<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>music it&apos;s what keeps me alive-ביקורת מוזיקה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709</link><description>בין שני הדברים שאני הכי אוהב נמצאים המוזיקה והכתיבה.
חשבתי לעצמי למה לא לשלב אותם יחד ולתרום מעט בכתיבת ביקורות לדיסקים חדשים, ישנים, ומכל הסוגים, למעט סוגים מיוחדים של מזרחית, אך לא כולם חח) ועוד..
אני מאוד מקווה שתהנו ואשמח לתגובות...
מקווה שתהנ</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 if i fell-from broken music to the rising. All Rights Reserved.</copyright><image><title>music it&apos;s what keeps me alive-ביקורת מוזיקה...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709</link><url></url></image><item><title>חזרה לעניינים וביקורת מס&apos; 7-היהודים- פורטה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=7536199</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ובכן, חבריי וחברותיי, אנשיי ואנשותיי, גבירותיי ורבותיי ובעיקר צופים יקרים..
חזרתי! אני יודע שלקח המון זמן (באמת שהחיים לא פשוטים :)) אבל, כן אני כאן, חי וחוזר לעניינים.
טוב, היהודים.. לפני שאני מתחיל את הביקורת, אני רוצה להתחיל בגילוי נאות-בגיל קטן ( בערך כמו כל המושפעים של הצופים) השתגעתי עליהם- בכל מקום חיפשתי שירים, קניתי דיסקים, הלכתי להופעות, וראיתי בהם פחות או יותר את אלוהים (או במקרה שלהם את האח הקטן והמופרע שלו.. מתחיל ב-ש&apos;...).עם הגיל התרככו האוזניים והתחלתי להיפתח לסוגי מוזיקה אחרים. היהודים נזנחו אבל תמיד נשמרו בלבי בתור נוסטלגיית ילדות שלא תישכח. השירים השקטים שלהם (שאותם אהבתי במיוחד ואני עדיין אוהב. אני באמת חושב שכשהם לא צורחים הם באמת אחלה של להקה) הלכו איתי בתקופות רבות בחיים ( לעוף המהפנט, נץ היפהפה ואם כבר החדש יחסית והאקוסטי, שהדיר רגליו לצערי מהדיסק החדש).למען האמת, היהודים לא נשמעים אצלי כמעט. את הדיסק החדש שלהם לא קניתי (ולמרבה הבושה הורדתי, דבר אותו אני לא עושה בד&quot;כ) והציפיות ממנו היו מעט נמוכות, שכן הייתה לי הרגשה שהם בדרך לגמור את הסוס. אך אז יצאו שני הסנגלי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 27 Sep 2007 22:14:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=7536199</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=7536199</comments></item><item><title>ביקורת 6- Queen- Platina Collection</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=6035192</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חיכיתי הרבה זמן כדי לכתוב על הלהקה המופלאה הזאת... וחשבתי לעצמי איזה דיסק יבטא בצורה היפה ביותר את קווין.
אז זה זה, ללא ספק. אוסף הפלטינה המשולש והנפלא, עם דיסק קאברים יפייפה בביצוע אומנים שונים, מוכיח לכולם שקווין לא מתה עם פרדי מרקיורי. היא חיה בלבבות מעריצים רבים וסופקת תשבוחות גם היום. אוי, כמה שבצדק... אולי אני משוחד, אבל אני לא מכיר כאלו שלא. אני רואה בקווין את המבצעים הגדולים מאז ומעולם בהסטוריית המוזיקה.
