רוצה לכתוב שאני משתגעת
כן בהחלט אפשר להגיד שחציתי את הגבול ועכשיו אני משוגעת
מרגישה שחיה בעולם מנותק שם בבסיס
וזה הרס לי את הכל
או אולי זה בעצמם בנה עולם אחר
אני לא יודעת מה זה אומר
ואם זה לטובה או שמפה אני רק אראה שזו הייתה טעות 
אבל קיבלתי החלטה
נפרדתי מהאדם שעשה אותי מאושרת במשך שנתיים
התרחקתי מהחברות הכי טובות שלי
אני מדברת עם המשפחה שלי פעם ביומיים במקרה הטוב
שלא נדבר על ידידים 
חיה לי בעולם אחר
מטביעה את עצמי במשמרות, בלמידה
אבל גם בכיף צחוק עם אנשים שלפני שלושה חודשים היו זרים 
אם הייתי רואה אחד מהם ברחוב לא הייתי מפנה את המבט אפילו
עכשיו חלקם חשובים לי בצורה לא יאומנת

אז הייתה פרידה
והיא הייתה כואבת
ולפניה היו מחשבות
והן כאבו אפילו יותר
והחוסר החלטיות
והכוח לעמוד על שלי לא היה חזק במיוחד
ולשבת מולך ולהגיד לך מילים קשות כאלה היה אחד הדברים הקשים ביותר שעשיתי
ולשבת מולך ולשמוע שכוא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 01 Aug 2009 20:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=11116769</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=11116769</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=10008716</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני אוהבת אתכן
אני אוהבת אותך
אני אתגעגע&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Oct 2008 01:48:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=10008716</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=10008716</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9996503</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה אעשהאם תלכי ליאם תברחי לימה אעשהעם כל הכעס הזהאהשמור לי עליהאתה שומעאין לי כלום בלעדיהשמור לי עליהותשמור גם עליכדי שלא אשתגעמה אעשהאם תלכי לימה אעשהעם כל הפחד הזה

-ארז לב ארי-&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 07 Oct 2008 12:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9996503</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9996503</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9995450</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום הייתה אזכרה לסבא שלי
15 שנה, הייתי בת שלוש
הזיכרון היחיד שיש לי מהגיל הזה זה איתו
וגם זה כשהוא כבר חולה
זה חבל

אני עוד מעט נוסעת
ואתמול רבנו
וזו יכולה להיות הפעם האחרונה שאני אראה אותו

אני חולה
צינון ושיעול וחום

אני אפסיק פה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 06 Oct 2008 22:16:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9995450</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9995450</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9984500</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז האריזות התחילו
להכניס דברים לחודשיים זה לא קל כמו שחשבתי
מה צריך, מה חייב, מה לא הייתי יכולה להיות בלעדיו 
אבל זה לא קל יותר מהמחשבה של להיות רחוקה לחודשיים
קשה לי לדמיין איך זה יהיה
נורא מוזר לי לכתוב לארוז
זה הופך הכל ממשי יותר
ואני רק מדחיקה
והנה זה כבר פה.. 
מחר החבילה נשלחת
יום שישי בשבע בבוקר אני כבר על המטוס
חודשיים בארה&quot;ב 
יהיה מדהים
זו תהיה חוויה לכל החיים
אני מקווה לנצל כל רגע
לחוות חיים אחרים במקום אחר
אני אהנה
הבטחתי לעצמי
אבל גם לא יהיה קל
הגעגועים יהיו חזקים
חודשיים בלי הבנות
בלי המשפחה המורחבת
בלי ארוחות שישי
בלי גדי
הוא הבטיח לי שנחזיק מעמד
שאנחנו חזקים יחד
ואני מאמינה לו
מהרגע שהכרתי אותו ידעתי שאפשר להאמין לו
ואני גם מאמינה בעצמי

