http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578סבתא שלי היתה אומרת "אם אין לכם משהו נחמד להגיד -תשתקו".heCopyright 2019 pussycat. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/78/95/02/29578/misc/18999798.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11583039<div align="right" dir="rtl"> זה מה שנשאר: כבר בירידה מהספסל/רכבל הזה שמוביל לתחילת מסלול הגלישההסתבכתי קשות וכשהצלחתי סוף סוף להתייצב בשתי רגליי על השלגגיליתי שאחד ממקלות הסקישלינשבר. שני הצ'ופסטיקס שהתקבלו מהמקל האחד שנשבר דווקא היו יכולים לעזור לי בהתחשב בכך שביליתי יותר זמן על התחת מאשר על המגלשיים. היה שם איזה רגע שדפקתי החלקה של איזה 50 מטר על הגב כשהראש כלפי מטה והרגליים + המגלשיים באווירוזה היה כ"כקל ופשוט שלא הבנתי למה לקום בעצם, למה לא להמשיך בסגנון היחודי הזה שפיתחתיעד לקצה המסלול אבל החבר שלנו, לא רק שנתן לי את מקלות הסקי שלו אלא גם התעקש שאקום, ואקום ואקום ואקום ואקום ואקום ואקום ואקום ואקום ואקום ואמשיך לגלוש. אז כמו שאתם כבר מבינים, אני וסקי זה עדיין ביג נו נו. לא יודעת למה. זה לא ענין של כושר גופני כי אני בשיאי. זה כנראה פשוט פחד. הבנתי את החלק התיאורטי של הגלישה ואני פחות או יותר מצליחה לפנות ולעצור במדרון מתון אבל ברגע שאני מתחילה לצבור מהירות הפחד הורג אותי ואני מאבדת שליטה. אבל כל זה לא מנע ממני להנות נורא נורא. כל תרבות הסקי הזאת מהממת. כולם כ"כ ספורטיביים ויפים ושמחים ויש או</div>Thu, 11 Feb 2010 14:09:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11583039http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=11583039http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11470119<div align="right" dir="rtl"> אני מניחה שבקרוב אגבש מסקנות סופיות. בינתיים הן רק עפות בסיטונאות מרוקדים עם כוכבים, מה שמאשרראתהפיגור העקבי שלי אחרטרנדים מובילים רוב רובם של המגיבים שלי הפכו לחברי ב"חיים האמיתיים" שזה אליה עם קוץ קטנטן: הפוסטים שלי נכתבים אחרי שכווולם כבר שמעו ממני אישית את כל הסיפורים. אבל יש בזה גם יתרון, בעיקר מבחינתי.אני מקבלת תזכורות לדברים ששכחתי לספר.הנה רנצ'וק הזכיר לי את המועמדות שלי לפרס נובל לכלכלה. ואני אפרט: לפני מספר לילות ראיתי כתבה ב"לילה כלכלי" (כן כן, אני צופה בתוכניות כלכלה, לא רק בדוגמניות אנורקטיות ומייקל לואיסים ואפילו זיהיתי פעם את סבר פלוצקר במספרה. הא!) [אני וסבר פלוצקר חולקים ספר. אולי זה לא היה כ"כ חכם לתת לו לשנות את צבע השיער שלי ] שבה נאמר כי המשבר בכלכלה העולמית בא לקיצו מוקדם מהצפוי בזכות, ובכן, אתם יושבים? בזכותי. כן כן, אני ועוד כמה קולגות מסורות המשכנו לקנות כמו מטורפות למרות המיתון וזה מה שהזיז את גלגלי הכלכלה וגרם להם לחזור לנוע. אז אם מישהו מחברי וועדת נובל קורא פה במקרה יש לי בדיוק את הנעליים המתאימות לטקס. תודה. ומה הטעם בכלל אני שואלת (כן, גם כתבות</div>Sun, 20 Dec 2009 15:42:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11470119http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=11470119http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11436665<div align="right" dir="rtl"> בכל השנים שאני מחלטרת בישראבלוג הזותי שני דברים מעולם לא קרו לי. האחד - מעולם לא נכנסתי לפעילים (חוץ מאיזה הבלחה אז, אחרי השידור ב"עובדה" שאני ממילא לא זוקפת לזכותי) והשני - מעולם לא התחילו איתי. את האכזבה על האי התחלה אני עדין מתקשה לשאת אבל מבחינת הפעילים היה לי השבוע איזה תיקון קטן. מתוקף היותי