http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485Fear is the path to the Dark Side.Fear leads to anger, anger leads to hate, hate leads to sufferingheCopyright 2019 Wiggin. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=12496787<div align="right" dir="rtl">אז חמישה חודשים שלא כתבתי אני חושבת, זה לא שאין לי זמן, וזה גם לא שיש לי. או שאני רוצה לחשוב שאין לי זמן ואני פשוט נמצאת באותו מצב של כלום, פשוט חור שחור שבולע קצת קצת ממני בכל פעם שאני חושבת שאני לא מממשת כלום מהפוטנציאל שיש לי. אולי בכלל אני לא פוטנציאל לא-ממומש, אולי בכלל גם אין פוטנציאל. אולי אין לי כישרון בכלל במה שאני עושה, אני מתחילה לשקול את זה גם, אנל'א סותרת. אוקיי, עדכון לקורא (היי דביר) וחצי (אני לא יודעת מי אז היי גם לך, אני מקווה שלהיות חצי קורא לא משפיע עליך גם פיזית) ממה שעברתי בחודשים האחרונים. דווקא כן הוצאתי תעודה מהלימודים הכושלים שלי, קרעתי את התחת בחודש האחרון שלהם, לא שזה עוזר לי במשהו. אני עדיין עם מיסטר בויפרינד מן סיר, וחזרתי לפני שבוע שוב מאנגליה בפעם המי יודע כמה שלי כבר, אחרי שבועיים הפעם שלא לזוז ממנו. קשה לי פה בארץ ואני מניחה שיהיה לי גם קשה שם. אבל אני שונאת את העבודה שלי, ואני מסתובבת כבר שבוע בתיק עם מכתב התפטרות נוסח FUCK YOU I QUIT שכתבתי לאור ראיון עבודה שהלך לא רע וברגע האחרון פשוט אמרו לי שמצאו מישהו טוב יותר. השלמתי עם זה. טוב, אול</div>Tue, 17 May 2011 01:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=12496787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=12496787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=12241136<div align="right" dir="rtl">אז די עבר הרבה זמן מאז שכתבתי כאן לאחרונה.. אנלא יודעת, זה די בא בתקופות אני מניחה.. קצת עדכונים בנוגע למה שעבר עליי מאז ספטמבר - 1. השלמתי עם זה שאני ילדה גדולה 2. אני עדיין לא מקבלת את זה 3. אבל shit happens 4. הייתי שוב בנורבגיה, באוקטובר. 5. היה מדהים. 7. הכרתי שם את החבר שלי 8. והוא בכלל אנגלי. 9. ואחרכך גם הייתי באנגליה. 10. וכל רגע איתו הוא קסום 11. בקרוב שוב :) 12. הוא הצליח להמיס כל טיפת פלדה שהייתה לי על הלב 13. עכשיו אני רכרוכית 14. אבל לא אכפת לי, האהבה שלי גדולה 15. והחבוב שווה את זה יותר מכולם 16. אני עומדת לסיים את הלימודים שלי בעוד כפחות מחודש 17. אלוהים יודע אם אני באמת אקבל תעודה 18. נשארו לי שני מבחנים ופרויקט על מנת שאצליח. 19. אני כל כך עצלנית שזה איום 20. אבל זה נגמר.. בקרוב... 21. אני עדיין עובדת במפעל עבדים שנקרא 012סמייל. 22. עדיין ממורמרת 23. התקבלתי לעסקית 24. אבל אני חושבת שאתפטר לפני 25. אני מרגישה שאני אפיק פייל מטורף ואני לא יודעת מה אני רוצה לעשות עם החיים שלי 26. וגם די הזנחתי את עצמי 27. ואת החברים שלי 28. ואני רוצה למות כ</div>Fri, 31 Dec 2010 01:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=12241136http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=12241136http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=12058496<div align="right" dir="rtl">אז מה עדיף? לירות חצים על כל מי שמסביב, או להיות זה שכולם יורים עליו?אני עצובה ואני כבר לא אוהבת להיות ילדה גדולה יותר.