<?xml version="1.0" encoding="windows-1255"?><rss version="2.0"><channel><title>להישאר חיים בחיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105</link><description>חיפוש עצמי בלא הפסק והתמודדות יומית עם הקשיים שבדרך.
החשש הגדול ביותר שלי הוא להיכשל.

זהו תיאור לחיים לא מושלמים.</description><language>he</language><copyright>Copyright 2026 pum8a. All Rights Reserved.</copyright><image><title>להישאר חיים בחיים</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105</link><url>http://f.nanafiles.co.il/upload/122006/IsraBlog/294105/misc/8194024.jpg</url></image><item><title>דווקא כשחשבתי להרים ידיים.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=9350071</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
יש דברים בחיים שפשוט לא בוחרים.
כשאנחנו קמים בבוקר לפעמים אנחנו לא מתארים לעצמינו איזה יום זה הולך להיות ...

זה המקרה במקרה שלי.

יופ בהיר אחד אני מתעורר ולא יודע איך הגעתי למצב שאני נמצא בו, בן 22 בלי חברה, לא מסופק מעבודה, חובות
הרבה מעל והרבה מעבר למה שאני יכול לעמוד בו. חברים נמצאים שם רק לעיתים ואי אפשר לקרוא לזה תקופות כי אפילו זה לא קורה בתדירות מסויימת.

אז הנה אני, פוקח עיניים ושותק. חושב אם ללכת להכין כוס קפה רו להתהפך ולהמשיך לישון, אולי כשאני התעורר בפעם הבאה הדברים יהיו שונים וכל זה רק חלום אחד רע שייעלם ויתפוגג כענן אחרי הסהרה.
לא, אני לא באמת כל כך תמים, אני הבאתי את עצמי למצב הזה אז עכשיו אני אחראי על לצאת מזה.

והנה, אני קם והולך למטבח .... 2 קפה שיהיה חזק, 2 סוכרבשביל המרץ, קצת חלב ושישאר טעם של עוד .... לעולם לא נמאס עליי הטעם של הקפה.

דברים קורים כל יום שאנחנו אפילו לא שמים לב ובדיעבד חושבים &quot;הנה, זה היה הרע ששינה את החיים שלי&quot;
וזה מה שקרה לי, בדיוק אז בין ההתעוררות מהחלומות וחזרה למציאות לבין אותו מצב רוח עגום ומחשבה שעוד יום מתחיל ואיתו יבואו הצר&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 11 Jun 2008 05:25:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=9350071</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=9350071</comments></item><item><title>&amp;quot;מה נשתנה הלילה הזה ....&amp;quot;</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=9087067</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;

וואו, אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל באמת השתנו הדברים ! חחחחח

טוב, אז ככה :
הדבר הכי חשוב הוא שאני התקדמתי, החלפתי רכב וכעת אני נוסע בפיג&apos;ו 306, ירוקה ומהממת !!! (בקרוב תמונות)
חוץ מזה, אני מועמד לקידום בעבודה ובקרוב אני ככל הנראה יקודם למנהל (אני מתרגש חחחחח).

מלבד אלו אני נמצא במצב מאד נוח בחברה. אני חידשתי את הקשר עם החבר הכי טוב שלי ואנחנו ממש סבבה, חזרנו לצחוקים
חזרנו ליציאות ביחד ולבילויים. חזרנו לדבר ואני מאד שמח מזה.
אני יודע שאני לא דיברתי על זה, אבל אני רבתי איתו ולא היה לי ממש חשק לכלום ובמיוחד לא לדבר על זה.
בקיצור, הכל הסתדר והדברים סבבה עכשיו.

