http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעיםheCopyright 2026 בורג. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000http://f.nanafiles.co.il/upload/92004/IsraBlog/3000/misc/592232.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=14936558<div align="right" dir="rtl"><p>&nbsp;</p> <p>הסוף קרב, הגיע הרגע, ישראבלוג יסגר בסוף החודש.</p> <p>באתי להגיד שלום אם מישהו עדיין פה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>אבל ברגע שנכנסתי לבלוג חטפתי מכה, הפוסט האחרון שפורסם מאפריל 2010 אחרי מות אבי. המילים קשות, התחושות עלו מחדש.&nbsp;</p> <p>כתוב שם בין היתר על הרצון לחיות את החיים ולא לפספס.&nbsp;</p> <p>רק כמה חודשים אחרי הפוסט פגשתי את עדי. החיבור בהתחלה היה גם כתרפיה, כי היא גם איבדה אבא, וכבר הייתה בסדר, ורציתי ללמוד איך עושים את זה. איך מתגברים. ועכשיו, שבע שנים אחרי, רק לפני כמה חודשים נשאתי אותה לאישתי.</p> <p>איך שהחיים קורים...</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p> <p><strong><span style="text-decoration: underline;">נתחיל מחדש את הפוסט</span></strong>:</p> <p>&nbsp;</p> <div id="_mcePaste">לא יאומן.</div> <div id="_mcePaste">איך כולנו גדלנו והתבגרנו.</div> <div id="_mcePaste">כשיום יום מסתכלים במראה, לא רואים את הימים חולפים. רק כשפוגשים חברים ישנים וקולטים כמה הם גדלו/הזקנו, פתאום קולטים שאולי גם אני.</div> <div id="_mcePaste">איזה כיף לפגוש חברים ישנים. כשיום יום מסתכלים במראה, לא רואים את הימים חולפים. רק כשפוגשים חברים ישנים וקולטים כמה הם גדלו/הזקנו, פתאום קולטים שאולי גם אני.איזה כיף לפגוש חברים ישנים.</div> <div>חבל שישראבלוג נסגר, אבל אולי כבר הגיע הזמן.</div> <p>&nbsp;</p> <p><strong>נוסטלגיה, אבל אין עצב. רק שמחה על מה שהיה בית וקהילה בשבילי.</strong></p> <p><br />עכשיו אגבה ואפרד. אם זה מעניין מישהו, אני הולך למסיבת סגירת ישראבלוג. מעין מפגש ישראבלוג האחרון בהחלט שבו אנשים יעלו ויקריאו פוסטים ישנים שלהם. במוצ"ש ברמת החייל תל אביב. אם אתם שם, תגידו שלום, האנונימיות כבר יצאה מהאופנה.</p> <p>&nbsp;</p> <p>&nbsp;</p></div>Thu, 28 Dec 2017 01:02:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=14936558http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=14936558http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=11732696<div align="right" dir="rtl">כבר עברו כמה ימים מאז השלושים. זהו, אפילו תקופת האבלות על אבי נגמרה. עכשיו רישמית צריך להמשיך הלאה.<br>אבל שוב התחלתי לחשוב יותר מידי ושוב אני מוצא את עצמי לא מצליח לישון.<br><br>מאז ההלויה, הכל נראה כל כך שולי ולא חשוב. שיש חיים שלמים לחיות אותם, לעשות מה שאתה רוצה, לחיות את החיים במלואם. גם את היום, וגם את כל החיים. איכשהו, לתרגל 20 פעם את אותה נוסחת חימום קיטור, נראה כל כך שולי וטיפשי. שלא שווה אפילו את המחשבה על לעשות ולהגיש את התרגיל.<br>אני רוצה לקחת את האופנוע ולנסוע כמה שיותר מהר, עד שהשיניים יפלו מהרעידות. אני רוצה לפגוש בחורה יפה ולהזדיין איתה כל הלילה עד אובדן חושים. אבל אני לא רוצה למות בגיל 61 מפטריה, עם 200 ומשהו ימי חופש ואישה שחיכתה כל החיים לפנסיה כדי להתחיל להנות ביחד.<br><br>אם אני כבר במוד הזה של לא ללמוד, ולהתייחס לא נחמד לבחורות שרוצות את חברתי, אז השקעתי אנרגיות באפיקים אחרים. עבודה פיזית עוזרת, הכנתי ושתלתי עם האחיינים עץ על שם סבא שלהם. הכנתי לבד, עד ליבלות בידים, את הגינון בבית קברות. <br>גם תכנונים לעתיד הרחוק עוזרים, איך הבית שאבנה בשנה הבאה בנחלה יראה. או העלת זכרונות מהטיול בהודו בקיץ האחרון, כשהכל היה שונה. אבל המחר, הלקום בבוקר - פשוט לא מעניין.