http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723מנסה למצוא משמעות ולתעד את זהheCopyright 2026 מגניביישן. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723upload/192578.jpeghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=14934486<div align="right" dir="rtl">289 עמודים 81,339 מילים קרוב לשנה וחצי מהחיים טקסט שלא לקרוא אותו גובה על גבי מסמכים וורד להתראות ישראבלוג.</div>Sat, 09 Dec 2017 18:15:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=14934486http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=14934486http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=14890334<div align="right" dir="rtl">עשיתי חתיכת סיבוב. בכלל, כולנו. מהאנונימיות הגענו, מהתהומות של הצ'אט והפורומים עד הישראבלוג שם איש לא ידע את שמנו אלא אם התעקשנו לספר אותו. ואז כפו עלינו להזדהות, להכניס לכאן את העולם האמיתי הארור. הערסים באו. ואז הכל נעשה מציאותי להחריד, ואמיתי ובעל השלכות. מניח שזה טוב אבל זה מבאס שאני לא יכול פשוט לכתוב בלי שמישהו שאני מכיר יבין וישפוט. אלא אם מישהו מנוי לבלוג הזה ויראה את ההודעה הזאת. אולי מישהו שאני מכיר. פתאום מרחוק - הבלוג עודכן. אללי. טוב אם יש נשמה אבודה כזאת אני מבקש - לא ליצור איתי קשר עין. היום צליל של מטוסים העיר אותי, כיון שהם מתכוננים לקראת מטס יום העצמאות. ולשבריר שניה לרעש הזה היה טעם כל כך מתוק של פעם כי באשדוד לפעמים מטוסים היו מעירים אותי בזמן שהם יוצאים להפציץ. ולשבריר של שניה חשבתי שאני ישן לעצמי בסלון ושאמא שלי עושה רעש במטבח ובחוץ יש מטוסים. לשניה חייתי את זה. כאילו זה קיים. כאילו זה באמת התקיים. אני מנסה לצאת עם מישהי שמעלה תמונות של עצמה בוכה בטוויטר. זה כל כך עצוב שהיא רוצה שהדבר חסר הפנים הזה יחבק אותה. אני נאלץ לכתוב את הרגשות שלי במגיר</div>Fri, 28 Apr 2017 11:29:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=14890334http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=14890334http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=12606638<div align="right" dir="rtl">פעם לא היה חשמל עכשיו יש טירוף</div>Thu, 07 Jul 2011 19:58:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=12606638http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=12606638http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=12311576<div align="right" dir="rtl">עדיף לא לנקות את החדר כי כשהוא נקי אתה יושב מול שולחן ריק, אחרי 40 ימים של למידה למבחנים שלא לימדו אותך שום דבר חדש ומגלה שאתה בדיוק באותה הנקודה בה היית. עד שאתה מנקה את החדר אז יש לך את המטלה הזאת, היומיומית הפשוטה. לנקות את החדר. קודם ננקה ואחר כך נחשוב. נחפש עבודה. נראה. אם לא מנקים, לא צריך לחשוב. לנקות, להתקלח, לעשות תואר, לשטוף את הכלים. כל אלה דברים שצריך לעשות לפני שחושבים על הדברים הגדולים עדיף לא להפסיק לעשות אותם זה כל מה שאני אומר</div>Tue, 08 Feb 2011 01:34:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=12311576http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=12311576http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=12278140<div align="right" dir="rtl">אם כי ישנוני. תודה לשתי מעריציי שכתבו לי נמרצות שאחזור להשפיע על חייהם כמו שרק כותב אקראי ומתוסבך יכול רק שאין לי מה לומר, וכשיש לי מה לומר אני בדרך כלל לא אומר את זה וגם אם כן אף אחד לא מקשיב וגם אם כן למי איכפת כמו כן הבנתי שמטרת חיי הבוגרים היא לגרום לכך שלעולם לא אקום בשעה מוקדמת יותר מתשע בבוקר. </div>Thu, 20 Jan 2011 09:13:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=12278140http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=12278140http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11851407<div align="right" dir="rtl">מעבר לכך שמתי לב שמישהו מזה חצי שנה כל