http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733heCopyright 2026 צ'יפס. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7231979<div align="right" dir="rtl">חע איזה משפט גדול, אה? (: הוא עלה לי לגמרי בטעות, באותם רגעים משעממים בהם הייתי לבד בבית, רגעים שקרו לי יותר מדי בימים האחרונים. ההורים מבלים הרבה בבית-החולים. לא, אין צורך בדאגה, כיוון שזהו דווקא דבר טוב. אני הולכת להיות דודה לפגה! [או שמע אומרים פגית?] כן כן. גיסתי כרגע בבי"ח, חודשיים לפני הזמן המיועד. המשפחה המורחבת מתקשרת כל כמה דקות הביתה בדאגה ואני נאלצת להסביר להם שהכל בסדר ועוד אין שינוי. ברגעים כאלה, הפולניות של המשפחה פשוט יוצאת במלואה. פתאום המשפחה כולה מרעיפה עלינו את דאגתם ואהבתם. אני התקרבתי נורא למשפחה בזמןהאחרון. פעם בקושי הייתי מדברת עם דודה או סבתא. עכשיו הולכות שיחות נפש ארוכות חופשי. המשפחה עלתה ברמה. אני מחשיבה אותה הרבה יותר. הרי, משפחה היא מעל הכל. בכל זאת, אני מכירה את האנשים האלה כל חיי. אולי כדאי להשקיע ביחסים עם הבת דודה הזו או השנייה. אולי אני אכיר ידידה לחיים חע. ביום ראשון הייתי בכפר המוזיקה של קוקה קולה יאיי (: היה כ"כ כיף. זו הייתה פעם ראשונה שלי ברכבת, ופעם ראשונה שאני נוסעת יותר רחוק מת"א חע. ומה אני אגיד לכם? נהניתי מכל רגע! הת</div>Fri, 17 Aug 2007 11:57:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7231979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=7231979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7145786<div align="right" dir="rtl">אל תתייחסו, אני פשוט מושפעת מהשפה הגבוהה בה מדברות חברותיי הלומדות לפסיכומטרי. אני שמחה שלא נגררתי אחריהן לקורס. יותר מדי עבודה, יותר מדי הורס את החופש. גם ככה יש לי עבודה במתמטיקה. וזה גם ממשיך בספטמבר, בזמן הלימודים. לימודי כיתה י"ב חשובים. לא חבל? וחוץ מזה, מי יודע אם אצטרך את הפסיכומטרי אי פעם? לבצלאל לא צריך חע. ביום חמישי התחלתי לעבוד הידד! מצאתי את העבודה המשתלמת הזו לגמרי במקרה, דרך חברות. עבודה ב"גלובס" בבית הדפוס של העיתון. עבודה מגניבה כזו, לא יותר מדי קשה, נורא מגוונת. שכר מינימום לא רע בכלל. פלוס 10 שקל נסיעות חע ואם אלך ברגל? הרווחתי ביושר עוד 10 שקל! בלי בכלל צידוק. אז בפעמיים שהייתי שם, עבדתי במרץ יחד עם עוד איזה מאה בני נוער עובדים על הפרוייקט הנוכחי של עיתון "גלובס". הכנת 50 אלף עותקים של חוברות מלאות בפרסומות כאלה עם דוגמיות מודבקות מעליהן. אתם יודעים? דוגמיות כאלה בלפעמים באות עם העיתון. כאלה של תה או שמפו. אז כאלה בערך (: בלעכס! מכריחים אותי לשים מדרסים בנעליים כי יש לי פלטפוס. יאללה, זזתי להוריד את הכלב. צ'או ;)</div>Mon, 06 Aug 2007 19:48:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7145786http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=7145786http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7029407<div align="right" dir="rtl">ונהנית מזה XD אבל בואו נתחיל מההתחלה. הכל התחיל כשקמתי היום עם אנרגיות ורציתי לעשות משו. אבל החברות, מה לעשות, מבואסות. מהעבודות