<br></div>Wed, 21 Apr 2010 00:49:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=11732696http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=11732696http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=11065345<div align="right" dir="rtl">אומנם זה היה תקוע הרבה אחרי פריים טיים ואני ראיתי את התוכנית עם חברים בפאב, על חצי גולסטאר ובלי ווליום, אבל עדיין מגיע לקשת ח.ח. על התוכנית "השופט". אתמול שודר תוכנית של שעה שלשם שינוי לא הרגשתי מטומטם, שטחי, רדוד או כל אחד המילים הגבוהות הללו כשצפיתי בערוץ 2. תוכנית אינטלגנטית על ראש בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק.<br>בעצם למדתי דברים חדשים; מה זה אקטיביזם שיפוטי, מה הכוונה שתמיד אמרו "הכל שפיט", למה זה טוב ולמה רע. ממש שיעור באזרחות טובה.<br><br>אז יופי של תוכנית, לו רק היו יותר כאלו במקום ריאלטי אולי הייתי חוזר לראות טלווזיה ולא מוריד הכל מהאינטרנט.<br>אני ממליץ לכולם לראות:<br><a target='newWin' class='blog' href="http://www.mako.co.il/vod-index/documentary/VOD-cd2f4a1a75f6221004.htm&amp;sCh=3d385dd2dd5d4110&amp;pId=665999295">השופט</a> בVOD<br><br></div>Thu, 16 Jul 2009 00:20:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=11065345http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=11065345http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=11021674<div align="right" dir="rtl"><br>איה: "היית בהודו?<br>אולי אני אסע להודו, כולם נוסעים להודו, מספרים סיפורים, איך הודו פתחה להם את הראש.<br>אולי אני אסע? אני אקח חופש. לא מגיע לי לפתוח את הראש?<br>...<br>אנשים אומרים שהודו מדהימה, שהיא ממש שינתה להם את החיים."<br><br>בתשובה הבוס עונה:<br>"זה סתם בלוף. שקר מוסכם שכולם מספרים כדי לא להודות ש... הודו היא בעצם מקום מסריח עם היגיינה ירודה, אוכל דוחה, מזג אוויר בלתי נסבל ובעיקר, המון המון הודים, שמנדנדים לך בלי הפסקה עד שבא לך למות. "<br><br>מתוך חמישה גברים וחתונה. nana10 VOD . מה לעשות, לפני הם עושים משהו טוב, אז נפרגן.<br><br>בנתיים, בין המבחנים, אני צריך להבין האם אני טס להודו הקיץ או מסיע את אבא לבית החולים...<br></div>Thu, 02 Jul 2009 15:20:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=11021674http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=11021674http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10850191<div align="right" dir="rtl"><P>&lt;P class=MsoNormal dir=rtl&gt;&lt;SPAN lang=HE&gt;&lt;BR&gt;&lt;SPAN class=postedit id=edit10850106&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl style="FONT-STYLE: italic"&gt;המסקנה מדיוננו היא אפוא, כי לפעילות המדעית נדרשים כושר המצאה ויצירתיות. תוצאה זאת עשויה להפתיע: האין הדימוי המקובל של החשיבה המדעית כולל את התפיסה כי סוג הכישרון הנדרש למדען היא בדיוק מנוגד לזה של האמן (הסופר, המשורר, הצייר)? לפי דימוי זה, המאפיין את החשיבה המדעית הוא ההיפך הגמור מיצירתיות: למדען – כך סוברים רבים – דרושים כושר אנליטי, חשבה מדויקת וכדומה, אך בשום אופן לא דמיון וכיוצא בזה. מתברר, אפוא, כי דימוי זה מופרך מיסודו: עבודת המדען, גם כשאר הוא עובד על בעיה "קטנה" אשר פתרונה אינו מוליך לחידושים מסעירים, מצריכה חריגה אל מעבר לידוע. חריגה זו דורשת דמיון: על המדען להמציא היפותזות.