http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911חתולת רחוב, זה מה .heCopyright 2026 Gitana. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11605172<div align="right" dir="rtl">תקופה נוראית.אני רוצה לנסוע.לאנשהו. טיול. לא יודעת. משהו.הפסקה.שקט.אור.עשיתי כל כך הרבה טעויות, אכזבתי כל כך הרבה אנשים.עשיתי שטויות.</div>Sun, 21 Feb 2010 23:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11605172http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11605172http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11596682<div align="right" dir="rtl">היא נכנסה לבית שלי כל יום מאז שעזבה, בלי להודיע. היום הייתי על גופייה מעפנה בלי חזייה ובלי מכנסיים. כשאני במחזור.ובטלפון עם מישהי שממש הייתה מצריכה אותי. והיא בדרך כלל לא.לעזאזל, מטריד. שוקלת לקחת ממנה את המפתח.</div>Wed, 17 Feb 2010 22:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11596682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11596682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11588413<div align="right" dir="rtl">מישהו שקרא את הפוסט האחרון שלי חזר אחורה וקרא את כל הבלוג פחות או יותר.אני באמת צריכה לדעת מי זה.זה חשוב לי. אם את\אתה קורא את זה, בבקשה, שלח הודעה?תודה ויום טוב.</div>Sat, 13 Feb 2010 21:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11588413http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11588413http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11587547<div align="right" dir="rtl">אתמול בליילה ל' וג' באו אליי. כביכול למעין ערב נשים כזה. שמלות ואיפור ושטויות.כמובן שזו אני, וזה לא באמת יצא לפועל.מכעיסה המחשבה שאכזבתי את שתיהן, אם כי אני לא בטוחה שזה באמת נורא. הן נהנו, בשורה התחתונה, איכשהו.הערב התחיל כשהייתי אמורה לפגוש את א'(ידיד טוב מאוד שלי) וק'(החברה שלו) יחד עם ל' וג'. כלומר, הן באו איתי, התכנון היה רק להתראות ללא הרבה זמן ולחזור לבית שלי לערב בנות המיוחל.לא הרבה זמן אחר כך מצאתי את עצמי, על עקבים, בין 30 בחורים באמצע קטטה. נהדר.אני לא חושבת שאי פעם ראיתי את הצד הכל כך, הו, כל כך אלים שבא'.ניסיתי למשוך אותו מהחולצה ומהידיים מאחור בכוח, כמעט משכתי לו בשיער. הוא צרח לאיזה מישהו באוזן וחנק אותו. הייתי בשוק, הלם טוטאלי פחות או יותר, לא שזה משנה לי. בשורה התחתונה עשיתי מה שאפשר כדי להרחיק אותו משם. כשל' רצה מאחור מנסה להרחיק ילדים וג' (על עקבים) מאחורי, מנסה להפריד, משהו, איכשהו. לא שהיא עשתה ממש משהו לדעתי.נשמע כמו רצף פעולות די איטי. למי שלא היה בסיטואציה קודם.אבל אני בטוחה שרובכם יכולים להבין שמדובר ברצף זמן מתמשך של מאבק רגעי-נצחי שכזה. הכל כאוטי וחשוך. חוזר</div>Sat, 13 Feb 2010 15:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11587547http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11587547http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11556229<div align="right" dir="rtl">זה תמיד טוב. ט' שונא את ת'. כמה משעשע. האותיות משעשע, זה הכל. שונא אותו. לא מבינה איך להתמודד עם הקשר בין שניהם, למרות שהם אפילו לא מכירים. "אני פשוט לא אוהב אותו. אני לא אוהב את זה שהוא שם בשבילך ואני לא. אני לא אוהב את זה שאתם מדברים כל כך הרבה. אני לא אוהב את זה שאני תמיד פוגע בך, לעזאזל. והוא שם כדי לנקות אחרי. אני אוהב אותך. לא הוא. לא הוא לעזאזל. אני.. כל כך אוהב אותך. כל כך. אל