http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369ילדה אחת, שלא ממש יודעת מהיא ומה רוצים מהחיים שלהheCopyright 2026 ?כבשה שחורה?. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/69/53/29/295369/misc/9396892.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=7366172<div align="right" dir="rtl">כתבתי פוסט לתחילת השנה אבל האמת , אבל לא בא לי לפרסם אותו עכשיו (וגם אם היה בא לי, יש אצללי בבית שיפוצים ואין לי מחשב לפחות לעוד שבוע)די נימאס לי , לא מהבלוג למרות שהוא הפך להיות קצת מגירה וירטואלית אלא מזה שחוץ מבר {שכתבה אצלי תגובות בשם שי} אף אחד לא קורא מה שאני כותבת ,מי שקורא לא טורח להגיב, אבך הבלוג היה ועדיין מקום לפרוק בו דברים. מה שנמאס לי ממנו , זה שיש מישהי, ואפילו שאני משתדלת להיות פה נקייה אני חייבת להגיד שהיא קצת כלבה , היא החליטה שלא יאה לה שאני ארוניסטית והחליטה להוציא אותי מהארון , בגללה חסמתי את האפשרות לרשום את השם שלי , כמובן שהיא הייתה מספיק מגעילה בשביל לעקוף את זה . החלטתי אחת ולתמיד שאין לי זין אליה ולארונות אז ... שלום , אני אלה ירושלמי אוזן . אה ואגב, ל"מישי שמכירה אותך" פספסת את השם משפחה השני שלי ושחכת לרשום שאנילומדת בכיתה ט' , נו ..האמת אני די בטוחה שאת פאקצה זוהרת וקרה, אבל מבפנים נערהדיכאונית וממורמרת ויצאת כלבה פחדניתבסוף , אנשים רעים כמוך כבר מזמן לא מעניינים אותי, כמו רוח, רק שברוח יש משהו נעים, אולי ההגדרה המתאימה היא רוח על שדה קוצים בוער.</div>Sun, 02 Sep 2007 20:57:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=7366172http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=7366172http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=7260639<div align="right" dir="rtl">לפני שלושה שבועות פרסמתי פוסט על הקייצת (כזכור, קייטנה של הנוער העובד והלומד), מישהי שאלה אותי בתגובות מאיזה קן אני, עניתי שאני רושמת בשם בדוי, ולכן לא אוכל לענות לה. כשהסתכלתי לאחר כמה זמן בתגובות ראיתי שיש תגובה חדשה בה מישהו ציין את השם שלי, באיזה בית ספר אני לומדת ולאיזה כיתה אני עולה, כמובן שמייד מחקתי, בכל זאת, יש סיבה לזה שאני רושמת בשם בדוי. כמובן שהוא או היא או מה שזה לא יהיה, רשם את התגובה ללא שם, יצא מניאק וחסר ביצים, בו נראה אותך כותב בשם שלך. מה את אומר? טוב, מה שהיה היה, ולמרות זאת, אני קצת מצטערת על זה, זאת אומרת, חשבתי מי היה יכול לרשום את זה, יכול להיות שזה משהוא שנכנס דרך הקשור לאתר שלי באיגי, אבל אז בדקתי שוב וראיתי ושרשום גם פרטים שאף פעם לא רשמתי שם. האופציה השנייה היא שאחת החברות שלי גלתה את הבלוג, אם זה ככה אז זה הכי עצוב לי, כי אני יודעת שחברות שלי מספיק חכמות בשביל להבין שאם אני כותבת בשם בדוי, זה סימן שאני לא רוצה שידעו מי אני באמת בבלוג ואם היא רשמה את השם שלי זה סיממן שהיא לא מכבדת אותי מספיק, או רוצה לצחוק על חשבוני, שזה אומר, שהיא לא חברה אמיתית. עצו</div>Mon, 20 Aug 2007 21:05:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=7260639http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=7260639http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6606562<div align="right" dir="rtl">הערה-אם