http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577היו לי כוונות טובות, לא רציתי ללכלך, התכוונתי להקיא דרך החלון... אבל הוא היה סגור...heCopyright 2026 קשיש בן 18 (כבר 23). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/77/85/36/368577/misc/17642261.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12862136<div align="right" dir="rtl">משהו גרם לי לעיין בך שוב, בלוג יקר, לקרוא שורות שהיו מי שאני, להביט במראה, במכונת זמן... לעיין בנפשי המדממת, לשלוח יד אל הקרביים, להזכר עד כמה זה מחרמן לשחק זה לעצמי בלב, במוח, בכליות ובזין. לגמור על הפצעים. להתגעגע להנאה המזוכיסטית הזו, כי כבר הספקתי לשכוח כמה כיף זה לאנוס את עצמי, חזק ובתחת. עד כמה זה כואב. וזה לא שהשתנתי, שאני כבר לא אותו אדם שכתב את אותן שורות מדממות, לבד, בחדר קטן, עם כוס ערק וסיגריה מול מחשב מקרטע והרגיש שהוא הכי אומנותי ומורכב בעולם. וזה לא שהפכתי להיפי רוחניק ששלם עם עצמו וראוי-לבוז-כי-איך-אפשר-בעצם-להיות-מאושר-בעולם-שכזה. הרצון הזה לחטט בפצעים עדיין מפעם בי, כמו</div>Thu, 10 Nov 2011 00:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12862136http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=12862136http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12430104<div align="right" dir="rtl"> מזמן לא יצא לכתוב כאן, בלוגי היקר... והאמת שהסיבה היא די פשוטה, כמו שפעם כבר סיפרתי לך, הכסף אשם בכל... קצת בגדתי בך בלוג יקר, הלכתי לרעות בשדות זרים, אתר מאקו, אם אתה מתעקש לשאול. אני כותב שם המון, כמעט כל יום כתבה, מרוויח כסף, וקצת מוכר את הכישרון שלי... אבל... בשביל מה יש כישרון אם לא כדי לעשות ממנו כסף... אני מלהג על סלבס, ובעיקר על כוסיות מכל המינים והסוגים, מברבר על מיילי סיירוס, ג'סטין ביבר ופילוסופיות של שיער. אך המקום הזה, האישי\פומבי של בלוג לא נשכח מליבי, ובלילות אני מתגעגע (לפעמים גם בימים). מתגעגע ליכולת הזו, לשתף בדברים הכי אישיים, כאילו אני כותב רק בשבילך ולהיות מודע-לא-מודע למאות האנשים שקוראים את המילים שיוצאות מליבי... מתגעגע לאנשים היפים שהיו מגיבים בהמוניהם ומחממים לי את הלב, ולפעמים מזקירים לי את הזין. לתמונות הסמי אירוטיות שמיצבו איתו כסוג של סמל-מין ישראבלוגי. פורנו רגשי ופורנו חזותי... אז גם אם לא יוצא לי לעדכן הרבה, כי נפשי קצת עייפה מלשפוך אלפי מילים בשבוע אל המקלדת, דע לך כי אני אוהב אותך, מתגעגע וגם די חרמן עליך... קצת ישן, השיער ארך</div>Fri, 15 Apr 2011 14:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12430104http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=12430104http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12187473<div align="right" dir="rtl">למה להסתפק באחת כשיש שתיים מאותו פס ייצור? סקרנו את מיטב הבנות בתעשייה והגענו לרשימה של 7 זוגות אחיות ועוד שלישייה אחת - סך הכול 17 נשים שהופכות את המושג "משפחה" למשהו סקסי הרבה יותר. בדרך כלל להיות אחות של כוכבת הוליוודית זה לא קל - כל מה שתעשי תמיד יחוויר לעומת פועלה של אחותך המפורסמת. מצד שני, יש כמה אחיות שלא רק נהנות מהפרסום של אחותן השווה, הן גם מראות לעולם שיש להן מספיק מה להציע