תתרחקי. אל תלכי אליו. אני צריך אותך" מייל שט' שלח לי. הייתי אצלו. התקף פסיכוטי. פחות או יותר השתגע. הטיח אותי פאקינג בקיר\רצפה בעצבים. חיבקתי אותו. בכח. לדעתי אני יותר חזקה ממנו. חה. הוא צעק. הוא בכה. הבייתה וספונג'טה על הפצע. זה כמו שגרה. אפילו לא מתרגשת מזה. ת' צלצל אליי רגע לפני הבגרות בספורט. כלומר, המוזיקה הופעלה, הריקוד היה אמור להתחיל. יצאתי החוצה עם הטלפון ועניתי. נשבר לו הזין, מהכל, בעיקר. לשתוק ולהקשיב. הענין הוא, שהמחשבה האם להיכנס לבגרות או ללכת אליו לא עברה בראשי אפילו. היה ברור לי שאם הוא מבקש אני רצה אליו. ודופקת את הבנות בקבוצה. אבל הוא לא באמת צריך אותי שם לידו,</div>Fri, 29 Jan 2010 17:37:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11556229http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11556229http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11544168<div align="right" dir="rtl">"ת' הנכבד שלום, אתה קקי גדול וטיפש. אם לא תתייחס לצוענייה היא תתאבד, בתודה, ג'. עוד אחת האנשים שרוצים שהצוענייה תדבר איתם אבל היא מתעקשת לדבר רק איתך. ולא עושה גם את זה כי היא לא רוצה להכביד עליך. ביי שמוק D:" או בקיצור, "טמבל. היא צריכה עזרה".את יכולה גם לשלוח "אין לה כסף. לא נותנים לה לראות את האחיות שלה. היא יוצאת בלילות לבכות בחוץ. היא שותקת. היא שונאת את עצמה. היא קקי אחד גדול ומסריח. בתודה, ג'."את יכולה להוסיף שהייתי עם ידיד שלי כשעבר התקף פסיכוטי וגםם שאני אוכלת המון המון המון מתסכול אבל אני רוצה להקיא הכל הכל הכל מתסכול או או יש לי יש לי! את יכולה להוסיף שא' קקי ! ושאין לי כלוםD: כן תתקשרי ותגידי לו את כל זהאבל תזהרי הוא עם ו' את יכולה לומר לו ללכת לשירותים ואז היא לא תשמע והוא יוכל להיות אמיתי יותר D: תגידי לו שאם הוא יתן לי עשר אגורות אני אודה לו כי אז יהיה לי שקל. או שאני אלך לשיר בצומת או לרקוד פלמנקו בצומת אז אני אקבל עשר אגורות3&gt; אבל תגידי לו שאני לא מספרת לו את זה כי אני דואגת לו ואני לא רוצה להכביד עליו אני לא ו'תגידי לו שלא אמרתי לך למה ולא</div>Sat, 23 Jan 2010 21:33:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11544168http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11544168http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11535408<div align="right" dir="rtl">תשוקה לריקוד. לרקוד. מתגעגעת לפלמנקו ולסלסה. זה כמו מתח מיני לא ממומש. רצון עז לריקוד לטיני סוער. רצון עז לחזור לרקוד. או ללמוד משהו חדש. למדתי בלט, פלמנקו וסלסה. אוליי טנגו? אוליי שוב סלסה. אני רוצה לחזור לרקוד באופן קבוע. אבל. אבל אין לי כסף. אבל יש לי יותר הוצאות מהכנסות. אבל אין פרטנר מתאים. אין. ואפילו לבד מול המראה כבר אי אפשר. כי אני כבר לא גרה לבד, כי כבר אין לי פרטיות. חבל לי. ואני אפילו לא בכושר. סתם צורך לחלוק את זה, אני מניחה. </div>Tue, 19 Jan 2010 20:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11535408http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11535408http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11516560<div align="right" dir="rtl"> ~~~~~~~ במחנה אמנות לפני שנה פגשתי מתקשרת. למי ביניכם שלא יודעים, מתקשרת זו אישה שמסוגלת בדרכים כאלו ואחרות לתקשר עם מלאכים או ישויות אחרות ולשאול אותם פרטים על עתיד של אדם. בכל אופן, דיברתי איתה בשנה שעברה במחנה, המון זמן, המון בכי, המון כאב שיצא החוצה אני מניחה. העניין הוא שאני לא חושבת שיצא לי להיפתח אי פעם