http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471heCopyright 2026 נערה... All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11634623<div align="right" dir="rtl">אתמול נפלו עלי כמו משמיים שלושה, שלושה בלוגים של אנות כשלאחד מהם נכנסתי בטעות... מרגיש לי כאילו מישהו עושה לי בכוונה... שהחיים מתגרים בי. ועכשיו מנסה לעשות דברים שאף פעם לא עשיתי, לפחות מנסה לשנות גישה,הבנתי שפשוט ככה יותר אנשים שונאים אותי. לא שאני חושבת שמתישהו יהיה בן אדם בעולם שלא ישנאו אותו. אבל בכל זאת,בשבילי שלא יהיה לי את מה להאשים. החזירו לי את הגשר,אני לא מאמינה אבל אנירציתי כשהייתה לי אפשרות לחכות חודש. אולי זה ילמד אותי להיות פחות מטומטמת ולהבין-שהאהבה של האנשים כלפי אף פעם לא תימצא בחיצוניות או בדברים חומריים אלא באופי. באופי שאני כל הזמן ממשיכה להגיד לעצמי שמולו החכמה והיופי שואפים לאפס מוחלט. בכל מקרה,זה רק לחודש. בינתיים בסדר לילה טוב... מרגישה חלשה וכבר לא יכולה מצאתי אחד שנכנסתי אליו. טוב שניה מצאתי את עצמי בפנים... שמישהו יגיד לי איך נפטרים מאנה?</div>Sun, 07 Mar 2010 22:06:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11634623http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=11634623http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11631804<div align="right" dir="rtl">רע אבל טוב יודעת אבל עיוורת קמה אבל נופלת מתאוששת אבל זה לא עוזר בונה מגדל שכל הזמן נופל עושה דברים כדי שהעתיד יהיה טוב אבל זה לא מצליח תמיד בוכה אולי יש אנשים שלא נועדו להיות מאושרים?</div>Sat, 06 Mar 2010 19:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11631804http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=11631804http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11625059<div align="right" dir="rtl">אוקי.. ואיי אני מחכה כבר שאני יוכל לחזור לכתוב כמו פעם,פשוט זורם.. טוב.. העבר תמיד רודף.. גיליתי את זה היום. ואני כל כך מפחדת ממנו לא יכולה להתמודד איתו כל פעם שאני שומעת שיר עצוב, או משהו על משהו שהיה באותה תקופה, גם אם זה טוב,הכול חוזר אנה מחכה לי בפינה...כמה שזה נורא להגיד אנה מחכה לי בפינה ויכול להיות שאם היא תיקח אותי היא תיקח אותי איתה בכוח וחזק... יכול להיות שהזמן באמת לא מרפא כלום. מתישהו כנראה שאני יצטרך להגיד למישהו אולי משהו בסגנון "תשמע אני אנורקסית או לפחות בסיכון תציל אותי" אני לא רוצה את זה... לא רוצה לאכזב את כולם לא רוצה להראות כמה שאני מעוררת רחמים וטיפשה... נותנת לחברה לשחק בא כמו בבובה מצחיק...הכול חוזר,אפילו הכינוי העצמי הנוראי הזה... אני מפחדת... הפסקתי להאמין בלב שלי כי הוא גרם לי לנסות להרוג את עצמי ועכשיו הראש מחזיר אותי לזה?</div>Wed, 03 Mar 2010 18:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11625059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=11625059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11617746<div align="right" dir="rtl">לפעמים אני רוצה לקום במציאות אחרת... במציאות ישנה למרות הכול,אולי אני פשוט כבר לא פוחדת מהרע כבר לא פוחדת מהאופל... כבר לא פוחדת מהבור שאליו אני הולכת ליפול כל כך מהר שזה לא יכאב אפילו אלא רק יצרוב... יצרוב כל כך חזק וישאיר צלקת אדומה וכאובה לכל החיים. ופשוט כבר לא יכולה יותר לא יכולה יותר לחיות בסרט רע לא יכולה לעשות כל מה שאלוהים רוצה,כל מה שהוא אומר כי אני פשוט כועסת...