http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205קצת לפני גיל שלושים,עם תואר ראשון ביחד, נשואה ולפני אימהות החלטתי לסגור חשבון עם כמה אנשים מעברי...שנון, מצחיק ועדיין כואב..heCopyright 2026 ברנשית. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=9059087<div align="right" dir="rtl">ים של זמן לא כתבתי, לא רק פה לעצמי ולכם, אלא בכלל , הרבה זמן התעלמתי בנבכי נשמתי, משום מה הלילה יש לי מה לומר.... אני עובדת עם נוער בסיכון, מי שלא מכיר את המקצוע , את טיב העבודה ואת האוכלוסיהה לא יכול לומר לי איך לעבוד ...! אז לבוס שלי עם כול הכבוד ויש כבוד, אני שמחה שפיטרו אותך ! לעבוד עם נוער בסיכון ללאהצבת גבולות בעבודה זו התאבדות על המקצוע, אז ככה שאין בליבי עצב עליך אחרי ששנה שלמה אכלתי מרורים בגלל שיטות ניהול כושלות כאלו ואחרות שלך . אנ עובדת עם נוער בסיכון ומתה על העבודה שלי, העבודה הכי נהדרת שיש, חרא שכר אבל בחיית, תודי בזה שהטלפונים שלהם והשיחות איתם שווים כול שקל במכולת...אני אומר למה החלטתי לפתוח דווקא בזה, כי אלון גל מצבן אותי!!! האדון הלך לפנימיה לעבוד עם נוער בסיכון, להעביר אותם תהליך כשהוא בכלל מגיע פעם בשבוע לשם, ל 3 שעות והרוב מבויים ובסופו של דבר הוא לוקח את כול הקדיט אליו, .. קרדיט שמגיע לאנשיי הטיפול בפנימייה, הם אלו שהתמודדו ומתמודדים על הבעיות, התתפרצויות , המשקעים או האסימונים שיורדים לנערים.... אז אלון גל, עם כול הכבוד שהיית פעם נער אלים ומסכן ו</div>Thu, 24 Apr 2008 00:17:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=9059087http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=9059087http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=7444764<div align="right" dir="rtl"> אני שונאת את יום כיפור.... לא מבינה למה צריך לצום.....גם ככה אני בדיאטות כל החיים.... יום כיפור זו דיאטה כפויה ולכן אני אנטי כל דבר שכפוי עליי..... שנית, תמיד ביום כיפור מבקשים סליחות...ואני ישר מתחילה לחשוב ממי אני צריכה לבקש סליחה...אז השנה לא בא לי להעסיק את עצמי בזה..אני מחכה שיפנו אלי לבקשת סליחה. הבנאדם היחד שאני צריכה לבקש ממנו סליחה זה מעצמי. אז סליחה ברנשית יקרה על כל מיני בחירות שהתגלו כטעות סליחה על עומס ריגשי שנוצר בגגל בחירות מוטעות סליחה על לילות של דמעות במחשבה על מה יכולתי לעשות יותר טוב או אחרת סליחה על בחירה גרועה של אנשים שהכנסתי למעגל החברים שהתבררו כחרא של אנשים סליחה על האמון שנתתי בחברות במהלך החיים ושוב שמו לי סכין בגב סליחה על זה שוויתרתי על חלומות כדי להיות אדם יותר טוב או אשת איש יותר טובה סליחה על זה שכל פעם מחש אני נכנעת ללחצים של ההורים והחברה סליחה על כל עינוי קטן שהנפש שלי עברה בגלל אי אלו הדברים סליחה מעצמי שרק בגיל 30 אני מתחילה לעשות מה שטוב לי ורק לי באמת... סליחה שכל העולם ואישתו נכנס להריון ורק את והרחם שלך לא מבינים שהגיע הזמ</div>Fri, 14 Sep 2007 16:51:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=7444764http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=7444764http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=7283324<div align="right" dir="rtl">בשיא החום , בשיא החופש - לקניון עזריאלי , ועוד בשעה 14:00 ! הרגשתי כמו בגן חיות ! עם כל הכבוד לסטייל שיש היום לילדים, מה הקטע של החוסר טאקט בין מבנה הגוף ללבוש ??? השמנות הולכות עם חולצות בטן ומכנסי דפוק אותי , אני עם המשקל שלי לא הולכת עם מכנס כזה אפילו למכולת , הן לא שמעו על חולצות עם קצת יותר בד ? כל הציצי בחוץ ,הבטן משתפכת, תיסרוקת שבקושי רואים להן את העיניים ושלא נדבר על זה שלא מבינים מילה אחת ממה שהן מדברות .