בזכות בעצמן. קבל את האחיות הכי שוות בתעשייה - בהוליווד וגם בארץ. תחליט אתה מי שווה יותר. קיילי ודני מינוג ככה באו לי צרות טובות: קיילי ודני מינוג צילום׃ getty images קיילי מינוג היא כמו יין טוב, משתבחת עם השנים, ורק אנשים עם טעם איכותי באמת יודעים להעריך אותה. והחיים במקרה של משפחת מינוג הם כמו ערב יין וגבינות; ודני, אחותה, היא ללא ספק הגבינות, לא משנה כמה היא תהיה מעוררת תיאבון, טעימה, יפה וכמה עבודה השקיעו בה, היא תמיד תהיה בת הלוויה של היין, שהוא באמת מרכז הערב. למרבה ההפתעה, בשנות ה-80 הדברים ממש לא נראה כך, ודווקא דני הייתה זמרת צעירה ומבטיחה</div>Thu, 02 Dec 2010 01:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12187473http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=12187473http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12176036<div align="right" dir="rtl">כולנו מחכים לנשיקה הראשונה שלנו, ומקווים שהיא תהיה קסומה בדיוק כמו בסרטים. אלא מסתבר שדווקא בהוליווד רבים מהכוכבים עדיין מתאוששים מהטראומה של נשיקה ראשונה. אולי לא כדאי שתנסו את זה בבית. רבה אנשים אומרים שכשהם חוו את הנשיקה הראשונה, הם הרגישו פרפרים מתרוצצים להם בבטן, שהלב שלהם דפק כל כך מהר ושהם חשבו שהוא הולך להתפוצץ. אז זהו, כנראה שבהוליווד זה אחרת. בקיצור, חכו שתשמעו את כוכבי הוליווד מספרים על הנשיקות הראשונות שלהם. הנה זה בא. זאק אפרון וונסה היוג'ס ממש לא הייתה הנשיקה הראשונה של זאק אפרון. למעשה זאק היה מאוד צעיר - בכיתה ה' - כשהוא התנשק בפעם הראשונה. "היינו בבית שבנינו על עץ", הוא משחזר, "שיחקנו אמת או חובה, אבל מהר מאוד המשחק הפך למשחק אחר, לא משנה על מי הבקבוק הצביע היה צריך לנשק אותו, הייתי הבן היחיד והיו מלא בנות, הייתי די שמח". כן, זאקי, אנחנו בטוחים שהיית. אשלי סימפסון נשיקה ראשונה היא לא הדבר הכי כיפי כשההורים שלך בסביבה, אבל זה מה שקרה לאשלי סימפסון. "הייתי בערך בת ארבע עשרה. כן, ארבע עשרה, </div>Thu, 25 Nov 2010 19:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12176036http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=12176036http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12122856<div align="right" dir="rtl">מדהים על כמה כסף זה הכל, הכל. כמו משהו שאין עבורו דימוי אפילו הוא חודר לכל מקום, מתמוסס אט אט, רעל מסוכן ושקט ובלתי מורגש, לכל חלקה טובה, לחברות, לסקס, לאהבה ואפילו לאומנות.והנה אני, אחרי שהתחלתי לשאוף את ריחם של המרשרשים, לא לראות, לא לשמוע, ובטח שלא לטעום, רק להריח, כמה מאות, אולי אלף, לגרד את האלפיים הפכה הכתיבה בשבילי לעבודה. פתאום זה כבר לא תחביב מהנה שגורם לך להכיר כמה כוסיות מהבלוג ולהוציא את הזפט מהנשמה, פתאום זה חצי מהלחם שלך, ולהרוויח לחם זו עבודה.אני מוצא את עצמי כותב על כוסיות בספורט, ערפדיות כוסיות, ובריטני ספירס ומיילי סיירוס, ומגלה כמה אפסים בסוף החודש, והנה, לכאורה, הפרס, השלל, אני חי ממה שאני אוהב, לא לגמרי אומנם, אבל חלקית.אך במקום שזה ישמח אותי על השמיים, אני כרגיל רואה את החסרונות, פתאום בא לי לחזור לחדר הדחוק בבית ההורים, ולשבת עם כוס קפה או יין, או וודקה ולכתוב יצירות בלוג פואתיות על בדידות ודיכאון, לכאוב את המילים, לדמוע את הטקסט.