ציפיתם לסיפור אירוטי, אין לכם יותר מדי מה לחפש כאן. סקס נו, אתם כולכם יודעים מה זה, הדבר הזה, שגבר ואשה (לפחות בדרך כלל גבר ואשה) עושים מדי פעם, כדי לספק את עצמם מבחינה מינית. וסקסי זה כמובן אדם שמומך אנשים אחרים מבחינה פיזית, מה סקסי? אנשים יפים, התנהגות כובשת (ובר רפאלי), כל מיני כאלה, ועכשיו, אתם לא חושבים שקצת נסחפתם?! כשהייתי ילדה קטנה מנחי ערוץ הילדים היו חמודים, נחמדים ובנוסף לזה היה להם טיפה כישרון, כשיעל בר-זוהר הגיע להנחות בערוץ היו ביקורות שאמרו שהיא לא מתאימה להנחות בערוץ "היא סקסית מדי", התקופה הזאת עברה וכל מה שנשאר מערוץ הילדים זה פנים יפות וקצת נחמדות (גם זה בשביל שההורים לא יכעסו), ו...זהו בערך, גם הדמויות בסדרות המצוירות נהיו "סקסיות", עד כמה שאפשר לקרוא לדמות מצוירת סקסית, דוגמא-ווינקס, שהן פיות בנות 16 שעוזרות להציל את העולם, כשהן לבושות במינימום בגדים, מכנסון קצרצר או חצאית מיני וחולצת בטן, אני דווקא אהבתי את בילבי. ומה עם הפסטיגל, מתחרות השירים של פעם נשאר כלום, זה הפך למופע של בנות 16 שלהם ושל גברים ונשים עד גיל בלתי מוגבל שמתים שהראל סקעת יעשה להם י</div>Mon, 28 May 2007 21:21:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6606562http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=6606562http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6542530<div align="right" dir="rtl">אצלי בבית יש סיפריה די גדולה של ספרים שנמצאת ליד המחשב, בזמן שאני מחכה שהוא יטען אני מוציאה משהו וקוראת, אז לא מזמן מצאתי את הספר "יהונת גפן על הקרשים", שזה קובץ של קטעים מהופעותיו הישנות, בתוכם יש מאמרים וישירים שמציגים דעות וחיות שלו, כל מה שקראתי בנתיים עניין אותי מאוד, היה אחד שקראתי עכשיו ומאוד התחברתי אליו, הינה הוא לפניכם- הם מסתירים את אלוהים-יהונתן גפן הם מסתירים את אלוהים עם השקרים והזקן והם עושים אותו כל כך כל כך קטן הם חושבים שהוא אוהב אותם אבל הוא לא מכיר אותם בכלל אם אלוהים היה צריך אותם אז הוא היה האל הכי אומלל <FONT face=</div>Sun, 20 May 2007 17:20:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6542530http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=6542530http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6333690<div align="right" dir="rtl">אתם תמיד בליבינו, בנשמתינו, ברוחינו, במחשבותינו, בזיכרונינו, בעברינו ובעתידינו, תמידבאדמתינו. נבכה לכם, נחייה בשבילכם, נלחם עד תום כל הקרבות, נלחם בשביל שמלמעלה תוכלו להתגאות, לארק במתים, אלאגם בחיים, ששמרו עלינו, לא נשכח לעולם מהעשיתם והקרבתם, מה שגרמתם לאמהות ולילדים ולאבות ולחברים שלכם להקריב בשבלינו, תודתינו שמורה לכם לעולמי עולמים. חיים חפר- נעילה המלחמה נגמרה, המלחמה נגמרה ואיננה/ המלחמה נגמרה, רק אחי לא חזר ממנה/ אבל אני רואה אותו מביט אלי מתוך האש/ אני שומע את קולו בגחלם לוחש/ אני מרגיש את חום נשמתו האחרונה/ אחי, אחי הטוב, אשר פרח כמו יונה/ אל ארץ יפה ורחוקה ובהירה/ אחי, אחי הטוב, המלחמה נגמרה. תפילה סלעי המוות בגולן נושמים אבק שחור/ תן לי כוח, אלי, את הדרך הזאת לעבור/ תן לי כוח לשמוע את יללת הפגזים ונהמת המרמות/ תן לי כוח למוע את הדף