http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057heCopyright 2019 Lady J. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=13284695<div align="right" dir="rtl"><p>מי נתן לי רשיון?</p> <p>מי חשב שזה רעיון טוב שאני אהיה אמא?</p> <p>באותה מידה יכלו להצביע עלי ברחוב "הי, את! בואי הנה. מעכשיו את שרת החינוך". </p> <p>הגיוני בדיוק באותה מידה.&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>(ולמי שלא זוכר מאיפה זה הגיע, קבלו תזכורת <a rel="nofollow" href="http://www.youtube.com/watch?v=TvnLH_rgBNA">http://www.youtube.com/watch?v=TvnLH_rgBNA</a>)</p></div>Mon, 28 May 2012 10:56:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=13284695http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=13284695http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=13016893<div align="right" dir="rtl"><p><span style="font-family: arial;"><strong>הטוב:</strong> דיון שכר אצל הבוס</span></p> <p><span style="font-family: arial;"><strong>הרע:</strong> 45 דקות של ביקורת (שגם אם חלקה מקובל וסביר, רובה מומצאת לצורך אסטרטגיה של משא ומתן קשוח)</span></p> <p><span style="font-family: arial;"><strong>הגרוע: </strong>לצאת בהרגשה של חתול, על הכביש, אחרי שעברה עליו משאית. שגם חזרה ברוורס.</span></p> <p>&nbsp;</p> <p><span style="font-family: arial;">אז אחרי הטחינה היסודית, קציצות, anyone?</span></p></div>Wed, 25 Jan 2012 09:18:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=13016893http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=13016893http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=13001626<div align="right" dir="rtl">שבוע 13</div>Tue, 17 Jan 2012 09:32:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=13001626http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=13001626http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=10259630<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>עברו שנתיים מהפעם האחרונה שהרגשתי ככה.</P> <P>שנתיים שבהם מקום העבודה שלי היה הבית שלי מחוץ לבית. המשפחה השנייה שלי. מקום שהרגשתי בטוחה בו. מקום שהחזיר לי את הערך העצמי שלי ואת האמונה בעצמי וביכולות שלי.</P> <P>ביום חמישי בערב הודיעו לי שיש לי חודש.</P> <P>מאותו רגע אני לא מצליחה להירדם. מתעוררת מוקדם ולא מצליחה לחזור לישון. בעיקר חופרת, שוב ושוב, מה קרה שם. חופרת כל כך עמוק שכבר יכולתי להקים לבד את התחתית של ת"א.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ילד צריך לעשות משהו ממש נורא כדי שיזרקו אותו מהבית.</P> <P>ואני באמת לא מצליחה להבין מה אני עשיתי. כי לא עשיתי. משהו נורא, כלומר. בעיקר עשיתי את העבודה שלי ועשיתי אותה טוב, עם כל הלב והנשמה.</P> <P>אז אני חושבת שמגיעות לי כמה תשובות. אפילו אם הן כואבות.&nbsp;</P> <P>אני מקווה שאני אקבל אותן.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ומי שמכיר/יודע/שומע על משרה בתחום השיווק/פרסום/תוכן/הפקה שמתאימה לבחורה עם ראש על הכתפיים, לב גדול, הרבה אכפתיות ו 3 שנות נסיון כתקציבאית - אל תשמרו אותה לעצמכם. תשלחו מייל.</P> <P>&nbsp;</P></div>Sat, 06 Dec 2008 17:54:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=10259630http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=10259630http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=5985841<div align="right" dir="rtl"><P><FONT size=3></FONT>&nbsp;</P> <P>כל הכבוד לשוטרים האמיצים שעושים ימים כלילות בהגנה על המולדת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>כל הכבוד לשוטרים שנלחמים באי צדק, בשחיתות ובדרדור המוסרי הפושט במדינתו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>כל הכבוד לשוטרים שמזג האוויר ההפכפך והסוער לא יסית אותם מביצוע משימותיהם החשובות ומשמירה על שלום אזרחי המדינה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ובעיקר, כל הכבוד לשוטרת הבת זו&amp;%#, שעצרה אותי היום בבוקר על חציית מעבר חצייה באור אדום ודפקה לי קנס של 100 ש"ח.