http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584heCopyright 2026 אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/44/31/39/393144/posts/9239927.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=10250601<div align="right" dir="rtl">שמירה מפני מחיקה.</div>Thu, 04 Dec 2008 19:33:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=10250601http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=10250601http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7396100<div align="right" dir="rtl">זה קרה, זה סוף סוף קרה. בכיתי, מקווה שאגש אליו ביום ראשון. כל כך שמחתי, קיבלתי מילות אהבה. לפני ששנינו נפרדים אחרי החגים, ולפני שכל אחד מתחיל לעסוק בעניינים שלו ובלימודים שלו, יש זמן.</div>Fri, 07 Sep 2007 19:09:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7396100http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7396100http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7377655<div align="right" dir="rtl">ידעתי שהתקופה הו תגיעה במקודם או במאוחר, ידעתי שאצטרך להפסיק עם זה בשלב מסויים. אבל לא, לא רציתי שזה יהיה ככה. האם היה מותר לה לדבר בשמי, להגיד שאיני רוצה? האם חשבה על תגובתי שלי, מה עבר לה בראש? אתגעגע אליה, מאוד. הדמעות לא זולגות לי, למרות שאני מרגישה שאני רוצה לבכות. באמת. לא אמא, לא אמרתי שאני לא רוצה. אמרתי שאדבר איתה בעצמי. זה כל כך לא פייר מצידך, את לא מתארת לעצמך מה חוללת לי בתוך הנפש עכשיו. כן, הייתי אומרת שעכשיו אין לי זמן, ואל תגידי בבקשה שזה לא נכון. וכן, הייתי אומרת שאמשיך בשנה הבאה, אחרי שאקבל מרגוע מהכל, מהלימודים המתישים ואעבור בית ספר. אבל ככה, סתם כך לגמור את זה? אחרי כל כך הרבה שנים. אני לא מאמינה, פשוט לא מאמינה. אתגעגע אפילו לנזיפות, שלה ושל אמא שלי, כשלא עשיתי דבר במשך שבוע. אפילו שעתיים לא ישבתי בשבוע לפעמים. אני מנסה לקחת את זה בקלות, אבל פשוט לא מסוגלת להפסיק לחשוב על כל הדברים שפספסתי בגלל מה שאימי אמרה. ואני, כמו טפשה, לא מסוגלת להראות לה שכן אכפת לי. כן אמא, כן אכפת לי מזה. וכן, אני רוצה לבכות. מאוד רוצה, אך כועסת עלייך כל כך ש</div>Tue, 04 Sep 2007 20:53:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7377655http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7377655http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7362101<div align="right" dir="rtl">הייתי כמו לילה לנוח מהיוםאת היית לי כמו צל למצוא כך במקוםואז גם לא הבנתי, לא לא, לאן אני נסחףכך בתוך האפילה אלייך אני נדחףאיך את עוברת לפניחיה בדמות אישה, השקר בעינייךצאי עכשיו מתוך חייאהבה בוערת, לא לאהיא לא בשביליאהבה בוערת, לא לאסורי מדרכירואה שאת הולכת, רואה שאת יוצאתאת זוקפת קומתך, מפנה לי את גבךברגע של אמת תאמרי לי שזה כל רצונךכך לראות אדם נופל כמרגוע לנפשך(מני בגר).</div>Sun, 02 Sep 2007 14:49:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7362101http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7362101http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7349567<div align="right" dir="rtl">לפעמים נדמה לי שיש לי בעיות בנפש. אני נפגעת במקום אחרים, אני מקבלת קשה בעיות של אחרים. אז כן, קשה לי לקבל את זה שאני מפריעה לאדם מסויים, ואפילו אם זה הדבר הכי שטותי בעולם. לדוגמה, כשהמנקה בקניון ניקתה ובטעות עברתי ודרכתי, התחלתי כמעט לבכות. או כשלפני כמה שנים ראיתי קבצן ברחוב. אף אחד לא תרם לו בסוף, והתחלתי לבכות. זו בכלל לא הייתה אשמתי, ובכל זאת הייתי עצובה ומתוסכלת. אני רוצה להפסיק להרגיש רע בגלל אנשים, רוצה להיות אדישה. לפחות זה. אני מרגישה עם זה נורא, נורא.</div>Fri, 31 Aug 2007 21:20:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7349567http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7349567http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7339908<div align="right" dir="rtl">זה שוב מציף אותי, ההרגשה המגעילה הזו שתקפה אותי באותו היום. לעזאזל, אני מרגישה רע. רע עם עצמי. אני נעשית דומה לו יותר ויותר, מלגלגלת. אני שונאת את זה, פשוט שונאת. שונאת להרגיש שאני היא זו שהכי משפילה, הכי מעליבה, הכי תקועה ולא קשורה. מגושמת. לבד, בין כל הצחוקים וההמולה. כמו אתמול.