http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201"ואיך זה שחשוך כאן אם כולנו כוכבים?"heCopyright 2026 יהל. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=9423973<div align="right" dir="rtl">שנים לא כתבתי פה. אולי קצת יותר משנה. משו כזה. אני מרגישה צורך עז לכתוב ולפרוק מעלי את ההרגשה הנוראית הזו שעוברת עלי. החיים עוברים מהר והינה אני 8 חודשים בצבא. וסבבה . מעיק, מציק, נוראי. אבל זה טוב עכשיו. יהיה בסדר. רוצה להיות אדם חופשי ומאושר. לנסוע רחוק ולשככוח את העבר, לחיות את ההווה מבלי לחשוב על העתיד. ואיך אפשר שלא לחשוב על העתיד..? נמאס לי. פשוט מרגישה שנמאס לי. ממך. אתה דורך עלי ומשפיל אותי אכפת לך מאחרים ולא ממני. וזה לא מגיע לי יחס כזה. ננתי לך הכל פשוט הכל. את כל מה שיש בי לתת לך .. ומי אתה שתתיחס אליי ככה? יא חתיכת בן זונה!!! אני שנאת אותך. אבל אוהבת. אני רוצה שהקשר הזה יפסיק אבל אני מפחדת ומרגישה תקועה מתמיד. שנתיים שהקשר הזה מחזיק ונופל ואנחנו רק נפגעים אבל מה לעשות, אתה חבר , חבר טוב, אבל למה הרבצת לי היום? למה גרמת לי להשתגע? למה? למה אני צריכה להוציא ממני את הגועל הזה והשפל שלא היה בי לפני שהכרנו. אני מרגישה שפסספתי על זה שהכרתי אתך... פספסתי ימי שישי עם חברים , הפסדתי תדברים שאני אוהבת, הפסדתי את האופי שלי!! פשוט לקחת ממני את כל מה שיכולת והשארת אותי בלי</div>Sun, 22 Jun 2008 18:41:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=9423973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=9423973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=7654687<div align="right" dir="rtl"> כוכבים של שלווה דמעות של אהבה. אני כן לבד. אני אוהבת אותך!</div>Fri, 12 Oct 2007 20:07:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=7654687http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=7654687http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=7456644<div align="right" dir="rtl">יומים עברו מאז הפרידה, ולא נעים לי להודות \שזה קשה לי.. רוב היום אני עסוקה אבל בשניה הקטנה שיוצא לי לחשוב עליך, זו שניה כואבת, ואז יוצא לי לחשוב אולי טעיתי, למרות שאני יודעת שזה לטובה, ושהקשר הזה נגרר 7 חודשים סתם,קשר שלא היה צריך להיות, ועכשיו זה כואב לשנינו, ומחר אני נוסעת מפליגה רחוק, ובטח אתה חושב שיהיה לי יותר קל, אבל כרגע אני מרגישה כאילו השארתי אותך רחוק מאחורה, ושאתה חסר כל השגחה, לפעמים נדמה שאתה בסך הכל ילד קטן שזקוק לתמיכה ולעזרה שלי, ועכשיו נשארת בעלדיה, אפילו שיש בינינו הפרש של 7 שנים,, אני מרגישה יותר בוגרת. אני כל כך רוצה שתיהיה מאושר, אני כל כך רוצה לשכוח אותך החלום שלי הוא שניהיה ידידים, אין מצב שאני מוחקת אותך מהחיים שלי, אפילו שזו היתה הבחירה שלי, האמת היא שהייתי רוצה שניהיה שינינו לבד בעולם, רק אני ואתה. ואז הכל היה יכול להיות יותר טוב, לגיל לא היתה משמעות..ליופי לא היתה משמעות, רק אני ואתה בעולם מושלם. מאמי, אני כל כך מצטערת אתה לא מבין כמה בכלל, לא אפסיק לכתוב לך לעולם, אפילו שבחיים לא תקרא את זה. חייבת לפרוק מעליי את הכאב הזה, ואת התחושה הנוראית שאולי טעי</div>Sun, 16 Sep 2007 02:10:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=7456644http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=7456644http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=7443443<div align="right" dir="rtl"> מאמי שלי, הרגשתי חייבת לכתוב לך מכתב אחרון, הרגשתי שאני חייבת להודות לך ולהסביר לךאת עצמי, תדע שבחיים לאהיה מישהו שאהב אותי יותר ממך, העריך אותי ונתן לי הכל, ואולי גם לא יהיה לי. אף פעם לא היה אכפת לך אם אני אבוא עם חולצה מכוערת, והשיער שלי יהיה מכוער, תמיד אהבת אותי והתייחסת אליי הכי מדהים שאפשר. כל דבר שרציתי לעשות תמיד רצית גם. תמיד הקשבת לי , אפילו שזה לא מעניין, והדבר שהכי שמתי לב אליו הוא שתמיד היית חם ואהבת אותי כל יום ויום. תמיד חיבקת, וליטפת, ונישקת, אפילו שלי לפעמים יש מצבי רוח ולא בא לי פתאום.. שתדע, שאני יודעת את כל זה ואני זוכרת את זה, ואני פשוט מודה לך על התקופה המדהימה של ה7 חודשים שבא לימדת אותי להפתח ולתת מעצמי, ולהיות מסורה למישהו, כי לפני זה, בחיים לא הייתי ככה עם מישהו, ובחיים לא נתתי את עצמי למישהו, ואתה הראשון ואתה תמיד תשאר הראשון, אין מה לעשות אני יזכור אותך תמיד, ולטובה. אבל הזמן עבר והרגשות נעלמו להם פתאום ולא רציתי לפגוע בך אף פעם, וככה יצא, באמת שלא התכוונתי וכמה שלי זה קשה.. ככה יהיה טוב, הקשר הזה מעולם לא היה יכול להמשיך ורק תהיתי לעצמי מתי הוא י</div>Fri, 14 Sep 2007 14:01:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=7443443http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=7443443http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=6771829<div align="right" dir="rtl">היה מדהים, זאת בהחלט חויה ואכן אני שמחה לומר שזו הפעם הראשונה שגמרתי [: הוא כל כך חמוד. איך הוא לא נגעל.. :) אני לא מצטערת על זה שהוא הראשון שלי... הוא בהחלט תקופה טובה הכי טובה שבחיים.... אז כן, אולי זה מביך אבל כשאוהבים ומתרגלים זה יכול להיות כיף... תנסו שווה בהחלט.. אז לא כתבתי בבלוג הזה אולי שנים... ובאמת התגעגעתי למקום הזה.. אני מקוה שאני אחזור והעדכן... מממ חצי מהחיים שלי כתובים כאן ועברתי כל כך הרבה בתקופה הזו... אז.. אני שמחה לבשר שאתמול היתה הבגרות האחרונה שלי בחיים.. בהסטוריה ולא אכפת לי שהלך לי חרא העיקר ש................