<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>משיהיה-היה-עוד לא קרה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634</link><description>&quot;לא צריך טובות, אל תגיבו, יצורים אגואיסטיים שכמוכם. כנסו קראו וצאו כן כן, כמו תמיד. לפסוח על הבלוג הזה, כאילו לא קרה כלום. אבחנה פסיכולוגית: אתם מפחדים ממחויבות&quot;
                                                                     

</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Me and the what around Me. All Rights Reserved.</copyright><image><title>משיהיה-היה-עוד לא קרה.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634</link><url></url></image><item><title>עבר דיי הרבה זמן..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11378929</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אז כן.. עבר דיי הרבה זמן. התגייסתי. ניסיתי להתבגר. באמת שניסיתי. והיום התקשרתי לפיקולו למכור לו מכשיר מובנה בתוך האף. הוא לא קנה את זה.היום, כשישבתי במדים הצבאיים שלי, במרפאה הצבאית שלי, מחכה לתור אצל הרופא הצבאי שלי,עיקצצה בי קנאה כזאת. אפילו קנאה מטורפת.נכנסו למרפאה ההיא, קצין ומפקדת. ממנה נשקפה מצוקה גופנית וכאבי בטן חזקים, הסקתי זאת על פי העיוותי הגוף שלה והבכי..הוא עצמו היה רגוע, כזה, התיישב לידה כשהיא התקפלהה על הרצפה,לחש לה דברים באוזן, והם הצחיקו אותה למרות שבכתה.הוא כרכר סביבה(אני מניחה שאין מילה כזאת,שורש כ.ר.ך. ממ, יש שורש כזה, נכון?),וליטף לה בעדינות את השיער המתולתל שלה,ונישק לה את פרקי האצבעות.. שררה בינם אווירה כזאת,שכשמביטים בהם מבחוץ, הקנאה רוצחת אותכם מבפנים.ממ, כן, סיימתי ת&apos;ביצפר. צבא.בצבא אני מש&quot;קית קישור וגיוס. (מש&quot;ק= מפקד שאינו קצין).אם אתם תוהים מה התפקיד, תשאלו אנשים שכן עושים מילואים, ואם במקרה הם בחטיבת הנגב, תמסרו להם הכי-הכי.פעם, מישהו או מישהו מאוד חכמים כתבו בישרא, שבן ממוצא נראה טוב במדים, ובת ממוצאת במדים נראת שק תפוחי אדמה. וזה כ&quot;כ נכון.יותר מתמיד הייתי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 09 Nov 2009 21:00:00 +0200</pubDate><author>kaskas.07@mail.ru (Me and the what around Me)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11378929</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350634&amp;blog=11378929</comments></item><item><title>צהל החליט שהכי בטוח יהיה בינתיים לשלוח אותי לבית..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11082222</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לפני מועד הגיוס שלי, חברים ערכו לכבודי מסיבת פרידה, מתנות וכו&apos; ושיתפו אותי בחוויות הזוועתיות שלהם.נכון, השירותים מסריחים ולא ברור של מי הם, הנשים או הגברים, ונכון שיש צעקות מאלו שעם השרוך הירוק שכל הזמן מסתובבים בפוזה ומפקדים..זה כן.קודם כל הביאו אותנו (עם אוטובוס מס 1) מבית החייל בבאר שבע לתל השומר ל..אוקי, אין לי מושג איפה שמה, אבל היה כתוב מעל זה מיטב. אבל אחת החיילות אמרה שבכל מקום כתוב מיטב, כך שזה לא ממש משנה. באוטובוס חילקו לנו דף מדבקות עם השמות שלנו, הורידו מהאוטובוס, לקחנו ת&apos;תיקים הענקיים שלנו מהבית ועמדנו בשלושה טורים. אחרי זה המפקדת (או מה שזה לא יהיה עם השרוך הירוק) לקחה אותנו לסככה ואמרו להוריד תכשיטים, פלאפונים, תיקים קטנים ולאחסן (כך שאל תביאו תיקים קטנים, זה סתם לדחוס אותם לתוך תרמיל ענק).אה, ואל תבואו בנעליים חדשות או כפכפים, אתם עומדים כל היום (המפקדים אוסרים לשבת &quot;כי יש מצלמות ואסור&quot;) ותלבשו בגדים עם המון כיסים, לארנק או לכסף הקטן, לת.ז ולמדבקות.בכל אופן, מכניסים אותכם לאולם, מקרינים סרט על הצבא, ועל כמה חשוב לתרום מח עצם (תתרמו אנשים, זה מציל חיים!), אחרי זה חילקו&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 21 Jul 2009 12:23:00 +0200</pubDate><author>kaskas.07@mail.ru (Me and the what around Me)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11082222</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350634&amp;blog=11082222</comments></item><item><title>שומדבר אישי.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11045779</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;עליתי על גילוי מסעיר, הנאצים שוב מנסים השתלט על העולם. שימו לב: פורנו גרמני, רוק גרמני כבד, ואם כבר, טוקיו הוטל ההם.. - ככה לאט,לאט הם כובשים את לבבות האנשים וכולם יודעים, שה-לב הוא ה-איבר.התקופה הנ&quot;ל מיוחדת לא רק בהשטפות המונית של מדוזות לחופים, אלא גם בריבוי חרקים.למשל הג&apos;וקים.הם לא מזיקים, הם מגעילים. וברגע ששומעים צליל או רואים תזוזה מחשידה, כל הבית בהיכון והציד יכול להמשך לתוך שעות הבוקר!! והכל למען ג&apos;וק קטן.. ההמון עם קצף ואדום בעיניים לא ירגע עד שלא יראה את גופו המעוך של הג&apos;וק.כמובן, יש גם צד חיובי. למשל, אתם בחדר מדרגות, וקולטים ג&apos;וק ליד דלת השכנים המעצבנים שלכם. והופ. הוא נכנסת לחריץ של הדלת.. בהחלט חיובי - עכשיו הם יצודו כל הלילה בזמן שאתם ישנים בשמחה לאיד.אני אסיים להיום עם קטע משיחה:cristina אומר/ת:אם אתה מחפש מקום להתחרמן, אני יכולה להפנות אותך לגוגל והוא יעזור לך..א אומר/ת:ואיך גוגל יעזור בדיוק חח סתם לידע כלליcristina אומר/ת:לידע כללי: גוגל הוא מנוע חיפוש עולמי. אני בטוחה שעם צירוף מילים מתאים, אתה תהנה ממגוון חומר פורנוגרפי. א אומר/ת:לא איפהמעדיף לשכב עם חברה וכאלהלא שי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 10 Jul 2009 00:15:00 +0200</pubDate><author>kaskas.07@mail.ru (Me and the what around Me)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11045779</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350634&amp;blog=11045779</comments></item><item><title>יאללה. מחדש.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11045137</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

