http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321it is just looks likeheCopyright 2026 peia. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=7455132<div align="right" dir="rtl">קורנפלקס אלופים עם חלב 1% סלט בצהרים קסטה לייט עוגיות של שוקלד חצי 2חתיכות של פשיטדת תירס מעדן BIO התחלה יחסית טובה לאתמול שאכלתי יותר מידי. אני רואה קשר די ברור בין המשקל שלי לאהבה, אני חושבת שבגלל שאני שמנה אין לי חבר או אף אחד לא אוהב אותי, אני יודעת מה עובר לכם בראש זה עובר גם לי. אבל כשאני נכנסת לחנות בגדים ומגלה שהמידה 38 זו המידה וגם היא לא תמיד עולה אני מסתובבת עם ראש למטה כיאלו עשיתי איזה משהו רע. אבל בתוך תוכי אני מתביישת כול כך מתביישת שלפעמים אני לא רוצה לצאת מהבית בגלל זה. למשל היום כשהמשפחה שלי הלכה לים, אני לא הלכתי בתירוץ של "אני במחזור" אבל את האמת פשוט אין לי את הכוחות הנפשיים להיכנס לבגד הים ולהרגיש שאני הולכת והכול מדלדל מסביב. לא אני לא מהרזות רזות וגם לא מהשמנות שמנות. אבל כשאני במידה 38+ אני מרגישה שמנה. אז מהיום אני פותחת בדיאטה של להקטין את כמויות האוכל עד שלפעמים מותר לצום (ולא רק ביום כיפור). היה לי כול כך מושלם בסופו של דבר בקיץ, שלא הייתי עם אנשים שאני מכירה והייתי רק איתו. כן רק איתו. אני יודעת שהוא ראה בדיוק מה שאני ראיתי שנכנסתי לג'ינס א</div>Sat, 15 Sep 2007 22:04:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=7455132http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=7455132http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=7073386<div align="right" dir="rtl">שמתי לב שלא חשוב כמה אני יפה, מושכת, סקסית, מוכשרת, מקסימה , מדהימה, חכמה, אינטליגנטית. בסוף הם תמיד ידלקו עליה ולא חושב כמה תיהיה הפוך מכול הדברים שרשמתי. אה כן היא בלונדינית (אולי זה מה שמסביר), ואין לי שום דבר רע נגד בלונדיניות. אני מתחליה להביןמשפט ששמעתיפעםשבלונדיניות תמיד מקבלות הכול, וכנראה זה נכון לפחות לגבי אותה אחת. לא אני לא שונאת אותה היא לא עשתה שום דבר רע זה לא שהיא גרמה לו להדלק עליה זה הוא שהחליט. לפחות לא היית משחק בי, וגורם לי לחושב דברים שהם בעצם ממש לא. ואולי אני אשמה שבגלל שאמרתי שאני פעםכמעט יצאתי עם משהו בן 20. כנראה שאני אשמה, ממחר אני פשוט שוכחת ממנו ומתרקחת בעיקר מתרחקת למרות שבכיתי אתמול אבל אולי יש עוד סיכוי ואני סתם מוותרת על האפשרות הזו. הרי הוא צעק לי I love you וגם אם זה היה הצחוק אולי יש בזה שמץ של אמת? אבל ממנה הוא בקש את הטלפון ולה הוא קרא beautiful ואני לא חושבת שזה היה בצחוק. מבולבלת, פיה עריכה- 21:15 דברתי עם חברה, היא חושבת שזה כנראה בשביל לגרום לי לקנא מה אני יגיד אלווי (: </div>Sat, 28 Jul 2007 15:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=7073386http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=7073386http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6930532<div align="right" dir="rtl">שמתי לב שעוד אף פעם לא הייתה לי אהבה אמיתית, ולא אני לא מתכוונת ללשכב עם משהו, אני מתכוונת רק שמישהו יאהב אותי, בהגדרה הכי פשוטה של זה. מאז שאני זוכרת את עצמי אבא שלי תמיד אמר "שאני עוד קטנה מכדי להבין מה זה, ושאני יגדל אני יבין." הוא הוסיף ואמר שאהבה בשבילו "זה משהו שלשני אנשים קורה, לא כמו בסרטים או כמו שרובנו מדמיינים