http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231אמא, סבתא, ספרנית, חובבת תרבות, דתייה, חושבת, אכפתית, ציונית, שואפת לגאולה ורוצה לבטא את דעותי המושתקותheCopyright 2026 שושנת העמקים. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/31/12/37/371231/misc/9801222.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=11502482<div align="right" dir="rtl">"מאוחר מדי" (כמובספרו החדש של צבי ינאי)נזכרתי לשפוך את הגיגי המותחים על השאלה "למה אני לא חוגגת את ראשית שנת 2010 (ואת ראשית השנה האזרחית בכלל)": מישהו בכלל ציפה ממני לחגוג אותה?? התעוררתי לכתיבה על הנושא בעקבות הפוסט של היפהפיה הנרדמת בו היא מברכת לשנה החדשה אבל אחר כך "מקללת" את מי שלא הגיב לה. ובכן - בלי שום קשר לפוסט הקודם שלה, שהיה מושקע, ומעניין, אני לא נוהגת לברך לשנה האזרחית. אני חגגתי את ראש השנה לפני שלושה חודשים, וראש השנה אצלי נמשך כל חודש החגים - כי הם בעצם המשך אחד: ראש השנה, יום כיפור, סוכות, שמחת תורה: הם בעצם חגיגה של השנה שעברה, ושל תחילת השנה החדשה. כל זה בהשקעה רגשית מאוד גדולה. אז סליחה: שנה נמשכת אצלי 12 חודשים ולא שלושה!! אם מישהו מברך אותי (אישית) לשנה החדשה אני עונה לו, אבל זה חותך אותי מבפנים. זה נראה לי מלאכותי ביותר. גם מבחינת עונות השנה, זה מוזר לי לחגוג פתאום שנה חדשה באמצע החורף. אז כן, בצ'קים שלי אני צריכה להחליף שנה והדבר גם מתבטא בתלוש המשכורת שלי, ובעוד אי אלו עניינים טכניים כאלה, אבל בעיני - לחגוג את השנה החדשה בזמן זה,בעיני כאילו מבטל את חגיגת השנה</div>Sun, 03 Jan 2010 23:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=11502482http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=11502482http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=10293129<div align="right" dir="rtl">אני חברת ליכוד. ניצלתי את ההזדמנות שלי להשפיע על הרכב רשימת הליכוד לכנסת, והצבעתי בבחירות המקדימות (עמדתי שעתיים בתורים, לאחר העבודה). תוצאות הבחירות היו ברובן לשביעות רצוני, כנראה יש הרבה אנשים שחושבים כמוני. לבסוף לאכזבתי הרבה -יושב ראש הליכוד, מר בנימין נתניהו, החליט למסמס את תוצאות ההצבעה, ולהעיף את משה פייגלין מהמקום העשרים, אל המקום השלושים ושישה! לא הייתי אומרת דבר, אילו הדבר היה תואם את התקנון שפורסם לפני הבחירות, אבל התקנון שונה לאחר היוודע התוצאות! לפי התקנון, עשרים המקומות הראשונים שייכים לרשימה הארצית, אלא אם כן לא נבחרה ביניהם אשה, ובמקרה כזה, המקום העשרים משוריין לאשה. במקרה שלנו - נבחרו שתי נשים ברשימה לפני משה פייגלין (לאה נס וציפי חוטובלי). מר נתניהו הוכיח שכל האמצעים כשרים כדי להדיח את משה פייגלין ממקומו. הוא המריץ את אופיר אוקוניס להגיש עתירה בשם אנשי המחוזות, לפיה יש לתת את המקום המשוריין - וגם את המקומות שאחריו - למחוזות! ובית הדין של התנועה שמע ליושב הראש... יש כאן עניין של הגדרת הליכוד. מר נתניהו איננו רוצה להיות מוגדר "חלילה" כאיש ימין, אבל מה לעשות, ומפלגת</div>Sun, 14 Dec 2008 22:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=10293129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=10293129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=10111453<div align="right" dir="rtl">חוקרת הפמיסיטיות מלפני שנה (בדיוק!) לא חזרה אלי, אבל שוב עולה בי הצורך לדבר על הנושא. אני גם פמיניסטית וגם לא. אני בעד שוויון זכויות ושוויון הזדמנויות. אני ביחוד בעד מתן אפשרויות שוות ללימודים, כולל לימוד תורה. אני אוהבת ללמוד, להתפלל. אני לא בעד השארת ניהול העולם לגברים והשארת הנשים בבית בלבד. אבל: אני חוששת שמא אנחנו מפסידות משהו גם בכך שאנחנו קיבלנו על עצמנו את אמות המדה של הגברים על החיים. אנחנו מעריכות מה שהם מעריכים ומזלזלות במה שהם מזלזלים. אם כן איזה מין פמיסטיות אנחנו?? אולי הגיע הזמן לתת את הכבוד גם לפן "הנשי" שבחיים, לרוך, לרגש? האם