http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270מה באמת עובר עליי.heCopyright 2026 חשופה. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270&blogcode=9647478<div align="right" dir="rtl">בימים האחרונים הרגשתי שאני ממש צריכה לעדכן כאן, אבל זאת הייתה קצת בעיה לא הספקתי לכתוב משו וכבר הכל השתנה. זאת הייתה תקופה מבולבלת, בעצם היא עדיין מבולבלת אבל עכשיו רואים תסוף שלה,למרות שהוא עדיין לא כזה קרוב. בפוסט האחרון כתבתי מה הייתי רוצה שיהיה, כתבתי כמה רע לי, אני חושבת שזאת הייתה פעם ראשונה שבאמת הצלחתי לכתוב מה באמת קורה, בלי לעגל פינות, ובלי לראות מה שבא לי לראות ולכתוב את זה. אחרי הפוסט הזה הבנתי שאם אני לא יעשה כלום המצב הזה ימשיך, שוב שיחות יבשות, שוב נתרחק, שוב ננתק קשר- ואז אולי, אבל אולי, נחזור לדבר מידיי פעם, ונזכר בתקופה שהיה לנו טוב , בייחד.. ואז אולי נחזור, וזה יהיה דה ג'ה וו מטורף. החלטתי לשנות ת'מצב הזה, לא לתת לזמן לעשות בי מה שהוא רוצה, אלה לתת לי לכוון אותו, מצב שיתן לי ביטחון. קצת יותר מידיי צומי, להתעניין בדברים שבת'כלס לא מעניינים אותי, להקשיב לדברים שאם הייתי יכולה לא להקשיב, הייתי עושה את זה.. להתרחק מכמה אנשים שהיו חלק משמעותי בחיים שלי, ולהקדיש את כל כולי למישו אחד, לחצי השני שלי. הצעד הזה שעשיתי גרם לי להבין שבנים?, עם קצת יחס טוב, קצת התעניינו</div>Sun, 27 Jul 2008 00:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (חשופה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270&blogcode=9647478http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=362270&blog=9647478http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270&blogcode=9597195<div align="right" dir="rtl">הייתי רוצה שתעיר אותי כל בוקר, לשמוע את הקול שלך ואת מגע ידך מלטפות לי את הפנים. הייתי רוצה לשמוע את הקול הרח שלך שנותן לי הרגשה של ביטחון גם כשאתה לא ליידי. הלוואי שכשהייתי פוקחת עיניים הייתי רואה את המבט האוהב שלך, שיזכיר ליעד כמה אני מאוהבת. לשמוע אותך לחוש לי "בוקר טוב נסיכה שלי" ולהרגיש ת'שפתיים הרכות שלך נושקות לי. ואחר כך הייתי קמה למקלחת, מתרחצת ויוצאת , וכל הבית היה מריח בריח של בישול, שבישלת בשבילי. אז הייתי אוכלת, כשאתה לצידי.. ולא מפסיקה להחמיא לך על האוכל המדהים ועל כמה שאתה מקסים. אחרכך היינו יוצאים לגינה מסתובבים רואים את כל הלדים הקטנים בנדנדות והייתה אומר לי, יום נבוא ונתחתן, אני יעשה לך ילד, וגם ילדה תוכלי לעשות לה צמות ואני ילמד אותו כדורגל. מבטיח לך, אני יעשה אותך מאושרת.. ואני הייתי מחייכת , ומדמיינת אותי כבר אמא, וכל הפרפרים בבטן משתוללים. אז היינו חוזרים הביתה, ממציאים איזה תירוץ לאמא ועולים ישר לחדר שלי. היינו מתחבקים ומתנשקים , הייתי מרגישה את הנשימות שלך על הצוואר שלי, הייתי מרגישה את הידיים שלך.. הידיים שאני כל כך אוהבת שמחזיקות אותי בצורה כזאת, כמ</div>Fri, 18 Jul 2008 11:53:00 +0200nobody@israblog.co.il (חשופה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270&blogcode=9597195http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=362270&blog=9597195http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270&blogcode=9571480<div align="right" dir="rtl">כשהחבר עוזב אותך בטענה שיותר טוב יהיה לשנכם שתחזרו ליהיות ידידים כמו פעם, הדבר היחידי שיש לך בראש זה לשים ת'שיר שהוא הקדיש לך, ולשמוע אותו בלופים. הא ושכחתי ת'קטע של הראש בכרית ולבכות כאילו אין מחר עד שהמיטהתתמלא בדמעות מלוחות. בזמן ששכבתי במיטה עם דמעות בעיניים והשיר שלנו שמתנגן ברקע הבנתי שיש לי שתי אפשרויות. שבאמת שלא משנה באיזה אפשרות אני יבחר,אני ימצא את עצמי סובלת מגעגועים למה שהיה פעם. אפשרות ראשונה - להסכים ולהמשיך את הקשר בתור ידידים, מה שאומר להכחיש ת'עובדה שאני מאוהבת. אפשרות שניה - להתחנן בפניו לתת עוד צ'אנס למערכת יחסים שלנו ולהבטיח שהכל השתנה ושלא נריב עוד בחיים. ולכל אלא שעוברת להם המחשה על האפשריות השלישית - לשכוח ולהמשיך הלאה, רדו מיזה. האפשריות השלישית לא עולה על הדעת, כי אלא שחוו אהבה אמיתית, שכוללת את כל הרגשות שאהבה כוללת. בחיים אבל בחיים לא יסכימו לוותר עלייה בכזאת קלות, בעצם.. לא יסכימו לוותר עלייה בכלל, ואני כזאת. אחרי מחשבה אמרתי לעצמי שאין מצב בעולם שאני יוותר על הדבר הטוב ביותר בחיים שלי. אם לא הבנתם עד עכשיו , זה אומר שהחלטתי ללכת על האפשרות ה</div>Mon, 14 Jul 2008 02:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (חשופה)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=362270&blogcode=9571480http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=362270&blog=9571480