<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>In M(a)y Place</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961</link><description>הממ</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 coldgirl. All Rights Reserved.</copyright><image><title>In M(a)y Place</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961</link><url></url></image><item><title>פוסט על טוסט (מכה שנית) ושאר ירקות וקיטניות</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7808414</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;שלום! 
תמונה שנשלחה אליי למסנג&apos;ר ע&quot;י אסתי המכונה גם: &quot;אסתי&quot;, עוררה בי את החשק לכתוב מספר מילים על התמונה הבאה: 


הטוסט הקדוש. 
מי שמכיר אותי, יודע בוודאי, שמבחינתי הטוטס הוא אכן מאכל\מזון קדוש. 
במקרה של התמונה, זהו צנים, שגם הוא נכלל תחת ההגדרה של מאכלים קדושים. 
שימו לב לתמונה, ותראו שניתן להכניס לתוך הטוסטר הקופצני (למיושנים שבינינו וניתן לציין שגם האיכותיים), מן תבנית שכזו אשר בזמן צליית הטוטס, אושמא לאחריו (לא ממש ברור)היא יוצרת צורה של מריה הקדושה או אנערף. משהו קדוש אחר. 
גאוני, או לא? 
בהחלט אני חושבת שכן. ותודה לאסתי, שהסבה את תשומת ליבי לעניין הזה!

ולעניין אחר, שלאקשור לאסתי או למאכל קדוש- השביתה. 
כן, נושא שאין יום ולא מדברים עליו, אך אין ממנו מנוס. פוגע ומקלקל כל יום ויום בוהתלמידים הנשבתים (שובתים ללא רצון) לא הולכים לבית הספר.
כתה יב&apos;, כתה שבה צריך לנצל כל יום ויום בבית הספר. טיול שנתי, פעילויות חוץ בית ספריות,דימונה (!), הכל הוקפא. 
וזה לא שאני לא תומכת במאבק של המורים,וזה לא שיש לי פתרון יותר טוב. אני פשוט מתוסכלת מן המצב ומקווה שהשביתה תיגמרבעתיד הקרוב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 01 Nov 2007 11:13:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7808414</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7808414</comments></item><item><title>אם יש משהו שאני יודעת...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7676314</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זה שאני לא יודעת. אני באמת לא יודעת כלום. 

ונראה לי שמה שעשיתי זה את זה: 


אבל אל דאגה, זאת לא הפעם הראשונה. 
פרס מובטח למוצא הישר. 

וגם לא הכל הרע, אפילו לא חצי. 

שבוע.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 15 Oct 2007 15:09:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7676314</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7676314</comments></item><item><title>תשובות לשאלון השבועי</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7585334</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מה את קונה כשאת נכנסת\יוצאת מסרט קולנוע?אני מניחה שזה הוא פופקורן קר ויבש כזה של הקולנוע. אה, ושתיה כי זה מצמיא.איפה את הכי נהנת לאכול גלידה?בחוץ. עם חברים, רצוי בדליקרים!מתי אכלת ארטיק\גלידה פעם ראשונה?לא זוכרת כמובןמה את הכי אוהבת לאכול?לזניה, אגוזי קשיו, עוגת תפוחים של אמא.השלימי: בואו לקנות בבורגר-ראנץ’ כמו...אל תקנו בבורגר-ראנץ&apos;. אבל אם בכל זאת, אז... כמו ארנבים שרוצים לאכול גזר.יצאת למסעדה יוקרתית עם חבר שלך לדייט ראשון. מה תאכלו?אוכל טעים.מתי הייתה הפעם האחרונה שישבת מול המקרר והכנת ארוחת שחיתות?לפני כמה שעות, שניצל תירס בפיתה עם חומוס וקטשופ- אם זאת לא שחיתות... אוף השאלון מעפן, ובכלל לא מפיג שעמום :(&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 03 Oct 2007 20:49:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7585334</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7585334</comments></item><item><title>יש לי שיח- לימונים או לימונית?</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7541286</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;ידיעה מרעישה! טוב אולי לא כזאת מרעישה אבל הרשו לי להתלהב מעט- נרכשה עבורי גיטרה חשמלית, דבר לו ייחלתי במשך הרבה זמן! 
היא לא איכותית ולא מי יודע מה יפה, אבל היי, אני בינתיים לא צריכה יותר מזה :) מה גם, שיופי בכלל לא פרמטר בשבילי כשזה מגיע לגיטרות... אבל אני מודה שיש כאלו שילהיבו אותי יותר וכאלו שפחות. 

אז חסר לי מגבר. טוב,הוא ירכש בהמשך אבל בוער בי הרצון לנגן ושכל השכונה תשמע, אז מי מוכן להשאיל לי מגבר לסופ&quot;ש? :) 

ובהזדמנות זו, מישהו מוכן להשאיל לי גם מוח? לאו דווקא לסופ&quot;ש... אפשר גם לאחרי... ממש אין לי ראש לכתוב תסריט. יש לי מחסום יצירתיות. כבר הרבה זמן, אוף. 