כועסת עליו שונאת אותו ולא מכירה בו הוא גורם לאנשים להאמין בו ואז תוקע להם סכין בגב ועושה את זה בדרך הכי אכזרית שאפשר. וכל זה כי סבתא שלי מתה,לא שזה מעט... אבל אנירוצה להפוך את כל העולם ואם אפשר גם להרוג את כולנו... זה כל כך כואב להבין שבסופו של דבר הכול יהיה רק זיכרון גם הדברים שכרגע כל כך חשובים הם יהיו רק זיכרון וכל כך מיעוטי חשיבות לזולת ולעולם כולו כבר לא יודעת מרגישה שאני נופלת לבור מרגישה שאני מנוצלת מכל דבר מרגישה שאף אחד לא יעצור ויחכה לי כדי שאני ירגיש יותר טוב ומצטערת על זה שהסרט הנע שנקרא חיים אף פעם לא יעצור,אף פעם לא עוצר הוא רק ממשיך והורס ונוטש אנשים כשהם מגלים חולשה וצריכים ז</div>Sun, 28 Feb 2010 13:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11617746http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=11617746http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11402095<div align="right" dir="rtl">טוב אולי חזרתי,יש מצב לתמיד...חזרתי שונהחזרתי בוגרתמחקתי כל זכר לילדה ילדותית שלא ידעה דבר...אז למדתי על החיים למדתי על בנות למדתי על משפחההתבגרתי,אני באמת חושבת שאני יותר בוגרתנכון אני נפגעתנכון אני מתייחסתאבל הבנתי מה חשובהבנתי מה פחותהבנתי מה אוהבהבנתי מה שונאהבנתי למי ומה אני צריכה להתייחס ולמה פחות...והבנתי מי באמת החברים שלי...המשפחה,כמה אנשים שאולי גם הם יבגדו בי וכמה אנשים חסרי חיים שקוראים על החיים חסרי העניין שלי...נ.ב.חייבת למצוא ידיד הומו...</div>Fri, 20 Nov 2009 14:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=11402095http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=11402095http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10695058<div align="right" dir="rtl">חחח וואוו כמה זמן לא כתבתי... וזה היה חסר,בטח שזה היה חסר.ופתאום זה מוזר,מוזר לי המקלדת,הבלוג.. לא יודעת כל כך על מה אני יכתוב? אני לא יודעת... אולי מה שדפוק מוזר ומטומטם פה זה שיש לי כ"כ הרבה,כל כך הרבה ואטני בכלל לא יודעת איך לכתוב את זה... שהשתנתי,כן,גם מהפעם האחרונה שכתבתי פה על החברות,שאין לי מושג שיש להן,זאת אומרת רגוע אבל באמץת שאין לי כוח לכל זה.. על ההפסקה מכל מה שקשור לבנים שאולי עשה לי טוב... על הגבולות והקשרים בחיים שפתאום נראים לי כ"כ ברורים... על דבר שאני אולי מפחדתץ להגיד בקול ואולי אף פעם לא כתבתי או הזכרתי כי אני לא רוצה לקלקל את האופטימיות ומעדיפה להתעלם ממנו... והדבר זה סבתא שלי...חולת הסרטן,אני מנסה לשכוח,מנסה לא לחשוב אבל וואלה,זה באמת יקרה... כולם צודקים אין מה להתווכח עם עובדות סבתא שלי,זאת שגידלה אותי,זאת שאני כ"כ אוהבת,אחת מהמשפחה הכ"כ קטנה שנשארה לי אחרי שאבא שלי מת,אחרי שנותק כל קשר עם המשפחה שלו,אחרי שסבא שלי נפטר כשהייתי בת שלוש... הבן אדם המושלם הזה שאני כ"כ אוהבת ימות,בקרוב,וואוו... אני רק חושבת איזה נכדה גרועה ורעה אני,מספידה את סבתא שלה עוד</div>Thu, 02 Apr 2009 17:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10695058http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=10695058http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10575803<div align="right" dir="rtl">וואוו כמה זמן לא כתבתי כאן... נראלי שכמה שבועות או חודשים?טוב, זה לא כ"כ משנה... פוסט חזרה אמור להיו תשמח,טוב או מה שבאמת מרגישים,עמוק,עתוב,שטחי,אופטימי.?. ואולי צריך לשאול למה חזרתי? ואולי את השאלה שאפילו אני לא יודעת את התשובה שלה מה קורה לי? ובין לבין גם את אלה... למה אכלתי מהריצפה שוקולד כשיש לי בארון? למה יש לי התקפי תיאבון? למה דחפתי לעצמי מברשת שיניים עמוק לגרון? למה מתעוררת אצלי לפעמים ילדה שכ"כ מזכירה לי את שנה שעברה? למה אני מרגישה דברים כ"כ חזקים למישהו שאולי אני מכירה כבר איזה חצי שנה אבל ראיתי אותו רק אתמול ממרחק של איזה 10 מטרים?