ההתפוצצויות החמות/ תן לי כוחלצאת מאחורי קפלי הקרקע, מין הבורות, מחורי הסלעים/ ולרוץ במעלה ההר חשוף לאש המקלעים/ להסתער לאור יום, לתקוף באפלת הליל/ לעבורבזחילה מתחת לקוץ התיל/ תן לי כוח להרים את ראשי מול האש/ תן לי כח לפסוע מעל מלכודת ומ</div>Sun, 22 Apr 2007 17:26:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6333690http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=6333690http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6279645<div align="right" dir="rtl">סיפור קצת מוזר. היה לי חלום מפחיד שבתחילתו ובסופו ילדה שחורה [לא כמו כושית, ממש שחורה] טולה את עצמה ליד התינוק שלה[שגם הוא טלוי] מעל צוקוהרבה אנשים לבנים באים דרך הרבה גשרים רופפים למקום. הילדה הזאת לא עוזבת אותי, אני כאילו רואה אותה בכל מקום, אפילו בעיניים פתוחות. אחר כך גם כל האנשים הלבנים הפכו להיות שחורים ונהיים רזים כמו התמונות של האנשים במחנות הריכוז וכולם רודפים אחרי דרך כל הגשרים ובסוף אני לא מצליחה לברוח והם תופסים אותי ומנסים לאנוס אותי [כל זה, רק להזכירכם קרה לפני שנרדמתי], ולא משנה על מה אני מנסה לחשוב, כולם הופכים להיות אנשים שחורים ומנסים לאנוס, כולם! שחקנים וזמרים מפורסמים, חברות שלי, מורות, אפילו סבא [ולכל הבנות יש גם זין], גם אם אני חושבת על מקומות בלי אנשים האנשים השחורים מגיעים לשם ותופסים אותי. אתמול הלילה לפני שנרדמתי ממש הרגתי את הילדה הזאת נוגעת בי ומאז וכל אדם שאני מסתכלת עליו נהיה שחור, גם אני, וכל מגע מקפיץ אותי כי כולם הם הילדה הזאת, גם אני, ואני מרימה את היד שלי להסתכל בה בחושך והיא באמת שחורה, אבל זאת היד שלי! הלילה לא היה לי שום חלום אבל כבר בבוקר היא</div>Sun, 15 Apr 2007 07:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6279645http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=6279645http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6176871<div align="right" dir="rtl"> פרק שלילשי מהספר "בורח אל הבית", שלי. שמעתי קולות מוזרים ופתחתי עיניים, הם היו חבורה של בנות או בנים, לא ממש הבנתי, היו להם קולות גבוהים מאוד שנשמעו באוזני צווחניים, נדמה היה לי שהם מדברים עלי, "אני חושבת שהוא כמונו" אחד מהבנים-בנות אמר, התישבתי על הספסל, הם כולם הביטו בי, שאלו אם אני בסדר ואם אני צריכה משהו, הם היו קרובים מדי, בערך חמש הם היו שם, הם הכניסו אותי לבהלה גדולה "לא זה, בבקשה, רק לא שוב..." לא הצלחתי להוציא מפי את המילים, התחלתי לרוץ לאורך השביל בעיניים עצומות חזק, הקולות מסביב נשמעו עמומים פתאום, לא העזתי לפתוח את העיניים, לא רוצה לראות ולא רוצה לשמועה... הרגשתי את גופי נופל חזק לאדמה, איש התכופף אלי ושאל אם הכול בסדר, ניסיתי לקום, לברוח, אבל שוב נפלתי, הוא הושיט יד אל פני, ויתרתי... הוא ליטף אותי, זה הרגיש כאילו הוא לא רוצה לפגוע בי "אל תדאג ילד, אני לא יעשה לך כלום," הקול שלו כאילו ליטף אותי "אתה רעב? כי אם כן אתה יכול לבוא לאכול אצלי." פתחתי עיניים, הוא היה גבר צעיר, לא יפה במיוחד, היו לו עיניים כמו אלה שהיו לסבא, נזכרתי כמה הכול היה יותר טוב לפני שהוא הלך, נזכ</div>Sun, 01 Apr 2007 