&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl style="FONT-STYLE: italic"&gt;&lt;BR&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl&gt;&lt;SPAN style="FONT-STYLE: italic"&gt;מהו, אם כן, בכל זאת, ההבדל בין מדען לאמן? מהו המקור לדימויים השונים כל כך שיש לנו מעבודותיהם? ניתן לסכם את ההבדל כך: יצירתיות, מקוריות, חריגה מן המוסכמות ועוד, מהווים כשלעצמם קריטריונים להערת עבודת האמן. המדען, לעומת זאת, זוכה להערכה רק אם המצאותיו "מצליחות", כלומר, אם ההיפותזות שהמציא זוכות לאישוש ואינן מופרכות לאלתר. "המצאותיו" של האמן נמדדות רק בעולם הרוח, ואם הן זוכות להצלחה שם (דהיינו, בקרב הציבור שוחר האמנות), די לו בכך. "המצאות" המדען, לעומת זאת, צריכות לעמוד בפני מבחן נוקשה ומחמיר הרבה יותר: המבחן במציאות הטבעית. בניגוד למצב הדברים בעולם הרוח, הרי כאן מקוריות לשמה אינה זוכה בכל הערכה. הקריטריון הקובע היחיד הוא הצלחה של היפותזה, היות חיזוייה מתאשרים. &lt;/SPAN&gt;&lt;SPAN lang=HE&gt;&lt;?xml:namespace prefix = o /&gt;&lt;o:p&gt;&lt;/o:p&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl&gt;&lt;SPAN lang=HE&gt;&lt;o:p&gt;&amp;nbsp;&lt;/o:p&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl style="TEXT-ALIGN: left" align=right&gt;&lt;SPAN lang=HE&gt;- מתוך פרק 1.3 בעיית האינדוקציה, מהספר הפילוסופיה של המדע, האוניברסיטה הפתוחה.&lt;o:p&gt;&lt;/o:p&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl style="TEXT-ALIGN: left" align=right&gt;&lt;BR&gt;&lt;SPAN lang=HE&gt;&lt;o:p&gt;&lt;/o:p&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl&gt;&lt;SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"&gt;כל כך אהבתי את ההשוואה עד שהחלטתי לצטט את רוב הקטע. &lt;o:p&gt;&lt;/o:p&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl&gt;&lt;SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"&gt;בחודש מאי, לפני שנתיים, החלטתי לבטל את הקבלה לצילום בבצלאל ולהישאר להתחיל את הלימודים של התואר המדעי. שנתיים עברו ומספר פעמים חשבתי "מה היה אם?". אבל מעטות ההחלטות שאני מרגיש כל כך שלם איתם כמו ההחלטה ללכת ללמוד מדעים!&lt;o:p&gt;&lt;/o:p&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/P&gt; &lt;P class=MsoNormal dir=rtl&gt;&lt;SPAN lang=HE style="FONT-FAMILY: Arial"&gt;אז מה אם לפעמים אני אוהב לספר לאנשים שהתקבלתי לבצלאל, רק כדאי לראות את תגובתם ואת תשומת ליבם?&lt;/SPAN&gt;&lt;/P&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/SPAN&gt;&lt;/W:SNAPTOGRIDINCELL&gt;&lt;/W:BREAKWRAPPEDTABLES&gt;&lt;/W:COMPATIBILITY&gt;&lt;/W:VALIDATEAGAINSTSCHEMAS&gt;&lt;/W:PUNCTUATIONKERNING&gt;&lt;/W:WORDDOCUMENT&gt;&lt;xml&gt;&lt;w:worddocument&gt;&lt;w:punctuationkerning&gt;&lt;w:validateagainstschemas&gt;&lt;w:compatibility&gt;&lt;w:breakwrappedtables&gt;&lt;w:snaptogridincell&gt;&lt;p style="font-style: italic;" class="MsoNormal" dir="rtl"&gt;</P></div>Thu, 14 May 2009 00:42:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10850191http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=10850191http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10817384<div align="right" dir="rtl"><P>משהו מוזר עובר עלי בזמן האחרון. איכשהו מאז תחילת הסימסטר, הכל לא במקום. למדתי חודש, יצאתי לחופשת פסח של שבועיים, שבוע לימודים ושבוע חופש של יום העצמאות. מה שהביא&nbsp;אותי למרחק שבוע ממבחני האמצע עם תחושה שלא ממש התחיל הלימודים הרציניים עדיין. קצת שאננות, שום דבר שאיזה נכשל או שניים לא יתקנו.