(נ' נראה לי יש לי חיבה לאנשים שהשם שלהם מתחיל בנ') למה ביום שני ישבתי על הבירכיים במקלחת,מקופלת בתוך עצמי ובכיתי,פשוט בכיתי חצי שעה כשהמים זורמים מעלי? למה הביטחון שלי הולך ונעלם? למה אני מאשימה את עצמי בכל מיני דברים? למה אני מתעצבת סתם ככה על דברים שטותיים? למה אני מתחילה לשנוא את עצמי? איך שומרים על שפיות? איך אני מחזיקה מעמד? מה קורה לי? לי אין מושג מהן התשובות לשאלות האלה,אבל אני יודעת דבר אחד... בחיים שלי אבל בחיים שלי</div>Thu, 26 Feb 2009 15:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10575803http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=10575803http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10464805<div align="right" dir="rtl">ואוו,תאמת אין לי מושג כ"כ על מה הפוסט הזה הולך להיות(בניגוד לכל השאר שמתחילים ככה לא נראלי שהוא יהיה ממש עמוק) אין לי כל כך מה להגיד אז בגדול,נראה לי אני יפסיק קצת את הכתיבה בבלוג,חזרתי לכתוב ביומן,כל התקופה הזאת... וזה לא כי אני לא רוצה,אני בכלל לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי הבלוג אבל פשוט נראה לי שאין לי כל כך על מה... ואם ככה זה מרגיש כשאין לך על מה לכתוב אז מה אני יגיד...זה כיף! טוב אבל סתם תמונת מצב,אולי זה ישתנה עד הפעם הבאה שדאני יכתוב פה... *האדם השנוא ביותר-היצור(ע) *חברה הכי טובה-עוד ע *הידלקות-ד ונראה לי שזהו,רגוע בינתיים... ואני מקווה שאני יחזור לכתוב פה אני כבר ירשם לסוכנות... כי זה כבר ניהיה מעפן בגדר של חלום... </div>Tue, 27 Jan 2009 14:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10464805http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=10464805http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10373699<div align="right" dir="rtl">פחד,זה מה שיש לי להגידש על זה... כששומעים את האזעקה זה הדבר הכי מפחיד בעולם. את האזעקה והגראד הראשון אני לא ישכח לעולם(עידכון אמיתי וארוך כשהכול יגמר) סליחלה אבל פשוט כל רעש קטן שאני שומעת מזכיר לי אזעקה אז פחות או יותר כאן ייגמר העידכון... יורדת למטה ליד הממ"ד... שיהיה לנו שבוע שקט... (בינתיים שקט בבאר שבע,בלי עין הרע שימשיך...) קשה לי להאמין שזה העיזכון הראשון של 2009 שנה טובה:) (נפתחה עם אזעקה)</div>Sat, 03 Jan 2009 12:39:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10373699http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=10373699http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10286795<div align="right" dir="rtl">האם צפית אי פעם בילדים משתעשעים על קרוסלה? האם הקשבת פעם לגשם בנפילתו על האדמה הלחה? האם עקבת אחר מעופו של פרפר או בהית בשמש בשקיעתה עם רדת עבר מוטב שתאט,אל תרקוד כל כך מהר הזמן קצר,המנגינה לא תמשך לעד האם יומך עובר בטיסה? כשאתה שואל:"מה שלומך?",האם אתה באמת מקשיב לתשובה? בסופו של יום,כשאתה שוכב במיטה כשמאה המטלות הבאות שלך רצות במחשבותך... מוטב שתאט,אל תרקוד כל כך מהר בזמן קצר,המנגינה לא תימשך לעד האם אי פעם אמרת לילדך "נעשה את זה מחר"? ובחפזונך,לא שמת לב לאכזבתו? אי פעם איבדת מגע,נתתת לחברות ישנה למות כי לא היה לך זמן להתקשר ולומר שלום? מוטב שתאט,אל תרקוד כל כך מהר הזמן קצר,המנגינה לא תימשך לעש כשאתה ממהר כל כך להשיג משהו כשאתה דואג וממהר במשך היום כאילון זו מתנה שלא נפתחה ונזרקה לפח החיים אינם מרוץ, קח אותם לאט יותר הקשב למנגינה לפני שהשיר יסתיים (נכתב ע"י ילדה חולה במחלת הסרטן שבקשתה האחרונה הייתה שאנשים יבינו את המסר של השיר ויקשיבו לו ותמיד ידעו איך להתנהג אל החברים שלהם ואל כל אדם באשר הוא) מן ברכה שמישהו הביא לי בסוף כיתה ו'... סל</div>Sat, 13 Dec 2008 16:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (נערה..)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=360471&blogcode=10286795http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=360471&blog=10286795