http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436כי גם אם את רק שמינית פולניה, זה משתלט.heCopyright 2026 פוחלצה ;). All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14843067<div align="right" dir="rtl">כבר שנים אני צמה ביום כיפור, היחידה במשפחה החילונית. אני אוהבת את המסורת אבל חשובה לי הכוונה והשנה בחרתי לחשוב; מה משמעות היום הזה עבורי? יצאנו לכיכר הגדולה, מקום המפגש הקבוע של השכבה, במחשבה שלא נפגוש אף פרצוף מוכר. להפתעתי, מצאתי את עצמי מול אנשים שלא ראיתי שנים, לחלקם אני לא זוכרת מה השם, וחלקם מעורפל לי אם הכרתי אותם בכלל מתעדכנת מה שלומם ואיך בחיים, באמת מתעניינת, באמת קשובה, באמת שניינו שם בשיחה פוגשת אדם שמספר לי את האמת שלו מה שהוא גילה על עצמו בדרך של החיים ואיך כולם התבגרו, ואיך כולם נלחמו וניצחו מכשולים, ואיך הראש שלי מסתחרר בניסיון להכיל. וזה יום הכיפור בשבילי, אין הסחות אין טלפונים אי אפשר לדפדף בפייסבוק, בטח לא בפומבי-זה הרי לא מנומס לשלוף טלפון בכיפור אין למה לברוח יש פשוט להיות נוכח, בזמן, בשיחה, באדם. </div>Wed, 12 Oct 2016 03:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14843067http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14843067http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14836379<div align="right" dir="rtl">כבר הרבה זמן אני משתעשעת במחשבה לחזור לכתובהכתיבה נעלמה לי אי שם בין הטיולים לבין הלימודיםובעצם הרבה יותר קל לדפדף בפייסבוקאז מחקתי את הפייסבוקאת האפליקציה, מהטלפון,כי אי אפשר באמת למחוק לגמרי את הפייסבוקוהחלטתי לחזור לקראהנה אפילו הספר כבר מונח על המיטהלקרא חייב להחזיר לי את היכולת לכתובאני בטוחה שהם קשורים זה בזהכבר מזמן לא קראתיממש מזמןוהוא עדיין מונחואני עדיין מדפדפת בפייסבוקעכשיו מהמחשבואז הגיע רגע, שבו כבר נמאס לי מלקרא את השטויות שם,מלראות את התמונות שמציגות את הרגע הכי יפה מחויה שלמה ומורכבת.כולם בפייסבוק בחו"ל וטוב להםואני בבאר שבע מהרהרת על החיים.מספרת לעצמי שגם הם מהרהרים על החיים.מתמודדים עם מצבים לא פשוטים ומחשבות קשותאז הגעתי לפהלבדוק אם יש בי עוד משהו מהכתיבה הזוזה מעניין לחשוב שישראבלוג מת, אחרי כל תקופת הזוהר שלוזה הגיוני מצד אחד כי העברנו את ההגיגים שלנו לפייסבוקאפשר גם שם לשתף שירה, הסברים של עשה זאת בעצמך, וסתם מחשבותומצד שני,עדיין יש את האתרים האלה שמיועדים לכתיבה בלבד, והן כנראה פלטפורמות חיות ובועטות.אז למה ישראבלוג שכח?אולי כמו הדור שלי ששכח.שכח מה זה לחשוב בעצמ</div>Sat, 17 Sep 2016 17:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14836379http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14836379http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14358651<div align="right" dir="rtl">"אני תבוסתן" אמרת לי בעצב, בעיצומו של ויכוח סוער שנגע אליך ולחוסר יכולת הקידום העצמי שלך, במקצוע בו הוא הכי נדרש, נחרדתי איך אפשר להגיד כזה דבר על עצמך?! לומר על עצמך שאתה מפסידן? חסר סיכוי? לבטל מראש כל אפשרות? געשתי בתוכי, איך העזת לומר את זה נראה לך שאני רוצה בן זוג תבוסתן?! שאני רוצה להיות עם מישהו שמכריז על עצמו תבוסתנות בלי לגמגם?! לא הבנת למה כל כך נסערתי לא הצלחתי להסביר במילים כמה שהמילה הזו קוממה אותי, הפריעה לי, דקרה אותי, בפן הכי עמוק של אישיות של בנאדם, כגורם מכריע באם אני ארצה להמשיך בקשר איתך או לא מנסה לגרום לך להבין את המחשבות שלי,הטחתי בך בעצבים "איך אתה היית מגיב אני אני הייתי אומרת דבר כזה?!?" "הייתי עונה לך שאין שום סיכוי כזה בעולם מאמי! את לא תבוסתנית!" הגבת בעיוורון אוהב איך זכיתי אני שואלת </div>Sat, 25 Jul 2015 01:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14358651http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14358651http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14338305<div