http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680אני הפשוטה.heCopyright 2026 Simple Song.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=10418960<div align="right" dir="rtl">ולא נשאר הרבה. לא הרבה בכלל. אפילו די מעט, ובכל זאת, לא הכל נגמר. הלכתי לאיבוד בדרך שלך, כבר יותר משנה, אולי שנתיים, תלוי איך תספור את זה, הספירה של הדברים תמיד הייתי שונה בינינו. אתה לא סופר כלום, חוץ ממה שלא צריך. זאת אומרת, מה שאני לא צריכה. ואני לא באמת צריכה יותר מדי. ועכשיו, אני תלויה באויר, יותרמתמיד. תלויה באויר, משמע אני יכולה ליפול, הכל תלוי בכמה חזק אני אחזיק. הכל תלוי בכמה חזק אני אוכל להחזיק. ואני באמת מנסה, הכי חזק שאפשר. יש לי כוחות, אתה יודע. יש לי המון כוחות, אבל לפעמים הם לא מספיקים. הם היו מספיק חזקים בשביל להרחיק אותך.. אבל מי יודע אם הם מספיק חזקים בשביל לשמור אותך קרוב. כנראה שלא. תסתכל, זה מה שנשאר. שיר. לזרוק את הכל. וללכת. מדהים מה כמה סימני פיסוק יכולים לעשות.</div>Thu, 15 Jan 2009 14:20:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=10418960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=10418960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=10118625<div align="right" dir="rtl">ישבתי בחוץ, קפאתי מקור.הגשם כבר הפך מטפטוף קל למבול חסר מעצורים.הקור כמעט עצר את הורידים, והשפתיים נהיו כחולות מקור.מלנכוליה ובלבול תקפו אותי בבת אחת.כבר לא ידעתי מה לעשות.חשבתי חזק, ישבתי מכווצת, ניסיתי לחמם את עצמי בדרך כל שהיא.אבל כל המחשבות קיררו אותי יותר. המחשבות הרעות, הקשות, העצובות.יכולתי להרגיש דמעה נוזלת לי מזוית העין, וממש שניה לפני שהיא קפאה.עוד יכולתי להרגיש פעימה פעם בכמה זמן, אבל כל פעימה הכאיבה לי. הרגשתי אותה בראש, בלב.האדישות והקרירות רק הרחיקו אותי, ניתקו אותי מהמציאות."אלוהים" אמרתי, והרגשתי איך אני הולכת לאיבוד בתוך המילה. "תעזור לי אלוהים" התפללתי. "אלוהים, אני פוחד למות." יש לו היום יומולדת. א ל ו ה י ם א נ י פ ו ח ד ת ל מ ו ת .</div>Sat, 01 Nov 2008 16:55:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=10118625http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=10118625http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=10118590<div align="right" dir="rtl">חזרתי, ואני חזקה מתמיד. בחיי. נכון לעכשיו, אני גרה בפנימייה. וטוב לי. התנאים הם כאלה, בערך- אני חוזרת הביתה פעם בשבועיים, לשישי-שבת-ראשון בבוקר. לומדת שני עד שישי, כ- 8 שעות ביום. מרחיבה מוזיקה, חקלאות (8 יח"ל). ובאמת טוב לי. החופש הגדול עבר עלי בנעימים, ומאוד נהניתי. עשיתי כל מה שרציתי (כמעט), וכמו שכבר אמרתי, לא הייתה הרגשת פספוס. כשרק הגעתי לפנימייה התאקלמתי מהר, אבל, כצפוי. התחברתי לאנשים הנכונים, ואני אשכרה, כן, לומדת. ואני מתנתקת ממי שצריך, ומתגעגעת למי שמותר. וכן, מתגעגעת רק אם מותר. ואני מקווה שיצא לי לכתוב יותר, כי אני מתגעגעת לזה. אבל, נו, אני גם מתגעגעת למתי שהיה לי זמן לנשום. סתם, אני לא. שיר, שטוב לה.</div>Sat, 01 Nov 2008 16:51:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=10118590http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=10118590http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9970887<div align="right" dir="rtl">השנה הזאת הייתה מחולקת לחצי. לחצי בדיוק. לחצי הטוב ולחצי הרע. לחצי המושלם ולחצי המפורק. לחצי הקשה, ולחצי הקשה עוד יותר. אבל מה שבטוח- משעממת היא לא הייתה. ובטח ובטח שלא קלה. עברתי כ"כ הרבה השנה. כ"כ הרבה חוויות, כ"כ הרבה קושי. התגברתי על הכל, בסופו של דבר. היו לי ימים עם יותר השראה, והיו ימים יותר ריקים. ימים אמיתיים, ואמיתיים קצת פחות. ימים מהורהרים, מלאי מחשבות. שנה של החלטות. סיימתי את השנה בחודשיים הכי טובים שיש. עשיתי הכל. הפעם לא פספסתי כלום, לשם שינוי. כל מה שרציתי ולא רציתי, קרה. יש בי תחושת חרטה גדולה, אבל אפילו לא שמץ של פספוס. 