<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>When Words fail-MUSIC speaks</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984</link><description>Fuck me,or fuck off</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 Miss.Desire. All Rights Reserved.</copyright><image><title>When Words fail-MUSIC speaks</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984</link><url></url></image><item><title>דחייה?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11342001</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;פעם פגשתם את הדחייה?
לפעמים היא רק בראש,בדמיון.לפעמים היא די מציאותית...
שלי נמצאת בין לבין.
אני פוגשת אותה מפעם לפעם.מי שמכיר בינינו הוא דווקא חבר שלי מזה שנה ושבע.האחד שדווקא לא אמור לספק לי אותה לא באופן דמיוני וגם לא מציאותי.
כשאני רוצה והוא לא.סוג של פגיעה באגו הייתי אומרת.
אז דמעות קצת עולות בעיניים והפה מתאמץ ללבוש חצי חיוך וגם הוא קצת מזוייף בהתחשב בנסיבות.
אז אני שוכבת שרועה על המיטה,מגלה שרצונותיי הם השניים בטבלה להתגשם..כי בכל מה שנוגע בנושא המדובר שלו תמיד נמצאים ראשונים.
ואיך הוא-זה שטוען שרואה תמיד מה אני מרגישה,רואה רק את הבחוץ שנפגע ולא את הבפנים.

נו מילא...דוגמנית אף פעם לא הייתי וכנראה שגם לא אהיה.





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 24 Oct 2009 20:36:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11342001</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=11342001</comments></item><item><title>פינוק וזה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11309786</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ואוו,איזה כיף.
סוף סוף אמרתי לך את מה שאני חושבת על הכל,הפסקתי להחזיק בבטן ולאכול את עצמי מבפנים.
ואמרתי עד הסוף,ולא קיבלתי את התשובות שלך כלגיטמיות עד שהן באמת הפכו לכאלה עבורי.
יופי.זה עליה במדרגה ביחסים,מעכשיו משהו הולך להשתפר.
ואפילו אם זה חשיבתי,ואפילו אם יקח זמן עד שזה יהפוך למעשי שכזה.
עכשיו יש לי סבלנות.כי אני יודעת שזה יקרה.

התחלתי ללמוד נהיגהD:
עשיתי כבר 10 שיעורים,ולשבוע הקרוב קבועים לי עוד 4.
אני הולכת לתקתק את זה,עד היומולדת שלי(אהמ חודש בדיוק מהיום אהמ) אני מסיימת.
כל כך בא לי כבררררר.לנהוג בכוחות עצמי ולהפסיק לסנג&apos;ר את אמא שתיקח אותי את הנסיעות הארוכות עד לחברים הרחוקים.

החופש הזה עבר לי מהר מדי,אני כזאת חננה שעשיתי חצי מהזמן שיעורים..וחצי מהזמן הייתי איתו,כמו תמיד.
אפילו לא הספקתי להשלים שעות שינה,לישון לילה ארוך וטוב כזה..מינימום 100 שעות שינה בלילה,משהו איכותי.
ועכשיו אטרף של לימודים עד פאקינג חנוכה.

למה אני בכלל כותבת פה?
הכל בגללך,ספיר.

מאיה.

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sat, 10 Oct 2009 23:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11309786</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=11309786</comments></item><item><title>עצבות.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11155650</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;&quot;כשאני מתקשר,תחזרי אליי.אין לי סבלנות ליחס המגעיל הזה&quot;
איזה אידיוט.פשוט דביל.בעיה שלך,רציני.
אני גמרתי להתעסק עם שטויות ואתה בשבילי שטות.

