http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657אמאשלכם.heCopyright 2026 סטלה והבטטות. (והחצילים.) D:. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/57/66/35/356657/misc/15061535.gifhttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657&blogcode=12858007<div align="right" dir="rtl">מתוסבכת..</div>Tue, 08 Nov 2011 00:25:00 +0200nobody@israblog.co.il (סטלה והבטטות. (והחצילים.) D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657&blogcode=12858007http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=356657&blog=12858007http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657&blogcode=12136995<div align="right" dir="rtl">לפניי שנה וכמה זמן נפטרו סבא וסבתא, והדבר שאני הכי זוכרת זה את סבתא מובלת לבית חולים ואת הזמן שלקח לה עד הסוף. אני זוכרת שבהתחלה היא הייתה בלניאדו הבית חולים בנתניה, כמו סבא, ואז עברה לבית חולים מאיר בכפר סבא. אני לא זוכרת הרבה מהתקופה הזאת, אבל אני זוכרת את הפעמים שבאתי לבקר אותה בבית חולים. זה היה יותר כמו בית אבות לחולים מחוץ למאיר, אבל ממש ליד. אני זוכרת את הריח הרע שהיה שם, ריח של אוכל מסריח כזה, שמזריקים ישר לגוף, בלי לעכל. ואני זוכרת את המבטים שהיה לאחיות שם. מבט של מוות. אבל אני הכי זוכרת זה את המטופלים. המסכנים האלה. יושבים רזים, עקומים כולם, שהכיסא גלגלים פי שתיים מהם, עם צינורות בכל הגוף שמובילות לחמצן. והמבטים שהיו להם.. כל כך ריקים וחסרי חום. פשוט מבטים מתים.. ואז, אחרי שאתה הכי נדהם מכל מה שקורה במקום הזה, אתה מחפש את סבתא שלך. מכל המטופלים המסכנים והמפחידים. ואז, כשאתה מוצא, אתה מתחיל לבכות ולא מאמין בכלל שזאת היא. לא מאמין שהיא נראת ככה. רע. פשוט רע. רזה, פנים צנומות כאלה, קרה, לא מגיבה, לא מזיזה כלום. פשוט יושבת ושותקת. בלי מבטים, בלי כלום. ואתה רואה את החמצן שנכ</div>Tue, 02 Nov 2010 23:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (סטלה והבטטות. (והחצילים.) D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657&blogcode=12136995http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=356657&blog=12136995http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657&blogcode=11810758<div align="right" dir="rtl">-איך אפשר לתמצת כל כך הרבה דיבור לכותרת אחת שאמורה למשוך אנשים?- וחוץ מזה, אני יודעת טוב טוב שאמרתי שאני לא אחזור. אני רוצה להתחיל מחדש, כי לפתוח בלוג חדש אחרי כל מה שהבלוג ואני עברנו- זוהי בגידה טהורה. גם אם אתם תהנו מזה וגםאם לא- אני פה. קראתי פעם במאמר אחד שלכתוב זה ממש פורק. נראה לי שזה היה יותר בקטע של אנסין במבחן באנגלית, אבל נניח. אוף, יש לי כל כך הרבה מה להגיד. נראה לי שזה יהיה יותר בקטע של 'אין לי כח לכתוב ידנית כי זה חופר, ואני אוהבת תגובות.. אז להלהלה, בלוג'. לילה נעים נ.ב- מחקתי הכל.</div>Wed, 26 May 2010 23:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (סטלה והבטטות. (והחצילים.) D:)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=356657&blogcode=11810758http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=356657&blog=11810758