<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>אמרנו לכם!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631</link><description>&quot;פאק מה לכתוב בתיאור הבלוג?&quot; &quot;תכתוב סתם משהו אף אחד לא קורא את זה...&quot; &quot;איחככחלח&quot; &quot;אתה רואה שאתה יכול.. אתה רק צריך להאמין בעצמך&quot; (א. שיף בדילמה קשה)  
</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 elad_h2. All Rights Reserved.</copyright><image><title>אמרנו לכם!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631</link><url></url></image><item><title>סוף עונה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=8930116</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;בלוג זה סגור!

עקב חוסר עניין בכתיבת פוסטים מנהלת הבלוג על כל יושביה (עבדכם הנאמן) 
הגיע להחלטה כי הבלוג צריך להיסגר.


אתכם הסליחה ואימכם השווה

אלעד&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 03 Apr 2008 17:21:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=8930116</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=8930116</comments></item><item><title>כותרת הקטע: שאלה טובה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=8147176</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אחרי מחשבות מרובות על האם בכלל כדי לי לכתוב את הפוסט הזה הגעתי למסקנה שכן, אז חברה הפוסט הזה לא אמור להיות מצחיק (בדגש על אמור), אז מי שלא בראש שלו שיצא מהבלוג (שהאחרון יסגור את האור בקשה).

מי שעדיין נשאר כאן (כאילו חוץ ממני) הפוסט הזה הולך להתייחס לתחביב שלי שדי לא ידוע לאף אחד והחלטתי לפתוח אותו כאן לראשונה. אני אלעד שיף, כותב שירים למגירה.
הפעם אני אשתף אותכם באחת מהשירים ומידי פעם אני אוסיף עוד אחד.

קחי את עצמך בידיים

את כבר לא אישה נאה
הפעם זאת לא בדיחה
נכון הוא היה בן זונה
אבל זאת לא באמת הסיבה

אני אשמח לדעת מה קרה
אני זוכר פעם היית כל כך יפה
&lt;SPAN lang=HE style=&quot;FONT-FAM&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 09 Dec 2007 15:14:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=8147176</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=8147176</comments></item><item><title>האקדמיה לחרטה מתקדמת</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=8052736</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מי שמכיר אותי יודע שאותי, מה לעשות, מעצבנים הרבה מאוד דברים. אחד הדברים שממש מעצבנים אותי זה האקדמיה ללשון. חברות חנונים שיושבים כל היום לוגמים קפה ופאקיניג ממצאים מילים חדשות!!! עכשיו מילא הם היו עושים את זה טוב, הם עושים את זה חרא! מה זה &quot;סח רחוק&quot;? או &quot;מיסרון&quot; או יותר גרוע, מה זה לעזאזל &quot;מקר&quot;????
לכן החלטתי ברגע של חוסר מעש לקחת את התפקידים לידיים שלי ולהמציא מונחים חדשים לשפה עברית ואת הממצאים אני מציג לראשונה לפניכם, תהנו:

במקום &quot;שמן&quot; אמור – בולמי ששכח להקיא (קרדיט לוייסמן)
במקום &quot;שירי&quot; אמור – טאריה כשמה של סלונית נייטוויש (תעשו גוגל על טאריה מנייטוויש ואז פתחו לידה תמונה של שירי ומצאו את ההבדלים, רמז - אין).
במקום &quot;דביל&quot; אמור – מנגב מלפפון (מי מנגב מלפפון אחרי שהוא שותף אותו???)
במקום &quot;קולר&quot; אמור – מקפיא שיניים (למנגבי המלפפונים שבנינו, לכו תנסו לשתות מקולר עם השיניים בולטות..)
&lt;P class=MsoNormal dir=rtl s&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 29 Nov 2007 13:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=8052736</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=8052736</comments></item><item><title>מיומנו של חלק רגליים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=7684084</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;Bili אומר/ת:
נו אלעד מתי אתה מגלח רגליים?

אלעד אומר/ת:
אתה לא זוכר את ההסכם? אתה קודם...