אנחנו הולכות ומאבדות אותו? ובאשר לקבלת מצוות שאנו פטורות מהן: אנחנו יכולות לקבל על עצמנו, אבל מי נותן לנו את הרשות לחייב את בנותינו ונכדותינו? הרי כל הפטור הזה נתן לנו רשות להשתחרר מהעול, כדי שיהיה לנו זמן למלא תפקידים אחרים. זה מקל במדה רבה על החיים היומיומיים. האם אנחנו רוצות לחייב את צאצאותינו להיות "סופר-ווימן"?? האם זה הוגן?? אני מרגישה כלוליינית גם בלי החיוב הזה. מה היה אילו הייתי מתחייבת?? ואני אשה שבורכה בבעל שמשתתף שותפות שווה בניהול</div>Thu, 30 Oct 2008 22:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=10111453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=10111453http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=10111308<div align="right" dir="rtl">בהושענא רבא אנג'לו הודיע לי שהוא הולך לשיעור עם המורה הראשון (זה שלא נותן לשאול שאלות) בבית של מישהו. שאלתי אם מותר גם לנשים לבוא - והמורה ענה "כמובן, אין לי שום התנגדות לנשים". הלכתי איתו והיינו קבוצה קטנה מאוד, ארבעה גברים ושתי נשים (האשה השנייה הייתה אשתו של בעל הבית). השיעור היה מעניין מאוד (כבר שכחתי כמה הוא מקורי!), וכמובן - הייתה לי שאלה, אבל לא שאלתי, אלא הסתכלתי לו בעיניים והעיינים שלי שאלו... ובסוף הוא אמר "תשאלי, תשאלי!", שאלתי, הוא ענה, הרחבנו את השיעור והיה מעניין מאוד!! אז גם המורה הזה נותן לשאול שאלות כשנחה עליו הרוח (כנראה בקבוצה קטנה זה יותר קל. בקבוצה גדולה כל אחד מעלה את הרעיונות שלו, וזה עלול להסיט את השיעור לגמרי מהכיוון המקורי שלו, ולבלבל את המורה). אחרי החג הייתי בשיעור אצל המורה השני,השמרני, והוא נתן שיעור כל כך מקורי שהיה מאוד מעניין, וזה כנראה הגרעין שבו הוא ימשיך כל השנה!! יש לי מזל!! אבל השנה אני אצטרך להשתמש בכל תרגילי הלוליינות האפשריים כדי להספיק גם ללכת לשיעורים וגם לבקר אצל הנכדים, וגם לעבוד (גם את זה צריך - לפעמים!). אם כבר אני מדברת על השיעורים, אנ</div>Thu, 30 Oct 2008 22:16:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=10111308http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=10111308http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9652123<div align="right" dir="rtl">כשלמדתי באוניברסיטה הלכתי ללמוד תנ"ך ופילוסופיה, כדי ללבן בעיות קיומיות בחיים, לגלות בשביל מה אני חיה, מי אני וכו'. לא הצלחתי לגלות את זה על ידי לימודים באוניברסיטה... באוניברסיטה לומדים כדי לרכוש ידע, לעסוק במחקר אובייקטיבי - ואם כבר חקרו את כל השאלות המעניינות, מחפשים שאלות שוליות להתעסק בהן. רכשתי הרבה ידע, החכמתי, אבל את הידע לחיים רכשתי במקומות אחרים, חלק בעצמי, חלק מפגישות עם אנשים, מספרים, ממחשבות פנימיות שלי... היום אני ממשיכה ללמוד לימודי יהדות, אבל קוראת כל מה שמעניין אותי: מרומנים עד ספרי היסטוריה, סוציולוגיה, תנ"ך... אני ממשיכה ללכת לשיעורים בתנ"ך, אבל במסגרות לא אוניברסיטאיות, במטרה ללמוד לחיים. יש לי שלושה מורים, שלמדתי אצלם הרבה שנים. מורה אחד היה בא ומחלק דפים מלאי מקורות, מלמד את החומר שלו, מביע דעות מקוריות שנראות כסותרות את כל מה שידעתי עד עכשיו, ולא מוכן לענות על שאלות. חבל לו על הזמן, יש לו הרבה חומר ללמד, הוא לא יספיק. "אני לא רב קהילה, אם משהושאמרתי מפריע לכם, תשאלו אתרב הקהילה שלכם" (איך מישהו יכול להיות אחראי להסביר דברים שמישהו אחר אמר, ולהתמודד עם התוצאות ה</div>Sun, 27 Jul 2008 21:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9652123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=9652123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9648841<div align="right" dir="rtl">הודעה לכל מי שמדביק לי תגוובת ספאם, פרסומות וכו': כל תגובה כזאת תמחק. לא כדאי לכם!!!