את זה, פשוט מתרגשים, ושוב אני לא יבין את זה עכשיו." אני כנראה עדיין לא מבינה. אם אני מרגישה פרפרים בבטן שאני רואה אותו, או מקנאה שהוא עם מישהי אחרת זו אהבה? אבל עם השנים הבנתי (ואולי יותר בשנה האחרונה) שאני יכולה לשכנע את עצמי להרגיש את הדברים האלה אולי לא את הפרפרים (מי יודע אם הרגשתי אי פעם) אבל לקנא במישהי רק בגלל שהוא איתה עכשיו, כשהוא נוגע בי להרגיש צמרמורת בכול הגוף ואחר כך גועל מידי ועוד כול מיני תחשות שלפי הסרטים אמורים להרגיש אני יכולה לשכנע את עצמי. וגם אם אני חושבת שאני כנראה "מאוהבת" ואחרי שאנחנומתנשקים(אפילו רק בשפתיים) אני מרגישה גועל ושאני חוזרת אחורה על כול מה שאמרנו אחד לשני, עשיתי, הרגשתי אני מרגישה גועל. פשוט גועל. אז מתי זה יקרה סוף סוף, מתי אנ</div>Tue, 10 Jul 2007 00:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6930532http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=6930532http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6782299<div align="right" dir="rtl">הי, קוראים לי פיה (שם בדוי), ממרכז הארץ בת 15 וקצת. הרעיון הראשון של הבלוג הזה היה לעקוב אחרי הניסיונית שלי לעשות דיאטה או לפחות לסגור את הפה לכמה שעות. אבל אני מוצאת את עצמי פחות כותבת על איך אני נראית אלא יותר על איך אני מרגישה. מאחר ואני אחת כזו שעוד אף פעם לא היה לה קשר שהוא יותר ארוך משבוע, אלא רק כמה ימים ואז גם על זה אני לא שומרת הייתי מצפה מעצמי שיהיו פה הרבה פוסטים על ההוא ,על זה שהיה אחריו וזה שהיהולפניו. אבל בגלל היותי אני שלא מתעמקת בשום דבר ולא נכנסת לעומקם של דבריםאלא מעדיפה לצפות מהצד ולשכוח שכל זה בכלל קרה כדי שאני לאיפגע שוב ולא דווקא מהמין השני,זה קורה שקשה לסמוך על אנשים. לכן כשאני סוף סוף מחליטה לכתוב ולמצוא את המילים הנכונות שיהיו מסוגלות לתאר את מה שאני מרגישה הכי קרוב למציאות, כדי שבכול זאת כול הזכרונות לא ילכו לאיבוד על גבי דפים שעוד חודש יזרקו לוקח לי הרבה זמן לכתוב פוסט אמיתי וכנה. כול פוסט או קטע דורש ממני הרבה, הרבה מעבר למה שאני מאמינה שאני מסוגלת לכתוב או לבטא. דברים ששחכתי איך עושים בגלל שאפילו לספר למישהו את מה שאני מרגישה ברגעים האלה כבר הרבה זמן</div>Thu, 21 Jun 2007 13:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6782299http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=6782299http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6702141<div align="right" dir="rtl">ולחשוב שלא רציתי לצאת לטיול הזה. אבל בבוקר מוקדם כשראיתי אותך עומד שם ידעתי שאני חייבת לצאת. החלפנו מבטים אולי איזה מאה פעם וגם אם היית עם משקפי שמש, וגם אני, ידעתי שאתה מסתכל עלי למרות שאני לא בטוחה אם אני הכי בולטת מכולם. אני אוהבת אדישים אני אוהבת שהם נפתחים דווקא אלי מכולם, זה גורם לי להרגיש מיוחדת ואני אוהבת להקשיב ולדעת שאני הכמעט יחידה ששומעת את הדברים שיש להם להגיד. גם כשישבנו מסביב למדורה והורדנו נעלים ושמנו את הרגלים מול האש, וצחקת, זו הפעם הכמעט היחידה שראתי אותך צוחק וזה היה איתי, הרגשתי מיוחדת ושעשיתי לך טוב. אחר כך הזמנת אותי לתה שאתהמכין בתנאי שדה, אני לא יודעת אם הוא טעים כול כך כמו שחשבתי כי היית עסוקה בלהסתכל בעניים העוצובות שלך שמספרות את הסיפור של המלחמה. המלחמה ההיא שכמעט לא הרגשתי ורק כשראיתי את העיינים שלךמן עצב כזה שלא רואים