http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997I want a perfect soulheCopyright 2026 •°•מלכה מתוסכלת•°•. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=9109312<div align="right" dir="rtl">"נו אז מה יש לך?" "אממ.. חום גבוה, שיעול, כאב גרון, סחרחורות, צמרמורות.." "ובגלל זה החיוך שלך נעלם?" אז איכזבתי את כולכם, הא? אותך, שלא עשיתי משהו אחד. ואותך, שלא עשיתי משהו אחר. ואותך, שעשיתי אבל לא כמו שציפית. ואותכם, שחשבתם שאני אעשה את זה ובסוף לא עשיתי. ואותך, שאמרת לי לעשות את זה ככה ועשיתי אחרת. ואותך, שביקשת שאני אעשה ולא הצלחתי. ואותך, שרמזת לי לעשות ולא הבנתי. ואותך, שבד"כ הייתי עושה והפעם לא יכולתי. אז אולי אני לא הבנאדם שחשבתם שאני. כזאת טובה, איכפתית, דאגנית, מתחשבת, אחראית. אולי. ואולי אתם לא האנשים שהכרתי. מנסים לחשוב מעבר, להבין, לא לחשוב רק על עצמכם. אולי. הלוואי והיה לי את הכוח לנסות למצוא את המילים שיתארו הכי טוב את מה שאני רוצה להגיד. אבל אין לי. הכוח הפיזי שלי נגמר כבר מזמן. מחוסר שינה, חוסר אכילה, ומרתונים על ימין ועל שמאל. והכוח הנפשי שלי- התמוגג. אני לא יכולה להתמודד איתכם עכשיו. איתך ואיתך ואיתך ואיתך. עוד קצת ואני אתמוטט.. ואפול. ואני לא בנויה לזה. כל פעם מחדש אני נותנת לאנשים לשפוך בפני את הלב- ואני מקשיבה, מבינה, מייעצת ועוזרת. סופג</div>Fri, 02 May 2008 03:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=9109312http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=9109312http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8927775<div align="right" dir="rtl">כל פעם שאני אומרת את צירוף שתי המילים האלו או אפילו רק חושבת עליהן, הוא נזכר. לשלוח לי הודעה, לצלצל או להזמין אותי אליו כבדרך אגב. כאילו הוא יודע או מרגיש שחלקית אני כבר לא שלו. ולמרות שהוא מזמן כבר לא שלי, ומי יודע אם אי פעם היה, הוא ממשיך- לשחק איתי. לשחק בי. לשחק על חשבוני. במקום לצאת פעם אחת ג'נטלמן, ולשלם. ואיך בא לי עכשיו למחוק את כל ה א ו ת י ו ת האלו, שלא מביעות דבר מלבד כעס, ולהישאר עם דף ריק. נקי. קצת מקומט, רטוב מהדמעות ומלא בכתמים שהמחק לא מצליח להתגבר עליהם. גם לא הלב. עוד מעט שנה שלתמונה שלי אין מסגרת, וכבר כמעט שיבעה חודשים שהנוף הוא אחר. ואפילו המוזיקת רקע טיפה יותר רגועה. אני עולה על הרכבת שתיקח אותי הכי רחוק, אבל תמיד יורדת תחנה אחת אחרי הבית. ושוב מוצאת את עצמי עומדת לבד על הכביש, ומחכה לטרמפ עם האחד שנראה לי הכי בטוח ללכת איתו. והוא, דווקא נוסע לאותו כיוון. אז עליתי. ועכשיו רק נותר לי לקוות, שהוא באמת לוקח אותי- הביתה. "המשכתי הלאה" אתה, תודה לך.. שתמיד יש לך מספיק דלק בשביל להחזיר אותי הביתה. והמושבים תמיד נוחים. והדרך תמיד נראית כ</div>Wed, 02 Apr 2008 23:55:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8927775http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=8927775http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8559129<div align="right" dir="rtl"> הייתי כבר עם חצי רגל בחוץ כמעט יצאתי מזה והנה אני שוב עושה את זה לעצמי. מכניסה אותך לגוף שלי למרותהעובדה שאתה לא טוב בשבילי, שאתה עושה לי רע. שבאותו רגע אני מרגישה בעננים, ואחר כך נופלת משם. כל פעם מחדש. עד שכבר נגמר לי הכוח מתמכרת לתחושה הצחוק הזה ההרגשה שאי אפשר להסביר אותה האושר. יודעת ובכל זאת מתעלמת מזהשאחר כך, יכאב לי כל הגוף ואני לא אוכל לתפקד ולא אצליח להרדם ולא יהיה