Life is too short to wake up with
regrets. 
Love the people who treat you right. 
Forget about the ones who don&apos;t. 
Believe everything happens for a reason. 
If you get a second chance, grab it with both hands. 
If it changes your life, let it. 
Nobody said life would be easy.
They just promised it would be worth it. 



Friends are like balloons.
Once you let them go, you can&apos;t get them back. 
So I&apos;m gonna tie you to my heart so I never lose you.


					
			   			&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 09 Jul 2009 21:26:00 +0200</pubDate><author>kaskas.07@mail.ru (Me and the what around Me)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=11045137</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350634&amp;blog=11045137</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=9549683</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אנחנו
רוצים לגלות מהי אותה מציאות, עלינו לבחור להשתמש בדבר היחיד שאינו משתנה לעולם, וזהו השכל
וההיגיון של האדם.&quot;

זאת תחושה ממכרת, תחושה שזקוקים לך ונואשים לדעתך,
אבודים בלעדייך. למרות שגם השלטת טרור הינו דבר ממכר..

אני אוהבת כשהוא מתחבר וכותב לי. אני אוהבת את
השאלות המטופשות שלו, את הפליאה והאהדה שלו. 

החיים טובים, חוץ מהעובדה ששוב נשרפו לי הפנים.
אני ניראה כמו לובסטר מעודן. 

&lt;b&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 10 Jul 2008 23:02:00 +0200</pubDate><author>kaskas.07@mail.ru (Me and the what around Me)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=9549683</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350634&amp;blog=9549683</comments></item><item><title>תחילת דרכה של כוכבת פורנו צעירה..</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=6873407</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סיפור מאוחר שאמור היה להתפרסם לפני שבועות, אבל בגלל תקלות למינהן, הינה הוא, בכבודו ובעצמו מלווה בתמונות:כפי שידוע לחלקם ממרכיבי סביבתי, אנוכי, בעלת הראש הסוטה מדרך הישר, ראיתי בקטיה, חברתינו לספסל הלימודים והעבודה בחדר אוכל של הכפר, פוטינציאל של כוכבת מרגע שחשפה בפנינו את השדייה הגדולים.. אבל מכיוון שקטיה קצת בדיליי ורוסיה לא בלונדינית, יכולה היא להיות רק כוכבת סרטי פורנו מקומיים.וכדיי להשיג תוצאות רצויות ומעריצים זקנים חרמנים חסרי מנוח למינהם, היינו זקוקים למהפך - משהו שיראה את קטיה שלנו באור אחר, שיהפוך אותה מכפרייה פשוטה משדרות, לכוכבת אמיתי עם פריי סטייל משלה.. וכך &apos;צוות הכוכב&apos;, שהכיל, אותי, את אסתר, נסטיה ויוסי הפרה הדימיונית של דניאל, החל במטלה הקשה והמהנה. בשביל ההתחלה, תפסנו את קטיה וקשרו את רגלייה כאשר ישבנה הצח מונח היה על כיסא, ורגלייה על ספסל אקראי, וידיה עסוקות בפתיחת מתנות שהבאנו לה (כי היה לה יומולדת ב 15/5, ולא כי אנחנו אוהבות לבזבז כסף..), שלפה נסטיה מתיקה עיפרון שחור ופודרה, אסתר את המצלמה, אני הפשלתי את מכנסיי וחיפשתי את יוסי שנעלם בחיפוש אחרי עשב טרי ללחח.. כמובן שי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 02 Jul 2007 21:07:00 +0200</pubDate><author>kaskas.07@mail.ru (Me and the what around Me)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350634&amp;blogcode=6873407</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350634&amp;blog=6873407</comments></item></channel></rss>