ואולי אני בכלל מכור לדיכאון, המוח שלי כל כך רגיל לכאב ולכעס שלא לא יכול להתרגל לחוסר בחומרים האלו במוח, וכמו ג'אנקי אני מחפש בעיות, איפ</div>Tue, 26 Oct 2010 04:38:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12122856http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=12122856http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12081228<div align="right" dir="rtl">הלכתי לבדוק מה הסיפור של כל המטורפים שמתחפשים ללוחמים, משחקים בחרבות וזורקים קוביות בלהט כדי לנצח דרקונים דמיוניים - וחזרתי עם תובנות על גיקים, אהבה חופשית, וודקה ומה שקורה כשמחברים את כולם יחד. פיית הכרוב הכבוש ניגשת אלי מיד עם היכנסי למתחם "אייקון: מבעד למראה". "אנו מאמינים שהכרוב הכבוש צריך להיות מצרך בסיסי שיחולק חינם, אנו מוחים על ההגמוניה של חברות הבשר, צריך לשים קץ להנחה שכרוב כבוש הוא תוספת! הוא יכול להיות מנה עיקרית ואפילו קינוח", מכריזה הפיה בלהט אני מסרב בנימוס להצעה המפתה לטעום כרוב כבש מפחית וממשיך הלאה אל תוך פסטיבל אייקון, שהתקיים זה השנה ה-14 במתחם אשכול הפיס וסינימטק תל אביב בחול המועד סוכות. השנה התפרק הפסטיבל ברעש וצלצולים לשני אירועים שונים, אך פוליטיקות של גיקס הן לא הדבר המעניין ביותר שהלך שם. ממבט ראשון נראה פסטיבל אייקון כמו מסיבת פורים מטורפת בכיתת המופת של בית הספר למחוננים. רוב האנשים מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: או שאתה לובש תחפושת אנימה מטורפת שעבדת עליה בשלושת השבועות האחרונים, או שאתה עוטה טי-שירט בלויה עם בדיחה בקלינגוני</div>Mon, 04 Oct 2010 03:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12081228http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=12081228http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12015274<div align="right" dir="rtl">כמעט חצי שנה עברה מאז שנטשתי הרעש וצלצולים את המערכת המכונה צה"ל.אי אפשר להגיד שאני בדיוק יודע מה לעשות עכשיו, אך העולם פורש את ידיו בפניי. אי אפשר גם להגיד שהאזרחות היא גלולת האושר, אנשים נשארים אנשים, במים או האש, אנחנו אותו שק עצמות. ואני, מטבעי, כנראה לא אדם מאושר מדי, אני לא גומר מדי בוקר רק מהמחשבה שקמתי בבוקר והשהשמש מאירה בצבעים יפים כל כך. אך העולם האזרחי יפה הרבה יותר מכל מה שהכרתי בצבא, ולחשוב שהייתי שקוע על כל כך עמוק בחרא שלא הצלחתי להרגיש עד כמה אני מסריח.רק כשאתה חוזר לנורמליות אתה מבין עד כמה דפוק היה המקום ממנו יצאת, עד כמה נורא היה מה שהשלמת איתו בהרמת ידיים, אנשים רעים, מערכת דפוקה. המקום הזה היה רדיאוקטיבי, רעיל, וגם אם הייתי חוזר הביתה כל ערב, הייתי טעון באנרגיות של המקום הזה והיה בי הרבה עצב. וכשעצובים, לפחות במקרה שלי, כותבים, והייתי כותב המון. ואולי יש טעם בכל הרע הזה שעברתי, התפתחתי רבות ככותב, ובעצם מפקדיי הזונות, אחרי הכל, על אפכם ועל חמתכם, עזרתם לי. אולי זו גם הסיבה שיש יש לי פחות מוזות לכתיבה, יש לי אוויר לנשימה. אך אל תאגה, לא כל כך מהר הקשיש יעזוב את ישר</div>Wed, 01 Sep 2010 23:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=12015274http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=12015274http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=11902927<div