בלוגרית פופולרית (הא?) קיבלתי הזמנה לסדנת בישול עם השפית מיקה, בחסות איזה תרופת דיאטה בשם רדוקטיל של חברת טבע (רגע, הם חושבים שאני שמנה? המממפ). בד"כ אני דוחה בבוז הזמנות ממין זה. אני כבר יודעת שאין מתנות חינם והאירועים האלולרוב איומים ובכלל אני שונאת מסעות יח"צ ופרסום אבל בהזמנה הזו היו שני גורמים שגרמו לי להיענות בחיוב. האחד, כמו שאמרתי, מיקה. שפית מצוינת ומכובדת לכל הדיעות שמתמחה בדיוק בסוג האוכל האהוב עלי. מה איכפת שתבשל לי? והגורם השני היה מיקום האירוע, מתחם התחנה ביפו. כבר מלא זמן שאני רוצה לבדוק מה זה המקום הזה והנה נקרתה בפני ההזדמנות. מייד הזמנתי את הקוקס להצטרף אלי כי כמו שהיא עצמה אמרה, אנחנו השילוב האולטימטיבי. אחת, שהבישול הכי מסובך שעשתה מימיההיה ללחוץ על כפתור ה- on בקומקום ו</div>Sun, 06 Dec 2009 12:31:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11436665http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=11436665http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11397170<div align="right" dir="rtl"> בסוף קנינו שני תיקי ערב קטנים.אחד לי אחד לנסיכה וההפך. אומנם לא מי יודע מה כמה אבלעדיין שיפור ניכר ממכירת הנעליים שהתקיימה בשבוע שעבר. ולא שלא היו לנו כוונות לקנות. הכוונות שלנו היו כ"כ רציניות שאף עברנו ביודעין על חוק מספר אחד בספר החוקים שלנו: "לעולם, אבל לעולם לא תתקרב לנמל תל-אביב בשבת". (רצוי גם לא ביום ראשון שני שלישי רביעי חמישי ושישי אבל בעיקר לא בשבת). עד כדי כך רצינו נעליים ורצינו משמע מומו, שולינקה, הנסיכה ואני. השכם בבוקר שמנו פעמינו לנמל. "אתה יודע איפה מתקיים יריד הנעליים"? שאלנו את השומר בכניסה. "בטח", אמר זה בבטחון גמור, "האנגר 2,ארבע דקות הליכה מפה".לא נתנו לעובדה שחנינו ליד האנגר מספר19 , וגם לא לעובדה שמד המעלות הראה32 בצללרפות את רגלינווהתחלנו בצעידה. האנגר 8, 6, 4, 3 ו- 1. ואיפה לכל הרוחות האנגר 2? במקום שבו צריך היה להיות עומדת מסעדת יוליה ודבר בלתה. שום שופוני ושום נעליים. התחלנו להסתובב סביב עצמנובחוסר אונים כשלכל אחת יש תיאוריה מופרכת אחרת על הענין.מומו היתה בעד להרוג את השומר, שולינקה התקשרה לרן כדי שיבדוק עבורינו שוב את המיקום ואילו הנסיכה, שהיתה לבושה שמלת</div>Wed, 18 Nov 2009 02:06:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11397170http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=11397170http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11364200<div align="right" dir="rtl"> ואני אסביר: העיקרון ברור כמדומתני. משפצים. כבר כשלושה שבועות לא כולל שבתות וחגים. וכיון שכל החגים השנה למעט כיפור נפלו על שבת זה אומר בעצם שיום יום בשלושת השבועות האחרונים דופקים אצלי משבע בבוקר ועד ארבע אחה"צ. האבק והלכלוך זה רק בונוס. ובכל זאת לא איכפת לי כלל. כל כך ציפיתי לשיפוץ הזה והבית יהיה כ"כ יפה אחרי שיסתיים שבאמת לא איכפת לי. ואז נמכור אותו ונעבור לת"א. אין לנו ארונות. הבגדים והנעליים מונחים בערמות אמורפיות בחדר השינה שלנו ובחדר המשחקים לשם הוגלה גם ג'וניור. כיאה לזכר טיפוסיהכאוס ממש לא מזיז לו וגם אתרעש הקידוח הואהצליח לפתור: ערימות אמורפיות: <IMG style="WIDTH: 640px; HEIGHT: 480px" src="http://f.nanafiles.co.il/upload/Xterna</div>Tue, 03 Nov 2009 15:23:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=11364200http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=11364200http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10956878<div align="right" dir="rtl"> השבוע