לי תיאבון ואני ארצה רק עוד ועוד והדמעות לא יפסקו ואני אתמוטט. נמאס לי להצטרך אותך בשביל לנשום. סמים זה סרט רע, גברים זה עוד יותר. </div>Sun, 03 Feb 2008 03:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8559129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=8559129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8233463<div align="right" dir="rtl">I remember it wellThe first time that I sawYour head around the doorBecause mine stopped workingI remember it wellThere was wet in your hairI was stood in the stairsAnd time stopped movingI want you here tonightI want you hereBecause I can't believe what I foundI want you here tonightI want you hereNothing is taking me down down down I remember it wellTaxied out of a stormTo watch you performAnd my ships were sailingI remember it wellI was stood in your lineAnd your mouth your mouth your mouth I want you here tonightI want you hereBecause I can't believe what I foundI want you here tonightI want you hereNothing is taking me down down down Except you my love Except you my love I wanna hear what you have to say about meHear if you're gonna live without meI wanna hear what you wantI remember decemberAnd I wanna hear what you have to say about meHear if you're gonna live without meI wanna hear what you wantWhat the hell do you want? Just tell me what yo want</div>Thu, 20 Dec 2007 06:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8233463http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=8233463http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8219745<div align="right" dir="rtl">אני שונאת את הלילות האלו נטולי שינה- נטולי חלומות.מתהפכת מצד אחד לצד השני,בטן גב,בטן גב.בסוף נרדמת באלכסוןרק בשביל להתעורר שובולחפש תנוחה אחרת.משהו יותר טוב.אף פעם לא הייתי החלטית.לא בבירות,לא בסיגריות,ולא באהבה.בעיקר לא באהבה. [גם כן מזל מאזניים].</div>Tue, 18 Dec 2007 02:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8219745http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=8219745http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8205706<div align="right" dir="rtl">בזמן הזה שכולם ישנים ואין לי תמיכה. וכל פעם מחדש אני עושה את אותה טעות, וחושבת. טיפשה. מתי סופסוף תביני שלחשוב זה לא הצד החזק שלך? אז אני שוב בוכה ומתמלאת בחלל עצום שכזה. ריקנות מסויימת שאי אפשר להסביר אותה. ונזכרת בעוד ועוד פרטים קטנים שעשו את זה לכל כך מיוחד. והכימיה הזאת, והפתיחות. וזה שאיפה אני אמצא עוד אחד כמוך?! כמה צחקתי אז, ככהאני בוכה עכשיו. נלחמת כל כך הרבה חודשים, ועכשיו אתה מרים את הדגל הלבן ונכנע. נכנע לכלום. לשום צבא. לשום עיקרון. אפילו לאלעצמך. ואין לי כוח להמשיך לכתוב, ולהמשיך לבכות. לילה טוב.