http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055Vi Veri Veniversum Vivus Vici - By the power of truth, I, while living, have conquered the universe. לא נפסיק לחלום. heCopyright 2026 זאב כנעני. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055http://f.nanafiles.co.il/upload/112004/IsraBlog/37055/misc/1009188.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=10972975<div align="right" dir="rtl">אלוהים, היום הגדול קרב ובא.. בעוד שבוע ימים נגמר הסימסטר האחרון שלי באוניברסיטה. ואחרי כמה מבחנים אני הופך לאקדמאי.. זה עלה לי בדם יזע ודמעות. אבל בסוף הצלחתי.חברה שלי באופן עקבי ומשכנע לוחצת ומקרבת את החתונה. אני לא מתנגד למחשבה הזו אבל יש בי ספק. ספק בה. ביכולת ובבגרות שלה לשמש לי פרטנר הולם לחיים.אנחנו כבר כמעט שנתיים ביחד - עברנו עליות ומורדות אבל בסה"כ אני יכול לומר היום שהיא אדם שיקר לי. אני אוהב אותה אבל רואה גם מעבר לאהבה - המציאות לימדה אותי לעשות את זה. לא על האהבה לבדה בונים חיים של שותפות שמאריכים.אני פוחד שהיא פשוט תהיה סוג של גורם מעקב בחיים שלי. היא לא מסוגלת לתכנן את ההתנהלות שלה - מאד אימפולסיבית, מגיבה מהבטן בלי לחשוב. סף הסיבולת שלה לקשיים הוא נמוך, היא סוג של פאק אפ. אבל אני אוהב אותה.אני מפוקח אבל אוהב אותה... אני בטוח שבלעדיה יהיה לי קל הרבה יותר, אבל איתה אני מרגיש שלם. היא הקשר השני המשמעותי ביותר שהיה לי בחיים - אחרי המיתולוגית שלי שכתבתי עליה כאן אינספור פעמים.לוותר עליה? לנסות ולהתגבר איתה? מה לעשות?..היא חדרה עמוק מאד לחיי, החברים שלי - הפכו להיות גם החברים</div>Thu, 18 Jun 2009 00:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=10972975http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=10972975http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=10814915<div align="right" dir="rtl">שלום לכם, ובעיקר לאלה שעוקבים ודואגים ושואלים "זאב לאיפה נעלמת?" - אז האמת שאני די בשלבי הסיום של התואר. וזה גוזל את מירב זמני. בקיץ הזה הסיוט הארוך שלי נגמר ואני חוזר להיות אדם חופשי ומשכיל קצת יותר ממה שהייתי לפני מספר שנים - או לפחות כך נדמה לי.אני חייב להתוודות: אני רשום לפייסבוק - עד כאן זה די רגיל ולא מעניין.מה שיותר מעניין הוא שאני מנסה לאתר ולהסתכל על כל הבחורות שהייתי איתן או הייתי דלוק עליהן באופן כזה או אחר. זה לא שאני כותב להן, או מבקש חברות - אלא פשוט סקרן לדעת איפה הן היום ומה הולך איתן.גיליתי שהכוסית של השכווה שהייתי חרמן עליה בטרוף ופינטזתי עליה בלי סוף היא היום אמא לשניים, גרושה שעובדת במספרה.גיליתי גם שהבחורה שאהבתי כל התיכון וגם כתבתי עליה כאן - היום נשואה באושר לאוסטרלי וחיה באושר בסידני.הבחורה שהיה לי סטוץ איתה לפני שנתיים היום עובדת כעורכת דין זוטרה בפרקליטות המדינה ועוד ועוד..אני יכול להמשיך ככה בלי סוף...אני חייב להגיד שהדבר ההפוך קורה גם הוא: בחורות שהיו "מאוהבות" בי - מצליחות לאתר אותי גם כן. למשל האקסית המיתוליוגית ביקשה ממני חברות אבל עשיתי לה בלוק, לא לפני</div>Mon, 04 May 2009 01:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=10814915http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=10814915http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=9875037<div align="right" dir="rtl">אתם לא תאמינו מה קרה לי עכשיו.הייתי עד לנס. נס שאלוהים בכבודו ובעצמו שלח לי.הייתי במסיבה בכיכר אתרים בתל אביב.אחרי ששתיתי במויות מטורפות ורציתי להמשיך את הערב שלי במקום אחר בנמל... והשארתי טיפים נדיבים (כשבכיסי 150 ש"ח)."לא משנה מה יהיה אתה לא מגיע לנמל" - ה'.