<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>בארץ הדברים האחרונים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466</link><description></description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 ? forgotten. All Rights Reserved.</copyright><image><title>בארץ הדברים האחרונים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466</link><url></url></image><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=9400805</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שיווי משקל אף פעם לא היה הצד החזק שלי, מוצאת את עצמי מתאמצת, מועדת ולרוב נכשלת, שוב ושוב עולה על החבל ומנסה ללמוד ללכת בקו ישר לעבר המטרה, אגלי זיעה מתחילים למלא את מצחי, מתעקשת ושוב מאבד הריכוז את דרכו אליי, ושם אני נופלת חזרה, הולכת צעד אחד קדימה ושלוש בחזרה, הנסיון ללמוד ללכת עולה לי בחיי, אבל &quot;היי&quot; יגידו אנשים, &quot;מי אמר שלחיות זה קל?!&quot; וכאילו גילו לי את אמריקה החברה מרוצים מפנינת החמה הריקנית שזרקו לי, בא לי פשוט לצרוח עליהם כי אין אני חייבת להסכים לקבל את העובדה הנוראית הזאת, כלאחר יד, בתבוסתנות ובצייתנות כמוהם.
זה כל כך הזוי להתעקש לחיות את החיים בצורה הטובה ביותר?! זה כל כך לא מתקבל על הדעת שאדם מציב לעצמו רף הישגים שאותם ברצונו להשיג למרות מחירם הגבוה שיהיה עליו לשלם?! האם זה כל כך לא מתקבל על הדעת שמבטלת את האימרה הזאת מתוכי כדיי שתיהיה בי ולו זיק של מוטיבציה להמשיך ולחיות.
אני חושבת שהאנשים שחיים בלב שלם עם העובדה שהחיים מאכזבים ובכל זאת חיים איתם בהשלמה הם הלא נורמאלים&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 19 Jun 2008 13:45:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=9400805</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=9400805</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=9134329</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מעומק ליבי השבור

כך היא החליטה להתחיל
את המכתב, היא אף פעם לא הייתה טובה בדיבור אבל מילים הם כמו אוויר לנשימה בשבילה
בלעדיהם איננה יכולה לחשוב טוב יותר, לראות טוב יותר, להבין את עצמה, הם כמו ניתוח
בנבורי נשמתה הפצועה...

פעם ראשונה שהיא
נחנקת, נעלמת בתוך המחשבה, לא מסוגלת לשחק עם המילים, לא מסוגלת לתמרן בין הלב
השבור לשפיות. להעלם, זה כל מה שהיא רוצה להעלם בתוך ההמון, להיטמע, שלא ירגישו
אותה, מקווה שככה היא לא תרגיש, שככה הכל ישתף. עוצמת עיניים נושמת נשימה ארוכה
וממשיכה לכתוב,

אני כותבת לך, רוצה
כמו תמיד לשתף אותך בהכל כי הרגלים מגונים קשה לשבור, אבל אתה לא תשמע, גם אם ממש
תתאמץ, כי הפעם אם זה לא בא בקלות זה לא יבוא...

רוצה לראות אותך,
להיות איתך למרות שאיתי היית לא ממש, רוצה לספר לך על ליבי ששוטט, שתוי הוא משוטת
אחריך רוצה לספר לך על דברים באנאליים, על מה קרה לי היום, ואולי אתה כבר יודע,
איך יכולת לעזוב, אפילו לא אמרת לי שלום, אפילו חיבוק לא ראיתי ממך מזה שבוע, הלכת
כשהבטחת כי לעולם תשוב אלי...

לא רבנו, אפילו היה
לנו כיף יחד, אתה לא חושב? אז למה בכל זאת נכנ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 06 May 2008 14:40:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=9134329</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=9134329</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8830832</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אדם יתום, מנותק משורשים, חסר מעצוריםיתום מרגשות, מתחושות, מכאביםאדיש למילים, אדיש לאנשים.אדם יתום, התנתק מהחייםנעקר מליבו,שהפסיק להפעיםחדל להתרגש, נמנע מלבקש יתכנס בתוך עצמו ויתפלל להירקב.אדם חסר, פגום, סוג ב&apos;בוגד בעצמו והופך מתבודדאדם יתום, בתום חושב כי את חסרונו ניתן למלאיושב בחדר ריק, בחדר קרמחבק את עצמו, כי רק לו מותרמתעלם ממחשבות, ממבטים, מרצונותנידחק בשקט לפינה וחי את מותו.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 Mar 2008 19:58:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8830832</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=8830832</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8671393</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;It&apos;s fun to lose and to pretend

יצא לכם פעם לצחוק צחוק עצוב? 
הצחוק הקולני הזה שחובק עולם כלפי חוץ ובמקביל מכלה את כל מה שיש לך בפנים.
אותו צחוק שעם כל בת קול מלגלגת שאתה מפיק מוחק כל זכר שאי פעם היית שם, בפנים. ואתה מתחנן שכבר לא יושאר ממך דבר רק שלא תצטרך להתמודד שוב עם הכאב החד הזה שפוער בך בור שהולך ומתעמק לכדיי תהום, גם אם זה יכול לעלות לך במחיר חייך.

&quot;יפה לך שאת מחייכת&quot; אומרים. 

לעזאזל, אם רק היו יודעים כמה הקרבה זה מצריך...