שצריך להשלים במתמטיקה, מהפסיכומטרי שחלקן נרשמו אליו [אני לא], ובעצם, ממה לא? אבל לפני שהספקתי להתבאס גם, אמא שלי באה עם הצעה מפתיעה לנסוע לת"א. יש הסעה, יש תוכנית, אז מי אני שאסרב? הגענולקניון דיזינגוף סנטר. לא, בעצם, קודם היינו בסרט ע"י הקניון. "החוק ע"פ ג'ורג'יה". לא רע. אהבתי :) וכשחיכינו בתור לכניסה לקולנוע ראינו כזה מין קיוסק כזה עם שלט ענק בכניסה שכתוב עליו: פיצוחים, סיגריות וגראס. והיה שם גם עלה קטן של גראס ע"י חח שתינו, כמובן, שמנו לב לזה. קשה שלא לשים לב לשלט כזה גדול. בתגובה, הבטנו זו בזו בחשדנות עד שאני שברתי את השתיקה: "רוצה לקנות?", שאלתי בחיוך. והיא רק ממלמלת:"זה בכלל לא חוקי, זה בכלל לא חוקי.." D: קיצור, אחרי הסרט הלכנו לנו לקניון. זו פעם ראשונה שלי, אז ממש התרשמתי מהגודל. הכל ענקי שם. ומיוחד. והעיצוב של כל החנויות פשוט מושלם. כבר הרבה זמן אני שמה לב שכשאני נכנסת לחנות, אני מסתכלת יותר על העיצוב מאשר על הסחורה. זה</div>Sun, 22 Jul 2007 22:42:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7029407http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=7029407http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7004483<div align="right" dir="rtl">והיא ציפור. ציפור מסתורית למדיי. לא רואים אותה. רק שומעים אותה. שירה נפלאה. אני לא זוכרת מתי אי פעם שמעתי שירת ציפור כה יפה. זה מגניב. מזכיר לי את הדירה הישנה של סבתא, זו עם החצר ובעלי-החיים הרבים שדרים בטבע. העיר שלי גידלה לעצמה פיסת טבע :) טוב, נושא הבא. היום הייתי בת"א. לקחתי את הכרטיס לווליום כינרת שהתקיים בסוף אוגוסט. יהיה כ"כ כיף, ככה לישון על החוף וכל היום להיות בהופעות. כל החברים יחד. וגם אלה שלא חברים. כאלה שהגיעו ממקומות הרבה יותר רחוקים ממני. אני מתארת לעצמי שיהיה שם בערך כל עם ישראל. אם לא יגיעו גם אנשים ממצריים או משו. חח סתם, אני צוחקת. לפני איזה שבוע הייתי בים. פעם ראשונה השנה. ופעם ראשונה עם חברים. בכל החיים שלי. אני יודעת מה אתם חושבים. איזו ילדות עשוקה וכאלה. אז זהו, שממש לא. פשוט לא יצא ים עם חברים. אבל וואי, כ"כ נהניתי. נכנסנו די עמוק וממש שחינו. אף פעם לא שחיתי בים, רק השתכשכתי חע. ותפסנו מדוזות קטנטנות עם המטקה :0 וכרגע, אני מתקלפת XD נמנמ.. מה עוד? אה, כן! צ'או ;) [אני ישר מרגישה שחסר..]</div>Thu, 19 Jul 2007 17:31:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=7004483http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=7004483http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6931901<div align="right" dir="rtl">דמאט! טוב, עוד צום טלויזיה פתוח בפניי. ~~~~ פשוט אתמול כאב לי הראש. הייתי כל היום בבית, ראיתי טונות של טלויזיה ומחשב במאורה הממוזגת שלי חסרת האספקה המשמעותית של חמצן. לא טוב. ממש לא טוב. אבל היום הכל יהיה שונה. אני מקווה. ~~~~ לפני איזה יומיים חגגתי יומולדת ב"נאפיס". זה היה כמה ימים אחרי היומולדת אבל חפיף. היה ממש כיף. קנו לי דובי :) ועוד כמה דברים. ועשינו המון צחוקים. והיינו משוכנעות בעובדה ששמו לנו משהו במיץ תפוזים. ובאיזשהוא שלב, אנשים תמיד מגיעים