כאילו יש להן קודים לדבר. הבנים עם שיער קוקוריקו פאן שלא קשור לעולם, העיקר שיהיה להם סטייל ....והעיקר סיגריה בפה של כולם. שמעתי שיחה הזויה בין שתי בנות שלא יודעות אנגלית. וניסו להסביר אחת לשנייה איך אומרים מחשב באנגלית ( קומיוטם, לא מפגרת קומיוטסט, נראה לך זה לא נשמע הגיוני, קומפוטר.כן קומפוטר איזה סתומה את ...) רציתי להסתובב ולתת לשתיהן כאפה על הטימטום ..... הם מצאו משחק חדש הנוער...לעלות ולרדת במדרגות של עזריאלי . .מסכנים השומרים ממש ריחמתי עליהם, מלחמות בחוצפה של הנוער ..... בקיצור הזוי לחלוטין, הרגשתי זקנה, שונה, תיירת אפשר לומר.... הייתי בראיון עבודה שהמרא</div>Thu, 23 Aug 2007 18:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=7283324http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=7283324http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=7278008<div align="right" dir="rtl">צודק נדב קדמון היוצר הצעיר מכוכב נולד שיש סיבה לכל דבר שכאן קרה.... מה לעשות שצריך לעבור הרבה חרא בחיים כדי להגיע לאן שהוא.... כן כן, אני כרגע עוד נתון לסטטיסטיקה של המובטלים בארץ, עוד אחת שסיימהתואר ראשון , לקראת תואר שני ועדיין נופלת בין הכסאות.. בין סדנאות למודעות וסדנאות להעצמה והתפתחות אישית, וקריירה שנייה ונסיונות רבים להפעיל את קסמיי בתור אישה , אני מודיעה !!!! אין לי כוח למלחמות על כל עבודה שנותנת 22 שקל לשעה !!!!!! מה בקשתי להתפרנס ולהנות קצת תוך כדי ? ראבק אפילו הסכמתי להתפשר בתור פאקינג מוקדנית ...ששם לא התקבלתי כי אני בעלת כישורים רבים יותר....הלו...אני יודעת...אבל עדיין רוצה לעבוד, להיות ראש קטן ול ה ת פ ר נ ס !!!!! אני בטוחה שהכל לטובה וכל העבודת בראראה האלו הן הדרך שלי לעבודה הטובה והאמיתית.... ושוב צדק נדב קדמון..יש סיבה לכל דבר שכאן קרה...</div>Wed, 22 Aug 2007 23:28:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=7278008http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=7278008http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5171326<div align="right" dir="rtl">היי את, כן את.....אני ? מה את רוצה ממני ? ? את, את ורק את הבאת את שתינו לפה ...למצב הזה... אני אסביר לך גברת..פעם, לפני שהתחתנת והיו לך ים מחזרים, לא היית צריכה לעשות כלום בשביל אף אחד,תמיד היה מי שדאג לך, היה מי שפינק או קנה. לא היית צריכה לבקש הרבה, מחזרים תמיד היו לך. לא היית צריכה לכבס, לבש, לנקות, לפנק, לדאוג לאחר...אז מה אם כולן מתחתנות ??? אז מה אם לכולן יש בעל ובית ? את לא אהבת אף פעם להיות כמו כולם...ועכשיו, את כולן ! היום, זה מאמי תעשי קפה קטן על הבוקר, מאמי מה עם צהריים ? מאמי אני רעב תעשי איזה טוסט, מאמי נגמר הנייר טואלט, מאמי איפה החולצות עבודה שלי ? מאמי בא לך לרדת לי ? מאמי בא לך על הבוקר ? מאמי בא לך לפנק אותי ? מאמי נו,,בבקשה תהיי המאמי שלי ....