</div>Sun, 16 Dec 2007 04:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8205706http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=8205706http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8188237<div align="right" dir="rtl"> -"שרוני, אולי תחתמי על כרטיס אדי לתרומת איברים? אני חתמתי." -"מה זה אומר?" -"זה כרטיס שאומר שאם את מתה, האיברים שלך הולכים להשתלה.. במקום לקבור אותם ככה!" -"חתמת על זה?!?" -"כן! ברור!! זה יכול להציל חיים!!" -"אה.. טוב.. אז אני אחתום גם.." -"גם נינט חתמה" -"כן?! ועברי?!?! חתם?! כי יש איבר מסויים של עברי שאני חושקת בו". I MISS YOU. </div>Fri, 14 Dec 2007 04:47:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=8188237http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=8188237http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=7996712<div align="right" dir="rtl"> 01:00 בלילה. יוצאים מהאוטו אחרי חצי שעה של לבטים לאן כדאי לנו ללכת, להשלים פערים שהצטברו במשך יותר מדי זמן. אתה תופס את ידי במעבר החצייה כאילו הייתי ילדה קטנה ומפוחדת שלא יודעת לחצות לבדכבישריק מתנועה. קצב ההליכה מתגבר בהדרגה, כך גם קצב פעימות הלב שלי. ואנחנו נכנסים לפארק החשוך ההוא, זה שהייתי בטוחה שמשמש בשעות הלילה המאוחרות למקום מפגשם של כלהנרקומנים והזונותבאיזור. עד אותו לילה לא דימיינתי אפילו לרגע שהמקום הזה יכול להיות כל כך רומנטי, עם האנשים הנכונים. אני לא אשכח לעולם איך מתחת למנורה הירוקה הצמדת אותי אליך כאילו פחדת שאברח. ואיך נישקת אותי בכזאת תשוקה שהיה נדמה לי לרגע שלעולם לא נתראה. ואיך ליטפת את פני וחייכת אלי חצי חיוך מרוצה שאומר 'סוף-סוף את שלי'. והצמרמורת הזאת שפתאום עברה לי בגוף, הייתה מלווהבכל כך הרבהרגשות מעורבים. הרגשתי לרגע כאילו כל העולם מתמוגג פתאום, מתמוסס אל מול עיניי ומשאיר אותנולהציל אחד את השני. נחתתי בחזרה לארץ כשהאור הירוק שהיה מעלינו כבה והשאיר אותנו בחשיכה מוחלטת. מרוב בהלה פלטתי צרחה קטנה שחתכה והפסיקהאת המוזיקה שהתנגנה לי בראש והרסה את כל</div>Fri, 23 Nov 2007 11:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=7996712http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=7996712http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=7768593<div align="right" dir="rtl"> "I miss you a little I guess I could say A little too MUCH A little too OFTEN And a little more each day.." MISS YOU. I HATE YOU</div>Sat, 27 Oct 2007 06:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=7768593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=7768593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=7712219<div align="right" dir="rtl">למרות מחסום הכתיבה הנוראי שפוקד אותי כבר חודש, החלטתי בכל זאת לנסות להוציא את מה שיושב לי על הלב. מי היה מאמין? אני, סופסוף בת 18. אומנם אני חוקית כבר שלושה שבועות, אבל - החלטנו [אני וחברה-אחות]לחגוג היום. אז קנינו אוכל, שתיה, קישטנו את החצר והתחלנו במסיבה. האוכל נחטף, השתיה אוזלת, אנשים באים והולכים. חלקם שיכורים חלקם פיכחים. מדברים, רוקדים ומעשנים. ואני, מסתובבת בין כולם, מסתכלת ומחפשת בזווית של העין את האנשים החשובים לי. מוזגת לעצמיכוס של וודקה, פותחת את הפלאפון וסוגרת. ועוד אחת, עוד אחת, ועוד אחת. והפסקתי לספור. קמתי מהכיסא. "אנחנו עייפים, לא נבוא היום. תהני." סתירה אחת מצד ימין מושיבה אותי בחזרה במקום, בעוד הסתירה השניהשבאה משמאל מחזירה אותי למציאות. נמאס לי מזה. נמאס. [בחיים שלי לא נפגעתי כל כך ממישהו, כמו שפגעתם בי היום, תודה רבה שהרסתם לי את היומולדת]. </div>Sat, 20 Oct 2007 04:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (•°•מלכה מתוסכלת•°•)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=353997&blogcode=7712219http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=353997&blog=7712219