לשיא ההתחרפנות ומתחילים לשים מלח ופלפל על הקינוח. מכירים את התופעה? בהחלט תופעה מדאיגה. ומטרידה. אז כמו שלפחות חלקכם יודעים, ביומולדת עצמו הייתי בנהריה. דווקא היה שם נחמד. הבית-מלון היה אחלה. וטיילנו הרבה בעיר, בין שופינג לשופינג. אמא קנתה לי הרבה מתנות. וביומולדת יצאנו לטייל קצת בטבע, ומצאנו מקום מדהים. איזה יער אי-שם בצפון שלא ידענו על קיומו לעולם. ואתם יכולים רק לתאר לעצמכם כמה קשה עבדה המצלמה שלי. קשה קשה, אבל אני בטוחה שהיא נהנתה כי בכל זאת, זה הייעוד שלה בחיים D: המון אנשים איחלו לי מזל טוב ביומולדת הזה. אפי</div>Tue, 10 Jul 2007 09:35:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6931901http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=6931901http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6829460<div align="right" dir="rtl">בסוף אני לא נוסעת לפנימייה. הם ביטלו. נתנו תירוץ עלוב שלא היו מספיק הרשמות. בזמן שעוד חשבתי שאני נוסעת, ההורים החליטו שגם להם בא לנסוע, בדיוק באותם ימים שבהם אני נוסעת. או לא נוסעת, תלוי איך מסתכלים על זה. בכל אופן, כששמעתי את החדשות המבאסות שהתבטלה התוכנית שכ"כ בניתי עליה, עשיתי כ"כ הרבה פרצופים מסכנים לאמא שלי על כך שרק אני נשארת בבית לבד, היא הסכימה לצרף אותי לנופש שלהם. ולא סתם, בחדר לבד במלון 4 כוכבים! מגניב, לא? :) חברה שלי גילתה לא מזמן את כשרוני במשחק. כלומר, כשרוני לבכות ולצחוק מתי שרק אומרים לי. שזה עיקרון די חשוב. היא התעקשה לסדר לי תפקיד בסרט של מגמת תקשורת שנה הבאה :)) כי מסתבר שהיא מכירה איזה מישהו מבי"ס אחר מהמגמה הזו. והיא תדבר איתו עליי. אני חושבת שזו התחלתה של ידידות מופלאה P: [ידידות עם עולם המשחק, אני מתכוונת] חברה אחרת שלי הציעה לי הצעה מאד מעניינת לפני מס' ימים. מסתבר, שהיא עובדת באיזו קייטנה. אבל אבוי! ב-16 ליולי יש לה בדיוק בגרות במתמטיקה. מה עושים? צריך למצוא מחליפה. ומי מחליפה יותר טובה מצ'יפס? :) כשאמרה לי שהיא תשלם לי על זה 90 שקל, מיד</div>Wed, 27 Jun 2007 11:40:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6829460http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=6829460http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6815941<div align="right" dir="rtl">אולי חם לו?? טוב, סיימתי את הלמידה לבגרות בספרות. פאק, אני עייפה. והבגרות מחר ב-9 בבוקר. איזה נאצים, לא יכלו להתחשב קצת בשעות? החופש רק התחיל וכבר בלבלנו את הלילה והיום. לפני יומיים יצאתי. הכל התחיל מיציאה תמימה לבאולינג. זה המשיך ברביצה בחצר בבית של ידידים, שהמשיכה באופן מפתיע למדיי עד בערך.. 5 בבוקר. היה כיף. אבל הדירה שבה "רבצנו" חעחע ממוקמת די רחוק מהבית של רובנו, אז נאלצנו לחזור הבייתה ברגל, מסטולים למדיי. הלכנו בזיג-זגים D: [זה היה סוטול, אך ורק מתוך חוסר שינה. לא מדברים אחרים. אני לא בנאדם כזה] אבל לא נורא, הצלחתי לסדר לעצמי את השעות בכל זאת. בעזרת שעון ביולוגי מאד מפותח שלא נותן לי לישון, אלא בלילה :) הלכתי לאכול במבה. צ'או ;)</div>Mon, 25 Jun 2007 