</div>Sun, 27 Jul 2008 11:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9648841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=9648841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9228666<div align="right" dir="rtl">אני מבקשת מכל מי שיכול, לומר פרקי תהלים או להתפלל בלשונו הוא, לרפואת הרב מרדכי צמח בן מזל טוב (הרב מרדכי אליהו). שנשמע בשורות טובות!</div>Wed, 21 May 2008 23:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9228666http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=9228666http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9217490<div align="right" dir="rtl">במצב הקשה הקיים עכשיו, יש יוזמה לפריימריס פתוחים לציונות דתית מאוחדת, לכל מי שמאמין בערכי הציונות הדתית, או שהם מדברים אליו. הקישור הוא: www.koolanu.org.il בהצלחה לכולם!</div>Mon, 19 May 2008 23:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9217490http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=9217490http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9150435<div align="right" dir="rtl">אתמול התחלתי לכתוב פוסט טיוטא מודאג ועצוב על יום העצמאות ה-60, אבל הלכנו לתפילה חגיגית, שכללה גם מסיבה, שירה בציבור, דרשות קצרות, סרט, וכל אלה שינו לי לגמרי את נקודת המבט. אני שמחה וחוגגת ומתרגשת, ואת הבעיות אני שומרת לתשעה באב... ואחרי התפילה ראיתי את הזיקוקים. אני רואה אותם כל שנה אבל תמיד נהנית מהם. לא עשינו משהו מיוחד היום, חוץ מהתפילה החגיגית (גם בבוקר), קריאה, צפייה בחידון התנ"ך. התפעלתי מאוד מהידע של כל המתמודדים, כולל המתמודדים מחו"ל. כל הכבוד להם! והכלה - כל כך עדינה וצנועה! הלכנו לבקר בפארק גילה - יש לנו נוף מדהים כל הדרך, וגם הפארק יפה - ושם צפינו בילדים המשחקים ובמשפחות הממנגלות (זה היה אחר הצהרים, לכן לא היה הרבה עשן), וחזרה הביתה - הישר לצפייה בטקס קבלת פרס ישראל. השנה התרגשתי מהטקס במיוחד. התגלה בטקס כל כך הרבה טוב בעם ישראל (כל המקבלים פרס על מפעל חיים: עזר מציון, מועצת תנועות הנוער, הסוכנות היהודית, תנועות נעמ"ת ויצו ואמונה, פרויקט פר"ח), כל כך הרבה כשרונות והישגים! ו... נהניתי מאוד מהנאום של פרופ' אניטה שפירא בשם מקבלי הפרס. היא כל כך התרגשה! ודיברה על היות רבים מ</div>Thu, 08 May 2008 23:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9150435http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=9150435http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9109011<div align="right" dir="rtl">מדברים הרבה על "לקחי השואה" - איך חיים כעם שעבר שואה כזאת? מה זה אומר לנו? עדיין קשה לי להסיק מסקנות כלליות. אני רק יכולה לומר שהשואה כואבת יותר ויותר. יש הרבה דברים שגורמים לי לבכות. למשל: כששמעתי היום אנשים צועקים את הקדיש בטקס האזכרה באושוויץ. לשמוע את הרמטכ"ל מדבר על כך שצריך לדאוג שלא תהיה שואה. או: כשראיתי היום בספרייה הלאומית תערוכה קטנה (מעט מזעיר של כל האוספים שיש לנו)"הרשע מול תעצומות הרוח"של מסמכים מהשואה, וביניהם גם על תרבותבגטו ווילנה:מחקר עלפעילות הספרייה במשך שנהעם דיאגרמות של הספרים שנקראו לפי סוגים ולפי שפות, ועל ההבדל בין קורא שבע וקורא רעב והמסמך כתוב ביידיש בכתב יד יפה ומצוייר, הדיאגרמות צבועות בקפדנות - מי כותב ומצייר כך היום?!. תמונה של תזמורת בגטו, תקליטור של שיריו של אברמק קופלוביץ שבוצעו בגטו. וגם במסמכים משנות השלושים - הזמנה למלחין הצעיר פאול בן-חיים (אז פרנקבורגר) להשתתף בארוע מוסיקלי באוניברסיטה בה עבד, ובתחתית ההזמנה: "ליהודים הכניסה אסורה"... (האירוניה שבדבר) - ברוך השם שהספיק להגיע לארץ לפני המלחמה (ב-1933), וגם צילומים של "אקס ליבריס" מספרים יהודים שנבז</div>Thu, 01 May 2008 23:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (שושנת העמקים)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=371231&blogcode=9109011http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=371231&blog=9109011