11 חודשים השתניתי, ובחודש אחד השתניתי בחזרה. הכרתי מאות אנשים, דיברתי, צחקתי, בכיתי, שרתי, צעקתי, הכאבתי וכאבתי. הצטערתי הרבה. אבל לא פספסתי כלום. אפילו לא סנטימ'. ועכשיו? אני מאחלת לעצמי שנה חדשה, שנה אחרת. אבל רק שלא תיהיה שנה קלה. שיר</div>Wed, 01 Oct 2008 18:40:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9970887http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=9970887http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9920531<div align="right" dir="rtl">הכל יחזור אליך כמו בומרנג. זה היה המשפט שלך, זה שעזר לך לעבור את הדברים. פשוט התנחמת בזה שהכל יחזור אלי כמו בומרנג. ידעת שכמה שאני אעשה לך רע עכשיו, לי יהיה יותר רע. זה לא קרה. בהתחלה זה פשוט לא קרה. הכל היה טוב אצלי. לא פחות מפעם ולא יותר מפעם. אז החלטת שלא תסתפק בגורל, אלא תפעיל את הזמן בעצמך. פשוט לקחת את זה בידיים שלך. ולעשות לי רע. הכי שאפשר. וכמה שיותר- יותר טוב. כמה שיותר דמעות, כמה שיותר כואב. ככה יותר טוב. יותר טוב לך. לקחת ממני את כל מה שרציתי לחיות בשבילו. כל מה שרציתי לחיות איתו. לקחת. כי מותר לך. עכשיו אני בכלל לא רוצה את זה בחזרה. לא רוצה לחיות, לא איתו, ולא בשבילו. רוצה לחיות עם משהו אחר. להיות קיימת בשביל מישהו אחר. כמו שהייתי בשבילך, וקצת יותר. שיר. ועם כל הדיבורים על מה שאני רוצה ולא רוצה, בסופו של דבר, אני אמשיך לרוץ לכל צלצול טלפון, כי אולי זה אתה. כי אולי אתה צריך אותי. כי הבטחתי שאני אהיה שם בשבילך. כי הבטחתי.</div>Sat, 20 Sep 2008 12:23:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9920531http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=9920531http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9811137<div align="right" dir="rtl">אעשה בשבילך הכל. מבטיחה. כל מה שתבקש, כל מה שתצטרך, אני אביא לך. מבטיחה. כל מה שתרצה לשמוע, אני אגיד לך. מבטיחה. כל מה שתרצה להרגיש, לנסות, אני אמצא לך. מבטיחה. כל מה שתרצה להבין, אני אסביר לך. מבטיחה. כל מה שתרצה לנגן או לשיר, אני אקשיב לך. מבטיחה. כל הסודות שתרצה לגלות, אשמור לך. מבטיחה. כל מה שתרצה לעשות, אעשה איתך. מבטיחה. ממני, הבנאדם שהכי נפגע ממך אי פעם. מבטיחה. וזה חלק מפרי יצירות הלילה שלי. על הגג. ב- 4 וחצי בבוקר. אז, נתראה אחרי הווליום? שיר, עם התספורת החדשה Please don't leave me this way. Don't wanna be alone without you.</div>Tue, 26 Aug 2008 16:16:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9811137http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=9811137http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9750224<div align="right" dir="rtl">לא יכולה לנשום, אני נחנקת. צורך טבעי, רפלקס- נשימה, הפכה להיות לפעולה מייגעת. כל הזמן לנסות לקחת אויר, ולהחזיק את האויר המועט בפנים. כמה שיותר, לא לוותר. בכל שניה לנסות לקחת עוד שאיפה, מכל חריץ פתוח. כל משב רוח שמגיע מדי פעם יביא איתו עוד. אני יודעת. אבל עד המשב הבא, מה יחזיק אותי? הריק שממלא את הריאות. ממלא בכלום. סמכתי יותר מדי. השאננות תקפה אותי. לא שמתי לב שנגמר לי האויר, פתאום בבת אחת. נחנקת. אין לי אויר.