</div>Fri, 24 Sep 2010 05:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=12058496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=12058496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11972113<div align="right" dir="rtl">טוב.. אז לא הייתי כאן המון זמן ויש כל כך הרבה דברים לספר וכל כך קצת מילים לתאר את כל מה שעברתי בחודשים האחרונים.בכל אופן, אני עדיין עובדת איפה שאני עובדת, אני עדיין רווקה ממורמרת ואני עדיין גיקית חסרת חיים :)הרמ.. חזרתי לשחק World of Warcraft אחרי שנתיים של הפסקה. וכעיקרון זה מרגיש כאילו לעולם לא עזבתי.אפילו טסתי החודש לנורווגיה לפגוש את האנשים ששיחקתי איתם חמש שנים ברשת. והיה כל כך נהדר וכל כך נהניתי ולא רציתי לחזור בחזרה. כמה ימים של שחיה באגם ושקט מוחלט מהעבודה, זה כל מה שהייתי צריכה.אני באותו המקום בעבודה, ניגשתי לעמדת בכירה, אבל אני לא כל כך בטוחה בעצמי בזמן האחרון בשביל לדעת אם באמת זכיתי במכרז הזה,כי בסופו של דבר ניגשו איתי עוד שני עובדים, בחורים, ומבוגרים ממניבכל זאת - אני בת 19, אני תותחית על בתמיכה טכנית, אבל אני עדיין בחורה במוקד של בחורים.נראה מה יהיה , בכל מקרה זה הפסד שלהם אם לא אתקדם :)יש לי שבוע הבא ראיון לצ'ק פוינט, לתפקיד באבטחת מידע, במידה ואתקבל לתפקיד זה יהיה ניתוק מוחלט מכל חיי המבוגרים שאי פעם הכרתי.אם אני אתקבל - אני אזדקן בין רגע! אמנם אני צעירה ועובדת במקום עם</div>Thu, 12 Aug 2010 02:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11972113http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=11972113http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11642911<div align="right" dir="rtl">טוב, האמת שלא קרה לי כ"כ הרבה מאז הפוסט האחרון..אתמול הלכתי לעשות אבחון, אחרי 18 וחצי שנים.אז יצא שאני ADHDאבלנורא התאכזבתי מכל האופן שבו הטיפול התנהל.הפסיכיאטר בסה"כ שאל אותי אם אני זה וזה ועושה ככה וככה, וההחלטה שלו בסוף היא "טוב, קחי ריטלין".יש כאלה שלוקחים את זה נורא מוזר שאני היפר + קשב וריכוז, הרי אני נורא אדישה ועושה רושם שאני מרוכזת יותר מדיי..אך הנה לכם - אני זזה יותר מדיי בזמן שאני עושה משהו, כשאני מנסה לישון אני משנה מליון תנוחות, אני משתעממת מהר מאוד מגברים, אני משחקת בדברים בזמן שאני מדברת ואני לא מסוגלת לשבת על התחת שלי וללמוד יותר מדיי.אז בתיכון זה היה שטויות, הייתי דוחה הכל לסוף, ו"לומדת" במשך כל הלילה לפני בגרות. כשזה היה ככה - לשבת חצי שעה, ללכת לשחק WOW, ללכת לעשן, לנסות להרדם חצי שעה ולחזור ללמוד חצי שעה וחוזר חלילה.בנטו יצא שלמדתי אולי 3 שעות לפני בגרות, ועוד מויקיפדיה\גוגל.מה שכן, בגרות מלאה לא רעה בכלל עליי לציין.עוד שבוע יש לי מבחן... ופעם ראשונה בחיי אני מפחדת פחד-מוות ממנו.. זה כ"כ שונה המעבר מתיכון למכללה. אין לי מושג איך ללמוד בכלל או מאיפה להתחיל. יותר מ700</div>Thu, 11 Mar 2010 23:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11642911http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=11642911http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11508678<div align="right" dir="rtl">מכירים את זה שאתם מסתכלים על עצמכם במראה, ויש לכם בלאק אאוט מסוים? אתם חושבים פתאום "וואי, השתניתי.. " מסתכלים אל תוך העיניים ופתאום לא מכירים את עצמכם יותר?