מאמי ומאמי, ולמאמי בכלל בא לשכב כמו פרינצסה ולהחזיר לה את הכבוד האבוד. הלו הלו, את מציגה פה את בעלי רע ...יש לו גם אחלה צדדים, הוא אוהב, הוא מקבל, הוא משתף, הוא חבר, הוא אומר כול הזמן מה הוא מרגיש, הוא החבר הכי טוב שלי, הוא הרבה דברים בשבילי...אז מה אם הוא לא עוזר בבית .... תגידי את השתגעת ??? כבר מעכשיו תלמדי אות</div>Mon, 30 Oct 2006 09:11:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5171326http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=5171326http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5133132<div align="right" dir="rtl">תמיד אומרים שיש קנאה בין אחים..אבל בין אחיות זה עוד יותר גרוע.... אני הגדולה מבין שתינו, יש בנינו 3 שנים, ועדיין לפעמים נדמה שאת הגדולה. תמיד היית היפה, החתיכה, הגבוהה, המטופחת, זאת שתמיד צריך לדאוג לה, שתצליח, שתסתדר..עלי כולם סמכו, ידעו שאני מסוגלת ויכולה, ותמיד אסתדר איפה שלא אהיה... אני הייתי בת- בן, ואת פרינצסה קטנה, אני הזרוקה, עם הג'ינסים הקרועים ואת עם הקוקיות הוורודות..בגיל ההתבגרות לא הפריע לי מה את אומרת, ומה חושבים על שתינו, אמא תמיד אמרה שאני פרא אדם..את קולטת, אני פרא אדם...חחח , מעניין מי גידל אותי ומי גידל אותך ...? ? וככה הסתובבתי כול השנים, שאותך מטפחים ואני..צריכה להוכיח לכולם שאני מסוגלת, יכולה ומסתדרת לבד בלי עזרה של אף אחד. לך עשו בחינות של קשב וריכוז ועלי כעסו שלא עברתי בחינות....משעשע ..( אני זו שסיימה בהצטיינות תואר ראשון ) כשבגרנו פשוט נמאס לי מההשוואות והצבתי בפני ההורים עובדה : יש פה אפלייה ולי נמאס. הייתה שיחה ארוכה שכמובן שמעתי שאני ממציאה הכול, ושאני מדמיינת ושהדימוי שלי נמוך.. שלי נמוך ??!! הרי כול פסיכולוג יגיד שעצם זה שאת עוקצת כול הזמן זה בגל</div>Tue, 24 Oct 2006 11:24:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5133132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=5133132http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5133111<div align="right" dir="rtl">תודה לך אידיוט יקר שהחלטת לקום וללכת רגע לפני החתונה שלנו...כי אם לא היית קם והולך לא הייתי מה שאני היום ולא היתי מכירה את בעלי. קצת אחורה...הכרנו והייתה ישר כימיה, העייניים נצצו, ולא הפסקנו לצחוק, נסעת למילואים והעברנו שבועיים בטלפון, אתה בשמירות ואני איתך בטלפון, לילות, ימים, ושבועות. כשחזרת כבר היה ברור לשנינו שנהיה יחד. עברתי לגור אצלך והייתי מסנוורת מהמילים היפות, מההבטחות, כשלא שמתי לב בכלל לכול הנורות האדומות שהיו צריכות להדלק. יום אחד יצאנו עם חברים ואתה כמו מלך ירדת על הברכיים וביקשת שאנשא לך, לפני כולם, באמצא הטיילת בתל אביב, בלי בושה, החברים מחאו כפיים, האנשים ברחוב התלהבו כאילו הם הולכים להיות האורחים בחתונה.....ואני, הייתי בעננים. אבל כשהלכנו להודיע להורים, הפכת להיות חיוור בפנים, התחלת לגמגם וביקשת שעדיין לא נספר לכולם. יצאנו בערב עם חברים והיית שקט, מרוחק, עצבני, ואני לא הבנתי מה קרה, הריי יום לפני רצית שנתחתן ...