16:26:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6815941http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=6815941http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6767424<div align="right" dir="rtl"> זהו אינו הציור המופשט עליו דיברתי בפוסט הקודם! ואיך שאני רואה את זה-טיפה מתפוצצת בתוך שלולית אינה דבר מופשט :)</div>Tue, 19 Jun 2007 16:28:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6767424http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=6767424http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6752067<div align="right" dir="rtl">לא, אני לא סוטה. אני פשוט מציירת פרפרים בסגנון מופשט :) ואתמול אני פאקינג ציירתי עם קיסם!! כן כן, קיסם שיניים. לא פחות ולא יותר. כנראה נכנסתי חזק לקטע של ציורים בדרכים חדשות, יצירתיות ומוזרות למדיי. לפני מס' ימים קניתי פלאפון חדש. יותר נכון, שידרגתי את הישן. כי הישן כבר היה פצוע קשה. מקש חסר, שברים למיניהם, שפשופים, חבלות. מסכן. איזה חיים קשים עשיתי לו. אבל הוא הגיע לשיבה טובה D: אז לחדש יש מצלמה ואמפי. ואפשרויות רבות. והוא סליידר! :) ואני לא יכולה להיפרד ממנו. וגם החברות שלי לא יכולות להיפרד ממנו. באמת, הם ממש מתלהבות ממנו. והוא אפילו לא דור שלישי. מה עוד? היום לא הלכתי לבצפר. ממש מרגישים את סוף השנה. המורות כבר מעודדות אותנו להבריז חעחע הן אומרות לנו כזה :"אל תהיו פראיירים, תישארו בבית". אז הנה, אני מקשיבה למורים! אה, כן. וקיבלתי 85 במתכונת בספרות :)</div>Sun, 17 Jun 2007 16:07:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6752067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=6752067http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6682866<div align="right" dir="rtl">אמא רודפת אחרי הבת שלה עם בננה ביד וצועקת לה: "תאכלייי!" "זה מלא מגנזיום". זה המצב שלי. אמא התחילה ללמוד תזונה סינית וזה פשוט טירוף מה שקורה בבית. מסתבר, שהסינים טוענים שמגנזיום טוב להרגעה, אז אמא כמעט דחפה לי הבננה לפה לפני הבגרות בתעבורה. מלחיץ, הדבר הזה. ואני ואח שלי תמיד צוחקים על זה ואמרים לה כזה: "את לא סינית!! את לא סינית!" [כמו ב"מועדון לילה", כן?] -אגב, הבגרות הלכה בסופו של דבר, אחלה. בלי הבננה. ======================== מחכה אני כבר כמעט חצי שנה לספר "מארלי ואני" שיגיע לספרייה. ספר חמוד על משפחה שמחליטה לאמץ גור לברדור קטן וחמוד ומגדלת אותו כמה שנים טובות. ועל הכריכה יש תמונה שלו, והוא כזה מתוק. [טוב, נסחפתי] קיצור, אני ואמי החלטנו ללכת אתמול לשבוע הספר ולקנות את הספר. אבל שבוע הספר זה ממש ליד הספרייה, אז אמרנו: "טוב, נקפוץ לרגע לספרייה". קפצנו. היה שם כ"כ ריק, כולם היו בחוץ, נדחקים בתור של כמיליון איש במטרה למצוא ספר "רב מכר" מסכן ב-20 שקל. אוטומטית, ניגשתי למדף הג', במטרה לחפש בפעם המי יודע כמה את הספר שלי. ומה אני מגלה תוך מספר מועט של שניות?</div>Fri, 08 Jun 2007 12:54:00 +0200dana3213@gmail.com (צ'יפס)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=372733&blogcode=6682866http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=372733&blog=6682866