<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>Disposable Teen</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529</link><description>&quot;!Be obscene, baby, It&apos;s not heard&quot;</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Devil&apos;s Pet™. All Rights Reserved.</copyright><image><title>Disposable Teen</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=11057937</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;חדל התבכיינות.הכל שמח.הכל מאושר.אין מחלות.אין מוות.אין ערסים.אין קריסטל מנטה.אין מלחמות.אין התחממות גלובלית.אין אנשים שמנסים להכשיל אותך.אין שואה באפריקה.אין רעבים.אין מדינות עולם שלישי.אין בעיית אנרגיה עולמית.אין איום אירני\צ.קוראני\עכואי.יש לי אוטובוס מהחור הזה.יש פה חיים.יש לי אנשים שאוהבים אותי.יש לי דרך לברוח.יש לי כסף.חג שמח וחופש רירי.LOVE U ALL.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Jul 2009 17:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=11057937</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=11057937</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10851523</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני לא חושב שכל זה אמיתי.
זותומרת, אני לא מתחיל להרהר שוב במחשבות עמוקות על עצם קיומנו, או יקום מקביל, או תורת הקוונטים או איך לפתוח טרופית, אני סתם חושב שמשהו פה מסריח.
זו סתם היתה הערה ספונטנית, אני לא באמת חושב יותר מדי.

יש סגנונות כתיבה שאני מעריץ, מעריץ זה לא מילה, אני מסוגל לתלות משפטים על הקיר ולהקריב להם ילדים נוצרים קטנים, כי ככה אנחנו, היהודים, סוגדים לאל שלנו, דה.
אבל הבעיה היא, שאני לא רואה את עצמי כותב ככה, שזה נורא מבאס אותי, היתי מת לקרוא את הפוסטים של עצמי ולהנות מהם כמו שאני נהנה מכתבה טובה או פוסט מושקע, ואם היתי באמת כותב ככה לדעתי היתי כותב לעצמי פוסטים בשיעור ומקריא אותם שוב לעצמי בהפסקה. 
אבל, מה לעשות, אני מוכשר כמו השערה השמאלית למטה על התחת של עידן יניב, משמע, אני יותר מוכשר מעידן יניב, אבל זו לא היתההכוונה, היתי בדיוק באמצע רחמיים עצמיים שתוקפים אותי פעםבחודש, מעין מחזור שבו אני מעדיףלשתף את כל הזבל שליאיתכם.

השבועחזרתי לחדר כושר, וחזרתי זו מילה יפה מאוד למצב שבו היתי, יותר בכוון שלגלגלתיאת עצמי בעזרת מלגזה 5 טוןאל המדרגות השטניות בכניסה אליו, שהן אי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 14 May 2009 16:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10851523</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=10851523</comments></item><item><title>.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10760419</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;למה?! למה זה מגיע לי?!&quot; צווחתי בעודי מסתובב ברחבי הבית בזיגזגים ובעיניים אדומות שלא יביישו את שימי תבורי בחוסר חמצן.

אמא יושבת לה במטבח ובוהה בי, אוכלת עלי גפן ממולאים כאילו היא עצמה לא היתה חולה באלרגיות האלה לפני כמה שנים, מעניין שבאורח פלא זה עבר לה בעוד אני נשארתי סובל מהחרא המעופף הזה.

&quot;כבר אמרתי לך שאני לא סובל את פסח? קודם המצות, אחר&quot;כ השיעורי בית והדובדבן שבקצפת- האובך. גאד אני שונא את האובך הזה, מה קרה?! יצאנו ממצרים אז הינו חייבים להביא גם את החול איתנו?!&quot;, אמא מהנהנת ומכניסה עוד עלה גפן לפה, כמרגילה את עצמה לאורח החיים בסביבת דרוזים.

אחרי שאני תוקע פאפי פייס של גור כלבים שפגש את אחותי ברחוב (אתם מכירים את המצב הזה, שמתפוצצות להם העיניים מלחץ תוך- גולגתי חזק מדי עקב חיבוק), היא מגלגלת עיניים ופוצחת בשאלות המדוקלמות היטב שלה &quot;לקחת כדור? איזה? כמה? מתי?&quot; ואחריי שאני מסיים לעבור על סל התרופות של מכבי היא נזכרת: &quot;טוב, אתה נשאר היום בבית&quot;.