Bili אומר/ת:
אוקיי גש לעבודה

אלעד אומר/ת:
מה?!?!?!? גילחת?!?!?!?!&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 16 Oct 2007 14:11:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=7684084</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=7684084</comments></item><item><title>אוי בלאט!!!!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=7366402</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;למרות שחשבנו שהחופש הזה בחיים לא ייגמר ויש לנו טונות של זמן למרוח, והדבר הכי חיוני שנעשה במשך החופש הזה הוא לשבת לבהות בקיר אולי לגרד את הביצה קצת ואז לעבור לשניה (אם אתן בנות אז לשלישית, רביעית, חמישית... מליון, מליון ואחת). 
אז זהו, זה נגמר, היה fucking חופש מעולה!!! נהנתי מכל רגע למרות שבמשך החופש פינקתי אתכם רק בפוסט אחד וגם הוא יצא מסריח החלטתי שצריך לכתוב על החוויות מהיום הראשון בבית ספר (בכל זאת בית ספר חדש אנשים חדשים וכל החרא הזה).

2.9, 6:45 בבוקר- האור נדלק באופן נוראי ופתאומי בחדר, מחשבה אחת חלפה במוחי באותו רגע, מחשבה שאחרי זה לא יצאה לי מהראש כל היום והיא כל כך משמעותית כי יום כזה אי אפשר להתחיל בלי מחשבת ה&quot; אויייייי בלאט!!!!!!!!!!!!!&quot; החשובה הזאת (קצת חוזר על עצמי, זה בכוונה). 
6:55 – מתארגן, אוכל, בוהה עוד קצת בקיר (משהו שאני כל כך יתגעגע לעשות) עד שעה 7:20. בשבע ועשרים אבא מוריד אותי לתחנת אוטובוס מסתכל על המקום המבודד הרגיל שלי שבו אני מתעורר בבוקר, בני זונות, זיניקים חצופים תפסו לי את המקום &quot;נלך איתם מכות? על הבוקר? לא... אז רגע, זה אומר שאני צריך ללכת לתוך התחנה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 02 Sep 2007 21:50:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=7366402</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=7366402</comments></item><item><title>אל תגידו שלא אמרנו לכם!</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=7185263</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;((בלי קשר לכלום, הוכתרת של הקטע הפוכת מרגע רשמי זה לסיסמא הקבועה של הבלוג. רציתי לארגן אירוע מפוצץ אבל אין לי תקציב (פאק איזה בדיחה חרושה) אז בקצרה &quot;דש לאימא שלי לאבא שלי ולכל מי שמכיר אותי ולכיתה ט&apos;3 האלופה (אוי לבושה שאמרתי את זה הרגע) ועוד משהו קטן: כוכב נולד זה זבל, וימותו כל אלא שאני מאחל להם למות (וזה הרבה) אאאממממממממןןןןןן, אפשר להתחיל)).

קוראי הקבועים בטח שמו לב לזה שכבר הרבה מאוד זמן לא היה עדכון כל שהוא בבלוג הכל כך פופלרי שלי .

אז שלום לך קורא יקר,
מה שלומנו היום?
יש לך הרבה מאוד זמן פנוי אם אשכרה את/ה נכנס/ת לבלוג שלי וקורא/ת את השורות האלה, יפה לך.. רגע אבל את/ה בטוח/ה שאין לך משהו לעשות? לך תשאל/י רגע את אימא שלך, אני מחכה לך כאן.

מה כבר חזרת?? לקח לך מהר יותר ממה שחשבתי.. רגע ומה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 11 Aug 2007 16:19:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=7185263</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=7185263</comments></item><item><title>אני, עצמי ואנוכי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6800050</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;תמיד אמרו לי שאם אני יפרסם פוסט כל שבוע בסוף יגמרו לי הרעיונות, ואני תמיד אמרתי שזה קישקוש והחיים שלי כל כך מעניינים שאין מצב שלא יהיה לי נושא לפוסט. אז אמרתי..
וזהו שבוע זה קרה. השבוע רשמית נגמר לי על מה לכתוב. וזה לא שלא קרה כלום השבוע, קרו דווקא הרבה דברים למשל סיימנו ללימוד והייתה הופעת סיום ואממ... כאילו... אמ... היו עוד כמה דברים, שניה זה כבר עולה לי... אממ... לא משנה! הפואנטה היא שהיית מבואס זמן לא מבוטל (לא רק מזה אבל רוב הזמן מזה) ובסוף נזכרתי שבחיים לא עשיתי הכרות איתכם הקוראים, אז יופי כולם יודעים שקוראים לי אלעד. בראבו. אבל אני מתכוון למשהו יותר מעמיק משהו שאחריו אם אני יתקשר אליכם באמצע הלילה וישאל אתכם שאלות עלי תדעו לענות כאילו אנחנו מכירים שנים. בקיצור ישבתי וחשבתי איך לעשות את זה מעניין ולא עלה לי שום רעיון, ואז דיפדפתי לי במוסף &quot;הצינור&quot; של ידיעות אחרונות ושם ראיתי שיובל שגב (לא שיש לי מושג מי זה) כתב דברים על עצמו בצורה שאני אישית מאוד אהבתי. לכן הרשתי לעצמי לאמץ את הרעיון ולכתוב את כל העובדות עלי בצורה הזאת. תהנו!