&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 20 Feb 2008 16:26:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8671393</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=8671393</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8558944</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני רוצה לברוח מעצמי, אפילו רק לרגע אחד, להבזקון, 
הרעש הזה, אני לא יכולה לשמוע אותו יותר 
נמאס לי להיות כל כך אני 
לחשוב בלי להפסיק, להריץ תסריטים מייגעים בראשי
על הכל ועל כלום
רוצה שקט, לא רק בחוץ, אני רוצה שקט בפנים 
רוצה לצאת מתוכי, מתוך המעטפת הזאת הכל כך כבדה עליי
רוצה להיות נשמה בלי גוף, בלי כל הגשמיות הזאת 
רוצה להיות כמו הרוח קלילה, נושמת, מרווחת 
רוצה לטייל ולהביט על הנוף המרהיב, רוצה לחיות אותו לא אותי
כל כך מעט עשיתי בכל כך הרבה שנים&lt;/&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 03 Feb 2008 00:57:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8558944</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=8558944</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8467374</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
יבשו כל טיפותיי המטשטשות את קול בדידותי,
התאדו הן בשקט, שוב הותירו אותי לבדי.
בין ים אנשים מתהלכת,
מחפשת אמת ומוצאת רק שתיקה.
הגלים מתנפצים והרוח שורקת
מחפשת אותי ומוצאת בהלה.
ולרגע יצאתי מתוך הכדור העגול,
מוצאת עצמי כל כך גבוה, מחכה שאפול.

כנראה שלנצח נדונתי לשבת לרקום חלומות..


 
&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 21 Jan 2008 13:08:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8467374</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=8467374</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8380752</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כל כך הרבה רעש ולא מצליחה לרוקן, הרגש שבי החרים את המילים.
וכל כך חנוק לי פה עם עצמי, סגרתי עליי, מזה שבועות שאני בעוצר. אין יוצא ואין נכנס
בתוכי, כמו בעיר רפאים, נותרו רק שדים שאתם קשה כל כך להילחם.
שואלת את עצמי מתיי הייתה הפעם הראשונה בה הפכתי מילים לכלא של הרגשות...
הלוואי ואלוהים היה בונה בתוכנו קופסא שחורה, שיכולנו בכל פעם שארע כאוס להוציא להחזיר אחורה לנסות להבין, לסדר והכי חשוב לנקות, לאוורר ולהחזיר חזרה פנימה... 




 
&lt;P class=Mso&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 08 Jan 2008 17:53:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8380752</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=8380752</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8213526</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אכזבה, אני מלאה בה.
איפה אתה? תתקרב אליי, קרוב יותר, עוד קצת...רוצה לנשום את הנשימות שלך, רוצה לבקש ממך שתישאר, אז מבקשת ונתקלת בקיר/חומה/אטימות. 
איך אני יכולה לגרום לך לראות אותך דרך העיניים שלי?! שתבין כמה חשוב?
אני אוהבת אותך, אולי לא הבהרתי את זה מספיק, אולי לא הדגשתי שאתה חיי, אחרת איך תסביר שאין לי חיים בלעדיך? 
חבק אותי! רוצה להרגיש אותך עכשיו כשהגיעה הסערה והרסה הכל, הפכה אותי פנימה והחוצה ולא נותר ממני דבר, ואני צריכה משהו שיבוא ויגיד שאני יפה עכשיו ברגע זה ממש – אין מושלמת ממני.
אז בו כבר! זה מגיע לי המעט הזה ממך, אז רוץ אליי וחבק אותי כמו בסרט הוליוודי זול, כמו אז...
תן לי להרגיש שוב מוגנת מהכל למרות שאתה כל כך שברירי, רוצה לבלות את היום הזה אתך, לשלב ידיים, לשבת אתך על גרם מדרגות מטונף לא משנה באיזה מקום בעולם, רק שזה יהיה אתך עם הסיגריה בפה ומבט מחויך מדבר איתי על הכל רק לא עלינו ובאורח פלא מצליח להחזיק אותי ביחד מבלי להתפרק, כל הבעיות מתפוגגות שם, בנקודה הזאת שבה אתה מביט בי ובהשתקפות הזאת שבעינך גורם לי ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 17 Dec 2007 12:58:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=8213526</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=8213526</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=7895794</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מגישה לכם אותי עכשיו, על מגש של כסף,
כי נגמר הכוח שהסתיר,
עייפה מלחמוק באפלה כמו טי ניג&apos;רית מטופשת שמתגנבת לפגישה בשעות העוצר 

אתם שדרשתם, שהאצתם בי להיחשף
אתם שאין בכם בושה או ספק,
אתם שמבקרים כשמתרחבת ומבקרים כשמצירה
אותם אנשים לא מוצלחים שדוחקים בי להגיע לפסגה 
רוצים לשמוע אותי? מהאמת האמיתית ביותר שבי?!
באמת יש בכם את הכוח לעמוד בכל מה שאגיד?!
שחושבים שאי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 11 Nov 2007 18:55:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=7895794</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=7895794</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=7733411</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
רק לרגע היטשטשה דרכי,
רק לרגע נמוג כל כוחי,
לרגע ברחה כל תקווה מתוכי,
לרגע חדלתי מלהיות משהו אמיתי 

רק לרגע נשכחה אהבתי,
לרגע אזלה כל גאוותי,
רק לרגע נדם קולי...

מרגיעה את עצמי, מרגיעים אחרים, 
&quot;זה רק לרגע&quot; אומרים.

אבל &quot;רק&quot; רגע אחד של שתיקה בלב פועם
 משתיקה חיים ...







&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 22 Oct 2007 18:41:00 +0200</pubDate><author>navly1@walla.com                                   (? forgotten)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=374466&amp;blogcode=7733411</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=374466&amp;blog=7733411</comments></item></channel></rss>