http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576heCopyright 2026 babun. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=8808267<div align="right" dir="rtl">לא הייתי פה 4 חודשים. ההחלטה לחזור הייתה חד משמעית. המשקל הראה 49. אין ספק שהבלוג הזה השאיר אותי פחות או יותר יציבה, רק חבל שאת שפיותי הוא מערער. השתנו הרבה דברים מאז, אני כבר 3 חודשים בצבא. משרתת במודיעין ביחידה מסווגת בת"א. בסיס סגור. כיף לי נורא, הרבה חברים חדשים ואף נראה שהצלחתי להתחבב על רובם. הלבוש ביחידה הוא אזרחי לגמרי. זה נחמד לי, בתור מישהי שלבוש זה עוד אחת מהאובססיות שלה. הרצון לרדת במשקל ירד בתקופה האחרונה ואף הפך לדיי שולי. האוכל ממנו אני ניזונה דיי הזוי לי. אני אוכלת הכל מהכל ולא דופקת חשבון, מה שמסביר את המשל המתסכל אליו הגעתי. ספורט? אני כבר לא זוכרת איך עושים את זה מרוב שזה רחוק לי. אז אני לא אחכה שאחזור ל-60 קילו, כי הדרך מפה קצרה מאוד. אני נכנסת לזה בכל הכוח. אם הצלחתי כבר כל כך הרבה פעמים להחליט להרזות ולהצליח - אין סיבה שזה לא יעבוד עכשיו. הקאתי כמה פעמים השבוע. לא עשיתי את זה המון זמן. מצחיק שכשאני שומעת על בנות שמקיאות, אני נחרדת עד גועל ואף כל הרושם הראשוני שלי עליהן נהרס לגמרי. הקיץ מחכה לי, ואני מקווה שיקבל אותי בזרועות פתוחות במשקל</div>Thu, 13 Mar 2008 23:00:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=8808267http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=8808267http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=7412509<div align="right" dir="rtl">אני רוצה להיעלם. לברוח לבדי למקום ניטרלי, בלעדיך, בלעדייך ובלי כל התלות הזאת. אתם כולכם תלויים בי מתוך אינטרסים אישיים. בדיוק כמוני. אבל נמאסתם כולכם. גם אתה, ואת, ואת, ואת. אני מעדיפה להיות לבד, כי גם איתכם זה סוג של לבד. אני כבר כל כך הרבה זמן עומדת על אותו משקל. כבר נמאס לי לראות את ה47 הקבוע הזה. וזה בכלל לא משנה אם אני אוכל כל יום במקדונלדס או לא אוכל כלום חודש. זה תמיד ישאר 47 מסריח. שה-7 יעלם כבר! השגרה שלי מוציאה אותי מדעתי, וכך גם כל בני האנוש שמרכיבים את השגרה שלי. אני עוד אחזור לפה, לבלוג הזה. כשאהיה קצת יותר צלולה במחשבותי.</div>Mon, 10 Sep 2007 03:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=7412509http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=7412509http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6820574<div align="right" dir="rtl">הפכתי לאותו סוג בנאדם ממנו סלדתי כל חיי. אגואיסטית, אגוצנטרית, סנובית, מתנשאת, שחצנית, ועוד המון כינויים לא מחמיאים במיוחד. רק מה שמפליא אותי פה זה שלמרות כל זה, זאת התקופה הטובה ביותר בחיים שלי. סיימתי תיכון, אני יוצאת הרבה, הכרתי המון אנשים, אני מקבלת מחמאות על איך שאני נראית בלי סוף, ואני נמצאת במשקל הכי נמוך שהגעתי אליו עד כה. הקשר עם החבר שלי רק נהיה יותר ויותר טוב, עוד מעט נחגוג שנתיים בייחד, היה לי הרבה זמן איכות עם ההורים וחגגתי יומולדת 18 שבוע שעבר. הטלפון לא מפסיק לצלצל והמשקל לא משתנה למרות החוסר שליטה בשבוע האחרון. אני מאוהבת נאהבת מאושרת ואפילו דיי רזה. טוב לי. התמונה הימנית מהיום, השמאלית לפני 3 חודשים בדיוק.</div>Tue, 26 Jun 2007 01:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6820574http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6820574http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6667987<div align="right" dir="rtl">45</div>Wed, 06 Jun 2007 03:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6667987http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6667987http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6573370<div align="right" dir="rtl">כמעט שנתיים שאנחנו חולקים את אותה המיטה בסופי שבוע. הוא נורא מיוחד.