נהייתי בן אדם עצוב ומריר,ובכלל לא הייתי כזו פעם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 14 Aug 2009 20:40:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11155650</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=11155650</comments></item><item><title>מערכת יחסים לא סימטרית</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11102345</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה לא כעס,זה עלבון.
אני לא באמת יודעת מה יותר גרוע,לפחות זה לא דורש נקמה.רק קצת בכי,מצידי כמובן.
אני שונאת שאני חושבת שבועות מראש על דברים חשובים שאני רוצה להגיד לך,ובסוף משתפנת.איפה האומץ שלי מתחבא כשאני באמת צריכה אותו?
אני שונאת גם שאני מתכננת דברים שאני רוצה שיקרו,דברים שחשבתי עליהם הרבה זמן,שיכולים לשפר דברים,ואז אתה מדבר ומדבר ומותיר אותי חסרת תכנונים או מילים.
נו,מילא.

כרגע אני פשוט מרגישה לבד מתמיד.חסרת כל מקום שבו אני מרגישה באמת שייכת.
הרשיתי לעצמי להפסיק ליצור ולפתח מערכות יחסים עם אנשים שונים,כי חשבתי שאתה מספיק לי..ואם לא?
פאק שלי,לוקחת את זה עליי.היית צוחק עכשיו אם היית רואה.
אבל אף פעם לא נעים לבד.אני משכנעת את עצמי שזו תקופה די חולפת,ויכול להיות שהיא אכן תחלוף.אבל רבאק,איפה באמת המקום שלי?
איפה אני מרגישה הכי בנוח,הכי מאיה.
כבר אין לי.איזה זין.ומי זוכר איפה היה לי?הרי כבר שנה ומשהו שאין לי.
ולא מספיקה ההרגשה אלא עכשיו גם פיזית כולם טסים ומבלים ובורחים מפה,ואני תקועה פה,שורפת את הימים.




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 27 Jul 2009 23:32:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11102345</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=11102345</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11055910</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;אני מרגישה מטומטמת.
אולי כי אני כל הזמן מתכננת ואתה כל הזמן מבטל.
אולי כי נמאס לי להתאכזב מהשטויות שלך.נמאס לי לדבר איתך ולהבהיר לך באופן מובהק וברור את הציפיות שלי מהכל ואז אתה בא ובשניה מנפץ.נמאס לי גם שאתה ילד קטן.כוסאמא שלך,רציני.
בא לי עכשיו לעשות לך דווקא.דווקא לא לדבר איתך עד יום שישי ולא לענות להודעות שלך.בא לי כי אני יודעת שזה יבאס אותך וזה הדבר העיקרי שהצד הנקמני שבי כרגע מעוניין לעשות.
פאק.
אני לא יודעת מה הקטע שלי,למה זה עושה לי כל כך טוב להחזיר?איזה מטומטמת.
כאילו שאני לא פוגעת בי בדיוק כמו שאני פוגעת בך.

ועכשיו אני יושבת ומחכה.למי מחכים?לעוד איזה חבר רנדומלי ברשימה הקצרה שלא בטוח שיבוא,לאיזו סיגריית דווקא טובה כזו,כי תכלס זה יעשה את העבודה לשני הצדדים.

אתה יודע כמה רציתי.אז פעם אחת לעשות מה שבראש שלך,מה שבראש שלנו.זה באמת יהרוג אותך?
אבל כן,מפתיע זה לא היה.בחרתי את הילד הטוב וזה בא לי מכל הצדדים האפשריים.
ואיך אני יכולה עכשיו לחפש אטרקציה בשווי 1500 שקל שאשכרה תעשה לך טוב,אם הדבר היחיד שאני רוצה לעשות זה לא לדבר איתך עד מינימום אוגוסט.ורק כדי לפגוע בך.רק כדי&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 13 Jul 2009 00:08:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=11055910</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=11055910</comments></item><item><title>לך תזדיין</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10839086</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה זה משנה?
גם ככה אני אחשוב עלייך כל הזמן.

מתי תבין כבר איך הראש שלי עובד?
עוד שנה?שנתיים?מתי שכבר לא נהיה?

אלוהים כמה בא לי פשוט לנער אותך.