הזמן נכנס לישראבלוג ומחפש את הכינוי שלי/שם הבלוג בווריאציה כזו או אחרת מי את/ה, איש/ה אקראי/ת. האם אנחנו חברים? האם אנחנו רוצים להיות? ואולי דווקא לא? המתח הורג אותי</div>Tue, 15 Jun 2010 02:26:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11851407http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=11851407http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11851402<div align="right" dir="rtl">גדלתי בעיירה פריפריאלית אי שם בדרום השפלהאני זוכר במהלך התיכון בכל פעם שהיה פיגוע זה לא השפיע על החיים שלי. לא באמת.אז הייתי עצוב, והייתה אווירה שקטה קצת ומוזיקה נעימה ברדיו וכמה שעות אחר כך זה היה עובר.כשהפיגוע היה גדול הייתי עצוב יותרכשהפיגוע היה קטן הייתי עצוב פחותויסלחו לי כל מי שיקרא את זה (כן, שלושתכם) אבל הביטול של דבנדרה בנהארט מזכיר לי פיגוע. באווירה.בביטול של הפיקסיז הייתי בהכחשהועכשיו אני מבין, שהתחילה אינתיפאדת ביטולים.ואני כל כך אוהב מוזיקה. למה זה משפיע עליי כל כך? אפילו לא רציתי ללכת להופעה שלו !אולי כי זה ההרגשה שהעולם כולו נגדנואולי זה התסכול וחוסר היכולת להסביר מה קורהכי אחרי שנה של מגורים בירושלים אני בעצם מבין כמה לא שחור ולבן וכמה הכל כל כך מסובך וכמה שזה לא הוגן שאמן כמו דבנדרה בנהארט יבטל ואמנים אחרים אפילו לא יחתמו.כוסעמק</div>Tue, 15 Jun 2010 02:16:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11851402http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=11851402http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11709403<div align="right" dir="rtl">אני גר בירושלים עכשיוואני לא אוהב את זה במיוחד.זה מתחיל בנסיעה.לבירה שלנו יש כביש אחד בלבד שעובר בצד הנכון של הקו הירוק. בכביש האחד יש 2 נתיבים והדרך פתלתלה ומבטיחה שתמיד יהיה שם עומס או גודש או תאונה או סתם שוטר.אחרי העליה הסזיפית מקבלים את פניך 3 רמזורים שלעולם לא יהיו מתואמים אחד עם השני.כשהאוטובוס לבסוף עושה את הפניה ימינה אל עבר התחנה המרכזית אתה יורד ועובר ליד אסופה של אוכלי נבלות בדוגמת נהגי מוניות שמתקהלים סביבך וצועקים בקול חד גוני אך אלים "מונית? מונית? מונית?" וכשאתה עוקף אותם אתה רואה אותה במלוא תפארתהמשמאלך התחנה המרכזית, שבשביל להיכנס אליה צריך לחכות דקות ארוכות בבידוק ביטחונימימינך גשר המיתרים, שמסמל ברוב הוד והדר את העובדה שאין לו שום שימושומולך, קצת לפני בנייני האומה הולכת ונבנית התחנה המרכזית של הרכבת הקלה. כבר שש שנים נבנה הדבר האיום הזה ובינתיים מסביב יש רק רעש, הריסות, מפגעים בטיחותיים וכיעור שרק מדינת עולם שלישי יכולה להציעהיות ואתה נמצא על גבעה,משב רוח קפוא מצליף בך, והכל כאילו מזכיר לךאתה כבר לא בקנזסברוך הבא לירושלים</div>Sat, 10 Apr 2010 16:39:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11709403http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=11709403http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11567648<div align="right" dir="rtl">מישהו נכנס לבלוג שליוקרא את כל מה שכתבתיאני רואה את זה בסטטיסטיקותמי אתה, איש אקראי, והאם נהנת ממה שקראת?למה לא השארת תגובה?</div>Wed, 03 Feb 2010 22:38:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11567648http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=11567648http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11567615<div align="right" dir="rtl">איזה קטע זהללכת לישון כמו תמיד, ולהתעורר שונה לגמריכשכל מקום עטוף בשמיכה לבנה וגדולהמעולם לא חוויתי שלגשלא בתנאי חרמוןנראה אם אזכה הלילה..וגם - אני חושב שאתה סטודנט באמת רק אחרי שאתה עובר תקופת מבחנים, אתה מבין בעצם את הפואנטה.</div>Wed, 03 Feb 2010 22:28:00 +0200elia.glz@gmail.com (מגניביישן)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30723&blogcode=11567615http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30723&blog=11567615