http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726You say i'm wierd, I say i'm different.heCopyright 2026 *-*Ordinary Girl*-*. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12831114<div align="right" dir="rtl">לאחר מחשבות רבות שצצו לי בראש עקב יותר מידי דברים , לאחר צפיה ביותר מידי סרטים אמריקאים לאחרונה , ולאחר דיבור על נושא מוזר מסוג כלשהו עם חברה טובה שלי ... התחלתי לחשוב , מה זה אומר בעצם להיות אישה? אני עוד מעט אחגוג גיל 18 , חוקיות , נשיות ... אבל מה זה באמת אומר חוץ מהעובדה שאוכל לקנות סיגריות ואלכוהול ואולי גם בעזרת השם אוכל להשוויץ על הפלסטיק שמאשר שאני יכולה לנהוג ... מה לעזאזל זה באמת אומר ? לא מזמן הייתה לי הרצעה במסגרת התנועה , בדיון נאמר שנשים מנסות לחקות את מה שנחשב "סקסי" שזה אומר זון, אסטטיקה, וסילקון בשדיים. כשהתסכלתי על זה הרצתי לעצמי כ"כ הרבה פעמים את השאלה בראש - מה לא בסדר אצלי ? איך זה שאני , אישה לכל דבר , לא מוצאת בעצמי סקסיות כשאישה רזה בעלת חזה מסיליקון... ואז בעצם הבנתי , אני בחורה חזקה , אני בחורה שיודעת מה אני רוצה מעצמי , אני מודעת למה שאני ולמי שאני... <div</div>Tue, 25 Oct 2011 23:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12831114http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=12831114http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12522602<div align="right" dir="rtl">אני כבר לא יודעת, אם צריך להשקיע בחברות כי זה הדבר הבסיסי שאדם צריך או שלא להשקיע...חברה/סביבה ...לפעמים זה כ"כ מצער אותי לדעת שאני זו שנותנת, עושה , שהופך את העולם , שמרגיש חרא אם הוא מפספס יום הולדת של חבר/ה ממש קרוב/ה,שנמצאת עד שעות הזויות באזכרה של סבא של חברה כי היא צריכה, שקונה מתנות , שאכפת לה , שאם חברים תקועים עוזרים להם ....בסוף ? חרא !אני לא כזו מוצלחת בלימודים ,לא , אני לא ילדה של 100 ולצערי אני גם לא מצליחה להגיע ל 95.יא' זו שנה קשה , אין מה לעשות , בייחוד עם השנה הנוראית שעברתי בצופים - לצערי.אני ילדה חכמה, אני לא מתביישת להגיד . אבל לא תמיד יש חברים שעוזרים.הן יודעות רק לדבר , ר-ק !לבוא ולדרבן אותי ללמוד , ואם אני נמצאת בסמינר יומיים לפני מבחן / מתכונת הן יודעות לצעוק עלייולהגיד שזה לא בסדר ...וכשאני צריכה עזרה במקצוע מסויים הן יודעות להגיד לי שהן יעזרו לי ,וגם כשהמורה מציינת את זה - הן קופצות לעזור ..אבל מה קורה באמת ?לומדות בינן לבין עצמן, או מורחות אותי , או שאין להן זמן..אז תודה רבה , למדתי מה זה חברות אמתית ....ולמדתי מה זה חברות של לצאת איתן בימי שישי (וגם זה בלחץ)</div>Sun, 29 May 2011 17:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12522602http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=12522602http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12419001<div align="right" dir="rtl">זה לחץ , זה כבד זה בלתי אפשרי ! המסע לפולין היה אחד הדברים המדהימים ביותר שיכלתי לחוות עד עצם היום הזה. אבל החזרה לארץ ... על הפנים. הצופים לא מקלים עלי , בית הספר גם לא .. יותר מידי דברים קורים בזמן האחרון .. זה שובר אותי נפשית ! אבל מה אני אגיד ? אני אמשיך להתלונן ולא לעשות כלום - כמו כל ישראלית ממוצעת .. מתחילות עכשיו ההכנות לטקס של יום השואה , היחידה שכתבה משהו , והוציאה אותו לאור - זו אני . אני הולכת להקריא חלק מ"שיר" שכתבתי , אני מתרגשת לגבי זה. בפולין שרתי את השיר "יומן מסע" של אביב גפן , שרתי את זה בתוך ביתן באוושיץ עקב תנאי מזג האוויר.. הפתעתי הרבה אנשים , לא הרבה יודעים שאני שרה. תקופה לא קלה , לא כיפית בכלל עברה על כוחותינו - אני בהחלט מקווה לטוב :) מישהו פעם אמר לי תחשבי טוב - יהיה טוב . אני אומרת - תקופה מסריחה עוברת ... אז תסבול בשקט :) חח סתם לא :D שיהיה לילה טוב , ושבוע טוב (: <div style="text-align: cen</div>Sat, 09 Apr 2011 22:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12419001http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=12419001http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12357732<div align="right" dir="rtl">אוקי , אז הכל התחיל לפני כמעט 17 שנה. אבל לא חשוב לי לדבר על העבר הרחוק , וכמובן שלא על העתיד הקרוב. לחיות את ההווה - הרי לא סתם שמו באנגלית הוא - Present - שמשמעותו השניה היא מתנה. אז , יומולדת 17 שלי מתקרב , וככה גם הנסיעה לפולין. חודש מרץ השנה הופך להיות חודש לחוץ ושלושת השבועות הראשונים שלו מוכיחים לי את זה מצויין. שישי שבת האלו הייתי בטיול הכנה לטיול הנהגתי בצופים חותרים ברמה לכיתות ז' ! כ"כ מחכה לטיול הזה ומיותר לציין שאנחנו במלחמת קיום נגד ג'סטין ביבר ... כןכן, הייצור הקטן כבש את חניכי ז' בתנועת הצופים והטיול יוצא על היום בו הוא מופיע .... לכן לא בחרתי שם אחר מאשר - מלחמת קיום , את ההשוואה תעשו עם עצמכם :D . טוב , אז ככה. לחשוב לא הועיל לי הרבה... אז חזרתי איתו לקשר וכמו כל הזמן ההתמדה היחידה שלנו הייתה לאכזב. הסימן שאלה הכי גדול שעלה במוחי בכל הזמן הזה הייתה - עד כמה אני גרועה בשטות הזו - אהבה . אז כנראה שתורי לא הגיע עדיין ואני לא אקטר כי ביום שאני אתאהב באמת , אני חושבת שאני אדע ואני גם נורא אופטימית לגבי זה שזה יקרה :) הרי - זה מגיע בשלב מסויים , ו</div>Sun, 06 Mar 2011 17:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12357732http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=12357732http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12254169<div align="right" dir="rtl">אז לפני כמה ימים חגגתי 5 שנים לבלוג . אשכרה 5 שנים , ואפשר בלי שום ספק לראות איך התבגרתי בהם. אומנם אני עדיין לא בת 17 , אבל החיים לימדו אותי הרבה על עצמם וכמובן שיש לי עוד הרבה על מה ללמוד . למדתי לחיות מהיום למחר אבל אני עדיין לא לוקחת אחריות על המעשים שלי . אז , זה קשה ! זה קשה להיות אחראית על אנשים , זה קשה לעשות מה שאת אוהבת מבלי לפגוע בדברים אחרים . זה קשה - אבל כיף . בסופו של דבר זה רק בונוס . :) במהלך כל השנים האלה אני מנסה לחקור ולהבין, את עצמי! אני האדם היחיד שעוד לא גיליתי עליו כ ל ו ם ! זה לא כיף , אבל זה גם לא רע . אני מנסה להבין מתי אני אצליח לפתח מספיק רגשות ומתי אני יוכל להסיר את המסכה. אז כן , רובם רואים בי כ"אשת הברזל", כי אני נלחמת על העקרונות שלי כי אני דעתנית ידועה כי אני עושה דברים בדרך שלי כי אני חסרת טאקט .. אבל די נו ... כמה מהם מכירים אותי באמת ? סה"כ שנתיים איתי והם חושבים</div>Thu, 06 Jan 2011 22:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12254169http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=12254169http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12124435<div align="right" dir="rtl">כל הדרך הביתה חשבתי איך לכתוב את הפוסט הזה , איך להיות ברורה לעצמי , איך להשלים עם העובדה. העובדה שכל האימפריה שבניתי לעצמי , נכבשה . שכל מה שעשיתי עבורי , הלך . שכל מה שגרם לי לחייך , עכשיו גורם לי קצת פחות. החיים שלי הם אימפריה. ועכשיו היא כבושה. היא נכבשה ע"י שליט אכזר בממלכה אכזרית, השליט הזה הוא עצמי. הוא הופך להיות בלתי נסבל , הוא גורם לך לשקר לעצמך , ולהאמין בשקר בו אתה חי. החיוכים שלך לא תמיד אמיתיים. הצחוק שלך מגיע מהבטן ולא מהלב. הקנאה מבעבעת בתוך תוכך ואתה ... נאכל שם בכאב. אני רואה אנשים שהם מאושרים ממי שהם באמת , וככה גם אני . אבל אני לא בטוחה כמה האושר הזה אמיתי . הוא לא . הוא לא אמיתי. וגם המעשים שלי , גם הם לא אמיתיים. יש פלוסים בעיניין, אני פועלת על דחפים רגעיים , אתם קוראים לזה "ספונטניות". אבל זה לא . זה פשוט התאים לי לפרוש כנפיים ואיכשהו .. לברוח ... גם אם זה רק לשעה או שעתיים . פשוט לברוח . לברוח מהאימפריה מהממלכה שהפכה להיות הממלכה האסורה . ואני ממשיכה לכתוב את המילים האלה, ואני רואה אותן זזות על המסך והן לא משמעותיות עבורי . ובטח שגם לא עבור</div>Wed, 27 Oct 2010 00:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12124435http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=12124435http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12012817<div align="right" dir="rtl">מה אני יגיד.