http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926heCopyright 2026 אספרסו ברצ'.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/26/59/29/295926/misc/17609056.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=12074275<div align="right" dir="rtl">שלא ימחק</div>Fri, 01 Oct 2010 02:37:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=12074275http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=12074275http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11824203<div align="right" dir="rtl">שלא ימחק</div>Wed, 02 Jun 2010 13:14:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11824203http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=11824203http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11640960<div align="right" dir="rtl">שלא ימחק...</div>Wed, 10 Mar 2010 23:33:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11640960http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=11640960http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11436026<div align="right" dir="rtl">מעדכן רק כדי שהבלוג לא ימחק.</div>Sat, 05 Dec 2009 23:00:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11436026http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=11436026http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11251682<div align="right" dir="rtl">גרתי אז אצל סבתא שלי בעיקר וגם לפעמים אצל אבא שלי. השעה אז נראתה לי מאוחרת אבל היום אני לא מצליח להירדם בה. והתחלתי לכתוב. כתבתי את מה שהיה לי... את הדרך החדשה לבית הספר... היה בזמן הזה משהו יפה ואבוד ביחד. חקרתי כל רגע ביום שלי וכל מבט שהושט מהעיניים שלי או שהפליג אליי. למדתי את החגים החדשים ואיך זה לחזור מקו 500 הביתה לחיפה ולא להיפך. והתאהבתי באמא שלי מחדש ולא מזמן גם באבא. כאן היתה מצלמת הוידאו הראשונה שלי, במילים זריזות ומגושמות שהתפרסו לשורות ארוכות אותם כתבתי, הזמן נמתח לכל כך הרבה תקופות שהשינוי בין הפוסט הראשון לזה החותם אותו הוא גדול מאוד. תודה לחברים שלי ששולפים מצפן מהכיס בכל פעם שהדרך נאבדת לי, לתקן אותי בצעד הבא וליצור, וגם שהם לי טל שמחליף את הדמעות בגשם שוטף ובשמחה מדלגת בשדות, למאי שלי שבין שפתיה נחבא החיוך המקסים והמילים המדויקות שלה לגעת לי בלב בכל פעם מחדש, לאסף המדהים והפסיכולוג הפרטי שלי שמודע לכל הטירוף שלי והשיגעונות ומתמודד איתם בגבורה, לסיון לוי האהובה שלי שאוהבת אותי ללא תנאים, ללא גבולות וללא מחיר עד כדי כאב. לשירים הטובים שהם בשבילי תמונות בלתי</div>Fri, 18 Sep 2009 17:59:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11251682http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=11251682http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11162646<div align="right" dir="rtl">חזרתי מההרים, מצבא ירוק התירסים המסודרים בעולם כמו רגעים צפופים להיזכר בהם בשעות מבולגנות.חזרתי מהמרפסת ממנה הפלגתי לעננים, לנסות לתפוס לי אופק להרגיע את עצמי משעונים מתקתקים.חזרתי מרחובות מוזרים ובניינים.הכל היה כמו בספרים, אפשר לדמיין את זה אבל רק אם נכנסים לשם דרך פרצה אפשר להרגיש באמת.ואני כתבתי שם שירים קצרים ומתארכים כמו אקורדיון של מופע רחוב מקרי, שמתי יד על ודאות לא צפויה.כנראה שרק כשמפנים גב למנורה אפשר לכתוב או שקל לכתוב על מה שהיה לי להפסידאו על מה ששכחתי להרוויח.טוב לי. יש לי את מה שאני צריך.