</P> <P>&nbsp;</P> <P>מעבר לזה, חלמתי חלום, שבו אני משתמש במסור החשמלי החדש לגדר החיה. המסור שאבא עדיין לא קנה במציאות, אבל אני מנסה לשכנע אותו.&nbsp;אני עומד ליד שיח הבוגנבילה האיום, זה שיש לי איתו יחסי אהבה-שנאה ארוכי שנים, מחייך ברשעות ומתחיל לחתוך בגובה החזה. אבל במקום שהשיח יקצץ, אני מציץ למעלה ורואה מגדל של בוגנבילה. גבוה ככל שהעין רואה. ככל שאני מתאמץ יותר לחתוך את השיח בגובה החזה ככה הוא נראה לי רק גדל וגובהה.</P> <P>אז פרויד, מה אתה פאקינג אומר על זה?!</P> <P>&nbsp;</P> <P>חוץ מזה, עם כל הזמן הזה שאני לא בדירה, פתחתי תחרות חדשה לראות כמה זמן אני מסוגל לחיות בלי שום אוכל בדירה. בין פיצות, המבורגריות, קפטריות ובעיקר התעלקות על חברים שיאכילו אותי, הלך די טוב. אתמול נכנעתי והצטיידתי בכל טוב וטוב. אבל שניה לפני, הייתי חייב לצלם את המקרר בדירה. ב2 המדפים העליונים אפשר לראות 2 שותפות שאוכלות בריא עם ירקות, יוגרטים, קינואה סילאן ושות'. ובמדף השלישי ניתן לראות את המדף שלי, שחוץ מיין ובירה, שאין כמובן&nbsp;לזלזל בחשיבות שלהם&nbsp;לדיאטה, יש זיתים בני שלושה&nbsp;שבועות, חומוס פג תוקף בלי פיתה וזוג אבוקדואים שכל כך פגועי קור שיכלתי להביא אותם לקורס "איחסון ירקות ופירות"&nbsp;שלי בתור עבודת בית.<BR></P> <P align=center><IMG height=860 src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/00/30/00/3000/posts/18546275.jpg" width=632></P> <P><BR>רק טוב לכולם...</P></div>Mon, 04 May 2009 20:14:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10817384http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=10817384http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10675787<div align="right" dir="rtl">גיליתי, שגם אני, כמו כל הבחורים, אוהב בחורות מהירות ומכוניות זולות!<br>או שבעצם זה מכוניות מהירות ובחורות זולות?<br></div>Sat, 28 Mar 2009 03:11:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10675787http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=10675787http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10349593<div align="right" dir="rtl"><P>הייתי בהופעה של הבן של מאיר אריאל. איך קראו לו? לא זוכר. נו הבן, זה שהתחזק, סטייל ברסלב. מה שניהם ככה? טוב, אז אחד מהם.</P><BR><P> </P><BR><P>הוא סיפר שבתור ילד הוא אהב מאוד טלווזיה ואבא שלו מאיר, שנא.</P><BR><P>מאיר היה נכנס לחדר, מאיים לזרוק את הטלווזיה מהחלון ויוצא בכעס.</P><BR><P>רק כדי לחזור אחרי רבע שעה ולהכריז אותו דבר.</P><BR><P>ושוב</P><BR><P>ושוב</P><BR><P> </P><BR><P>מאיר אריאל טען שהטלוויזה זו קנוניה אחד גדולה להקהות את הלב. שנחשף לכל כך רוע, שפשוט לא יהיה איכפת לנו.</P><BR><P>וכרגיל, בין גיבוב השטויות של אריאל מסתתרת אמת. כי הרי איפה אחרת הייתה נחשף לכל כך הרבה מוות, רצח, אונס, אלימות ותככנות מאשר בטלווזיה. </P><BR><P>ולפעמים אני עוצר את עצמי ומרגיש שאני לא יכול להמשיך לצפות בזה.</P><BR><P>כי אולי זה אלימות סטרילית, כי אף אחד באמת לא נפגע, אפילו לא רואים דם או סבל ואף דמות עגולה לא באמת נהרגת אבל לפעמים אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך לצפות בזה.