ושאלה פומבית לאסתי: קנית נסטי? היה טעים? מרווה? מקווה מאוד שכן!! 

ולימ, נכון שאת לא קוראת את זה עכשיו אבל תהני בהולנד, אני ממש אתגעגע אלייך :( ואם תוכלי, תקני לי נעליים הולנדיות. שלי כבר קטנות עליי... תודה! 

תם פוסט בו שיתפתי בשמחתי ועל הדרך שיתפתי בשטויות אחרות :)

להית&apos; ושבת שלום והיי! :)




&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 28 Sep 2007 16:07:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7541286</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7541286</comments></item><item><title>אני מבקשת סליחה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7489826</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מהעין שלי. סליחה שגרמתי לך להאדים ולשרוף בניסיונות כושלים להוצאת העדשה. סליחה שדחפתי לך עדשה בכוח. 
אנסה במועד מאוחר יותר, תודה. (בתקווה ולא פיצלחתי\מעכתי\השחטתי מרכיבים חשובים בעין, תודה.) 

עד כאן סליחות שאפשר לכתוב בבלוג ולא באופן פרטני, כי את זה אני אעשה אישית. 

והנה שוב מגיע יום כיפור. פעם יום כיפור היה מועד משמח לילדי ישראל. אופניים, קורקינטים, גלגיליות וארוחה גדולה מאוד. והיום אני חושבת שילדים מעדיפים לראות ערוץ הילדים, ולפתח אפילפסיה. 

השנה החלטתי לצום בפעם הראשונה. נראה מה יקרה לי, אני אופטימית :)

וגם, בהזדמנות לא חגיגית אמנם, אבל הזדמנות בהחלט- אאחל לענבל הילדה והאגדה, המון והרבה מזל טוב!

מקווה שאהבת את הברכה בחרוזים. מקווה שהיה לך אתמול מדהים. (וגם טעים)

אמשיך לכתוב בחרוזים, עד שלא אמצא עוד מילים. וזה קורה בדיוק... עכשיו. 

איזה יופי, תכף מגיע הסתיו, ועוד מעט יגמר השרב. (הבטחות צריך לקיים)

אז שיהיה לכולם גמר חתימה טובה, ומי יתן ולא תיפלו לאסלה :) 

להית&apos;





&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Sep 2007 10:20:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7489826</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7489826</comments></item><item><title>כנסו, כנסו</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7341995</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;סתם.
שמעו סיפור בלי מוסר השכל. 
היום קמתי ב-6 בבוקר. חשבתי שאני חכמה שאני קמה עוד לפני שהשמש זורחת בשביל לנסוע למקום המיועד בו עושים תיאוריות. 
הגעתי לשם בעזרתו האדיבה של אבי,ולא האמנתי למה שראו עיניי. המונים באו לממש את הזכות שלהם לעשות תיאוריה במלות להם 16 וחצי שנים. אבל למה דווקא שאני באה? 
טוב, אבא אמר לי לחכות ושיהיה בסדר- אני סומכת עליו. נפרתי ממנו וחיכיתי. אנשים קיללו והלכו מכות- לרגע חשבתי שרק בשביל זה היה שווה לבוא- מה, לא? אז חיכיתי וחיכיתי וכבר התחלתי לחשוב- אולי מחלקים משהו בחינם? אוכל? זהב? אוצרות מקרקעית הים? 
בסופה של הידחפות בהמתית של כמה אנשים- הצלחתי להישאב פנימה. תפסתי איזו ילדה נחמדה והחלטנו שביחד נצליח! המקום היה הומה אדם ולא היה מקום לזוז. השוטרים חשבו שזה מצחיק לצעוק במגה-פון &quot;התור לא פה, הוא שם&quot; ואז כולם במהירות האור זזים לכיוון השני ואז שוב במגה-פון &quot;התור לא פה, הוא שם&quot; ואז, כשכבר כולם התמקמו במקום מסויים שלפי השמועות שם נכנסים למבחן התיאוריה המיוחל- שוטר אחד צעק במגה פון (שוב) &quot;היום אין תיאוריות&quot; &quot;תיאוריות אין היום&quot; &quot;אין תיאוריות&quot; לא התפניתי. נשארתי שם נא&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 30 Aug 2007 22:39:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7341995</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7341995</comments></item><item><title>זה ממש לא מובן</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7160749</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;נראה לי שלא הבנתם, הבנתן, הבנת והבנת. לא לא ועוד פעם- לא. 

בכל מקרה, אני מפסיקה לחשוב על דברים מ....עכשיו. זהו, התחלתי. 