align="right" dir="rtl">כתבה חדשה שלי מאתר makoהחל מנהגת המירוצים הסקסית בכל הזמנים, דרך שחקנית הגולף שיודעת מה לעשות עם המקל שלה, עבור בתאומות השחייה הצורנית הבלונדיניות ועד אנה קורניקובה, שאי אפשר לסיים רשימה כזאת בלעדיה. קבל את עשר הספורטאיות השוות בעולםנהיגת מירוצים: דאניקה פטריק אל תיתן לשערים ב'ספורטס אילוסטרייטד' ו'FHM' או לקליפ של ג'יי זי לבלבל אתכם, דאניקה פטריק היא לא סתם כוסית שאוהבת מירוצים – היא כוסית שבארון שלה יש כמה וכמה פסלונים מוזהבים לצד בגדי ים זעירים. מלבד שלל אינסופי של פרסים, עם זכייתה ב-2008 באליפות ביפן הפכה פטריק לאישה הראשונה בעולם שזכתה במירוץ ה-Indy Car, שהוא המקבילה האמריקאית לפורמולה 1. <div style</div>Fri, 09 Jul 2010 19:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=11902927http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=11902927http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=11876207<div align="right" dir="rtl">בימים זוהרים הרבה יותר היה כאן פוסט-תמונות כל שבוע וחצי בערך... לא מזמן קלטתי שהנה, כבר 3 חודשים שאני אזרח, ואף אחד מחברי הוירטואליים לא ממש יודע איך אני נראה ומה חדש...כך ש... יאללה, פוסטמונות!אם עוקבים אחרי הרצף ניתן לראות את התהליך של מה שהולך לי על הראש..."אנחנו כל כך יפים, אסור לבזבז את זה, בואו לעיר"מסיבות, ארועים ותמונות שממש קשה לנחש מתי באמת הן צולמועירום פומבי<img src="http://f.nau.</div>Sun, 27 Jun 2010 05:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=11876207http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=11876207http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=11843978<div align="right" dir="rtl"> אם אתם נמצאים כאן, אתם בטח כבר מכירים את הקשיש ואת החזון הויזואלי שלו. הייתי רוצה להאמין שהוא מדבר על השקעה חסרת פשרות, התמקדות בכל פרט ופרט, מבחירת המצולמים, המקומות, הצלמים ועד החצ'קון האחרון שמועלם בפוטושופ והתוצר הסופי. מספיק מבט קצר בעיצוב של הבלוג כדי להבין שבהשקעה כספית אפסית אני מרים כאן פנטזייה, הזייה. אם זה העולם החצי גותי, המסתורי, הסקסי של העיצוב הנוכחי, ואםזו המסיבה הפרועה שיצרתי כאן בעיצוב הקודם. אני רוצה לתת השראה,לגרום לאנשים ליצור, לחלום, לצלם, לערוך את החלומות שלהם... להבין שלא צריכים להיוציא מליון דולר מדי שהיצירה שלכם תראה כמו מליון דולר. כל מה שצריך זה אנשים טובים שרוצים להשתתף ולעזור, הרבה השקעה וקמצוץ כישרון... והפעם אני רוצה לבקש ממכם משהו, תנו לי לשדרג את החלום שלי, לפרוץ אל מעבר לגבולות ישראבלוג אל חוצות תל אביב. כששמעתי שייגרמייסטר עורכים תחרות צילומים הבנתי שזו ההזדמנות שלי, תצטלמו, הם אמרו, ואם תהיו הכי טובים אתם תהיו על שלט חוצות ענק בתל אביב. וכבר אז ידעתי שאני הולך לקחת את זה בפול גז, בהודעה קטנה בפייסבוק מצאתי לי שתי דוגמ</div>Fri, 11 Jun 2010 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (קשיש בן 18 (כבר 23))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=368577&blogcode=11843978http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=368577&blog=11843978