הביטלס חידשו, הפינק פלויד הדהימו, הבי-ג&apos;יס היו מיוחדים.. אבל קווין, קווין היו משהו אחר, הם היו הכל, החל באופרה מקסימה ונועזתוכלה ברוק מרשים ומפליאבניצוחו של פרדי מרקיורי האגדי. הם לקחו את השירה למקום אחר, העלו אותה לדרגת עילוי והפכו אותה לחלק העיקרי ביצירת מוזיקה (כמו שצריך לטעמי. שאר הדברים חשובים, אבל אפשר לספוג אותם גם בפסטיבל מספרי סיפורים, למשל, שמוקרן שעות על גבי שעות של שעמום בלילה בערוץ 2. לא שאני מצפה שמישהו מכם יצפה.. לכם ולי יש דברים חשובים יותר לעשות). אחרי שנתתי את ההסבר המשכנע למה ביקרתי אותם בכלל (למרות שלעניות דעתי, מתי מעט יכולים באמת לבקר אותם. עם כל היהירות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 15 Mar 2007 19:41:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=6035192</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=6035192</comments></item><item><title>ביקורת 5- oasis-stop the clocks</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5916719</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;לעולם, אבל לעולם, לא נעשה דיסק אוסף. אתה יכול לרשום את זה. אנחנו פאקינג לא נעשה את זה&quot;- (מייק גאלג&apos;ר, סולן אואזיס, 1998). הציטוט הנ&quot;ל הוא אמיתי (פחות או יותר. בכל זאת, צריך לתבל קצת. העקרון הובן :)). טוב, אז שני דברים אנחנו יודעים שאואזיס עושים- מוזיקה טובה ולהפר הבטחות. נו טוב... ולא שיש לי משהו נגד אואזיס, חס וחלילה. אואזיס היא אחת מלהקות הבריט-פופ האהובות עליי, להקה מצויינת שיודעת לעשות מוזיקה מעולה ומרגשת. ולכן התמיהה שלי. רציתי מאוד דיסק אוסף. אפילו מאוד מאוד. אבל אני חושב שלאואזיס יהיה את הזמן לעשות את הדיסק אוסף יותר מאוחר. הם נמצאים בירידה מתמדת מאז הדיסקים הראשונים המעולים שלהם, ובדיוק שנדמה שהם חוזרים לדרך המלך, עם don&apos;t believe the truth הטוב, הם מוציאים דיסק אוסף. יש להם עוד מה להוכיח לנו לפני שיעשו כמה ג&apos;ובות מדיסק חלטורה כמו דיסק אוסף. היה הרבה יותר נחמד אם הם היו מוכיחים לנו מחדש שהם ראויים לכל כך הרבה אהבה כמו שהם מקבלים (הלהקה האהובה בבריטניה עם הביטלס וקווין) ומוציאים עוד שניים שלושה דיסקי אולפן (ומומלץ שיהיו טובים, אפילו עדיף. הגיע הזמן), ואז באים עם דיסק אוסף. ויוצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 25 Feb 2007 14:18:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5916719</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5916719</comments></item><item><title>ביקורות חדשות עומדות לצאת לעולם!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5877650</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אוקיי חברים שלום שלום וברכה. בזמני המצומצם הספקתי לעדכן את הביקורות העתידיות...
מה מחכה לנו? קווין,בלקפילד,בית הבובות ועוד המון המון המון ביקורות חדשות ומטורפות של דיסקים טובים במיוחד...האדם ה-15 שנכנס ומגיב מקבל דיסק מתנה. אומנם לא דיסק מקורי אבל דיסק יפה שאהבתי, ואני חושב שמגיע לכולם לשמוע.אז הבלוג הקטן שלי די מתפקד וחוזר לקצב לאט לאט. הדאון נעלם. מדורים חדשים עומדים בפתח - מדור מוזיקת גולשים, מדור ראיונות (עדיין אין תקציב לראיונות בלעדיים, פשוט מעין השאלה לטווח ארוך מאתרים. אני מנגיש לכם אותם...משקיע או לא???:), ומדור סינגלים. הכל במיוחד בשבילכם!ד&quot;א היום גילינו שבערך כל המדינה שלנו מושחתת עם ועדת זיילר והאלו ממס הכנסה. חחח שנהיה בריאים. עושה לי חשק לשבת בבית ולא לצפצף על כלום. אבל מה לעשות &quot;life goes on&quot;, וצריך להמשיך לחיות כאן. מזל שיש מוזיקה.הייתי רוצה להריםאת הבלוג מבחינת תגובותכמו שכולם עושיםאבל אני מתפדח להראות אותו לחברים. אז יאללה חבר&apos;ה תנו בתגובות ככה שאני לא אתבייש בבלוג כפרה עליו...טוב חבר&apos;ה, מלבד העובדה שגיליתי שאחי הומו ( אבל מתרגלים... ד&quot;א אחרי שחושבים על זה עכשיו אין&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 18 Feb 2007 22:15:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5877650</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5877650</comments></item><item><title>ביקורת 4- אהוד בנאי בהופעה חיה- ממשיך לנסוע</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5832567</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לשם שינוי בחרתי בדיסק הופעה. הסיבות ברורות- אהוד בנאי פרפורמנס מעולה, משקפיים תמיד עשו לי את זה (במיוחד כאלו שנורא מזכירים את סבאלה) וכמובן- יש לי רשימה שחייבים לעמוד בה, בין אם נרצה ובין אם לאו (ובינינו, סאבלימינאל לא היה בקטע שלי, אני מקווה בסתר ליבי שגם לא בשלכם).