לשתוק ? לשתוק זה לא עוזר , אבל זה פשוט אין עם מי לדבר.ואני לא יודעת מה עובר עלי, לא יודעתואני צוחקת ואז בוכהואז בוכה ושוב צוחקתאני סובלת מפיצול אישיות ?או שמה זה בכלל משהו שבי לא יציב כ"כאני לא יודעתלא יודעת.אני רוצה אותו ? או לא .אולי בכלל אני לא רוצה אף אחד?!אני רק מקווה שזה יעבור,אני ממש מקווהאני מקווה שזה לא יימשך ככה אני באמת לא מצליחה לשרוד ככה יותר !@#אני רוצה לחייך,אני רוצה לצחוק,אני רוצה שיהיה לי את מי לחבק כשאצטרך,אבל כנראה שאני לא יודעת בוודאות מה אני רוצה.וכנראה שטעיתי. כן, טעיתי.עד עכשיו האמנתי שבני אדם יכולים להשתנות , ואני לא מאמינה שטעיתי.כנראה שלאכול חרא אני ימשיך לאכול.אבל שטויות , לשלם על זה - הוא ישלם (:</div>Tue, 31 Aug 2010 22:02:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=12012817http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=12012817http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=11845656<div align="right" dir="rtl">לא יודעת איך להגדיר את מה שעובר עליי ..חוויות טובות, וקצת פחות..האם זה מתחיל לקרות באמת?אולי כן קיים אצלי מנגנון הרגשות והוא מתחיל לעבוד?אחרי השיחה שלי איתו אתמול (ויצא לי לחשוב עליה הרבה) ,משהו השתנה בחשיבה אצלי - אולי זה לטובה או שבעצם .. לא?והלחץ הזה .. הוא לא עוזב אותי ...שילך מפה כבר , שאני יוכל לנשום !כל המקומות שבהם הייתעולמות שראית וגיליתכל השאלות שבדרך שאלתלפעמים לא העזת לגלות<span class="Apple-sty</div>Sat, 12 Jun 2010 16:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=11845656http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=11845656http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=11839255<div align="right" dir="rtl">אז מה? זה בין כה וכה לא משנה ! בכלל לא משנה. רגשות? - בולשיט ואני מצטערת , אני לא מאמינה בזה. אז מה זה בעצם? רק בגללך , בגללה , בגללם, בגללכם... אני חיה , כאן. ואולי זה בזכותכם, למרות שכרגע אין כאן שום טובה שצצה באופק? התמוטטתי. רשמית. ואני מתגעגעת, וזה שטותי כי טוב לי עכשיו ... אז אולי זה לא היה שווה את זה? ואולי כן? ואולי זה בכלל משהו אחר? ואולי זה בכלל מישהו? ואולי אני ואתה האשמים היחידים. ואולי , לא! אני לא יודעת מה זה , ואיך זה נקרא ... אני פשוט יודעת , שכל מה שאני רוצה ונכון לעכשיו ... זה להיות איתך! ואני יודעת שאתה כאן ,אבל יש מרחק. עשיתי טעות, ואני מצטערת כ"כ אבל זה לא מונע ממני להמשיך להיות שלך, כי למרות הכל אני כן.... מחבבת אותך (:</div>Wed, 09 Jun 2010 14:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=11839255http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=11839255http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=11835692<div align="right" dir="rtl">מלא זמן שלא הייתי פה , ולא חלקתי חוויות ..בין אם טובות ובין אם רעות ...כבר סוף שנה ואפשר "להריח את הסוף"אבל הטרוף עצמו מתחיל עכשיו .צופים , לימודים, ריבים...אין לי כוח!באלי לפרוש לרגע מהחיים... להרגיש חופשיה ...אבל .. משהו עוצר בעדי , ואני עוד לא יודעת מה ..למה כל פעם שאנחנו מחייכים , יבוא משהו ויהרוס?למה בכל סוף עליה יש ירידה ?למה אי אפשר לשמוח יותר מ-5 דק' על משהו טוב ?למה אנשים לא נהנים מהרגע ?ולמה אין תשובות לכל השאלות האלה?איך אפשר להמשיך ?לנשום.. לא לברוח ...לחייך ולא לחשוב על המאוחר ...נקווה שמחר מצב הרוח ישתפר....&#9829;&#9829;ניב.</div>Mon, 07 Jun 2010 19:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (*-*Ordinary Girl*-*)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373726&blogcode=11835692http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373726&blog=11835692