בימים רגילים זה היה פשוט עושה לי את השבוע- אישור רפואי פתוח לא ללכת לבית הספר, אפצ&apos;י אחד ואני נשאר בבית, אבל ירצה הגורל והאובך נ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 18 Apr 2009 20:06:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10760419</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=10760419</comments></item><item><title>אני לא מאמין שאני שוב פה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10674081</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;באמת, אני כזה חסר משמעת עצמית.
אני כזה חסר משמעת, כאילו, בכלליות.
חודשיים לא החזקתי?! חודשיים?! בלאדי הל, זה פשוט פתטתי, לכלב שלי יש יותר שליטה עצמית ממני, והוא עושה פיפי על השטיח ובורח מאמא.
זה לא שהתגעגעתי לפה או משהו כזה, אני לא ילדת אימו קטנה שצריכה &quot;פריקה&quot;, ובוכה כמה כאב לה שהיא נדקרה מהסיכה של הלו קיטי שלה.
סתם חזרתי, לא בטוח שזה בכלל נכון, הרי זו לא חתונה קלותית לא? אין לי התחייבויות לפיסות מילים הוירטואליות האלה בשרתים של נענע, זה לא שהן יושבות שם ומתגעגעות אלי, אני חושב.

כל פעם שאני חושב לחזור אני תוהה אם אני אוכל להחזיק אותו חי וקיים, אני עד כדי כך פוחד ממיוחביות, אני לא מאמין.
פאקינג אי, זה בלוג, לא אדם, או נפש חיה אחרת, ובעצם, מה אכפת לו או לי אם אני אעדכן אותו פם בכמה שיתחשק לי, אני בטוח שהוא לא יתנגד.
אבל בשביל מי אני פה? בשבילי? בשביל הקוראים הדמיונים שאין פה? בשביל לקחת מקום לבלוגים אחרים?
בחיי שאני לא יודע, אני כנראה צריך סיבה להרביץ למקלדת מבלי שזה יראה מוזר.
אני מניח שאיבדתי את הציניות שלי, אם היתה אחת כזו, אני לא במצב של לחשוב יותר מדי.
בעצם, אפעם לא הית&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Mar 2009 17:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10674081</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=10674081</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10319214</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא להפרד זה לא חברי.
אבל אני לא חברי, זה מסתדר עם אדיאולוגית החיים שלי.
אז לא להתראות לכם.
נשתמע.


רות סוף.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 21 Dec 2008 22:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10319214</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=10319214</comments></item><item><title>גסיסה סופית.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10210498</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ריקנות סוחפת.
תיאור מעולה של החיים שלי בזמן האחרון, ולמען האמת? זה כלכך כיף.
כולם עסוקים להתפלש בבעיות של עצמם, והם נדיבים מספיק כדי לשתף אחרים בזה.
את הבעיות שלי אני שומר לעצמי, ובעיקרון כשאני בסביבה של אנשים אני פשוט שוכח מהם, לא מכחיש, לא מסתיר- שוכח.
לא חושב עליהם, לא מהרהר בכמה שרע לי, יותר חושב על זה שטוב לי, ולא אכפת לי מכלום.
אולי כשאני מחכה לאוטובוס בבוקר עם האוזניות, בין מרילין לגרסת פאנק של RHPS, אני אולי נזכר באיזה משהו שמציק לי, אבל תוך שניה זה עובר, ואנשים צריכים ללמוד לייסם את זה.





ב30 יש לנו סמינר שטיפת מוח, יומיים של חוקן 24 שעות מחובר למוח, &quot;אלכוהול וסמים זה רע, בוהו אתם תמותו!!!!!11&quot;.
אין לי בעיה עם הסברה והכל, אבל למה לפמפם הכל כלכך חזק? מי שרוצה יקשיב ויפנים.


אוךךךך, תקופת מבחנים, לחץ, מבחן, הברזה, לחץ, צעקות, &quot;מצטיינים&quot;, עצבים, מבחן, במבה נוגט, מבחן, עייפות, להרגע.

(סתמו כולם, אני לא מתמודד טוב עם לחץ, יש לי יכולת ארגון זמן של אוגר בחלל.)




הרבה זמן לא עשיתי שאלון.

מה האוכל המועדף עלייך? 
כל דבר המכיל פחמימות ושומנים. מטוגנים למי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 23 Nov 2008 23:30:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10210498</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=10210498</comments></item><item><title>אומנות הקטשופ.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10114662</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;האפי הלואיין.



תחשבו על זה כאדם שטבע בתוך מפעל של קטשופ אסם.
יותר מציאותי מערפדים עם דם כתום.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 31 Oct 2008 18:59:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10114662</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=10114662</comments></item><item><title>זבל.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10032568</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;הבלוג הזה זבל.

אבל זבל שחשוב לי.
אני כבר כלכך הרבה זמן מתחבט בהחלטה אם לסגור אותו, או שמא להשאיר אותו סתם לא מעדכן ככה.
או פשוט לעדכן, כמו עכשיו.

