http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488ומאז הוא חי בפרדוקס, שם יש לו בית קטן עם גינה והרבה שקט נפשי.heCopyright 2019 מרמיט. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11626358<div align="right" dir="rtl">אם עוד לא מצאתם, חפשו אותי בביתי החדש.(פוסט מנהלתי.)</div>Thu, 04 Mar 2010 11:37:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11626358http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11626358http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11436812<div align="right" dir="rtl"> פעם, מזמן, קראתי אצל דאלי פוסט על קריאה רטרוספקטיבית שעשה ערב אחד לכל מיני כותבים מוערכים, ואיך אצל רבים מהם נתקל בהודעה על מעבר לפלטפורמה אחרת או פתיחת בלוג עצמאי. אני זוכר שכשקראתי את זה לא היה לי עדיין שום דגדוג של חשק לפינה משלי באינטרנט. מקסימום פינטזתי לעשות כמה גרושים ממודעות גוגל (אשליה שממנה התפכחתי מאז). ואז הגיע הווידג'ט של לאסט.פמ. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt; LINE-HEIGHT</div>Sun, 06 Dec 2009 13:57:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11436812http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11436812http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11414905<div align="right" dir="rtl"> אחרי העונה הקודמת, החלומית, נראה בחודשיים האחרונים שבארסה מתקשה להתמודד עם כובד הציפיות והתארים. (תארים במובן titles, אבל גם adjectives) זלאטן דווקא השתלב יפה וחלק יחסית, והוסיף עומק ועוצמה בהתקפה, אבל נדמה היה שבכל פעם שמסי מקבל את הכדור עוברים לו בראש המבצעים המדהימים מהעונה הקודמת, והוא נתקף פיק ברכיים. בהגנה, לצד קירות בטון יצוקים כמו פיקה ופויול, השתלבו שחקנים חדשים שעוד לא לגמרי מצאו את עצמם, והתוצאה היתה ספיגת גולים מביכים שנבעו מחוסר תיאום. בקישור, פציעה ארוכה ומעיקה של אינייסטה השאירה את צ'אבי קצת בודד ואבוד, למרות תקופה טובה של קייטה שנגח כמה שערים חשובים. באופן כללי, נראה היה שהקבוצה נתקפת רפיון, והפער בין ביצועי העונה שעברה לנוכחית התרחב והעיק יותר</div>Thu, 26 Nov 2009 10:55:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11414905http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11414905http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11403275<div align="right" dir="rtl">אאוטינג מרעיש: אני הוא אחד שהיה שם וחזר. (הדיון מתחיל כאן, לבעלי סבלנות של ברזל והרבה זמן פנוי.) (כן, כבר כתבתי על זה פעם; לפני שנתיים, ליתר דיוק, בשלב האקספוזיציה.) תקציר מנהלים/סרבני לינקים/עייפים: טימותי לירי טבע את המונח Intelligence Agents שהתייחס לסוכני השינוי שהרחיבו את האינטליגנציה האנושית לאורך ההיסטוריה. אז אם נדרג כסוכנים בכירים את בודהה, לאו-צה וישו, למשל... ...אז אני סוכן זוטר, מקסימום לבלר (ומאז שהבנתי שזה הרצון האמיתי שלי אני חי הרבה יותר בשלום עם עצמי, ועם העולם.) * סוג של מחוות פרידה מישרא? לא נכחיש, אבל גם לא בכוונה. טוב, נו, חלאס עם הספינים. מה אני, איש שיווק?</</div>Fri, 20 Nov 2009 22:45:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11403275http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11403275http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11403224<div align="right" dir="rtl">חמישה ימים בלי גנג'ה. Staying Alive רגוע, אפילו. הספק מפתיע (אהמ) בעבודה,למרות ובמקביל לכמויות בלתי הגיוניות של פורנו. יציבות מרנינה (אהמ) ביוגה. ואפילו הצלחתי גשר מלא שלא קרס כהרף עין. חרמנות כבר-לא-מפתיעה-בכלל. (פתאום אני מרגיש מוזר לכתוב דברים כאלה. מתי קיבלתי דירוג G?) אפס מוטיבציה לעבודה על הבלוג החדש המתהווה. עבודות בית בשוטף. כל היום מכבסת תולה, והר הכבסים אינו כלה. בסביבות 15 סיגריות, מפוררות ומגולגלות לג'וינטים זערוריים, פתטיים משהו. קפאין כיד המלך. שלוש הליכות בוקר, מתובלות בקורט ריצה קלה. אוכל בריא להפליא. פתאום הכל נהיה מלא, אורגני, ירוק. (פתאום אלק. אשת חיל מי ימצא.) הרבה התגפפויות משפחתיות. מענגות. בלי רצון להיות במקום אחר. מה זה קרה לי, טוב לי בפאמילי. וביום השישי, ותפצע מרי ג'יין במפתיע מהדיוואן של המקמפסט. (אחרי שהלכתי אליו בידיעה שגם הוא יבש, אך ורק בשביל החברותא.) Like a virgin Stoned for the very first time ויקח לריאות, ויחזור לביתו, ויאסוף את תינוקו הבוכה מזוגתו העייפה, ויצא לערסל בחצר. וירא לפתע והנה הוא אחד עם היק</div>Fri, 20 Nov 2009 22:25:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11403224http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11403224http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11324506<div align="right" dir="rtl"> יצאתי מהבית בחמישה לאחת-עשרה, וברמזור השני עשיתי פרסה כדי לחזור לקחת את הרישיונות