</div>Thu, 30 Aug 2007 17:43:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7339908http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7339908http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7283641<div align="right" dir="rtl">זה הדבר הכי שפוי שעשיתי אי פעם. שיחשבו שאנחנו משוגעים, חולי נפש, שבחיים לא נפגש. נפגש ועוד איך, נתחבק, אתן לו נשיקה. שמעתי את הקול שלו היום בפעם הראשונה, וזה מוסס אותי. כל כך בוגר, קול יפה של נער. אני אוהבת אותו, אוהבת, אוהבת!</div>Thu, 23 Aug 2007 19:24:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7283641http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7283641http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7256065<div align="right" dir="rtl">הכעס והתסכול שלי אתמול לא היו מוצדקים, כנראה. דיברתי איתו והברתי לו הכל, ולא היה אכפת ליששפכתי עליו דלי של מים קרים. הוא אמר שיש מקום ענק בלב שלו, רק בשבילי. לפני כמה ימים הוא כתב לי שיר וקרא לו "I love you", ואני, המפגרת, לא רציתי להתעמק ולא רציתי להבין. אחרי חצי שעה של שיחה סתמית הוא הזכיר את השיר ואמר שהוא אוהב אותי. שאלתי אם מה שהוא הרגיש אז הוא מרגיש גם עכשיו, והוא אמר שכן. בסופה של השיחה הוא שלח לי שיר שכתב לכבודי. If you could see into my heart And through my very soul, You'd find a world of emptiness Of pain I can't control. This anguish only you can mend You'll pacify my fears; My unknown love, my hope, my wish, Please, won't you dry my tears? I love you, though we've never met I'm not sure when we will; An expectation gone unfulfilled Can make a person ill. I dream of you both night and day, I long to see your face; For where your features ought to be - A question mark's in i</div>Mon, 20 Aug 2007 09:48:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7256065http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7256065http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7252496<div align="right" dir="rtl">זה כמו לחיות באשליות. רגע אחד אתה בעננים ומפתח ציפיות, ורגע אחר אתה על הקרשים מנגב את הדמעות במפית אקראית שאתה מוצא במטבח. לא, אני לא בוכה עד כמה שהחיים יכולים להיות לפעמים גוש אחד גדול של חרא. יש משהו אחר. וכן, אני מודה לאלוהיםשיצא לי להתקל באדם שכזה. אני צריכה להשלים עם העובדה, פשוטו כמשמעו. לעזאזל, מה חשבתי לעצמי בכלל? כל הזמן מחדש אני חוזרת על אותה הטעות. וכבר לא אכפת לי להגיד לאותו אדם מסויים. הרי הוא במילא לא ימצא אותי אף פעם.</div>Sun, 19 Aug 2007 20:56:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7252496http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7252496http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7234495<div align="right" dir="rtl">השארת אותי פה, בוכה. איך את לא מסוגלת להבין? פתחת את ליבי ופצעת אותו. אני יודעת שהייתי נוהגת בדיוק כמוך, ואולי אפילו גרוע יותר. אבל הייתי סולחת, מהר, וזה בעצם אחד החסרונות שלי. אני סולחת מהר מידי, לכל אחד. ואת, את לא סולחת. ואפילו אם נדמה שהכל בסדר, הכל לא בסדר. אני אבכה ואני אצרח עד שתקשיבי לי. אמרת שתתקשרי, ולא התקשרת. אני יודעת שהיית בבית, אני יודעת ששאלת את אחותך "מי זה?" כשהיא החזיקה את הטלפון ביד. את חשובה לי, ואת יודעת את זה. את חשובה לי כמו אדם הזקוק למים, כמו גוף הזקוק לנשמה. ואין שום צורך לזרוק שום דבר לפח, אפשר להפגש ולתקן הכל. אבל את, את לא מדברת איתי. סליחה, ואמשיך לענות את עצמי עד שלא תסלחי לי. אני מצטערת, אורי.</div>Fri, 17 Aug 2007 17:26:00 +0200yanagera@netvision.net.il (אישה, נערה, או מה שזה לא יהיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295584&blogcode=7234495http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295584&blog=7234495