אז הלכתי על הדיסק המשולש, כן כן, משולש. אני מעלה את מס&apos; הדיסק עם כל ביקורת:). אהוד בנאי הכניס באלבום שירים מכל מיני הופעות בכל מיני מקומות- מעין גדי, דרך באר שבע ועד קריית שמונה, הוא חרש את הארץ לאורכה ולרוחבה, יצא לאור לחיים חדשים. לדעתי, הוא הצליח לעלות על השביל הנכסף עליו הוא מדבר כל כך- &quot;השביל הזה מתחיל כאן... לך עליו, עלה עליו עכשיו....&quot;. הדיסק בא בדיוק בזמן ובמקום הנכון. אהוד בנאי ידע גם ידע שהעם צמא לדיסק הופעה שלו. הוא ידע שהוא טוב בזה, והוא הבין כי חייבים לספק לקהל את הסחורה. אה, כמובן. כסף הוא תמיד שיקול, גם אצל אהוד בנאי. אבל לנו זה לא אכפת. העיקר שהדיסק יצא...הסחורה באה בצורת שירים בביצועים מיוחדים ומעולים, אהוד בנאי מוצג באוסף כאמן איכותי ומרשים, שמסוגל להרים הופעה מצויינת, ומסוגל לעבד את השירים שלו באופן מטורף&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Feb 2007 19:37:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5832567</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5832567</comments></item><item><title>יציאה מהשגרה-הגיגים ומחשבות על הזמן האחרון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5832083</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב, למרות הדאון הדי כבד שנפל עליי עקב בגרויות ודלילות התגובות (יחסית כמובן , ותודה לאלו שטרחו והגיבו, אני נורא מעריך את זה), החלטתי כן להמשיך ולכתוב בבלוג הזה. מהסיבה שאני מאמין שהוא יכול לעניין ולעזור לאנשים רבים, וכמו דברי נישה רבים- תפקידו להיות בצד, אבל להיות שם ולהילחם על מקומו בין בלוגי השעמום והרדידות שנפוצים כאן ( כמובן שראוי להזכיר לטובה את הבלוג של נאור בלורי- תנו קפיצה. בלוג משובח. חבר טוב.)ברגע כתיבת שורות אלו, אנשים טובים שקראו את הבלוג שלי החליטו להירתם למענו ולפרסמו בפורומי מוזיקה שונים. אני מקווה שיום אחד הבלוג הזה יתפוס תאוצה וייקח חלק נכבד מאוהבי המוזיקה הרבים כאן. ואני מאמין שהם קיימים גם קיימים. אני גם רוצה למסור להם תודה באותה נשימה.
הכתיבה והמוזיקהבשבילי היא דרך חיים. בגלל זה הבלוג הזה ימשיך ויפעל גם בעתיד. אני מאמין שעם ההתמדה יבואו האנשים.
כל מי שרואה לנכון לפרסם את הבלוג, אני אשמח. אבל אפשר גם רק להוסיף תגובה. זה לא הורג אתכם, לא גורם לכם לנקע רציני ביד, מקסימום מתיחונת קלה.אז עד מחר, אולי אפילו היום, תצא הביקורת הבאה עלינו לטובה. אני אשאיר אתכם במתח, אבל אפ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Feb 2007 18:53:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5832083</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5832083</comments></item><item><title>ביקורת 3- Red Hot-Stadium Arcadum</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5678736</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחח... איזו להקה... כבר שני עשורים שרד הוט מייצרים את אחת הדיסקוגרפיות המרשימות ב-20 השנים האחרונות. החל מmothers milk... המשובח ועד ל-calofornication השווה, רד הוט עושים פה רוק מטורף שמשגע מיליונים . אומנם חבל על הדיסק האחרון - by the way שפישל יחסית, אך ללא ספק רד הוט היא כיום אחת מ-5 הלהקות הפעילות המצליחות בעולם, ובצדק, אם תשאלו אותי. והאלבום החדש הציב אותם עוד קצת למעלה. זהו האלבום האהוב עליי לשנת 2006, והוא מתנגן במערכת שלי ( שבנוייה ל-3 דיסקים, אז יש מקום לכל שני הדיסקים:)) זה חודשים רבים. אלבום שמקפיץ את הפיוזים ומביא את הרוק רמה אחת קדימה עם הרמוניה מטורפת בין כל אחד מחברי הלהקה. פשוט תענוג. ושלא תחשבו שזה מובן מאליו. רוב הדיסקים (שהם לא אוספים) שיצאו בשני דיסקים יצרו כשלון חרוץ, אך רד הוט השכילו לעשות בדיוק ההפך ולהפוך את האלבום הזה לאלבום הטוב ביותר שלהם, ולאחד האלבומים החשובים והחזקים בהיסטוריית הרוק אי פעם. כן.. אי פעם.
אומנם השמיעה מצריכה זמן רב, אך היא שווה כל רגע והיא פשוט תענוג צרוף. החל מ dani california שפותח את הדיסק ה-1, ומדבר על דני המוכרה מ-by the way ( אלוהים,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 18 Jan 2007 14:48:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5678736</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5678736</comments></item><item><title>חבר&apos;ה מה קורה?!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5663188</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה קורה אנשים??חחחח לפי מס&apos; התגובות עושה רושם שאני לא מקובל משו..