סוכות בא לי בטוב עכשיו, קשה להגיד שלא ציפיתי לזה, זה הדבר הראשון שאני חושב עליו מתחילת שנה, אבל התקופה הזו מושלמת לי.
לפי מה שראיתי, כל העולם ואשתו עליה השלום שתזכה לחיים ארוכים מגיעים לת&quot;א ב16, רציתי להגיד שאני לא בא, אבל פשוט קבעתי את התאריך הזה מזמן, והוא גם היחיד שמתאים לי, אז אני אאלץ לחלוק אותו עם שאר קהילות האינטרנט בישראל.
Ctrl+Alt+Delete מישהו?

השבועות האחרונים עוברים עלי מצויין משהו, בצפר לא היה בראש מעיינותי, וטוב שכך, אני לא צריך את הלחץ הזה, אבל ככל הנראה אחרי סוכות נתחיל לקרוע את התחת, מכוון שאנחנו כיתת מצטיינים, בצפר מרגיש שהוא חייב להעריף עלינו מלא פרוייקטים שיגזלו מאיתנו כלדקה פנויה בחיים שלנו.
אני בדרך להקים מאחז בבצפר.
&quot;אבל אתה לא חייב ללכת לכל הפרוייקטים האלה&quot;, גם אני יודע את זה תאמינו לי, אבל משהו מושך אותי בקטעים האלה. לכו תסבירו.




הזמן החולף אופיין בהרבה תמונות.
נקבץ פה חלק.

(יש תיאורים אם שמי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 14 Oct 2008 14:28:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=10032568</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=10032568</comments></item><item><title>NEW.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=9897067</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

כן, חדש.
כמעט הכל,פחות או יותר.

אומנם אמצע ספטמבר וזה, אבל עוד לא התרגלתי לשגרה של בית הספר.
אותה כיתה, אותם אנשים, אותם חברים, אותם ערסים מזדמנים במסדרון, לא משהו מיוחד.

השנה התחילה ברגל ימין, ואין לי שום דבר סרקסטי להגיד על זה, את ההומור שלי הפסקתי לשמור לבלוג.

ועכשיו משהו בנימה כואבת.
במשך המון זמן ישראבלוג שימש לי כמקום מפלט, כמקום מפגש לחברים חדשים (רוב החברים הקרובים שלי קשורים בצורה זו או אחרת לישראבלוג), היתי בישרא בשנה וחצי המדהימות האלה, תקופה של שינוי, העליה לחטיבת ביניים, התיכון,תקופה של הבנה עמוקה יותר של מה אני רוצה מעצמי, ותרם המון לעיצוב האישיות החסרת אופי שהיתה לי בתחילת כיתה ז&apos;.
בישרא יכולתי להביע את ההומור הדביק והשחוק שלי, ועדיין לחשוב שאני מצחיק באופן כלשהו.
בישרא פירסמתי את התמונות שלי, ועברתי תהליכים של למידה והעמקת האובססיה עם הצילום.

ישראבלוג היה לי בית.


אבל בזמן האחרון אני לא יודע מה עובר עליו, זה התחיל מהבלוגים הנורא רדודים והזוהרים שצצו בכל פינה, ועבר לעיצוב החדש ואני חושב שהקש ששבר את קש הגמל היה המפגשים.
אני כלכך נהנתי מהמפגשים ש&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 14 Sep 2008 15:41:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=9897067</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=9897067</comments></item><item><title>שיממון</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=9834922</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שומם כאן יותר מביתספר ב1 לינואר, זה מטורף.אז לקחתי את גל וניערתי אותו אז שהוא נתן לי את הסיסמא, להלן: &quot;תן לי לפרוץ לך!!!1&quot; &quot;לכי על זה&quot;, בהחלט היה קשה אבל הצלחתי! נראה לי גל שכר אותי ללא תשלום כעורכת התמונות שלו, זה אחלה תפקיד חרא משכורת. גל, קח לצומת לבך!גל אמר שכשאני אבוא אליו הוא יכין לי את הקפה גלידה המיוחד שלו, אני מחכה בקוצר רוח ממש.חסבתם על זה פעם שמשי זה חרא של תולעים?תמונה מטרידה אחושרמוטה אבל התמונה היחידה (סבירה) מהפעם היחידה שנפגשנו ~אהמרמזאהמ~אנחנו ג&apos;ינג&apos;ים!!!11 /m\ שיואו.גל! כפרעלייך(L)(L)(L)אסטה לביסטה אמיגוס!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 30 Aug 2008 22:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Devil&apos;s Pet™)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=375529&amp;blogcode=9834922</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=375529&amp;blog=9834922</comments></item></channel></rss>