סיימתי בצפר! כן כן בדיוק סיימתי בצפרררררררר זהו אין יותר כיתה מגניבה, ואין יותר צחוקים, ואין מגמה.. ועכשיו אני ב4 חודשים של חופש נטו עד הצבא בתקווה שאולי אוכל לצאת ממנווווו על רפואי..... ואני מקוה שאני יסע ללונדוןןןןןן ויעשה שם מוי כיף ויבקר ויקנה את מגפיי החלומות שלייייייייי מגפיי צבא עם תופסנים כאלו... חחח תמיד רצייתי כאלההההההההההההההההההה!!!אז שיהיה לי חופש מדהים ולא משעמם.... קצת באסה לחשוב שזהו אני גדולה ואין לי יותר מסגרת בנתיים... היו לי</div>Wed, 20 Jun 2007 03:43:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=6771829http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=6771829http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5828525<div align="right" dir="rtl">ואשכרה לא אכפת לי מה נסגר איתי גועל נפש פשוט כל כך התגעגעתי לבלוג הזה.</div>Sun, 11 Feb 2007 01:15:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5828525http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=5828525http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5512189<div align="right" dir="rtl"> אני יתן לדמעות לשטוף את הרגש הכעס פרט קטן וכואב לי כי נגעת בי ואתה שם והיא כאן </div>Sat, 23 Dec 2006 20:31:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5512189http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=5512189http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5511340<div align="right" dir="rtl"> הכלנראה יפה ובשיחה אחת מילים חסרות משמעות הכאיבו לי. לא רציתי להראות לך הדלקתי עוד סיגריה נשרפו המחשבות לא בדיוק הבנתי והעפר שנזרק על החול גורם לי להבין את הפחד שאולי משהו בי לא טוב אולי אני לא מי שאתה חושב לא בדיוק הרגשתי ולא בדיוק ידעתי המשכתי לנסות. איך לא בסדר כל מה שעשיתי גם שהייתי איתך הייתי עם אחרים </div>Sat, 23 Dec 2006 19:12:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5511340http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=5511340http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5496133<div align="right" dir="rtl">להרגיש רע כל הזמן, להרגיש רחמים עצמיים דיכאון עמוק. חוסר חיים. חוסר מימוש. חוסר אהבה. חוסר תקווה. חוסר. מילת מפתח למה אני כלואה בתוך חסרים עצמיים.. למה אני כל כך מרגישה דיכאון עמוק. חייבת חופש. אני לא יכולה עוד. אם רק היה לי תאומץ להתאבד. ואולי זאת רק התקופה והגשם שמכניס עוד קצת דיכאון לאויר. כל החיים הם אשליה ומזה משנה מה יהיה איך ניהיה מה נעשה אם גם ככה נמות בסוף. ואי אפשר לדעת מתי נמות דיכאון זה דבר רע. ואיך נפטרים ממנו? זה חזק ממני. אני חייבת פסכולוג, פסכאטר, או סתם מישהו במצב שלי שנשב ונרחם על עצמנו או שסתם נזדהה לנו ביחד מעשים נוראיים בחיים אל תעשו משהו שאתם לא בטוחים בו בחיים שלכם אחר כך זה ירדוף אותכם. ירדוף כל כך שתהרסו לכם את החיים בשניה. כמו שקרה לי חוסר מחשבה גרירה קטנה טיפשות! פתוי. ככה הרסתי לעצמי את החיים אני לא רוצה לחזור על טעיות אבל אני רוצה לצאת מזה כמו שהיא יצאה מזה ולא מגיע לי להיות כלואה בתוך עצמי כמו עכשיו רוצה את התמימות שלי חזרה בבקשה!אני יעשה הכל בשביל להחזיר אותה חייבת להוריד פרופיל דחוף חייבת לשכוח ללכת לישון ולא לקום</div>Thu, 21 Dec 2006 18:30:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5496133http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=5496133http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5292528<div align="right" dir="rtl"> וכשאלך מכאן אשאיר אחרי את כל מה שלקחתי כשהיית כאן מה חיים במיטה בודדה בחדר חלול מלא בתקווה. ולא רציתי שתלכי ולא ידעתי את משמעות הסבל חשבתי על עצמי. שלחתי אותך לדרכך, את רוצה למות בשקט לדבר קצת, הטוב, הרע ואני אטומה יושבת מקשיבה ואת כבר לא איתי מדברת לעצמי רואהאותך ומבינה. </div>Sat, 18 Nov 2006 16:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (יהל)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32201&blogcode=5292528http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32201&blog=5292528