align="right" dir="rtl">כל אחד צריך את החבר הזה, שעושה הכל מחוץ לשגרההחבר הזה שהולך אחרי הלב ולא אחרי התבניתזה שמחפש את האושרומוצאכל אחד צריך מישהו קרוב אליולחלוק את המחשבות העמוקותעל מה נכון ולא נכון בעולםואיך צריך לחיותאת החייםכל אחד צריך את המישהו שישתקף אליו מהצד השני של המראהשיראה לו את הגרסא האחרת והאפשריתשל מה שהוא יכול היה להיותכל אחד צריך את החבר הזה,שמרוב שנים של חברותכבר חושבים שאתם תאומיםלמרות שביניכם הבדל ענק של בקעה והרהחבר הזה שהוא כמו אחשכשלהגיע אליו לבקר זה להכנס לחלוםשל אפשרויות, ומציאות אלטרנטיביתהאח הזה שהוא אהוב,שאחרי התבוננות רבהוקנאה גדולהאתה מבין, שהמצב לא היה יכול להיות הפוךולא היית יכול להיות שם במקום שבו הוא נמצאכי למרות שאתם כבר דומים פיזיתואולי אפילו גם קצת בהתנהגותהמציאות המדהימה שהוא חי בההיא המציאות שלוולא יכולה להיות שלךכי אתה פשוט לא מתאים בה.כל אחד צריך שיראני זכיתי ויש לי את שיר שלי.אם לכם אין, ממליצה בחום לחפש גם לכם שיר משלכם.</div>Mon, 08 Jun 2015 23:13:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14338305http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14338305http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14261298<div align="right" dir="rtl">שעיקרן היה שינה ונרגעתי קצת, או נהייתי יותר נסערת אול וישבתי לעשות שיעורים, וחזרתי לישון, וקיבלתי תמונות של המשפחה בארוחה, ואני לבד בדירה מקבלת בחילה מהקפה ונמאס לי לחפור לעצמי בשכל, והחברות בחיים שלהן אצל המשפחה בסופש אז שוב הנה אני פה מנסה לזרוק החוצה את המחשבות האלה ולהיות מסוגלת להתמקד בקצת, כימיה ותמיד יש אצלי את הרגע הזה, אחרי סערת רגשות גדולה, שברוב המקרים אני מצליחה כל כך טוב להסתיר גם מעצמי, אחרי שעיכלתי את הכעס שלי או הכאב, הסברתי לעצמי למה נפגעתי, והסברתי לעצמי שזה בסדר שהייתה לי הזכות להפגע אז, מגיע הרגע שהעצמי נח, ומגיעה הבנה של הזדהות עם הצד השני במריבה פתאום במקום לכעוס עליו ששמר כזה מרחק קר ממני, אני כועסת עליי, שזה מה שענין אותי, שלא יכולתי לראות מעבר לעצמי את הדילמה שהוא נמצא בה שהוא באמת השתדל להיות הבחור הטוב אחרי שכבר הבין, שזה הקו האדום שלו והוא לא מוכן להתפשר, ידע שזה נגמר, השתדל בכל מעודו למצוא נקודת אור, את הסיכוי הקטן שייתן לו את הלגיטמציה להשאר, אבל לא נתתי לו, וגם והתאבל על זה כנראה בדרכו שלו ואני הייתי מרוכזת בהיעלבות שלי שהיא מוצדקת ל</div>Fri, 02 Jan 2015 23:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14261298http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14261298http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14261004<div align="right" dir="rtl">זה כל כך מוזר, שעדיין, שנים אחרי, קורה משהו מסעיר מערער ומתעתע בחיים שלי, ומה שבא לי זה לבוא לפה ולשפוך את המחשבות. הפעם מדובר על בחור שעזב קם מהמיטה שישנו בה שנינו והלך, באמצע הלילה זה אירוני, מההתחלה ידעתי בבירור שאנחנו לא מתאימים. שהעולמות החיצוניים והפנימיים שלנו שונים לגמרי, המקום בחיים, הפתיחות, המחשבות, התגובות. הכל אמר אי התאמה אחת גדולה ואולי דווקא מתוך כל האי התאמה המובהקת הזה, בגלל החיבור ההזוי המיידי והחסר סיכוי הזה שהיה בינינו, חשבתי שיש מקום למשהו יפה. והתעקשתי על המשהו הזה, ועשיתי ויתורים מבחינתי, והשלמות עם דברים שאי אפשר לשנות, והשתדלתי יותר, ואפילו לא עשיתי סרטים, למרות שזה ככ קל, וחשבתי, שהנה, זה הולך טוב ואיזה קטע הזוי הכנסתי אותו פנימה, לחיים שלי נהנתי סתם להתסכל עליו, ולהגיד לו מה הוא חושב ללכת איתו לגלות מקומות מוזרים, ולהתרגש מהם, להרגיש שאני גם פותחת אותו מתוך המקובעות הצעירה שלו, אולי איך שאני חיה את החיים זו לא הצורה הנכונה או לפחות לא נכונה לכולם עלה פער גדול מאוד בינינו, נושא גדול ושחור מבחינתו, חלק מהחיים