וכן, הייתה תוכנית רדיו מצויינת ונהדרת, אולי הכי טובה שהייתה לי אי פעם.לימור חברה נאמנה נסעה עימי והשרתה עליי בטחון- מאוד עזר-תודה :)
חבל ששכחתי להקליט, לא נורא מיכל כבר תיכנס להיא יודעת מי באימאימא, ומיכל יודעת מה היא עושה- תודה מייקל אני מאוד מעריכה את העזרה שלך :) 

וגם, בעבודה מעט משתפר, חשבתי לכתוב ספר &quot;עלילותי בג&apos;וסלנד&quot; אבל ויתרתי. סתם נקודה מעניינת- שפכתי את כללללללל ארגז הכפיות של הגלידה- על הרצפה. 
וגם אסתי, בפעם השניה בחיה, מצאה מסטיק תפוח בתוך חפיסה של מנטה. מה יהיה אסתי? 
ובהזדמנות זו אסתי יקרתי, אני מאחלת לך טיסה נעימה, אני אתגעגע אלייך מאוד ומקווה שתעשי חיים, זה באמת הכי הכי חשוב :) 

ומה עוד? 
שומדבר מיוחד, אני מניחה שזהו להפעם,שבוע טוב לכולם :) 

להית&apos; 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 08 Aug 2007 19:02:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7160749</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7160749</comments></item><item><title>אני...</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7100162</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;מזה מצטערת. 

שבאת, שהתעלמת, שעזבת. 

סליחה שבילבלתי במוח, שבילבלו לך במוח. 

אולי יום אחד ניפגש, אבל רק אולי. ואם כן, אני ממש לא אדע מה להגיד. אני בטח אגיד &quot;היי&quot; עם החיוך המטופש שלי כמו שאני אומרת לכולם. ואז אתה עם החיוך המטופש שלך, ואז... ואז &quot;ביי&quot; ושוב דרכינו נפרדות ומי יודע מתי ניפגש שוב, ושוב מן מועקה כזאת בלב, פספוס חד צדדי, כמה חבל שזה ככה. כמה חבל שבכלל הכרתי אותך מקרוב, וראיתי כמה שאתה... אתה, פשוט אתה. ואז אתה תעלם באופק ואני מקווה שיהיה לך טוב שם. 

סליחה שהייתי טיפשה ובהצלחה לכולם. 

&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 31 Jul 2007 21:35:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7100162</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7100162</comments></item><item><title>הימים האחרונים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7081835</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;טוב השלושה יותר נכון. 
הופעה של יוני בלוך ביום חמישי, יום שישי- לא היה שומדבר מיוחד והופעה של שייגעצ ביום שבת. 
כן, מי היה מאמין, 2 הופעות בשלושה ימים זה מטורף למדיי, אתם לא חושבים? טוב כנראה שלא כזה אבל נו. 

אז ההופעה של יוני הייתה מדהימה ואין לי ממש מילים לתאר, חוץ מזה שאני אסכם שהיה מאוד מאוד כיף- וזה הכי חשוב. לא יצא לי לקבל חתימה על האלבום החדש אבל במחשבה שניה, זה לא משנה כבר... אולי בהופעה הבאה. 
עוד דבר שאני אציין, יוני בלוך הוא פסיכי. 
אז- לימור יערה ואורון היה לי מאוד מאוד כיף בחברתכם! תודה :) 

יום שישי- בעצם כן היה מיוחד, מיוחד מאוד! איך שכחתי, ישנתי אצלי לימור הנחמדת והיה כיף (חוץ מהקטעים שלימור עשתה לי התקפות לב כאלה) ואז בשעת צהריים מאוחרת וקודחת מחום איימים, הלכנו למורתינו הנחמדה נעמי שמה בישראל וכיבדנו אותה בעוגיות שאפינו- השמחה הייתה גדולה עד שלפתע הבחנו בדמות מוכרת ובלתי רצויה בעליל מעבר לכביש. לא נורא. 

יום שבת- הופעה של שייגעצ. אחת ההופעות היותר מהנות שהייתי בהן, כמעט כמו זו שהייתה ביום העצמאות. נתחיל מזה, שהקהל לא היה רב, והגיל הממצוע של 12 גדל לגיל הממ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 29 Jul 2007 15:31:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7081835</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7081835</comments></item><item><title>אממ</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7041315</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;היום אכלתי ספגטי בולונז. לעזאזל נראה לי שאני מתבגרת :( גיל 17 זה אולי מאוחר אבל אני לא מאמינה במשפט עדיף מאוחר מאשר לעולם לא. 
זה גיל שצריך להתבגר בו כבר? 
מצידי עד גיל שלושים ושתיים. בגיל שלושים ושלוש אני אתבגר, הלוואי.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Tue, 24 Jul 2007 14:01:00 +0200</pubDate><author>nobody@israblog.co.il (coldgirl)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=296961&amp;blogcode=7041315</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=296961&amp;blog=7041315</comments></item></channel></rss>