אז ככה התחלתי את העשור שלי.. בלאק אאוט טוטאלי.אני רואה גוש בלונדיני עם עיניים רדומות, תוהות. אתה לא מבין מה אתה עושה פתאום עם עצמך.בכלל הערב שלי היה גרוע, הייתי בלימודים חיכיתי לאיזה אסאמאס שלא יגיע ממישהו שידעתי שלא רוצה אותי. והפלא ופלא ההודעה לא הגיעה!ארבע שעות ישבתי בשיעור, פירקתי והרכבתי מחשבים והמחשבות שלי נדדו לכיוונים אחרים.. בסוף מצאתי את עצמי שוכבת מתחת לשמיכה שלי, רואה הנסיכה הקסומה ומחובקת עם בקבוק וויסקי משובח שמצאתי בארון המשקאות.אז כן - ככה התחיל העשור שלי..חזרתי עכשיו (00.30) מהעבודה, לא רוצה ללכת לישון כי אני קמה לשם שוב עוד 5 שעות. אני לא יודעת מה הכיוון שלי בכלל, לאן אני הולכת.. אם אני מבזבזת תזמן שלי עם הלימודים והעבודה הזו.אז כן, נחמד לי וטוב לי להיות תו</div>Thu, 07 Jan 2010 01:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11508678http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=11508678http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11432924<div align="right" dir="rtl">אז שבועות שלא כתבתי כאן.הסיבה היא שיש לי עבודה! אני תומכת טכנית אצל ספקית אינטרנט גדולה, ז"א אני רק בשבוע הראשון של הקורס אבל זה מתקרב בצעדים אימתניים ואני מפחדת פחד מוות מזה.דבר שני, I haz a boyfriend!אני שונאת להגיד את זה אבל זה באמת קורה רק מתי שאתה בכלל לא מצפה לזה!אני די מאושרת בנתיים.. אין יום שאנחנו לא ישנים ביחד וזה כבר מוזר לי לפעמים לעתים רחוקות לקום לבד.. זה כל כך לא כיף.. אני לא מבינה למה זה נחוץ לישון לבד בכלל.ואחרי כל ההצהרות שלי בנוגע ללב מפלדה שלי, מצאתי את הבחור שילחים וירכך לי לי אותו! :Pמעולם לא הרגשתי ככה, מעולם לא רציתי להקריב כל כך מעצמי ולהכנס לצרות עם ההורים (יש כל כך הרבה סיבות לזה.. המרכזית היא - הבחור מבוגר ממני ב8 שנים).וחוץ מזה, הוא כמוני, הוא מבין אותי, הוא רוצה אותי, כיף לו איתי, ואני כל כך גם, בהכל.וזה מצחיק, כי לפני הקשר הזה סיימתי כל כך הרבה קשרים כי חשבתי שאני לא מעניינת ולא רציתי להדמות למישהי אחרת.אז להבא - אם אני שותקת שתיקה שהיא לא כיפית - זו אשמתכם המלאה! אני חפה מכל פשע וחטא.מה שמעציב זה ששנינו עובדים עד מאוחר, ועד שאנחנו מתראים אז אנחנו נרדמים</div>Fri, 04 Dec 2009 17:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11432924http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=11432924http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11397123<div align="right" dir="rtl">כל העניין הזה עם להתמיד בדבר מסויים, זה כ"כ לא אני! לדוגמה הבלוג הזה! אני חושבת שבתוכי רציתי להמשיך לכתוב, אבל בפועל באמת שאין לי מי יודע מה כוח לזה. ירדתי מהעניין של לפרסם כתבים מארה"ב. אני חושבת שאפשר לתמצת אותם במילא במילים הבאות - בדידות, זרים, סקס, סמים, רוקנרול (צירוף מילים כ"כ בנאלי ונדוש,אך לא בארץ רבת האפשרויות!), קניות, אסקפיזם, געגועים, רצונות שלא ייתממשו לרדת מן הארץ וכיו'ב וכיו'ב. אז אם עוברים במעבר חד מדבר לדבר, מה שאני ספצית בו ד"א, אז נרשמתי ללימודים! מדצמבר, אני הולכת ללמוד מנהל תשתיות של מייקרוסופט ואבטחת מידע, ואני אבנה את עצמי טובטוב, ואני אהיה אישה אפורה וחשובה! אני נורא לחוצה, גם כי הקורס עולה כל כך הרבה שאני אצטרך באמת להשקיע