מבחינתי, הוא לא מצליח לראות או</div>Fri, 02 Jan 2015 14:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14261004http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14261004http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14115846<div align="right" dir="rtl">שאתם קוראים משהו שכתבתם פעם וזה כל כך זר לכם ובלתי נסבל לקריאה? לא יכול להיות שהייתי כל כך מפגרת פעם מדהים </div>Mon, 19 May 2014 23:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14115846http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14115846http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14115097<div align="right" dir="rtl">לראות אותו מתייחס למישהי אחרת כמו שהיה מתייחס אליי. ואין שום קשר לנסיבות, וכמה מזמן הייתה הפרידה, וכמה עברנו מאז שנינו, ואם נפרדנו בגללי או בגללו, ואם עדיין מרגישים אחד לשני, או אם הקשר הזה לא יכול להתקיים. ולמרות כל הטוב שאת מאחלת לו, ורק אושר וזוגיות מדהימה, טובה פי כמה ממה שהיה לכם זה כל כך כואב, לעמוד מהצד ולראות את כל הרוך שלו, המבט, המגע הקל, שהוא כמעט בלתי מורגש, כמעט בלתי מתוכנן, אך מדוייק להפליא, נוגע בה. והוא קם בנונשלנט, ומניח את היד שלו על הגב שלה, למרות שכל הערב הם השתדלו מאוד מתוך כבוד ואי-נעימות מורגשת לשמור על דיסטאנס ולא לגעת, מניח את היד שלו בדיוק באותה נקודה שהוא היה מניח עלייך. והצמרמורת הזאת שעוברת בך באותה שניה, עדיין שם גם כשאת חוזרת הביתה. מסוג האהבות שתמיד ישארו שם, אני רק יכולה להאמין, קיימות, מעבר למידות מרחק וזמן. אהבה מסוג היכרות העמוקה, שמזהה כל תנודה, הרגשה ומחשבה, גם בלי לדבר שבועות, או חודשים. להכיר כל כך טוב את הבנאדם, שמעבר. כמו שלא חשבתי לעולם שאפשר להכיר ורק עכשיו, ברגעים הקטנים הכאובים האלה, כשדמעה קטנה שקופה ועקשנית מפלסת את</div>Mon, 19 May 2014 01:44:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14115097http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14115097http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14082232<div align="right" dir="rtl">מה אני עושה פה בכלל, באתר הזה. שהיה פעם שלי, ועכשיו אני אפילו לא זוכרת מה היה השם משתמש או למה האמת, בכנות, חשבתי עלייך קצת, בלוג יקר בעקבות קשר קצר והזוי שאיכשהו הצליח להיות כל כך משמעותי, הגעתי למסקנה לא קשורה בעליל- הרבה יותר קל לי להביע את עצמי בכתב, לעכל את האירועים והמחשבות בכתב נותן לדברים נופח אחר, נותן לי את האפשרות לחשוב בזוית אחרת ולהבין את מה שלא הבנתי על עצמי ועל אחרים והמקום החם שהכי מתקשר לי לכל זה, זה כמובן אתה, בלוגוש. ופתאום ממש בהמשך ישיר, בפייסבוק קפץ שמישהי פרסמה איזו עצומה או מחאה, על סגירה ועל תקציבים, אז נכנסתי לבדוק שאתה עוד פה. והנה, בדיוק במקום שהנחתי אותך ש, וואלה, קיוויתי שאני פשוט אקליד למעלה בשורת הWWW את הכתובת, ואז השם משתמש והסיסמא ייזלגו לי מבין האצבעות אבל ממש לא, והייתי צריכה קצת להתאמץ ולשחזר ולהשתחזר, וסתם כל מיני משחקי מילים מפגרים על בסיס אותה מילה כי עכשיו 02:22 והמחשבה שלי לא רחבה כל כך כרגע. אבל בכללי היא רחבה מאוד מכירים את זה (לא יודעת מי זה מכירים, לא חושבת שיש פה קהל. והאמת לא בטוחה מה אני מעדיפה, שמישהו יקרא וייתן לי נקודת</div>Mon, 07 Apr 2014 02:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=14082232http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=14082232http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=12967849<div align="right" dir="rtl">לבד, עם עצמי. זה מוזר? </div>Sat, 31 Dec 2011 00:56:00 +0200nobody@israblog.co.il (פוחלצה ;))http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=352436&blogcode=12967849http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=352436&blog=12967849