שמרו על עצמכם&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 04 Oct 2008 16:55:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9984500</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9984500</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9936359</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כמו בסרטים המצוירים שמקבילים בשורה והלסת התחתונה נופלת לרצפה
ככה בדיוק&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 23 Sep 2008 23:05:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9936359</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9936359</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9928908</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז ראיתי אותך, אז דיברנו
אז החלפנו מילה וחצי על זה שקשה
נו ו..? 
מה השתנה
לא החזרתי לי את הביטחון בנו
זה שלקח לי שנה לבנות
הוא החזיק פחות מחודש
ועכשיו שוב חושבת שאנחנו שונים
ואולי שונים יותר מדי
עד שאי אפשר להתגבר על השוני ולהפוך אותו לטוב
שונים ככה שזה שהיה ברור מראש
וכל הניסיונות שלנו הם טיפשיים
אני כ&quot;כ מקובעת 
ואתה נפש חופשיה
אני חיה מהחלטה להחלטה מיעד אחד לאחר
ואתה זורם
אני פטריוטית ואידאליסטית ויפת נפש
ואתה לא מסוגל להתמודד עם מסגרות
אני צריכה תשומת לב וביחד
אתה צריך לבד
אני לא מאמינה שהכל יסתדר
אתה נסיך האופטימיות
אני צועקת ומשתגעת ברגע שדברים לא נעשים כמו שאני רוצה
אתה רק צריך להרגע ודברים נראים אחרת

אני בוכה
ואתה?
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Sep 2008 00:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9928908</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9928908</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9922027</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לתחזק מערכת יחסים זה קשה
רגעים כאלה שרק רוצה לקום ולא להתמודד
יהיה מה שיהיה שכזה
להתחרט
לכעוס
לאהוב חזק שזה כואב ומכאיב
לסבול קושי 
להתחנן לזוגיות מהאגדות עם הפי אבר אפטר
להתחמק משיחת טלפון, מהודעה, ממפגש
לדחות
רק עד שהכל יסתדר בראש

אבל גם להאמין&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 20 Sep 2008 16:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9922027</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9922027</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9899629</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;ככל שהזמן עובר זה רק נעשה טוב יותר..&quot;



זה לא נעשה קל יותר
זה רק משהו שיותר שווה לשמור עליו
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Sep 2008 23:03:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9899629</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9899629</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9843326</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הראשון בספטמבר
אין ספרים על המדף שלי
לא קניתי מחברות, תיק, קלמר או יומן
לא לבשתי היום תלבושת
ולא נכנסתי לבית הספר היום
אני כבר לא תלמידה
חצי מהחברות כי טובות שלי כבר במקום אחר בחיים שלהם
לובשות ירוק יום יום
ולי זה מוזר
אני פה בפיג&apos;מה מול המחשב
בלי דאגות על הראש
שום לחץ 
החופש שלי ממשיך
תוכניות?
עבודה חדשה, כי הגלידריה כבר לא עושה לי טוב, והמשמרות לא מספיקות
לשמור על המדהימות שלי קרוב
אילת
ארה&quot;ב
ומאוד רוצה גם את השייט עם לילה
לאט לאט באמת שזה רגוע ככה
בלי שום צורך רק רצונות 



אתמול היינו שנה
אני והקסם 
אנחנו התחלנו מוזר
כשהלב שלי היה במקום אחר 
ועכשיו הוא פשוט השתלט לי על הרגשות
שנה של הרבה 
הרגעים הכי יפים שלי
וכאלה שבהם רק רציתי לותר
אבל בכולםכבר לא לבד
לא שוכחת לרגע שיש מישהו אחד שלא ירפה

הייתי ספונטנית לשם שינוי
בהחלטה של ערב לפני החלטנו לסוע לים
חוף, שמש, גלים מטורפים, דוריטוס חמוץ חריף
אף פעם לא הייתי בעניין של מתנות גדולות זה לא נראה לי אישי
מה גם שנורא קשה לקלוע לטעם שלי&lt;/P&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 01 Sep 2008 16:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (סופרמיני)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=376408&amp;blogcode=9843326</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=376408&amp;blog=9843326</comments></item></channel></rss>