</div>Mon, 17 Aug 2009 00:47:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11162646http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=11162646http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11002586<div align="right" dir="rtl">הצלחנו להגיע בין קווים שמחקותאריכים ורגל נחתה על הרחוב שלי ואחריה עוד אחת וזוג, כל דמיון נחנק לעומת המציאות פורצת דלתות לא נכונות אבל מובילות להרבה יותר... וזה היה לילה בלי שינה, דיברנו קצת ואז ירדנו לפינה בשלוש ועשרים או שלוש וארבעים והיה לי אותך בלי מחוגים, האור האדום של החנות עשה אותנו גם קצת אדומים, דווקא פנים מול פנים הכל פחות ברור לי. במבטח התנגנו שירים שהמקרר עוד לא שמע והגבולות נפרמו מבלי להשאיר סימני דאגה והרגליים דגדגו את החול שסיפר לים והיה נראה שכל העולם נעצם ורק אנחנו נשארנו ערים. אתמול בלילה הבנתישהאנשים הצרים שחשבתי שיש בעולם דווקא לא רחוקים ומי שחיפשתי בהם כתף הראו לי אגרופים, הקטינו אותי לנדנדות ושכחו אותיבחול... היום למדתי ללכת.</div>Fri, 26 Jun 2009 18:44:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=11002586http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=11002586http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=10948251<div align="right" dir="rtl">אני מתגעגע כאילו פניי היו מעידות עלי כלמוד זמן. כשהעולם נראה פחות כמו שאריות של ימים, והלילות אז היו לבושים בפיג'מה של מאה ואחת כלבים וגנבים היינו אוכלים בצלחות סגולות חביתה עם קוטג' ומלפפון, בפשטות במסדרון הארוך ארוך וציורים עם טושים חדשים. ולחשוב שהייתי צריך להתאמץ כדי לפתוח את דלת הארון שהסתיר בתוכו שוקולית והיום הדרך לרצפה ארוכה יותר. ואת סבתא, מסתכלת עליי שבונה עולם שלם מסביב רק מקוביות פלסטיק צבעוניות ופותרת תשבצים, איך שסבא היה חוזר מבת-גלים עם שקיות צהובות ודגים. והייתי דאגן, דאגן לא קטן, סופר שבתות ומחשב מתי אמנון וטלי מגיעים, דואג לרשימות במכולתאבל אתם עטפתם אותי בביטחון והרדמתם אותי ביום שישי והרדמתם גם את הדאגות, על כריות מאוד נוחות יש לציין, כדי שלא ימהרו להתעורר. החיבוק שלך שומר עלי מכל האנשים אפילו ברגעים כהים אלה כשידיים פוגשות מקלדת והראש פוגש זמנים של סוף שנות התשעים. אני מתגעגע כאילו פניי היו מעידות עלי כלמוד זמן, אבל אני רק מתגעגע לילד קטן.</div>Wed, 10 Jun 2009 22:55:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=10948251http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=10948251http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=10900447<div align="right" dir="rtl">אמא שלי טסה לחודש לפחות כדי לעבוד, לירון אמרה שהיא חשבה שרק בסרטים יש כאלה דברים ואני ממקם את הסצנה של 23:00 בלילה ועוזר לה לארוז ולסדר ולבלגן שוב את המזוודה. ואני מזכיר לה שזה חג השבועות הראשון שאנחנו לא עושים ביחד והיא נותנת לי הגנה שאי אפשר להסביר. נראה שאת המקלט שלי לכל המקלטים מהם אני בורח. כשלקחתי את הרכבת חזרה בבוקר מאשר כמעט והגעתי לתחנה שלי ומהחלון ראיתי את הים הים מרחוק הוא טורקיז וכחול ומקרוב שקוף וחום אבל אני בעיקר מסתכל על הטורקיז והכחול כי זה כל מה שעברתי. דווקא כשהפסקתי ללחוץ, אני לא תלוי באף אחד יותר. הסתכלתי על העולם מהחלון של הרכבת וחייכתי, קיבלתי את מה שרציתי... אני לא תלוי באף אחד, לא באבא שלי, לא בחברים שלי ואפילו לא בך המתארחת אצלי בלב.</div>Thu, 28 May 2009 15:49:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=10900447http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=10900447http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=10798771<div align="right" dir="rtl">עצמאות ברחובות של גבעתיים ויום הולדת למדינה הכי יפה בעולם. ככה סתם, מול הנופים הכי יפים בארץ הנחתי את הראש על הספסל ובעיניי למדתי את הטבע לרוץ בו מבלי להכנע ובכלל, מבלי להתחרות.ואת שחורטת צעדייך לאטלאט לליבי עם העיניים האלה שלךשלימדו אותי להבין לא רק מבטים... נ.ב כולם נהיו חרשים ליד קול ההגיון.</div>Wed, 29 Apr 2009 22:30:00 +0200barjacov@live.com (אספרסו ברצ'.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295926&blogcode=10798771http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295926&blog=10798771