ששכחתי. אין טעם להתגרות בגורל. כשיצאתי שוב היה אחת-עשרה. ברחתי מהחדשות ברדיו לאיזו תחנה ערבית עלומה. מוסיקה ערבית היא ככל הנראה טעם נרכש לאשכנזים. אני מוצא אותו רכיש בהחלט. באחת-עשרה ורבע, ברמלה-דרום, ירדתי לכביש 431 המענג. בידיעה שצפויה לי נסיעה חלקה, דלילת תנועה ונטולת רמזורים עד אחרי אשדוד, הדלקתי את הג'וינט השמנמן שהכינותי מראש. אחרי כמה שאכטות הרגשתי שמיציתי את הערבית וחזרתי ל88FM, היישר לתוך Missing <SPAN lang=H</div>Sat, 17 Oct 2009 01:32:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11324506http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11324506http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11319110<div align="right" dir="rtl">בעוד כל מיני דינוזאורים נאופובים כדוגמת ירון לונדון מספרים לנו, ובעיקר לעצמם, שטוויטר זה מין קטע כזה של בזבוז זמן שמספרים בו מתי חרבנתי ומה אכלתי... ...אני מוצא את עצמי בשיחה מרתקת עם עלי אָבּוּנימֵה (בתקווה שאייתתי את השם נכון) שהוא, עד כמה שהצלחתי לדלות,אמריקאי ממוצא פלסטיני שתומך במה שנקרא "הקו התקיף",מהלל את החמאס ותוקף קשות את אבו מאזן המשת"פ. הקטע בטוויטר הוא שצריך לצאת מגדרך (או להשתמש באיזה גד'גט, יש הצעות?) כדי לתעד שיחות שהתרחשו בו, או אפילולעקוב אחריהן בדיעבד,אבל אם תיכנסו בקרוב תוכלו לראות את הצד שלי בשיחה בחשבון שלי (ואת הצד של עלִי בשלו, מן הסתם, אבל תצטרכו למהר כי האיש מפציץ). והנה, הצלחנו להגיע להבנה (?) (היא ניגשת אליו נרגשת?)שסנקציות הרבה יותר אפקטיביות מרקטות, וששנינו נשמח אם כל העולם יפסיק לקנות נשק מתוצרת ישראל מחר. במהלך השיחה התברר לי שהאיש כתב ספר ושמו, שימו לב: מדינה אחת: הצעה נועזת לפתירת המבוי הסתום בין הישראלים והפלסטינים הממ... נראה לכם שאולי הוא <a target='newWin' class=blog href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?</div>Wed, 14 Oct 2009 19:07:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11319110http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11319110http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11316059<div align="right" dir="rtl"> [טוב, היה ברור שבוקר כזה של שטף תגובות בשלל בלוגים נבחרים לא ייגמר בלי פוסט.] משום מה, לא מקובל בקרב מתרגמים לדבר ברבים על ספרים שהם מתרגמים בטרם יצאו לאור. עין הרע? יותר כמו זהירות מקצועית, נראה לי. אבל אני, המוסכמות על הזין שלי, ונראה לי שקצת באז מקדים יכול רק לתרום להצלחתו של ספר, ולפעמים מגיע ספר שראוי לזה. <P class=MsoNormal dir=rtl style="MARGIN: 0cm 0cm 0pt;</div>Tue, 13 Oct 2009 13:49:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11316059http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11316059http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11310827<div align="right" dir="rtl"> זה לא בדיוק קטע לבלוג (למרות כותרת המשנה המתחכמת "לייב בלוגינג אנלוגי" שנגנזה), אלא יותר סיפור אוטוביוגרפי "קצר". אני מפרסם אותו פה בהיעדר במה מתאימה יותר, אבל אם מישהי מכירה מישהי שעורכת/מפיקה אנתולוגיה של סיפורי צעירים ישראלים בהודו ו/או על סמים: צרו קשר, בא לי החשק פתאום. Extended Twit Version: Spent last night camping with my 4 YO; she fell asleep at 20:00 and I had the whole evening to sit by the fire like the dhuni-babaIused to be#Shanti_In_Suburbia </o:p</div>Sun, 11 Oct 2009 11:36:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11310827http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11310827http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11300857<div align="right" dir="rtl"> בניגוד למה שנהוג אולי לחשוב על ילדים, זוֹזוֹ לא אוהבת בדרך כלל לשמוע את אותו סיפור, ערב אחרי ערב. לרוב היא ממצה ספרים אחרי הקראה אחת, שתיים, אולי שלוש, ורוצה להמשיך הלאה. יוצא דופן מזהיר, ששולט ביד רמה בפלייליסט של הקיץ האחרון ועוד ידו נטויה, הוא פו הדוב. ולא מדובר באיזה זבלון-לניצול-הזיכיון של דיסני יימח שמם, אלא באורגינל - הספר המלא מאת א.א. מילן (בתרגום החדש יחסית של אבירמה גולן). יכול להיות, אם כי לא בטוח, שהפופולריות של פו נובעת (בחלקה לפחות?) מזה שזוֹזוֹ קולטת כמה אני נהנה להקריא את הספר הזה (אני צריך לזכור שזה לא נורא שהיא מושפעת מהטעמים שלי; זה בסדר, זה טוב אפילו). אני נהנה מההומור הדק, כולל החלקים שעדיין עוברים לזוֹזוֹ מעל הראש, ואני מתבשם מחוכמת החיים שגלומה בין המעשיות השטותיות האלה. (ואפילו לא קראתי את הטאו של פו) <P class=MsoNormal dir=rtl style="LINE-HEIGHT: 150%; TEX</div>Wed, 07 Oct 2009 22:14:00 +0200mermit@gmail.com (מרמיט)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=346488&blogcode=11300857http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=346488&blog=11300857