הזה עמד כולו בסימן השבוע הבא: היומולדתהקרב ובאוהנסיעה השנתית לאמסטרדם. שלושה חודשים הקפדתי להתעלם מהנסיעההזאת מחמת עין הרע אבל השבוע דפקתי התכווננות הכוללת תספורת, צבע, פדיקור ושעווה כי בכל זאת, אני חולקת חדר עם שולינקה, צריך להיות מוכנה לכל תסריט אפשרי. אח"כ התלבשתי על כל הכביסה והגיהוץ, מילאתי את המקרר והשארתי לשמאלנצ'יק דף הוראות מסודר הכולל את תאריכי הבחינות של ג'וניור, החוגים ושלל האירועים שלו, הוראות לעוזרת ודף משימות לקראת אירוע היומולדתשיתקיים מיד עם שובי. היומולדת שלי יחול אומנם רק ביום רביעי ויחגג בהמון רב באיזה מועדון סליזי באמסטרדם אבל שאף אחד, ובטח לא שמאלנצ'יק לא יחשוב ולו לרגע שהוא פטור מהאירוע. כבר השבוע התחלתי להפניק את עצמי לכבוד היומולדת הבא עלי לטובה. קודם כל עברתי בקניון בכל החנויות שיש לי בהן כרטיס מועדון (כלומרבכולן)ואספתי את מתנות היומולדת שלי. מאחר שאצלנו בעדת ה"לא נעים"אין מתנות חינם עד מהרה התערמה להערימה נאה של מתנות יומולדת ממני אלי הכוללת שני תיקים, שלוש שמלות וחולצה, מבחר תמרוקים מ"סבון של פעם" וספרים.כן. עוד ספרים. אני באמת לא יודעת מתי אספיק</div>Sat, 13 Jun 2009 14:15:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10956878http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=10956878http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10926121<div align="right" dir="rtl"> ציפור או שתיים או להק שלם הורידו שליכטה מטורפת על הכביסה הלבנה שלי. נאלצתי לשוב ולכבס כמחצית מהכבסים. נבלות. אני חושדת שזה היה פעולת תגמול של זוג היונים אשר נהגו לקנן במשך שנים על אדן החלון שלי עדשנמאס לי ועיקלתי להם את הבית. חצופים כפויי טובה. הייתי צריכה למלא אותם באורז ופירות יבשים ולדחוף לתנור. אבל מסתבר שלא כל אחד מתלונן כשמחרבנים עליו. ביס דוקו עלתה השבוע סידרהעלחרא. לא פרק אחד, לא שניים ולא שלושה. ארבעה פרקים שלמים. על חרא.סיפורי יציאות זה נקרא ותשמעו, מדובר בדבר הכי מטריד ומענג שצפיתי בו לאחרונה. מכירים את זה שאתם צופים במשהו מזעזע ועם זאת לא מסוגלים להוריד את המבט? אז ככה זה עם הסידרה. ג'וניור ואני צפינו יחדיו בפרק הראשון, אני בגועל נוראי תוך קריאות שברוהוא בהתעלות נפש תוך שירה אדירה של השירהזה. תגידו, כמה זמן נמשך השלב האנאלי? ועוד אסון קטן קרה השבוע. העוזרת הפילה בטעות מלא ספרים מהספריה ואח"כ הרימה אותם ושמה אותם על המדפים באופן רנדומלי. אני לא יודעת כמה טוב אתם מכירים אותי אבל דבר כזה יכול לגרום לי לעצירות לשבוע.לא היתה לי ברירה.נאלצתי להוריד את כל הספרים מהמדפים ו</div>Thu, 04 Jun 2009 20:58:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10926121http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=10926121http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10909248<div align="right" dir="rtl"> כבר חשבתי לוותר גם על מאי עד שאתמול גונב לאוזני כי זהו חודש האוננות הבינלאומי. אז קדימה, חברים. נותרה עוד קצת יותר מיממה. מה היה לנו החודש? כריס אלן גבר על אדם למברט ונבחר לאמריקן איידול שזהו הדבר הכי מגוחך ששמעתי.בעיניהוא נראה כמו ילד שמנגן בגיטרה שלו לפני החבר'ה בטיול השנתי, בעיקר בהשוואה לכשרון והכריזמה של למברט. גם אצלנו התחילו האודישנים לכוכב נולד, מקור לשעות רבות של צחוק והנאה. אני מבסוטית לאללה מהאינטרנציונלית,צביקה הדר מתעלה על עצמו בינתיים ואפילו יש לנו כבר מתמודדתלקויית ראייה. אמריקה, איט יור הארט. בפרק מחר אנו אמורים לפגוש שניים מבניו של שימי תבורי,אחד מהפס יצורוהשני זהשדומה לנסים סרוסי. אבא שימי מלווה את אפרוחיו לאודישנים ובפרץ של גאווה אבהית מכריז כי אין להם שום סיכוי להתקבל. מלך שימי. מלך. כבר דיברנו על זה שיש לו שבעה ילדים משלוש נשים שונות, נכון?