</P><BR><P>שלא לדבר על הסרטי אסונות.</P><BR><P>אבל אפילו, ראיתי לפני שבועיים פרק של האוס. והפסקתי באמצע. לא יכלתי עוד עם כל המוות, הסבל והציניות הזאת.</P><BR><P>האם יכול להיות שאני מצאתי מישהו/משהו יותר מידי ציני בשבילי?!</P><BR><P> </P><BR><P><U><a target='newWin' class='blog' href="http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=20831&singer_id=605&song_title=3b455">עברנו את פרעה</A> - מאיר אריאל</U></P><BR><P align=right><EM>היא באה לפגישה לובשת שפם<BR>הייתה לה עמידה של מפקד קומנדו ים<BR>ביקשתי קצת שקט דיברה בקול רם<BR>רציתי לשכוח היא רצתה גם<BR><BR>ביקשתי קצת רכות וחמימות גם<BR>כי אני קר וקשה<BR>אבל עברתי את פרעה (קר וקשה עלאק)<BR>אעבור גם את זה</EM></P><EM></EM><BR><BR><P><U><a target='newWin' class='blog' href="http://www.shiron.net/songView.aspx?song_id=10312&singer_id=605&song_title=7e316">חית הברזל</A> - מאיר אריאל</U><BR><EM>מקובל שהרביעית היא רומי<BR>מקובל שרומי היא אדום<BR>ממש כך או באופן סמלי יש די הרבה מרומי היום<BR>כל הקולוסיאום הכל-עולמי הזה<BR>עם חלונות ההצצה אל הזירה<BR>המלאה גלדיאטורים שהם חיות טרף<BR>ודם מציף את תת ההכרה<BR>תחליף תחנות תמיר ערוצים<BR>תשוטט כאוות נפשך בעולם<BR>תחשוב שאתה מחוץ לכל זה<BR>לא נוגע לך זה שם<BR>אבל בינתיים בעצם מה שקורה זה<BR>שאתה עוד אחד שיורה ויורה<BR>מתרגל לחסל בלחיצת כפתור<BR>חיית טרף גלדיאטור<BR><BR>תקופת המתכת, עידן הברזל<BR>מזכיר לי חיה מחזון דניאל<BR>חיית המתכת, חיית הברזל<BR>כל כך דומה שאני מתבהל...</EM><BR><BR></P><BR><P> </P></div>Sun, 28 Dec 2008 22:32:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10349593http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=10349593http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10304764<div align="right" dir="rtl"><P>הרי בגלל שכבר חודש אין, זה כל מה שמעסיק אותי.</P><BR><P>אבל איכשהו על חודש בלי סקס אין הרבה על מה לספר.</P><BR><P>&nbsp;</P><BR><P>לעומת זאת, בצמחים דו פסיגיים, העלים מחוברים לנצר בפטוטרת&nbsp;שמתחברת ליד&nbsp;הנצר החיקי, כשכל המפרק&nbsp;נוצר בחתיכה אחת&nbsp;מהמריסטרמה האילנית. ואולי זה נשמע כמו שטויות מוחלטות&nbsp;- זה מסביר כל כך הרבה. מסוג הדברים האלו, שבהסח הדעת קילפת עלה, פירקת אותו וראית את המבנה הפנימי שלו. אבל בעצם לא הקדשת לזה מחשבה שניה. ברגע של אֶאוּרֶקָה בשיעור מנומנם, פתאום אתה מבין איך זה בנוי, איך זה נבנה ולמה. </P><BR><P>אני אוהב ללמוד תואר במדעים מדוייקים.</P></div>Thu, 18 Dec 2008 11:59:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10304764http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=10304764http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10304752<div align="right" dir="rtl"><P><EM>החברים, הכלבים, הזיונים, המשחקים<BR>על הכל ויתרתי</EM></P> <P><EM>בשביל</EM> התואר</P> <P>&nbsp;</P> <P>אין לי חיים פרטיים.</P> <P>כל היום באוניברסיטה משמונה ועד החושך,</P> <P>כל הערב עושה שיעורים או חוזר על החומר,</P> <P>כל לילה נפגש עם אנשים מהפקולטה ומדברים על אנשים מהפקולטה</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P> <P>&nbsp;</P></div>Thu, 18 Dec 2008 11:39:00 +0200haboreg@gmail.com (בורג)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=3000&blogcode=10304752http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=3000&blog=10304752