הפעם והמון, (מה שכתבתי ממקודם, שאני פשוט לא מסוגלת להתמיד במשהו וצריך לעבוד על זה), וגם כולם הולכים להיות שם גברים! עכשיו חוץ מהעובדה שזה מצוין כי אני שונאת נקבות, זה מלחיץ מאחר ואני גם אצטרך להוכיח את עצמי עוד יותר ולא להיות טרף קל לאגו של אנשים שרואים ילדה בת 18 שלומדת איתם! מה שכן - יהיה די מעניין! ואני מצפה לזה. עוד מעבר חד! </div>Wed, 18 Nov 2009 00:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11397123http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=11397123http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11374468<div align="right" dir="rtl">אני יושבת לי בסנטרל פארק, קור איימים ואני יושבת עם אייס שוקו-בננה מסטארבקס.מסביבי יש מליון סנאים מזדיינים ואני יושבת כאן לבד על נדנדה.מדליקה סיגריה ועוד סיגריה ועוד סיגריה והנה עברה שעה ועוד אחת ועוד אחת. הקור הזה, הירוק הזה, היופי הזה, גורם לי לחשוב על כל הדברים המכוערים שטמונים לי בראש ומשחקים לי עם המחשבה.ממולי יש אגם והשתקפות של בניינים מאוד גבוהים, בינהם זה שג'ון לנון היה גר בו אז, אני לא זוכרת. הידע שלי מתערבב במליון ואחד דברים שלמדתי היום באוטובוסים כפולי הקומה והמדריכים הצבעוניים.אנשים רצים בשבילים לידי, חיות המחמד שלהם רצות אחריהם, ואני יושבת באותו המקום בעוד שבכל שניה עובר מישהו חדש ושונה, ואני מתארת לעצמי מה עובר לו בראש והאם יש סיכוי כזה שאולי אנחנו דומים במובן מסוים.ללכת לבן אדם שיושב בספסל כ-150 מטרים לידי? לשאול אם הוא צריך חברה? למה הוא לבד? אם הוא בודד כמוני?אבל מה אם אפריע לו בעת שמיעת המוסיקה וקריאת העיתון? מה ייקרה אם ארגיש בדיוק כמו שהרגשתי בארץ? שאתאכזב שוב? ששוב אראה שאין לי מקום בכלל אצל אף אחד? אני לא בטוחה שזה כל כך שווה את זה.אני נשארת לשבת על הנדנדה, לוקחת כ</div>Sat, 07 Nov 2009 21:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11374468http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=11374468http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11372418<div align="right" dir="rtl">איזה מצחיק.אני כאן אחרי שנה ומשהו שהבלוג נמחק,לפני כמה שבועות החלטתי שזהו, בא לי לראות מה כתבתי כאן לפני שהחרבתי כל עדות לבלוג הזה, הכי ישן מכולם. זה שאני תמיד חוזרת אליו.מלאמלאמלא דברים השתנו. אני חושבת שאני לא אוהבת את השינוי שלי.חזרתי אחרי חודש ומשהו בארה"ב, אני בטוח אפרסם כאן כמה דברים שכתבתי, בהשראת הרוח הארצות הבריתית. :Pכעיקרון אני לא הולכת למחוק את הקומץ הקטן של כל השנים שהשקעתי כאן, כי אני רוצה לזכור את מה שאני לא רוצה להיות. או לזכור דברים טובים ולדעת לאן להתגעגע.אבל,אני לא הולכת לכתוב על זכרונות כואבים, כתבים אחרים שהעלמתי וכל דבר רע שבגללו עזבתי את הכתיבה. נמאס לי שבאה המוזה רק כשאני עצובה, נמאס לי שזה קורה די הרבה בחצי שנה האחרונה.אז מה השתנה?הכל אותו דבר - מינוס מסגרת מינוס סקס, מינוס כסף &gt;:ם. אה, ומינוס חברים.אני די עייפה,אז נשתמע מחר! או עוד שבוע, או עוד שנה.</div>Sat, 07 Nov 2009 04:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (Wiggin)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=36485&blogcode=11372418http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=36485&blog=11372418