כשהגעתי לחניון (בתשלום ע"י מכונות) גיליתי שאין לי שקל ככיס. הפכתי את כל הכיסים ולא מצאתי כסף לשלם עבור החניון..... אחרי נסיונות כושלים במשיכת מזומנים במכונות שונות ו 45 דקות של טיול ברחבי בן יהודה, התקשרתי לשרות לקוחות של האשראי שם נמסר לי שללקוחות הבנק בו אני חבר יש תקלה גורפת ושהמקום היחיד בו אני יכול למשוך כסף הוא ה"ילואו". כמובן שבתל אביב אין ילואו אז המשכתי ברגל (!) לכוון יפו רק כדי לגלות שאין שם סניף גם כן. לפתע, אני מגלה בכיסי שטר של 50 שקל!!!!!!!!!עצרתי מונית אחרי מאמצים לא מעטים וסיפרתי את מה שעבר עלי לנהג. שאני לא יכול להוציא את הרכב בלי מזומן.. הייתי לחוץ כמו שמעולם לא הייתי.הנהג לקח אותי עד לכיכר אתרים (חזרה) - עלות הנסיעה עמדה על 18 שקל. הוא החזיר לי עודף של 30~~~~~~ משטר של 50,כשניגשתי שוב למכונת התשלומים היא הציגה מ</div>Tue, 09 Sep 2008 04:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=9875037http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=9875037http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=9800979<div align="right" dir="rtl">שלום לכם. אני יודע שנעלמתי. כי האמת, לא מצאתי טעם לכתוב בתקופה הזאת.. שנה וחודש מאז הפוסט האחרון שלי.הרבה השתנה.. הרבה מאד.לפני שהחלטתי לכתוב קראתי קצת את מה שכתבתי כאן והסתבר לי שהשתנתי. החיים יודעים לספק הפתעות..מה אתם יודעים? יש לי חברה. כן כן קראתם נכון. כל הסיבה שבגללה התחלתי לכתוב את הבלוג הזה מלכתחילה הייתה בגלל הפוסטמה הקודמת. אז הנה, אני אדם שמח ומאושר בזוגיות שלי כבר מעל שנה. והאמת שכנראה שזו האחת שאיתה אני אשמח לבלות את שארית חיי.. ולא בגלל שאני מאוהב ואוהב מעל הראש (כמובן שאני כן), אלא בגלל שמצאתי נפש תאומה ואמיתית לחלוטין. זו זוגיות ותקשורת שאני יכלתי רק לחלום עליה, יש לי חברה אמיתית - חברת אמת וזה לא פחות חשוב מאהבה (ובעיניי אפילו יותר).אני עדיין לומד, גורר את לימודיי וחוזר על קורסים כדי לסיים בכבוד. כבר לא עובד בעבודה המפוצצת שבה עבדתי. אני מובטל רשמית וחי מהכסף (הלא מועט יש לומר) שחסכתי. הראש רק בלימודים ובחברה ככה שמצד אחד זה נשמע קל ופשוט מצד שני הרבה מאד סימנים מצביעים על כך שהבחירה שלי לא הייתה טובה. אני די מצטער על כך שבחרתי ללמוד את מה שאני לומד (מדובר במגמה מדעית</div>Sun, 24 Aug 2008 19:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=9800979http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=9800979http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=6992456<div align="right" dir="rtl">חודש סוער.. לא פשוט.הרבה טרוף עבר עליי.למדתי מכל מה שעברתי כמה דברים:1) אל תאמין לאף אחד - הכי אהבתי אותה בעולם. כריזמטית, מדהימה, חדה וממוקדת..הבוסית שלי. היא מצידה לא סבלה את השותפה שלי לתפקיד. לאור כל ההתפתחויות בין השניים שככל הנראה הגיעו גם לפסים אישיים.. אחת מהן פוטרה. הבוסית שלי פוטרה.. מסתבר שלשותפה לתפקיד, שסיפרתי לכם עליה בעבר, יש גב מאד חזק בחברה. בקיצור בגלל אינטריגות מחורבנות היא איבדה את מקום העבודה שלה.כל אחת מהן מסרה לי בדיעבד גירסה הפוכה על השניה..כולל ריכולים עסיסיים. למען האמת אני מעדיף פשוט לצאת מנקודת הנחה ששניהן משקרות."ככל שאני יודע פחות - כך אני ישן יותר טוב בלילה".2) בנות יפות הן לא אטרקציה - אז הנה לכם האמת על ליהיא. שנה היא סחבה אותי על הרצפה, קבעה איתי והבריזה..התחמקה ושחקה במשחקים. איזה זין, הייתי צריך ללכת על הבת דודה שלה, קצת פחות יפה אבל הרבה הרבה יותר מעניינת. נקרא לה סיגל. סיגל, כרגיל, התאהבה בחבר טוב שלי - אבל מה לעשות שזה לא היה ממש הדדי. בין לבין, באיזה פסטיבל לפני חודשיים, סיפרתי לה איך פגשתי את ליהיא ואותה.. ושפשוט עשיתי אנ דנ דינו בין שניהם. והיא</div>Wed, 18 Jul 2007 00:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=6992456http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=6992456http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=6614318<div align="right" dir="rtl">כמה זמן לא כתבתי כאן.