כמה דברים רעים קרו, אחד מהם הוא וויתור על הזהות שלי ונפילה אל תוך התהום שממנו יצאתי בקושי פעם קודמת, אבל בגלל שהדרך לצאת משם כבר מוכרת לי הפעם הדברים הסתדרו יותר טוב ואני לא מתכוון לחזור על הטעות הזו בשנית.
(כשהיא תקרא את זה היא תבין למה אני מתכוון וב&quot;ה תיישם את השינוי הזה גם אצלה)

מה עוד ... לא יודע, כל הזמן הפנוי וכל הכסף שלי הולך לשיפפור ושיפוץ של האוטו החדש שלי שאני כל כך אוהב אותו חחחח
אני אספר עליו קצ&lt;/div&gt;</description><pubDate>Mon, 28 Apr 2008 02:30:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=9087067</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=9087067</comments></item><item><title>רק כי את תקראי את זה</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8951037</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אני אתחיל במשפט שנראה לי מאד הגיוני
ואולי מישהו יאמץ את הרעיון שמאחוריו :

&quot;תשתה הרבה, תאכל מעט. אף פעם אל תשאר צמא אך תמיד תיהיה רעב לעוד&quot;


אחד הדברים המוזרים ביותר בחיים הוא רגע ההפתעה.
יום אחד כשאנחנו לא מצפים לשום דבר מיוחד או כשחושבים שהגענו לסוג של מצב ביניים שממנו דרך
יצאה היא לא נראית לעין או שפשוט האופק הוא רחוק מכל דבר אחר,
מגיע אותו המומנטום שבו אתה נדהם לגלות עד כמה
החיים אינם צפויים.

אם היו אומרים לי לפני שנה שיום כזה יגיע, או לפחות אם היו מציינים את זה לפני חצי שנה שיכול לקרות דבר שישנה בבום את כל אשר הבטחתי לעצמי כי לא יחזור לעולם, הייתי מגחח ובתוקף עונה - בחיים לא.

והנה זה קרה, להפתעתי (ואולי בעצם לא) ביום שבו אני מרגיש הכי חרא, ברגע שבו אני מרגיש הכי מוזר, בשנייה שאני שומע שיר שפשוט מתחבר באופן כל כך מושלם עם כל מה שהיא מייצגת - בו הרגע אני מקבל ממנה הודעה.
הודעה אחת, לא משהו חשוב, משהו פשוט שגורם ללב שלי בבת אחת לצנוח.

תמיד פחדתי ממנה, תמיד פחדתי ממה שהיא יכולה לעשות לרגשות שלי, כמה שהיא יכולה לטלטל את עולמי ולו רק בלומר מילה אחת, רק בלהסתכל במב&lt;/div&gt;</description><pubDate>Sun, 06 Apr 2008 22:00:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8951037</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=8951037</comments></item><item><title>הפרד ומשול !</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8887249</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
קיום ובריאה אינו נתון לשיפוט האנושי, אך דרך החיים ובחירות -
זהו נתון שאנו משנים בדרך קבע.



עבר קצת זמן מאז העדכון האחרון. לא היה לי מה לכתוב ולא ממש יש לי כרגע אבל אפשר לומר שאני יודע
כמה דברים שלא ידעתי קודם.

יצא לי להבין מה אני גורם לאנשים, מה אני עושה ואיך אני משפיע עליהם.
בתקופה האחרונה אני רבתי עם אנשים שמאד יקרים לי, פגעתי באמונם ופגעתי בשמם. הרגשה נבזית,
ממש לא נעים.

צער ויגון, אלו 2 דברים שאני מרגיש כשאני פוגע ביקרים לי ובכל זאת, אני אנושי וקורה שאני פוגע.
סליחה לא תכפר אם הצד השני אינו מוכן לסלוח, אבל חרטה, זהו רגש באמת מספק.
בעצם העובדה שאני מתחרט אני מרגיש שנטל יורד מהלב, מרגיש טוב.

בכל הקשור בעבודה, אני מרגיש די טוב, אני ממתין לקידום ומחכה בקוצרררררר רוח שזה כבר יקרה.
לפי מה שאני יודע, אני בין הנציגים הכי מוכשרים כיום במוקד (אולי אפילו הכי מוכשר) וזה דבר שיכול לומר הרבה על אופן התנהלות של משמרת ושל מערך העבודה בכללי.