כול יום הרגשתי משהו שאף פעם לךא הרגשתי כיאלו אני קרובה אליך יותר מתיד ורק אני יכולה להבין את הכאב שלך, זה כנראה סנובי להגיד את זה בהתחשב שאף אחד ממשפחתי הקרובה ביותר לא נפגע ממלחמה, רק סבתא קרובה נפטרה לפני שנה. זה כנראה בגלל שגם שהיא נפ</div>Sun, 10 Jun 2007 18:22:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6702141http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=6702141http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6498259<div align="right" dir="rtl">אם היית יודע מה אני מרגישה היית צוחק, מחייך חיוך קטן אומר לי שאתה לא פנוי רגשית. אבל אני לא רוצה לאהוב אותך. כול הסיפור הזה כול פעם מחדש עושה לי כול כך רע, ואני כמו טיפשה נופלת שוב ושוב לתוך הדברים האלה. מחדש. יש בך מן תכונה כזאת שאתה פשוט יודע מתי איך ולמי להגיד דברים מסוים וזה כנראה מה שכובש אותי באמת. למרות שזה כבר כול כך אידיוטי להתאהב בך שוב אתה עדיין היחיד שבלילה אני חושבת עליו ומדיימנת אותו איתי, סביר להניח שזה מתוך הרגל. אבל כשאני רואה את העניים הירוקות שלך אני מרגישה משהו מאוד מוזר, לא זאת כנראה לא אהבה כי זה מזמן אבל עדיין משהו מושך אותי אליך. הדבר היחיד שגרם לי לחייך הוא שאמרת שאתה רוצה להרביץ למשהו שיפגיע בי. תודה אחי הגדול :) </div>Mon, 14 May 2007 16:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6498259http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=6498259http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6332385<div align="right" dir="rtl">הוא מתחיל מהרגלים משם הוא עולה לאט ובשקט לכיון הבטן הוא כבר הספיק לעשות כמה סיבובים טובים ואז מתחילההצמרמורת ביידים. שם אני מנסה לעצור אותו בכול כוחי אבל הוא לא מקשיב לי ומגיע ללב שם זה הכי כואב וכבר קשה לך לנשום כי הוא לא מפסיק לדקור אותך שוב ושוב, עכשיו כבר הדמעות מתחילות לרדת בהתחלה לאט ואחר כך במהירות במורד הלחיים שכבר הספיקו להבריק שאמרת. הכאב. לראש הוא לא מגיע כי הראש הפסיק לעבוד הוא הרי אמר לך מלחתחילה לא להתחיל עם זה, ולא להכינס לזה אבל עובדה עכשיו את יושבת ובוכה והדמעות לא מראות סימנים של להפסיק לרדת. וזה כואב הו, אלוהים זה כול כך כואב. לקחתי נשימה עכשיו אני יותר רגועה עם כוס שוקו חם הרי כבר לא אכפת לך איך את תראי הרי יש לו חברה והוא אוהב אותה כבר אין לך סיכוי וזה כואב.</div>Sun, 22 Apr 2007 15:40:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6332385http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=6332385http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6320109<div align="right" dir="rtl">גרמת לי לחשוב שאולי זה לא באמת יקרה למרות שידעתי מהרגע שהתחלתי עם זה. הבנתי,בגללך, שאני מודעת למציאות אבל בוחרת להישאר בחלום כדילא להבין כמה שאני חסרת ביטחון בכול תחומי החיים. ועכשיו אחרי שהרגשתי את המגע של היד שלך,למרות שרק עזרתי לי לעבור, אחרי שהרגשתי את הריח שלך שהתקרבת אלי אחרי שראיתי את העניים הירוקת שלך שישבנו שם אחד מול השני אחרי שאמרת שלא ישנת בגללי לילות אחר ישאמרת שאהבת אותיכמו שלא אהבת אף אחת אחרת לפני. בכיתי. ואז, אז אמרת שאתה מבולבל שאתה לא יודע איך להחליט לאן ללכת ועם מי להיות, אני יודעת שאני לא אוהבת אותך אני רק רוצה להיותבקרבתך אבל אני כול כך יקנא שתיהיה לך חברה. בגללך הבנתי שלא חשוב כמה