</P> <P>&nbsp;אין ספק שאני, אמתכם הנרצעת,&nbsp;היא&nbsp;סכנה ממשית לשלום הציבור במדינת ישראל. אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני אשר הוציאתכם ממצרים... (רגע, נסחפתי).</P> <P>&nbsp;</P> <P>אחרית הימים הגיעה! מדינת ישראל היא מדינה בטוחה! אין יותר מקרי רצח, גניבה, שוד או אונס שצריך לפענח!&nbsp;כל נהגי המדינה נוסעים באופן בטוח ולא חוצים קווי הפרדה/רמזורים אדומים! </P> <P>כל הכבוד למשטרת ישראל האמיצה שמאפשרת לנו את השלווה הזו!</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>באמת כל הכבוד</STRONG></P> <P><STRONG><FONT size=3></FONT></STRONG>&nbsp;</P> <P><STRONG><FONT size=3></FONT></STRONG>&nbsp;</P> <P><STRONG><FONT size=3>*** </FONT></STRONG>אה, השמועה אומרת שבעיתון כתוב שבגלל שהיום יום הטיפשה הבינלאומי, אז לא נותנים דו"חות היום.</P> <P>מי שיוכל לומר לי איפה הופיעה הידיעה או לתת לי לינק, שתבוא ברכה על ראשו ומי ייתן שלא תעצור אותו לעולם שוטרת שבקושי סיימה את הלימודים (עובדה: היא התחילה לכתוב את הדו"ח כשהשוטר השני הגיע. מי אמר אחד שיודע לקרוא ואחד שיודע לכתוב?)</P></div>Thu, 08 Mar 2007 09:30:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=5985841http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=5985841http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=5165300<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>ינואר 2005</P> <P>&nbsp;</P> <P>"לא. לא מתאים לי שהוא יבוא. אני נראית ג’יפה ולא בא לי לראות אף אחד" עניתי ל<a target='newWin' class=blog href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=5736">פאצ'</A>.&nbsp;זה בדיוק מה שאני צריכה עכשיו, שעוד מישהו&nbsp;יראה אותי&nbsp;בטרנינג מכוער ובסוודר מהוה. תודה, לא תודה.</P> <P>"אל תבוא" היא ענתה לצד השני של הטלפון "ניפגש ביום אחר".&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P> <HR> <P></P> <P>אתמול</P> <P>&nbsp;</P> <P>אוף.</P> <P>אוף! אוף! אוף!</P> <P>חוזרת הביתה מדייט מאכזב עם עוד אחד שחיפש "להיכנס למערכת יחסים זוגית בשלה ויציבה" בשביל לגלות שהוא רק רצה להיכנס למקום אחד אצלי (ולא, זה לא לספר הטלפונים בסלולרי...). מה קרה לגברים היום? או שזה רק הגברים של ת"א ככה?&nbsp;כולם רק רוצים סקס וזיונים? אין אף אחד שבאמת מחפש מישהי שתחמם לו גם את הלב ולא רק את המיטה?</P> <P>אפילו דנה המכוערת שעובדת איתי תפוסה. חזק. כבר שנה. איך זה שג'יפה כמוה תפסה לעצמה עורך דין ואני עדיין לבד? למה אף אחד לא אוהב אותי? מה, אני לא מספיק יפה? לא מספיק רזה? למה לכולם יש אהבה ורק לי אין?</P> <P>גמכן המנוי ב JDATE. כלום לא יוצא לי מהאתר הזה. אני רק משלמת כסף כל חודש בשביל כל פעם ליפול על מכה חדשה. עשר מכות מצרים זה כלום לעומת מה שאני ראיתי בשנה האחרונה באתר הזה. תביעה ייצוגית על נזקים נפשיים זה מה שמגיע להם.</P> <P>היה את ההוא ששאל אותי ברצינות אם אני עושה אנאלי בפגישה ראשונה. אנאלי אמא שלך, פסיכופט!</P> <P>היה את ההוא כתב שהוא מעשן לעיתים רחוקות, אבל כל הפגישה קיטר כמו רכבת ת"א-חיפה. ניפגש באיכילוב, יש לי אונקולוג מצויין להכיר לך!</P> <P>היה את השקרן שכתב בכרטיס שהוא 1.80, בלונדיני עם עיניים ירוקות והגיע ערס מרוקאי קטן, שעיר ונמוך. מה חשבת, שאני לא אשים לב להבדל?!</P> <P>&nbsp;</P> <P><STRONG>נמאס לי</STRONG>.