מלבד העובדה הזו, אני מחפש עכשיו אוטו. אני רוצה להחליף את הבימבה שלי למשהו אחר, סוף סוף חחחח.
ב&quot;ה אני אסתדר, מקווה שהדברים יתחילו לה&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 26 Mar 2008 22:58:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8887249</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=8887249</comments></item><item><title>נראה לי אני מפתח איזו מחלה ....</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8675089</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
אז הנה אני, יושב לי בנחת בכיסא ועונה לטלפונים.
אבל שום דבר לא מושלם, תמיד משהו חייב לבוא ולדפוק את המוזה !

לפני יומיים הושיבו אותי בדיוק מתחת למזגן ואני ידעתי שהולך להיות לי יום חרא כי זה היה המקום
עם הכי הרבה מזל נאחס ! רק שם אני קיבלתי שיחות שב 8 חודשים של שירות יום יומי לא נתקלתי ולא יכולתי לטפל.
בכל אופן, אחרי שעתיים של גיהנום, עברתי מקום ואז זה פגע בי - החיידק המוזר והלא נחמד הזה.

פתאום הרגשתי חלש, עיניים נעצמות, הראש כבד וסחרחורת משתלטת על כל הריאה. הכל מטושטש, נראה כאילו
המוח הפסיק לעבוד ורק אותות מזדמנים מתקבלים לסירוגין.
בקיצור, חליתי.

תמיד, עוד מאז שאני קטן, יש לי סימנים שאני עלפיהם יודע מתי אני מתחיל לחלות.
מתחיל להיות לי קר, לא משנה מה אני לובש או איפה אני נמצא. אני מרגיש חלש וחסר רצון לכלום.
אני מרגיש כאילו עוד רגע באה משאית ענקית! לדרוס אותי וזה רק עניין של זמן ....
שיעול קורע גרון - אבל זה דיי ברור, אבל הכי חשוב, הגוף מודיע לי שמשהו לא בסדר. כאילו, אי אפשר להסביר את זה, זה פשוט ככה.
הגוף מתריע בפניי כי קרה דבר ואינני במיטבי.

אז עכשיו אני מרגיש חרא,&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 21 Feb 2008 04:49:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8675089</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=8675089</comments></item><item><title>סגירת מעגל</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8536623</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
&quot;געגועים לחיבוקים חמים ... נזכרים ברגעים יפים ....&quot;

אז מה אומר ומה אספר ? אני בעבודה, משמרת לילה. השיר הזה עושה לי צמרמורת, משגע את המחשבות ומעצים
את העובד שאני כמהה לאהוב ולהרגיש.
הבנתי מתוך נסיו שאין טעם להתפשר, אין טעם לחשוב שאם אני אמצא מישהי לתקופה מסויימת, זה מה שיעזור.
לא, זה רק גורם ליותר סבל וכך התחושה גוברת והתסכול לא נעלם.

לאחר שכנוע מעמיק, הפנמתי שככל שתחפש - כך תרחיק ממך אלת הגורל את הדבר שאתה הכי רוצה בו מכול.
התחלתי לחיות תקופה חדשה בחיים, וויתרתי על החיפוש המתמיד וכעת אני מתעמק בעצמי ובמה שבאמת חשוב - העתיד.