רגישותו סותרת לחלוטין את המראה הגברי שלו. הוא גבוה ובהיר עור. הוא נורא יפה בעיניי ואי אפשר להתעלם מעיניו הכחולות. שפתיו הבשרניות תמיד קוראת לנשיקה. כיף לנו ביחד. אנחנו עושים שטויות כמו שאף זוג לא עושה, והסקס שלנו מדהים. הוא תמיד ידאג שאני אדע כמה שהוא אוהב אותי, וכמה הוא חושב שאחת כמוני לא ימצא לעולם. אז למה אני מטילה בקשר הזהכל כך הרבה ספקות? במקום להנות ממה שיש לי, אני רק חושבת על החיים שאין ואולי גם לא יהיו לי מהבחירה לתחייב למישהו מגיל כל כך צעיר. בתחילת הקשר שלנו הייתי בת 16, ועכשיו אני כבר כמעט בת 18. הוא אמנם לא הבן זוג הראשון שלי, היו לי כבר כמה קשרים שלא בדיוק עבדו, ואחדשנמשך 9 חודשים. אבל איך אפשר להחשיב מערכת יחסים של ילדה בת 15 למערכת יחסים רצינית. הנקודה היא, שהוא הראשון שלי. הראשון שהתחייבתי אליו מכל ליבי, הראשון ששכבי איתו והראשון שאני באמת יכולה לדמיין אותנו בייחד בטווח הרחוק. הדבר היחיד שמפריע פה, הוא שאם הוא הראשון, זה אומר שהוא גם האחרון? אני לא בטוחה שמיציתי את התקופה הזאת בחיים</div>Thu, 24 May 2007 15:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6573370http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6573370http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6517668<div align="right" dir="rtl">אני לא מבינה, אתם לא שמים לב שאתם מתעסקים לי באוכל אפילו יותר ממני? ההערות האלו שלכם, כמו "וואי את לא אוכלת כלום" או "וואי אני לא מאמינ\ה שאת אוכלת כל כך הרבה" רק מטביעות אותי עמוק יותר בייאוש הזה. תפסיקו לבהות לי בצלחת, תפסיקו לחשב לי כמה זמן לוקח לי לסיים לאכול או כמה זמן יעבור עד שאשבר. אני מרגישה תחת זכוכית מגדלת, אתן מתות לראות אותי נשברת. אבל רק כי אתן לא מצליחות. עוד חודש היומולדת שלי. מה שאומר, שעוד חודש אני 4 ק"ג פחות. ההשתקפות שלי במראה מתחילה לעלות לי על העצבים. מה יהיה עם הרגליים הענקיות האלו? </div>Thu, 17 May 2007 03:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6517668http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6517668http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6502695<div align="right" dir="rtl">מתחבאת בשקט מאחורי ערימה של שקרים וחיוך חצי מזוייף. כי לפעמים גם טוב לי. ההגדרה שלי למונח "דיכאון" היא שטוב לבנאדם רק כשלא רע לא, ולא להפך. אני מוצאת את עצמי נהנת ממספר מצומצם של דברים, שבד"כ גורמים לי לסבל בסופו של דבר. אני הולכת על חבל דק בזמן שמצד אחד מושך אותי הרצון, ומהצד השני ההיגיון. אני עלולה ליפול בכל רגע. תקופה כל כך מבלבלת. הלוואי ולא הייתי מפחדת לפרוק הכל בבלוג הזה. אוף. אני בדרך הנכונה. אני בטוחה בזה. </div>Mon, 14 May 2007 23:32:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6502695http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6502695http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6449600<div align="right" dir="rtl">אני לא מאמינה שזה קורה לי. מתחתי את הרצועה ברגל. לא אכפת לי שזה כואב. לא אכפת לי שאני תלויה בהסעות כי אני לא יכולה ללכת לשום מקום ולא אכפת לי שזה כחול נפוח ומכוער. אכפת לי רק מזה שאני לא יוכל לעשות ספורט יותר הרבה מאוד זמן. בא לי לבכות. אני פשוט לא יודעת מה אני יעשה. שבוע בלי ספורט ואני יעלה הכל בחזרה. אלוהים, איך אני יעשה ספורט בלי הרגל אוף עם זה!!!! לא נשקלתי מלא זמן. בכוונה. אני מחכה שאני יראה בעצמי שירדתי, ואז אני אשקל, אחרת אני יכולה להתאכזב ותרד לי המוטיבציה. מקווה שלא יקח הרבה זמן למרות הרגל שדפקה לי הכל. מה שאומר שצריך לקצץ הרבה יותר באוכל ולעשות הרבה יותר תרגילים לבטן והרגליים. ולסיום, כדי שתבינו על מה מדובר: שימו לב להבדלים בין רגל ימין לשמאל.. (הבליטה בצד שמאל) אוף נו =\ לילה טוב</div>Tue, 08 May 2007 00:59:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6449600http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6449600http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6417715<div align="right" dir="rtl">אני אהיה כל כך רזה עד שתבהלו כשתראו אותי. אני משתלטת על עצמי. זה טוב, מקווה שאצליח להחזיק מעמד. מחר אני יעשה עידכון נורמלי, כשיהיה לי קצת יותר זמן..</div>Thu, 03 May 2007 21:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6417715http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6417715http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6307826<div align="right" dir="rtl"> מכנסיים משנה שעברה ממשקל 52 בערך (עכשיו 45): אני חושבת שזאת הפעם הראשונה שאני מבינה שהצלחתי. זאת הפעם הראשונה שאני גאה בעצמי. אני חושבת שהדיאטה היא אחד הדברים שהכי התמדתי (ועדיין מתמידה) בהם בחיים שלי. אני מסתכלת על התמונות האלו ובאמת מחייכת. אפילו הרגשתי יחסית רזה היום! הסתכלתי במראה, ובאמת הרגשתי דיי קטנה כזאת. הלוואי והייתי מרגישה ככה תמיד. </div>Thu, 19 Apr 2007 02:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (babun)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360576&blogcode=6307826http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360576&blog=6307826