22:54:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6176871http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=6176871http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6057706<div align="right" dir="rtl">פרק שני- מאחורי השחים אביב גפן-"בסוף ימצאו אותך מת" [בהית אחרון]. בסוף ימצאו אותך מתיכתבו שהיית שותקאם מתים רק יכלו לדבר מה היית אומרהיית צועק לכולםתסתכלו זהו סוף העולם 26.12.1999, יום ראשון כשירדתי מהאוטובוס הגשם התחלש ואז הפסיק, התחלתי ללכת בלי כיון, חושב איפה אשן הלילה, לא מוצאת שום מקום נורמאלי והלילה מתחיל לרדת על העיר ההומה, ריח חזק של עשן מכוניות מקיף אותי מכל פינה ואני, אובדת עצות, נשכבתי לישון על ספסל בגן ציבורי גדול, מתכדרת בתוך עצמי ומושכת את הכותנת עד כפות רגלי, מנסה להרגיע את עצמי מכל המתרחש סביבי, מכל מה שקרה בסוף שבוע האחרון וממה שעוד יקרה, שרה לעצמי שירים, אבל כל שיר שעולה לי בראש מתחלף מהר למוזיקה ומילים עצובות, לעזאזל, אני צריכה להפסיק לשמוע אביב גפן.</div>Mon, 19 Mar 2007 07:48:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=6057706http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=6057706http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=5892633<div align="right" dir="rtl">הפרק הראשון מתוך ספר שאני כותבת. תהנו. פרק ראשון 20.12.1999, יום שני "טוב, אז קבענו ביום שישי, בתשע אצלי" הכריזה שיר, שאיך שהוא תמיד בימי שיש הבית שלה היה פנוי. "סבבה, אבל לכולן יש איך להגיע?" וכמו תמיד גלית ידעה למצוא בעיות, לזכותה אומר שהיא גם ידע לפתור אותן. פעם ראשונה מזה המון זמן הייתי ממש מאושרת, ערב שישי ושבת שלמים בל הורים, בלי בית ספר, בלי תלמידים מציקים ובלי אף אחד חוץ מהחברות הכי טובות שלי. ירד גשם בחוץ,"לילה טוב"[פיהוק ארוך ומזויף] "מקלחת?!"</div>Wed, 21 Feb 2007 17:34:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=5892633http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=5892633http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=5794831<div align="right" dir="rtl"> אין צדיקים גמורים בעולם, אפילו לא אני... תאווה- יש לי, איך לומר...בעיה 'קטנה' עם שוקולד... זלזלנות- אני אף פעם לא אזלזל במישהו שהשקיע במשהו, גם אם בעיניי המטרה שלו טיפשית , לכל אדם יש את הזכות לעשות כרצונו, ומי אני שאבחר בישבילו מה טוב לו?! חמדנות- שוקולד, נחשב? עצלנות- אני אולי האדם העצלן ביותר עלי אדמות. אני קמה בשבע רק כדי להישאר עוד עשר דקות [במקרה הטוב, זה יכול להיות גם חצי שעה] במיטה רק כדי להרגיש שישנתי יותר. אני בדרך כלל משאירה הכל לדקה התישעים ומשפט המחץ שלי הוא "למה לדחות למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים?!" זעם- הרבה פעמים אניעוטה על עצמיפרצוף אדיש, כדי לא להתחיל במריבות,להפך, אני ממש לא כזאת, אני מתעצבנת בקלות וחבל על עור התוף של הסובבים אותי ועל הביצים של מי שישבור את עצבי . קנאה- אני לא מקנאה הרבה, רק אם אני רואה מישהו</div>Mon, 05 Feb 2007 19:08:00 +0200nobody@israblog.co.il (?כבשה שחורה?)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=295369&blogcode=5794831http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=295369&blog=5794831