שרת לי שירים, קפצת לשמיים... בשעה 2 לפנות בוקר התיישבת על המיטה ואמרת : זה גדול עליי, את גדולה עליי, אני לא מסוגל, וביקשת שאעזוב. ב 2 בלילה ! ! אפילו לעז</div>Tue, 24 Oct 2006 11:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5133111http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=5133111http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5127389<div align="right" dir="rtl">איך אפשר להתחיל לסגור חשבון עם מישהי שחשבת שהיא הדבר הכי אמיתי שקיים אצלך בחיים ? איך אפשר פתאום לפקוח עיניים ולהבין שהיא השתנתה, ואת...נשארת אותו הדבר רק במקום אחר.. בטח מי שקורא את זה יגיד.. יואו , איזה מסכנה ברנשית, אבל הלוו זה ממש לא נכון. ! כול חיי הייתי מוקפת בחברים וחברות, תמיד הייתי במרכז, יום שישי התחיל אצלי בבית , על המרפסת ומשם היינו יוצאים, מסיבות,טיולים, הכול..היה מתחיל מהמרפסת שלי, וכשהכרתי את חנית, כול שאר האנשים נראו לי מטופשים לעומתה.היא הייתה בחורה יפה, עיינים ירוקות גדולות, חיוך של מיליון דולר, והשיחות שלנו היו ארוכות אל תוך הלילה.. פשוט היה לי כיף. עד אז הייתי תמיד בחבורת בנות, ידידים, אף פעם לא הייתה לי חברת אמת, וכשהיא הגיעה, היא כבשה את המקום בלי בעיה. הבילויים שלנו, הסודות שלנו, השפה שלנו, פשוט שידרנו על אותו הגל.... אז מה קרה אתם שואלים ...... קרה שיום אחד החבר שלה ממש העליב אותי והיא לא אמרה כלום. קרה שהיא התחילה לארגן חתונה ולא שיתפה אותי בשום דבר. קרה שהתאמצתי לעשות בשבילה הרבה דברים ולה זה בכלל לא הזיז. קרה שהתרוצצתי בשביל המסיבת רווקות שלה והיא לח</div>Mon, 23 Oct 2006 11:09:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5127389http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=5127389http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5123391<div align="right" dir="rtl"> היי כולם האמת, כבר הרבה זמן אני שומעת על הבלוגים, תמיד חשבתי שזה קשקוש ובטח יש שטויות של ילדים, אבל היום במקרה החלטתי להתיישב ברצינות ולהתחיל להבין את הג'וק הזה שנקרא בלוג...מסקרן לאללה. אז החלטתי שדי..אני יותר לא כותבת מכתבים למגירה ואני אתחיל לספר פה לכול האנשים על המכתבים שלי... מי אני ומה אני רוצה בכלל ? רגע לפני גיל 30, אחרי תואר ראשון בשום דבר ותעודת הצטיינות ברביצה על הדשא 4 שנים, סמינריון מצטיין, חתונת מסיבה, ולפני אימהות, החלטתי לעשות חשבון נפש עם עצמי ועם כמה אנשים שחשבתי שהם קרובים אליי.. אז זהו ֱ שהם מאוד רחוקים יסתבר לי במהלך הזמן. אז עם לסגור חשבון ? קצת עם אבא , קצת עם אמא, הרבה עם אחותי, עם אחת בשם חנית, עם מישהי מניפולטיבית שפה אני אקרא לה...שגית, אא כמובן עם חגית שהצליחה להרוס לבעלי הרבה קשרים.... עם הזמן גיליתי שאין כמו ידידים בנים, ואין כמו חבר הומו, איתו הכי כיף לדבר, אין תככים, מזימות, קנאות, הכי טוב הומו. בין בנות הכול מרירות וצביעות, והלוואי ואני טועה, ויש שם עוד איזה בחורה שטרם נפגעה מחברה טובה.... סיימתי תואר ראשון שהיה קל, מצחיק, מענ</div>Sun, 22 Oct 2006 17:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (ברנשית)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=350205&blogcode=5123391http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=350205&blog=5123391