</P> <P> <HR> <P></P> <P>&nbsp;</P> <P><a target='newWin' class=blog href="http://israblog.nana10.co.il/tblogread.asp?blog=33010&amp;blogcode=5158771">היא</A> התחילה</P> <P>&nbsp;</P> <P>* אני חושבת שאחרי העריכה זה יותר ברור. וגם יותר מוצלח.</P></div>Sun, 29 Oct 2006 12:49:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=5165300http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=5165300http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=4529145<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>כמו טישו אחרי שימוש.</P> <P>כמו אצבע באמצע המצח.</P> <P>מיותרת.</P> <P>&nbsp;</P> <P>לא צריכים אותי יותר.</P> <P>&nbsp;</P> <P><FONT size=1>מחר היום האחרון בעבודה, וזה מדכא אותי</FONT></P></div>Tue, 01 Aug 2006 23:00:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=4529145http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=4529145http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=4481349<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>לא קשה לפרק אותי לגורמים. מספיק למצוא את הכפתור הנכון. וללחוץ. קצת.</P> <P>וזה לא שיש מעט כפתורים. רק שיש לכולם מכנה משותף.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ביום ראשון שעבר פיטרו אותי מהעבודה. </P> <P>פיטרו. </P> <P>אותי. </P> <P>מהעבודה.</P> <P>כמו רובוט ישבתי שם ושמעתי אותו אומר לי "כאן דרכינו נפרדות" (ברגע הראשון עוד תהיתי אם הוא עובר הלאה...).</P> <P>ישבתי והקשבתי לו אומר דברים על (חוסר) היכולות שלי בעבודה, על התפקוד שלי, על ההתנהגות שלי. יושבת ושומעת שטף של מילים שאני לא מרגישה שהוא קשור אלי.</P> <P>אז הוא אמר. אז מה.</P> <P>הוא גם ככה לא מסמפט אותי. ואני לא ממש סובלת אותו.</P> <P>אחר כך חזרתי הביתה וכל מגדל הקלפים שלי קרס לש'&nbsp;מול העיניים. פתאום הייתה שם רק ערימה של חוסר בטחון שישבה וקיטרה. על כמה שהיא לא טובה. וכמה שהיא לא תמצא עבודה עכשיו כי היא סחורה פגומה, כי להגיד למעסיקים פוטנציאליים "פיטרו אותי" זה חרקירי בקריירה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>יומיים אחר כך ואותם&nbsp;הכפתורים נדלקו.</P> <P>בראיון בחברת השמה. </P> <P>צלו אותי. </P> <P>רבע שעה חקירה - למה ואיך ומדוע ומפיתום. אחרי הכל פיטרו אותה. היא בטח בעייתית, זותי.</P> <P>אפילו שלחו אותי למנכ"ל. שיסתכל על המוזרה הזו. </P> <P>וזה, עם העיניים הטובות, הסתכל עלי, שאל שאלה או שתיים ושחרר אותי הביתה.</P> <P>"אם תרצי, תוכלי לבוא לפגישת ייעוץ והכוונה".</P> <P>&nbsp;</P> <P>בדרך הביתה ישבו לי קשרים במעיים. "רבע שעה הם חקרו אותי... הם בטח חושבים שאני אדם איום שקשה להסתדר איתו. כדאי שאני אלך לפגישה הנוספת ואנסה לתקן קצת את הרושם".</P> <P>הלכתי. </P> <P>אתמול בערב.</P> <P>Its not what I bargained for.</P> <P>&nbsp;</P> <P>It's a whole lot more.</P> <P>&nbsp;</P> <P>הקשבתי.</P> <P>דיברתי.</P> <P>התגלגלתי מצחוק והתחלתי לבכות. </P> <P><FONT size=1>(בבוקר דיברתי עם עובדת במשרד והתחלתי לבכות. וע</FONT><FONT size=1>כשיו? יש לי גוש בגרון.)</FONT></P> <P>&nbsp;</P> <P>מהרגע שיצאתי משם&nbsp;אני מסתובבת כמו צב בלי שריון. </P> <P>כמו קיפוד בלי קוצים.</P> <P>אפילו קמתי בבוקר והרגשתי קלה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>אני הולכת לשם&nbsp;עודפם.</P> <P>&nbsp;</P> <P><FONT size=1>ועכשיו זה כבר לא רק בגלל עבודה.</FONT></P> <P>&nbsp;</P></div>Wed, 26 Jul 2006 14:53:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=4481349http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=4481349http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=3919181<div align="right" dir="rtl"><P>&nbsp;</P> <P>מאז הודיעה הליידי על נישואיה ללורד הנכבד, זרמו מים רבים בחיריה שעל גדות תל אביב (הירקון, כן?).