לאדם כמו שנפתחתי אליה בכמה שעות. פשוט דיברתי עוד ועוד ועוד. סיפרתי הכל, הוצאתי הכל. והיא די עזרה לי. צלצלתי אליה ביום חמישי בערב. אנסה לכתוב את השיחה פחות או יותר מהזיכרון, היא הייתה די קצרה: ....... אני: היי נ', אני לא בטוחה שאת זוכרת אותי, אני ס' מהמחנה אמנות של שנה שעברה. נ': כמובן שאני זוכרת, יש דברים שקשה לשכוח. במה אני יכולה לעזור לך מתוקה? אני: אמ, מאז שנה שעברה קרו כמה דברים, אמ, אבא שלי נכנס לכלא ו.. נ': אה, כן, מיסים, נכון? משהו כזה. אני זוכרת.. לא רציתי להדאיג אותך. ואני מניחה שמאז אחותך כבר עברה לאמא שלך בחו"ל. באיזור החופש הגדול, אני טועה? *הייתי כמעט המומה. וואו, היא טובה.* אני: כן. את צודקת. *כאן היה שלב שבו היא, מתוך דאגה, שאלה איך אני מסדרת והאם א</div>Sun, 10 Jan 2010 19:45:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11516560http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11516560http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11508936<div align="right" dir="rtl">לא אומרת כלום מטרופולין מילים: עופר מאירי וארז ברזוליקלחן: עופר מאירי היא לא אומרת כלוםלא מספרת כלוםרק לפעמים בלילה, בוכה קצתאבל לא אומרת כלוםדיברנו כל היוםסיפרנו לה הכלוהיא סגורה בחדר, בשקטולא אומרת כלוםוכל היום, כל היוםאנשים מתאספים, שואלים, מדברים המוןוכל היום, כל היוםמנסים סיפורים ותפילות, מנסים הכל.אבל היא לא שומעת כלוםאולי היא לא יודעת כלוםוגם שמתקרבים ו... לוחשים להזה לא עושה לה כלום.רצינו שתזכורשיש סיבה לחזורוהיא לבד בחדר, שוכבתולא אומרת כלום.וכל היום, כל היוםאנשים מתאספים, שואלים, מדברים המוןוכל היום, כל היוםמנסים סיפורים ותפילות, מנסים הכל. &#10025;&#10025;&#10025;&#10025;&#10025;&#10025;&#10025; הם אמרו לי שהשיר כל כך מתאים לי. כתוב עליי. הם <SPAN</div>Thu, 07 Jan 2010 11:35:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11508936http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11508936http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11506458<div align="right" dir="rtl"> And now, I'm halfway home, I'm at the corner of our street,Would you like to come and meet meNow that I'm halfway homeMan, I never felt so lonely-I long for you to hold me now I'm home. (Nerina pallot/Halfway home.) אני רוצה לנוח, לברוח. אני רוצה לשקוע אל תוך מציאות דמיונית עקיפה ומחתרתית. לשכב על ענן ציורי ולשתוק. אני רוצה להיות יפה, אני רוצה להיות חיובית, אני רוצה להאיר. כמו פעם. אני רוצה להיות האור שפעם הייתי, המלאך שהפך אפור. אני לא מתנשאת, אני לא שטחית, אני רק רוצה שהדברים יהיו טהורים, זה הכל. היום מישהי שאני בקושי מכירה פגשה אותי בהפסקה, היא שאלה אם יש לי זמן לדבר איתה על משהו, שזה די אישי, ושהיא צריכה אותי. בפעם הראשונה שאני שומעת "אני צריכה אותך" בשבוע האחרון, זה מילא אותי אור וכעס בו בזמן. המשפט שראיתי, שמעתי כל יום, מכל אדם. איך הצלחתי להרחיק את כולם כך? נהייתי מפלצת? עשו לי אידיאליזציה, הפכו אותי למושלמת בעינייהם, המלאך הלבן הבוהק שיודע הכל ועוזר תמיד, בכל מצב לכל אחד. תמיד. וברגע של חולשה, כשהתחננתי שכולם ילכו, כשזעקתי להיות לבד, פתאום שיניתי צבע. כולם</div>Tue, 05 Jan 2010 22:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (Gitana)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=358911&blogcode=11506458http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=358911&blog=11506458