וכולם נקראיםבשם שכולל בתוכו את המילה"אל" אבל האם ידעתם גם שיש לו אחות בשם ציונה אשר גרה בשד' הציונות בנס ציונה? הא? תודו שלא ידעתם. אגב שימי, נתקלתי בצביקה פיק בכניסה לבלומפילד. אני חייבת להגיד כאן משהו שעלול לזעזע א</div>Sat, 30 May 2009 22:11:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10909248http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=10909248http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10641821<div align="right" dir="rtl"> סוף סוף התקינו לנו את מדיח הכלים החדש. שבועיים עמד כפיל לבן במרכז המטבח עד שבאו והתקינו (באשמתי, לא באשמתם. הם דווקא רצו אבל לי לא היה זמן) וכשכברבאו זה היה בשבע וחצי בבוקר. אינעל אביהם. מי קם בשעות כאלה? המדיח הקודם נפח את נפשו אחרי שעבד כמו בובה 15 שנה ומעולם לא השמיע תלונה, אפילו שאנו לא שוטפים את הכלים לפני הכנסתם למדיח, בניגוד גמור למנהגי העדה. כ"כ היינו מרוצים ממנו שעשינו לו טקס אשכבה ומייד רכשנו אותו המדיח של אותה חברה. בוש. גרמני ימח"ש. סה"כ, אם לבחור מכשיר חשמליאחד שיחזיר את נשמתו לבוראו אז שזה יהיה מדיח. רחיצת כלים היא מלאכת הבית הכי פחות מאוסה עלי. הבעיה שהתקרה מעל כיור המטבח מתקלפת ואחרי כל רחיצת כלים נדמה שגלגלו אותי בסיד. בכלל הבית מתפרק. רטיבות בכל פינה, אם מהגשם או מצנרת דפוקה. צריך לדפוק פה חתיכתאיטום ושיפוץ ובהתחשב בכך שתוך שנתיים וחצי-שלוש אני רואה עצמי עוברת לת"א אני כבר לא יודעת אם כדאי לשפץ בכלל. מלבד בית מתפרק ומכשירי חשמל מתאבדים היה לי השבוע גם תור לשיננית. שיננית שייכת לאותם בעלי מקצוע (ספרים, קוסמטיקאיות, רופאי שיניים) שאיך שאתה מפקיד עצמך בידיהם אתה נ</div>Tue, 17 Mar 2009 12:43:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10641821http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=10641821http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10574606<div align="right" dir="rtl"> הייתי בטוחהשהפעם השתיקה שלי סופיתאבל ביקור פתע שינה הכל: הדבר הראשון שבולט כשמסתכלים בתמונה הזאת היא ההבנה שהעוזרת מתרשלת בתפקידה אך אם תעמיקו לבהות תגלו גם חתול. ותרנגול. אושמא תרנגולת? תסתכלו שוב: כן, כנראה תרנגולת, לפחות לפי המחסור בכרבולת. מאיפה הגיעה זו? באמת שאין לי מושג. זהזמן מה שאני מניחה בגינתי הפרטית מים ואוכל לחתולי הסביבה.בעצם התכוונתי להפניק את סימבה, החתול שתום העין שהשכנים השאירו מאחור כשעברו דירה אבל כמה חתולים שמנים באופן שלא יאמן מתעלקים עלי גם כן. לא נורא. היום, זמן קצר אחרי שמילאתי את הקערה הצצתי החוצה לראות מי מתארח וגיליתי להפתעתי תרנגולת לבנה שמנה מחכה בסבלנות שהחתול יסיים. זה שימח אותי המון. כבר יצא לי לראות יונים לוגמות מהמים אבל תרנגולת? טרם. מה שהפתיע אותי הכי זו האדישות של החתול. אפשר היה לצפות שיעדיף פולקע על הגועל הזה שהם אוכלים אבל לא. אח"כ דפקו בדלת שני ילדים קטנים ומתוקים. הם ראו את התרנגול מועד לגינתי מתוך הגינה הציבורית הסמוכה ובאו לנסות להשיבו לבעליו. התפתח מרדף משעשע שאת סופו איני יודעת. הלכתי לישון. דווקא כמעט כתבתי בשבוע שע</div>Wed, 25 Feb 2009 23:06:00 +0200cppusy123@gmail.com (pussycat)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=29578&blogcode=10574606http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=29578&blog=10574606