</P> <P>&nbsp;</P> <P>איפושהו בין בחירת ארמון הפאר שיאכלס את הטקס המלכותי להתאמת צבע המפיות בקבלת הפנים לצבע הנעליים של החתן, נזכרה הליידי שברשימת המטלות&nbsp;לחתונה&nbsp;(פרק ט', סעיף ח', תת פסקה ג', סעיף קטן ז' - למי שממש מוכרח לדעת)&nbsp;רשומה לה מטלה מוזרה בשם "רבנות".</P> <P>&nbsp;</P> <P>אחרי שהצטיידה בתעודות&nbsp;שושלת היוחסין של משפחתה ווידאה שברשות הלורד תעודה רשמית&nbsp;המעידה על היותו רווק נחשק,&nbsp;יצאו הליידי והלורד בכרכרה מלכותית אל העיר אשר חוברה לה יחדיו. פקיד הרישום האפרורי במשרד האפרורי ברבנות האפרורית עלעל בערימת התעודות, המהם משהו מתחת לזיפים בני היומיים אותם הוא מכנה שפם והפנה את הזוג&nbsp;אל פקידה שישבה בחדר לידו.&nbsp;הפקידה (אפרורית לא פחות) עלעלה באותם מסמכים בדיוק בהם עלעל הפקיד שלפניה, הוציאה ממגרה נסתרת ערימת מסמכים והחלה למלא אותם בקצב הכתבה "שם? ת"ז? שם האב? שם האם? כתובת? תחתמו לי כאן, כאן, כאן וכאן. אה וזה גם יעלה לכם 360 זוזים בבקשה".</P> <P>(בנקודה זו היה עוצר כל אדם מין היישוב ושואל את עצמו - "לשם מה לה לאותה רבנות פקיד שמעיין באותם מסמכים שבהן תעיין הפקידה שאחריו? הרי זו אבטלה סמויה ולא בכדי".&nbsp;לאלוהים - אחרי הכל, הוא הבוס שם - הפתרונים).</P> <P>&nbsp;</P> <P>לאחר רצף שאלות שלא היה מבייש את הבחינה בע"פ של לשכת עוכרי הדין, נשלח הזוג הצעיר לחקירה בידי איש שב"כ מיומן. (מה, לא? ככה לפחות זה הרגיש...). הרב האחראי על הרישום בירר סוגיות הרות גורל שלא היו מביישות אף סבתא פולניה&nbsp;(מה עושה אבא? ואמא?) ושלח את הזוג לשלב הבא בשרשרת החיול - הרבנית.</P> <P>&nbsp;</P> <P>הרבנית (לכל אלו מכם שעדיין מנסים להבין מה הקשר בין שרימפס לתעודת כשרות) אחראית על הנושא החשוב ביותר בפתיחת תיק נישואין -&nbsp;לבדוק שהתאריך שנקבע לחתונה "מסתדר מבחינה ביולוגית". <IMG src="moodicons/straight.gif">&nbsp;חישוב מתמטי קטן (שנערך מבעוד מועד בקרב צוות חשיבה בינלאומי מטובי המוחות בעולם) העלה שאם תנקוב הליידי בתאריך מסויים, הרי סלולה בפני הזוג הצעיר הדרך לחפה וקידושין ברוח היהדות לפי כל כללי הטקס - וכך היה.</P> <P>&nbsp;</P> <P>ואם חשבתם, ילדים יקרים, שכאן תמו תלאותיהם של הזוג הצעיר ושמאז הם חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה - הרי שטעות בידכם. חוקר השב"כ האחראי על תיק החקירה שלח את הזוג הצעיר הביתה,&nbsp;לעשות שיעורי בית ולבוא להשלים את טופס הטיולים ביום אחר - אחרי שימציאו תעודת אי-שרצים, אישור של ראש הכנסיה האמון על הטקס, אישור הדרכת לורדים (הטושים וצבעי הפנדה בנפרד...), אישור הדרכת נסיכות פולניות ועוד כהנה וכהנה מיני אישורות וניירים שונים ומשונים.</P> <P>&nbsp;</P> <P>טו&nbsp;בי קונטיניוד.&nbsp;</P></div>Mon, 08 May 2006 19:23:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=3919181http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=3919181http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=3433347<div align="right" dir="rtl"><P>הפוסט האחרון של <a target='newWin' class='blog' href="http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=62078">בלונד</A>&nbsp;גרם לי לחשוב.</P> <P>אחד המגיבים גם הצליח לעצבן אותי.</P> <P>&nbsp;</P> <P><a target='newWin' class='blog' href="http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?blog=3422706&amp;user=62078#02">תשפטו בעצמכם</A>.</P> <P><SPAN class=comment><SPAN class=comment><SPAN class=comment>&nbsp;</P></SPAN></SPAN></SPAN></div>Wed, 22 Feb 2006 16:29:00 +0200lady_j@walla.com (Lady J)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=32057&blogcode=3433347http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=32057&blog=3433347