</div>Fri, 15 Aug 2008 11:15:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9750224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=9750224http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9729091<div align="right" dir="rtl"> לילה. שקט מוחלט. בעצם לא.. יש קצת רעש, טיפה. צרצרים,מחשבה רחוקה. ממש רחוקה. רחוק מהעין- רחוק מהלב. זה מה שתמיד ידעתי. לא רואה, לא שומע ולא מדבר.. זה גם לא יודע? כי להרגיש אפשר גם בלי לראות ולשמוע. להרגיש אפשר גם בלי לדבר. תמיד מרגישים בלי לדבר. מרגישים חלש. תמיד רציתי לדעת מזה להרגיש חזק. אבל כשהרגשתי חזק התחרטתי. להרגיש חזק זה one way ticket, עם אפשרות לשני כיוונים. לטוב ולרע. אבל את שניהם אתה תרגיש. תרגיש חזק. כשרע, תמיד יודעים. אבל מתי יודעים שטוב? כי כששואלים מה קורה, תמיד הכל בסדר. תמיד טוב. אולי "לא משהו" אבל זה השפל. לא משהו. וזה באמת הכי גרוע. לא משהו זה לא כלום.. "מתי אני אדע שהכל בסדר?" "כשישאלו אותך מה קורה, ורק אחרי שתחשוב, תגיד שהכל בסדר. תחייך ותגיד. ותרגיש שלם עם עצמך." אז מה קורה? אצלי הכל בסדר שיר, שמחכה. אני מתגעגעת. באמת מתגעגעת.</div>Mon, 11 Aug 2008 02:40:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9729091http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=9729091http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9713971<div align="right" dir="rtl">הייתי אתמול במפגש פורום של "היהודים" על גג עזריאלי. קודם כל- הפורום האדום הוא פורום חם, ובאמת מזמין. כל מי שאוהב היהודים/ יש לו שאלות/ מגיע להופעות מוזמן לכתוב שם. התחלתי את היום שלי ב- 8 וחצי. התעוררתי התארגנתי, ואמא הסיעה אותי לצומת מגידו- משם הייתי אמורה לתפוס את האוטובוס המיועד לתל אביב. רק מה, לאוטובוס כנראה היו תוכניות אחרות, כי הוא איחר ב- 40 דק' פלוס מינוס. בסופו של דבר עליתי על האוטובוס, קניתי כרטיסיית הלוך חזור (כי לא באמת אפשר לסמוך עלי שישאר לי כסף חזרה הביתה) (אבל מצד שני, לא באמת אפשר לסמוך עלי שהכרטיסייה לא תלך לאיבוד), וחיכיתי. עוד לא יצא לי לנסוע לבד לת"א באוטובוס.. תמיד זה היה עם אמא באוטו או לסירוגין עם חברים באוטובוס. לקחתי לעצמי את הזמן להסתכל החוצה מהחלון, לראות את האנשים מתחלפים במושב לידי, לשמוע מוזיקה. בסופו של דבר הנסיעה עברה לי די מהר, יותר מהר ממה שתכננתי. הגענו לעזריאלי, ואני שלא ידעתי איפה אני אמורה לרדת, נקלטתי על השלט "אין חניה לדו גלגליים", ומתחת לשלט היו עשרות אופנועים חונים. היה לי דה ז'ה וו, והייתי בטוחה שכבר ראיתי את המקום הזה לפני. אה! עזריאלי!</div>Fri, 08 Aug 2008 15:38:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9713971http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=9713971http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9676289<div align="right" dir="rtl">סוף סוף רוני הביאה לי את התמונות מאילת ולמרות שזה היה די מזמן, הרגשתי צורך עז לשתף.. (וגם כי הן יצאו ממש חמודות לטעמי ) Check me out : אני, כשרק נכנסנו לחדר, בודקת את המיטה כולנו (בערך) על החוף אני ואור חוזרים מטיול לילי עם אור בלובי ליד המזרקה בכניסה לעיר המלכים <IMG i</div>Fri, 01 Aug 2008 16:09:00 +0200shir1992@walla.com (Simple Song.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=370680&blogcode=9676289http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=370680&blog=9676289