אני ירצה מישהו אני יפרד ממנו רק בגלל שאני מפחדת מזה כמו מאש, שאני לא יצליח להיות במערכת יחסים מושלמת רק בגלל שאני חסרת ביטחון. עכשיו אתה לא תדבר איתי כמה ימים כי זה אתה, אתה גורם לי להיפתח אליך כמו שאני לא נפתחת לאף אדם יש משהו ממכר אותי אליך אולי כי אני בטוחת בך קצת יותר מידי. אבל משום מה שישבתי באוטובוס וחשבתי על זה התחרטתי שדברתי איתך כול כך בגלוי. כי הרי אני כול כך קרה</div>Fri, 20 Apr 2007 19:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6320109http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=6320109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6173129<div align="right" dir="rtl">הייתי רוצה שתדפוק על הלדת או על החלון שתסתכל לי בעיינים החומות דבש העמוקות לתוך העניים הירוקות שלי עמוק עמוק ונשתוק. הייתי רוצה שתעמוד מולי ורק תחבק אותי כאילו אני אחותך הקטנה ואני יבכה אל תוך החזה שלך כאילו אין מחר. הייתי רוצה רק לשמוע את הקול שלך דרך החלון ורק אומר את השם שלי. הייתי רוצה לראות אותך רץ ברחוב ומעיף מבט חטוף על עברי ועביר חיוך רך, עדין, תמים וצח על הפנים שלך ואז אני יראה את השניים הלבנות שלך. הייתי רוצה שתעביר את היד שלך על הפנים שלי לאט לאט ונשמע רק את השנימות של שנינו. הייתי רוצה שתראה אותי רוקדת, רק תראה בלי להגיד מילה ואני יראה איך הפנים שלך מתמלאים מבט של תמימות ורוך. הייתי רוצה שתפתח את הדלת,שוב, ושנינו נסתכל אחד על השני עמוק עמוק בתוך העיינים ואז אני ילך. הייתי רוצה שתתן לי יד ברחוב ותגיד לא לפחד שאתה פה ושומר עלי. הייתי רוצה שתנק אותי בעדינות על השפתיים נשיקה ארוכה ומתוקה. אני רוצה, אבל מי אמר שמגיע לי?</div>Sun, 01 Apr 2007 16:42:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=6173129http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=6173129http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=5704896<div align="right" dir="rtl">חשבתי לכתוב פוסט עליו על מה שאני רוצה. על כמה שאני רוצה שהוא יהיה כאן, על כמה שהוא חסר, על כמה אני כול כך רוצה לראות אותו כול יום כול דקה כול שניה, שהוא יסתכל לי בעינים ויגיד לי שהן כמו יהלומים, על שהוא יחשוב עלי כול רגע, על שהוא לא יפחד לגעת בי גם אם זה רק ביד.. רציתי כול כך רציתי אבל אני יודעת שאם אני יכתוב שאם אני יגלוש לזה יותר מידי אני יכנס למערבולת רגשות גדולה מידי שאני יודעת, אני יודעת שאין סיכוי בעולם שהוא אי פעם יסתכל על אחת כמוך. בכתה ט עם 2 קילוגרמים מיותרים עצובה והוא, הוא כזה מושלם.רק ממבט אחד אנייכולה להסתפק שבוע שלם זה ממלא אותי כול פעם מחדבאושר לא מוסבר כזה של בא לי לקפוץ לחבק אותו ולהגיד לו תפקח כבר את העייניםשלך! איך אתה לא רואה.. קשה לי כמו שמעולם לא היה קשה לי אי פעם, אני לא רוצה אף אחד התגברתי על ת' וגם אף אחד ממש לא מעניין אותי יותר מידי. אני רוצה לעוף מפה במובן של לעוף עם כנפים ורודות לבנות עם נצנצים על שמלה ורודה לבנה שמתנפנת לאוויר כשאני יעוף ואני יראה את כולם מלמעלה יכול לדעת מה הם בדיוק מרגשים על מה הם חושבים מה הם רוצים לעשות. ואז אני ידע גם מה הוא חוש</div>Mon, 22 Jan 2007 15:36:00 +0200nobody@israblog.co.il (peia)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=348321&blogcode=5704896http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=348321&blog=5704896