קרוב לשנה או אולי יותר. האמת שלא ממש היה צורך.. לא היה זמן. לא היה זמן לעצור וחשוב. כמה טובה היא השגרה שאליה נכנסים.. יש בה משהו שמאד מרגיע. שגרה היא החברה שלי.סוג של נחמה.אני עובד המון שעות ולמזלי השביתה באוניברסיטה נתנה לי קצת זמן ומרווח להתמקד בעבודה.כדי לשבור שגרה אני יוצא המון, לכל מקום שרק אפשר.יום שני, חמישי, שישי, שבת... מתי שרק אפשר לנקות את הראש.הפסקתי לרדוף אחרי הבחורות, הפסיק להציק לי הלבד. הן ניגשות לבד, נצמדות, מבקשות אש, מנשקות על הצוואר..הבנתי שהפטיש שלי הוא הבנות שניגשות ומתחילות.והן מתחילות. זה כבר לא הגיל שבו מתלהבים מכל דבר קטן וכל זיון נראה כמו הישג. איכשהו תמיד זה קורה על הדייט הראשון או השני.. סוג של שתיקה והסכמה - לרוץ מהר לפני שייגמר. למה לחכות כמה חודשים רק כדי לגלות שהיא על הפנים במיטה? גם לבנות לא בא לבזבז את הזמן על הדברים האלה..פיק אפים הפכו להיות הספורט הלאומי אצלי. נכנס מתודלק, או אחרי איזה ג'וינט חשיש קטן..והכל נראה אחרת.. כשמחייכים לכולם אז כולם מחייכים חזרה .. ובעיקר מחייכות.נואשתי מהתואר שלי, לא ממש רואה טעם להמשיך - אבל מבין שחי</div>Tue, 29 May 2007 20:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=6614318http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=6614318http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5608585<div align="right" dir="rtl">איך פספסתי?זה בטח קרה לכולם. הבחורה שרציתם ולא העזתם לבקש,עברה לאחר.מדהים, לי זה קרה פעמיים. ועוד באותו שבוע.1.איבדתי את תמר. זה התחיל כמו משהו קטן נורא, אני רציתי ולא הייתי בטוח. אפילו הייתי אצלה, אבל לא העזתי ליזום. אני לא מאשים אותה.. גם אני במקומה הייתי תוהה האם יש עניין בכלל. לכל הרוחות. נרדמתי. והנה היא, עם מישהו אחר. תייר מזדמן במדינתינו. חבר. אבל איתה... שיט, ממש חבל.ככה זה בנות, בנות לא ישבו ויצפו למשהו - אם אין עניין הן עוברות הלאה, ומהר.2.איבדתי עוד אחת שנורא רציתי, לא הכרתם אותה עדיין (- נקרא לה דנית)או שמא כן. מישהי שהייתי דלוק עליה המון זמן.. והיה שם הכל. מקסימה, מוזיקאית, מסובבת (כמו שאני אוהב).. במסיבה של חבר טוב ראיתי אותה - ועוד עם אחד שבחיים לא הייתי מדמיין שיהיה לו האומץ גשת אליה. פאק, לא יאומן. אם הוא הצליח, איפה זה מעמיד אותי? שמע ישראל.עם ליהיא העניינים מתקרבים לסוף. חצי שנה של הכרות וחיזור טווסי מצידי שהוציא ממני את כל החשק. משחק מטופש שאין לו סוף. הלאה.מפה רק נותר לאחר לשלא נפספס את אלה שיהיו בדרכינו. אמן.</div>Sun, 07 Jan 2007 00:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5608585http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=5608585http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5559849<div align="right" dir="rtl">הרבה זמן לא כתבתי כאן..אז קבלו עדכון:העניינים עם ליהיא מקבלים תפנית קצת מוזרה. אנחנו מדברים כל יום כל היום, ועדיין יש סוג של מתח. כשאנחנו ביחד במועדון, מתחילים איתה נון סטופ אבל היא לידי. עד שסוף סוף העזתי לגעת בה היא לא הרפתה.. הכל שם.. הכל על סף של פיצוץ. אני חייב להודות שהיא הרבה יותר מיומנת משחשבתי.. יודעת בדיוק מתי לחמוק, רגע לפני שיוצאות לי המילים הנכונות..ומצידה אף פעם אין תגובה. שום תגובה.. פשוט שקט.כל אחת אחרת כבר מזמן הייתה מחליטה, אבל לא היא..