http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701WhEre iS tHe m-U-sic ??!?!?!!?!???!!heCopyright 2026 Kaoru-Dono. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701http://f.nanafiles.co.il/upload/62004/IsraBlog/30701/misc/306228.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10761554<div align="right" dir="rtl">הכרתי מישהו. ז"א לא באמת הכרתי. אני עובדת במוקד טלפוני. דיברנו ואיכשהו הוא הצליח לאתר אותי באינטרנט, בימינו זה לא מסובך, אני מניחה שאתם יודעים. בכל אופן דברנו באינטרנט במשך חצי שנה, ויצטייר הרושם שאנחנו די מחבבים אחד את השניה והכל. אפילו דברנו בסקייפ איזה פעם. אבל הוא היה בחו"ל, אז זה לא יכל לעבור את הרמה הזאת. <SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 12pt; ms</div>Sun, 19 Apr 2009 00:58:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10761554http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=10761554http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10714801<div align="right" dir="rtl">כמות סוגי האכזבות שקיימות בעולם... יש כל כך הרבה מהן. אכזבות מהמשפחה, אכזבות מבחירות שעשית, אהבה נכזבת, אכזבה מחבר טוב.... יש הרבה. לצערי הרב, יש לי נסיון לא מועט בכל הסוגים. אבל אני כמו ספוג, בד"כ אף מילה לא יוצאת. <SPAN style="LINE-HEIGHT: 115%; FONT-FAMILY: 'Arial','sans-serif'; FONT-SIZE: 14pt; mso-ascii-font-famil</div>Tue, 07 Apr 2009 12:14:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10714801http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=10714801http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10705035<div align="right" dir="rtl">יש לי הכל- אוטו, מחשב, עבודה, בית, אוכל. יש לי הכל-אבל אין לי כלום. הכל חומרי, הכל ריק מתוכן. ההכל הזה בעיקר לוקח ממך. הוא לוקח ממך את הזכות להתלונן ולהגיד שרע לך, כי יש לך הכל. אתה חי, לא חסר לך שם דבר פיזי,אז אין לך זכות להתלונן כי יש אנשים שאין להם אפילו לחם, עם נאבקים על ההשרדות שלהם, אבל יש להם סיבה לקום בבוקר. יש משהו שמניע אותם. ולך? אין לך כלום. שום סיבה לקום בבוקר, אתה פותח עיניים ושואל למה קמת ליום חדש? מתהפך בשמיכה ומסרב להכיר בזה שעוד יום מתחיל. עוד יום מתחיל ששום דבר טוב לא יצא ממנו, שאפילו קצה של אור לא קיים בסופו. אולי רק איזה כו</div>Sun, 05 Apr 2009 00:27:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10705035http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=10705035http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10342109<div align="right" dir="rtl">To be or not to be? עד מתי אני אמשיך לרצות דברים בלתי מושגים?</div>Sat, 27 Dec 2008 13:52:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=10342109http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=10342109http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=6688847<div align="right" dir="rtl">I wish I could fade away... המציאות היום יומית שלי לא קוסמת לי. אני חושבת על איך החיים שלי יראו בעוד 20 שנה, אם הם נראים ככה היום. קשה להגיד שמה שאני רואה אופטימי וורוד יותר מידי. לא שאני לא מנסה... בגיל 20, אני מוצאת את עצמי אבודה. בלי כיוון בחיים, בלי דבר אחד יציב שאני יכולה להישען עליו. תחושת ריקנות עוטפת אותי מידי יום, לפחות לכמה שעות. איך אפשר לחיות ככה?... ואני לא מתכוונת במובן של זהו, אני הולכת לקפוץ עכשיו מהגג... אני רק שואלת...איך? איך חיים כשאין לך מוטיבציה וצפייה לקום בבוקר ליום חדש, כי אתה יודע שכל מה שמחכה לך שם הוא סתם עוד יום. סתם עוד יום מלא בתסכול, עצבים, בדידות... בלי ששום דבר יצליח למלא אותך... הכל ריק וסתמי. עוד יום... עוד 24 שעות שלא קרבו אותך לשום דבר, חוץ מלזקנה שלך. עצוב להיות בן תמותה...</div>Sat, 09 Jun 2007 02:03:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=6688847http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=6688847http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=6559877<div align="right" dir="rtl">אחרי מות החיים האינטרנטים שלי.... היום. אין לי חיים וירטואליים. אין לי חיי משפחה. אין לי חיי חברה. אין לי חיי אהבה. נשאר רק הצבא. וגם שם המצב לא משהו. לפחות יש לי מה לאכול וללבוש ואין לי מינוס בבנק. אבל מה זה עוזר לי? כשאבא שלי נוסע לחו"ל עם חברה שלו למשך 3 שבועות ולא מתקשר אליי אפילו פעם אחת, לשאול מה שלומי, או להגיד לי מה איתו וכדי להתעדכן אני שואלת אנשים אחרים. כשבימי שישי באופן קבוע אני לא עושה כלום, כי כולם עסוקים בדברים אחרים. כשאין לי אף אחד שיחבק אותי ויגיד שהוא אוהב. נשאר רק העצבשמחרסם אותי מבפנים. חיים ללא רוח חיים, לא שווים כלום. נו, רק בצבא מטומטם כמו שלנו, נותנים לבן אדם כמוני לנהל נשקייה.</div>Tue, 22 May 2007 19:29:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=6559877http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=6559877http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=6372973<div align="right" dir="rtl">אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!!!!! אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה!!!!!!!!!!!!!! אהההההההההההה!!!!! אהההה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הייתי צריכה להוציא את זה איפשהו.... סליחה.</div>Fri, 27 Apr 2007 22:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=6372973http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=6372973http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=5780522<div align="right" dir="rtl">red hot chili pepers-under the brige מתנגן לו ברקע... ברגעים אלה בהם מחקתי במספר לחיצות עכבר דפים שמנסיחים היסטוריה של 3 השנים האחרונות. השיר מתאיםלמצב רוח. הזמן לעשות את זה הגיע. להיתראות. כל טוב....</div>Sat, 03 Feb 2007 17:18:00 +0200nobody@israblog.co.il (Kaoru-Dono)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=30701&blogcode=5780522http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=30701&blog=5780522