מעולם לא ידע האדם להעריך את אשר ברשותו ולחפוץ באשר אינו בר השגה.
עצה לחיים טובים - חיים פעם אחת, אל תבזבז את זה על שטויות, תיהנה מכל רגע ותראה אל מעבר, הבט אל האופק.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 31 Jan 2008 02:48:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8536623</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=8536623</comments></item><item><title>זיכרון מן העבר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8240766</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;זיכרון מן העבר / ~Pum8a~

עוצר לרגע, לאחור מביט
עוצם עיניים ולעד מחליט.
לוחץ בכוח, את עצמי דוחף
קשה לברוח כשהלב מושך

בעיניים דומות, בידיים רפות
&lt;P cla&lt;/div&gt;</description><pubDate>Fri, 21 Dec 2007 10:47:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8240766</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=8240766</comments></item><item><title>לב שבור, אינו מתאחה בשנית.</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8227304</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;
עבר זמן מה משכתבתי משהו על עצמי.
לא חשבתי שיש הצורך בלדבר, אבל כנראה שטעיתי. אני כותב כאן למען עצמי, למען פורקן אישי, כך היה,
ולזמן מה שכחתי את זה.

קורה לפעמים ששוכחים את עצמך. הולכים לאיבוד בתוך מבוך של הדעת האנושית והכאב שאינו חולף.
אני עובר יום יום את הציפייה לשינוי אך אין שום שינוי. שום דבר לא קורה.
אני עובד על עצמי, עובד על הרגשות שלי ועל התחושות שאינן מתמוגגות וחוזרות שוב ושוב לאותם הימים שהרגשתי שאין טוב מזה, שאין עדיף מזה ואין שלמות מעל למה שאני מרגיש כשאני בזרועותיה.

עבר הרבה מאד זמן, הרבה מעבר למה שמצופה לשינוי אישי, שינוי ברצונות ושינוי בתקוות.
אך העובדה היא שאני עדיין כמהה למגע ידי, לרוך שפתיה ולחום גופה הנוגע בי.
מתגעגע למילים הרכות שהיא ידעה לומר לי בדיוק ברגע המתאים והכון, הרגע שבו הכי הייתי צריך אותה,
היא ידעה להיות שם.
גם אם לעיתים היו פעמים של חוסר אונים אל מול ההתנגשויות של הרצונות והמחשבות,
אך רק איתה ידעתי מה אני רוצה.

עברתי הלאה, חיפשתי וניסיתי למצוא את אשר רציתי כל כך, אך בסתר ליבי ידעתי שאין דבר היכול להשתוות אליה, אין מי שתוכל אי פעם לגרום ל&lt;/div&gt;</description><pubDate>Wed, 19 Dec 2007 13:45:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8227304</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=8227304</comments></item><item><title>כך אני נשבר</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8115833</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;כך אני נשבר

במחלוקת שרויה נפשי, במחשבות טרוד מוחי
מה הדרך לקדמה, ומה הוא סוד ההצלחה ?

בנסיונות אשר כשלו אני נזכר ורגש האשמה שבי - נשאר.
כלפי עצמי איני נינוח, אני בחיפוש מתמיד אחר מנוח.

הזמן אינו עוצר לעולמים, והשנים איתו נעלמים.
לבד בדרך הקשה הלכתי, לבד לעולמים המשכתי.

כמה קשות הן הבחירות אותן עלינו לעשות
ומה יוביל אותנו הלאה, אל העתיד הלא נודע ?
ומה עלינו להשיג למען לומר שזהו סוד ההצלחה ?

חיפוש מתמיד אחר הדרך שבה אלך בלב שלם,
בצעדים קטנים אני ממשיך, אני ממשיך להילחם.&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 06 Dec 2007 03:56:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=8115833</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=8115833</comments></item><item><title>Still in love with you</title><link>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=7984958</link><description>&lt;div align=&quot;right&quot; dir=&quot;rtl&quot;&gt;~Pum8a~ / Still in love with you

Standing in the dust, thinking of my past
Through my shattered tear, crying you to hear
Listen to my heart - beating just for you.
Listen to my soul - seeking out for you.

&lt;FONT face=&quot;Times New R&lt;/div&gt;</description><pubDate>Thu, 22 Nov 2007 00:01:00 +0200</pubDate><author>alex_n85@walla.com (pum8a)</author><guid>http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=294105&amp;blogcode=7984958</guid><comments>http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=294105&amp;blog=7984958</comments></item></channel></rss>