1992- שנת הלידה שלי. מה שאומר שעוד שנה וקצת אני מ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 23 Jun 2007 17:53:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6800050</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=6800050</comments></item><item><title>כשאתה עצבני ואין לך משהו חיובי לעשות עם הכעס</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6751066</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עקב כל האופטימיות שיש פתאום באוויר בגלל שנגמר הבית ספר, החלטתי להיות מניאק והפוסט הזה מוקדש רק לדברים שמעצבנים אותי (קצת פסימיות, אופטימים?תקליקו לבלוג של שירי, שם תמיד שמח) חוצמזה שאני חייב לפרוק קצת כעס. מתחילים:

מעצבן אותי בנים שקנים סקיני ג&apos;ינס, זה כאילו הוא אומר &quot;יש לי זין קטן ואני לא מתבייש להראות את זה&quot; (כי תכלס רק כאלה עם זין קטן יכולים להיכנס לסקיני ג&apos;ינס).

מעצבן אותי מוזיקת ראפ

מעצבן אותי שאני רוכב בטיילת בנחל אלכסנדר ביום שבת וחותכים אותי ילדים קטנים שרק למדו לרכב.

מעצבן אותי שאני רוכב באותה טיילת מלמעלה באותו יום ואני מבקש מאנשים לזוז והם צועקים עלי. כוס אימא שלכם תגידו תודה שלא דרסתי אותכם וזהו.
&lt;P class=MsoNormal dir=&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 17 Jun 2007 14:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6751066</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=6751066</comments></item><item><title>סתם כי בא לי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6702590</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לא להכל צריך סיבה בחיים, לכן קבלו ממני פוסט בלי סיבה בלי נושא ובלי משמעות מיוחדת, סתם כי אני אוהב אותכם..

היום בבוקר אני פותח לי את העיתון (אגב עיתון זה אחלה מקום למצוא בו בדיחות) והיו כמה כתבות / תמונות שתפשו את תשומת לבי:
חצי מע&quot;מ 20 בידיעות אחרונות של ה-10.6 מוקדש לפאריס הילטון, כידוע ה&quot;מסכנה&quot; נשפטה לשבת 45 יום בכלא על זה שהיא נהגה ברשיון שלא בתוקף. ביום שישי היא ביקשה חנינה בגין מחלה או משהו כזה (אל תשאלו מאיפה הידע..), בקיצור השופט כמו בן אדם חכם דחה את הבקשה שלה, וכמובן גברת הילטון התחילה לבכות. ואני שואל את עצמי... 
מה אכפת לי?!?!?!? 
מה הביא את העורך הנכבד של עיתון כל כך מפואר ורציני (חנופה למען מימון הבלוג בעתיד) לכתוב על ילדת השמנת הזאת בראש העיתון? מילא הוא היה נותן לה איזה כמה שורות בין מודעות האבל אבל חצי עמוד?!?!? מה אין להם על מה לכתוב? 
חוצמזה שמשהו נראה לי קצת מסריח בכל הקטע הזה, בכל זאת היא באה ממשפחת הילטון, בעלי חברת המלונות (אני רואה את הפקאצות עם המסטיק בלעי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 Jun 2007 21:12:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6702590</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=6702590</comments></item><item><title>האם אתה אמיץ?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6666422</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כאן תוכלו סוף סוף לדעת את מה שרציתם לדעת כל חייכם, האם אתם מתאימים להופיע בג&apos;אקס! 
הנוסחה פשוטה, על כל שאלה שעניתם תשובה חיובית אתם מוסיפים לסה&quot;כ את מספר הנקודות שמופיעה ליד..
אתם מתחילים עם 100 נקודות... בעצם עם 50 נקודות, סתם כי בא לי להוריד לכם.

1) הסנפת פעם פלפל חריף? (5+)

2) קפצת פעם מאופנים תוך כדי נסיעה (10+)

&lt;P class=MsoNormal dir=rtl style=&quot;MA&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 05 Jun 2007 21:45:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (elad_h2)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=373631&amp;blogcode=6666422</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=373631&amp;blog=6666422</comments></item></channel></rss>