החלטות אינדיבידואליות של כל אחד,
תמיד אמרו לי שראש של גבר בחיים לא יבין מחשבה של אישה.
&lt;FONT face=&quot;Times Ne&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 10 May 2009 21:38:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10839086</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=10839086</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10764558</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;יש לפעמים דברים שלא תלויים בנו.
לקח לי קצת זמן להבין את זה,שלא על הכל אני יכולה לשלוט,שלא בהכל אני יכולה לשחק לטובתי.
הבנתי את זה כשפגעתי באנשים,הבנתי את זה כשכאב לי הלב,אני מבינה את זה כל יום מחדש באלפי דרכים שונות.
וזאת אחת מהפעמים האלו שרציתי כ&quot;כ ולא הצלחתי לסובב את הגלגל לטובתי.
אז אני מצטערת אם פגעתי,אני יודעת שאני תמיד מצטערת ואת תמיד סולחת,אבל הפעם..הפעם זה קצת שונה.
השתנתי,אני כבר לא הבן אדם שיפגע בך ויכאיב לך..לפעמים יש דברים שלא תלויים בי.

אני אוהבת אותך.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 19 Apr 2009 22:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10764558</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=10764558</comments></item><item><title></title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10672941</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שנה.
פאק שנה.
שנה זה 12 חודשים,365 ימים טריליון שעות.
אני איתך שנה.
אני איתך 12 חודשים,365 ימים וטריליון שעות.

ונהנית מכל רגע.

אהוב שלי,היחיד שגורם ללב שלי לעשות סלטות,היחיד שעדיין מעורר בי פרפרים בבטן בכל פעם שהוא מתקרב-גם אחרי שנה,היחיד ששומר עליי,היחיד שמאוהב בי ולא יוותר עליי בחיים,היחיד שהשתיקה איתו יכולה להיות הדבר הכי מדהים בעולם,היחיד שאצלי בראש 25 שעות ביממה,היחיד שאני אוהבת.
אתה האהוב שלי,ותמיד תישאר.
&lt;P class=MsoNorma&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 27 Mar 2009 13:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10672941</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=10672941</comments></item><item><title>חלום</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10243834</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה היה כ&quot;כ מציאותי.אלוהים.היא שוכבת על הספה,וראשה מונח על הרגליים של אמא שלה.עם הבעת פנים שמחה,הבעת פנים של ילדה קטנה,ילדה קטנה שהתגעגעה למגע.כאילו שהיא כל כך שלווה להיות איתה,שזה כל מה שהיא רוצה לעשות,שזה כל מה שחסר לה במשך כל הזמן הזה.ואני בוהה מהצד.מבינה גם בחלום את המשמעות של הסיטואציה.אני לא מצליחה להפסיק לבכות&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 02 Dec 2008 20:58:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10243834</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=10243834</comments></item><item><title>כותל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10220156</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;לבוא ממקום
קיצוני,עם אנשים קיצוניים.

לעמוד ליד החומה
הזאת,שמלמטה נראית עצומה,כאילו שגופך מכסה אולי מילימטר ממנה.

לטחוב פתק,הכי עמוק
שאפשר,הכי בנאלי שאפשר.

אני לא יודעת אם יש
לי בכלל איזושהי זכות לכתוב על מה זה עורר בי,על מה זה גרם לי להרגיש.

הרגשתי שהבטן שלי
עשתה עשרה סיבובים,שהראש שלי מפוקח.במקום.צלול ונקי.שהלב נפתח למשהו קצת חדש.

אולי זו אווירת
הקודש ששוררת בכל המקום,אולי אלה הנשים שנראה שמקבלות את כל הכוח בעולם רק מלעמוד
שם,אולי זו חברה שנגעה והתפללה,ולבסוף עמדה ובכתה את נשמתה,אולי זוהי חשכת הלילה
שהעצימה.

זה הטיהור הזה שאתה
מרגיש כשאתה יוצא משם,כאילו שעשית את שלך לעשר שנים הקרובות.

&lt;span style=&quot;font-s&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Nov 2008 19:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (Miss.Desire)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=349984&amp;blogcode=10220156</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=349984&amp;blog=10220156</comments></item></channel></rss>