אז תתחילו להגיבבב על הביקורת, גם אם היא לא הכי בקטע שלכם/מוש בן ארי עושה לכם קקי מפה ועד הודעה חדשה/ יש לכם חשק עז לקום מהמחשב ולהכין שיעורים/ אתם לא אוהבים מקומות שלידם יש בדווים (בלי טיפת גזענות, חס וחלילה...)
אז יאללה אנשים, נכנסתם, לא תגיבו?
וזה בנוגע לביקורת הקודדממת@!
אני מחכה לעשר תגובות כדי לעבור לביקורת ה-3, אז קדימה חתיכים וחתיכות... חחח איזה לא מתאים לי. למצבים נואשים דרושות פעולות נואשות, כמו שאומרים...:)&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Jan 2007 20:26:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5663188</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5663188</comments></item><item><title>ביקורת 2- מוש בן ארי- מסע ומתן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5644376</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום לכולם ותודה רבה על התגובות. אני מקווה שתהנו גם בביקורת זו.. (נהניתם ספרו לחבריכם, לא נהניתם ספרו לנו :))נתחיל...
יש בו משהו במוש בן ארי, ללא ספק. הוא עבר דרך ארוכה מחברותו בלהקת שבע להפיכתו בעיקר לזמר (ויוצר) מוכשר ומוכר שלוקח חלק נכבד בתעשיית המוזיקה הישראלית. אפשר להגיד אפילו אמן מהשורה הראשונה.לכן כל כך הרבה ציפו לדיסק החדש שלו. שני הדיסקים הראשונים שלו היו טובים מאוד וכולם חיכו לדיסק נוסף בשרשרת הלהיטים הגלגלצ&quot;ים (אך הטובים ברובם, יש לומר) של מוש בן ארי. ומוש בן ארי נתן, בהחלט. נתן לכולם מה שהם ביקשו- מוזיקה שמחה, רוקית וקצבית שאוגרת בתוכה מילים יפות שאינן סתם יפות, אלא בעלות אמירה- דבר בהחלט נדיר בימינו.
אך ההרגשה שלי הייתה שמשהו חסר, לפחות מבחינתי. לאחר שני דיסקים, הגיע זמנו של מוש בן ארי להביא חידושים לתוך תקליטיו.כל השירים דומים בצורהמעוררת תמיהה לשירים של שני הדיסקים הראשונים. אין זה חסרון כלל, חלילה, אך הציפייה מאמן בסדר גודל כזה להמשיך ולחדש, ואני חושב שמוש בן ארי מסוגל, אך ספק אם ברצונו להפסיק את הטלת ביצי הזהב בדמות שיריוהמוכרים.
יש לציין, שאהבתי את הדיסק, ומוש בן&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 12 Jan 2007 21:44:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5644376</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5644376</comments></item><item><title>ביקורת 1- The beatles- Love</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5626974</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ביקורת 1, תאחלו לי בהצלחה חברים!אוקיי.. בחרתי להתחיל עם הדיסק הזה מכמה סיבות- הראשונה כמובן שזהו דיסק חדש לביטלס- הלהקה הגדולה בעולם לטעמי ששינתה את פני ההסטוריה, הסיבה השנייה היא שכמה פעמים יוצא לכם לשמוע דיסק חדש (אומנם סימפולים וקטעי בי-סיידס, אבל עדיין...) שבו משתתפים שני אנשים מתים (ג&apos;ון לנוןוג&apos;ורג הריסון) והשלישית- היה לי חשק עז לקטול את הדיסק הזה, כי פשוט כל תוספת לדיסקוגרפיה המופלאה שלהם פשוט תהרוס להם..
טוב, טעיתי. הדיסק החדש של הביטלס מלא בגרסאות טובות מאוד, שממש עושות כיף באוזן לשמוע אותם. לרגע קטן אתה מרגיש שהביטלס חוזרים לתחייה. אומר את האמת- זה החלום שלי . הדיסק מתחיל בשיר המרגש because, שמכניס אותך לאווירה מעט עצובה אומנם, שאינה מתאימה לביטלס, אך מתאימה לרוח השיר ופשוט מרטיטה.הדיסק מכיל את רוב המלודיות המוכרות של הביטלס, ביניהן- All you need is love,Elinor Rigby,Here comes the sun ועוד..
האיכות גבוהה מאוד והעיבוד של המפיק האגדי של הביטלס נשמע מהוקצע וראוי לדיסק של הביטלס.
יכול להיות שכגודל הציפייה כך גודל ההפתעה. אל תטעו- זה לבטח לא הדיסק הטוב שלהם, ישנם עוד רבים וטוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 09 Jan 2007 22:35:00 +0200</pubDate><author>orhorvitz@walla.co.il (if i fell-from broken music to the rising)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375709&amp;blogcode=5626974</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375709&amp;blog=5626974</comments></item></channel></rss>