מה שהופך את הכל להרבה יותר מעניין. חצי שנה אנחנו מכירים.. חצי שנה שבה למדתי למה המשחקים המיותרים הללו יכולים לגרום. וזה לא דבר טוב.לשחק עם הלב שלי, ולא להתייחס לרגשות זה דבר חמור מאין כמוהו, ועם זאת אני נעול עליה, גלוי איתה - ואומר לה את זה ישירות.אני רואה את כל הכולירות שניגשים אליה, מבקשים שהיא תרשום את המספר שלהם. והיא כדרכה מחייכת ורושמת.. ולאחר מכן עוד ניגשת ושואלת "מה?". איך נפלתי לתוך דבר כזה?איזה לקח מגעיל. אני חייב לשים את הדברים במקומם.ללימודים לא הגעתי כל החודש - בגלל העבודה. לאחר שפיטרו את המקבילה שלי בתפקיד, ים של משימות נפ</div>Sun, 31 Dec 2006 02:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5559849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=5559849http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5499441<div align="right" dir="rtl">אין לי מושג כמה זמן אני כותב כאן... די הרבה.. תקופת חיים שלמה אפשר לומר.מאז השחרור שלי, מצאתי מפלט בשורות שאני כותב כאן. והיו כאן אנשים שחיזקו וידעו להנחות ולתת מנסיונם.אני סוג של אדם מסובב.. כנראה שאת הפתרונות יהיה עליי למצוא לבד. החים גברו עליי.. נסיבות שאינן בשליטתי לצערי הרב. כמה שהייתי רוצה להחזיר לאחור את הזמן. כמה דברים הייתי מונע.זה המקום להראות אתעצמי, בלי להתבייש - אלה הם חיי ואין לי דבר אחר מלבדם.המורכבות של החיים והנסיון להבין אותם גורמים לעיתים לתמיהה.. אם אחרים עברו את מה שאני עברתי, האם אין כאן סוג של מעגליות?..השלמות העצמית תגיע בשלב כלשהו.. אבל בינתים הריקונת גוברת עליי.. הכעס והתסכול שמצתברים עמוק במעמקי הלב שלי.אלוהים תן לי את הכוח לשנות את שיש ביכולתי לשנות, תן לי את הכוח להשלים את מה שאין ביכולתי להשלים עימו ותן לי את החוכמה להבדיל ביניהם..לחים האמתיים: הייתי ולקחתי חלק בארוע צדקה חשוב. כולי התרוממות רוח, עד שהיא הופיעה.. ושם הכל נגמר. היא לא בשבילי. אף אחת מהן לא בשבילי.. אין בשבילי אף אחת. אין שום דבר בחוץ.אני מפסיק את החיפושים. אין להם טעם. די..נ.ב.גיליתי את המי</div>Fri, 22 Dec 2006 01:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5499441http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=5499441http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5421870<div align="right" dir="rtl">לפעמים חשוב להכיר בדברים שאינם בשליטתינו.. כל מיני פספסוסים קטנים שאנחנו לא ממש מודעים להשלכות שלהם.אם היה לי את הכוח לשנות את מה שעשיתי בעבר, חיי היו נראים אחרת לגמרי.במרדף אחרי כסף וסטוצים מזדמנים לא השגתי דבר.. אולי קצת כסף...כמה שהייתי רוצה מישהי בחיי עכשיו. מה הייתי נותן בשביל להחזיר את הזמן לאחור?סיכוי אחד למיליון.. מילאתי לוטו. מה שמוזר הוא שהזכיה בסכום המטורף לא תעשה אותי מאושר יותר..הבדידות עדיין שם. ויש דברים שהכסף לא קונה.אם מחר היו שואלים אותי מהי משאלת הלב שלך הייתי עונה בלי להסס: לדעת מה יקרה מחר. ומחרתיים.. או כל יום שיגיע.."אילו רק יכולתי להחזיר לאחור את הזמן.. שנינו היינו שוב כאן".לאן השנים ברחו, איך הזמן חלף ולא נשאר ממנו דבר?..מה עליי למצוא די להרגיש שלם?ווידוי:אני זוכר את היום שבו הכל נגמר, משהו שם, עמוק בתוכי ידע שזאת טעות שעליה אני אשלם ביוקר.. ובכל זאת עשיתי אותה. תחזרי.. אני מתנצל. תני לי צ'אנס - הזדמנות לתקן את מה שקלקלתי.. זה הדבר היחיד שאני מבקש ממך.מסכת הייסורים שעברתי מאז שאינך איתי יכולה למלא דפים של אינספור ספרים.. תני לי הזדמנות שניה. לנסות, ולתקן..נולדת</div>Sat, 09 Dec 2006 23:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (זאב כנעני)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=37055&blogcode=5421870http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=37055&blog=5421870