http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710heCopyright 2019 סתם עוד פנטזיה.. All Rights Reserved.http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710http://f.nanafiles.co.il/upload/Xternal/IsraBlog/10/67/28/286710/misc/26867330.jpghttp://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14998038<div align="right" dir="rtl">אני מנסה לא לתת לדברים לא נחוצים להשתלט עלי. החלטות מסובכות מדי. אני מנסה לא להיות מקסימה יתר על המידה כדי שלא יתאהבו בי למרות שזה הכי מעניין כשכן. אני מפנטזת על הבוס של הבוס שלי בלי סוף והוא מסתכל עלי הרבה אבל אולי זה בקטע של לבחון ולא של משיכה. אני לא יודעת מה אני מעדיפה. אני תמיד צריכה לפנטז על מישהו, וי' עם הרחמים העצמיים שלו ממש דוחה אותי כבר כי זו תכונה לא סקסית לגבר. הבוס של הבוס סקסי בהרבה מובנים אם כי גם דק גזרה באופן מוגזם ושרוט אבל לא במקומות הנכונים ובעל כישורים חברתיים לוקים בחסר. יש לי שוב ויז'ן שלי מצילה אותו יום אחד כמו הילדה שהייתי שמצילה את אבא שלה מסיטואציה של ניכור הורי. בנקל היינו יכולים להגיע לשם. כמה שנים לא דיברתי איתו, שתיים, שלוש, ובסוף הסופרמנית שבי שחייבת שכולם ירגישו טוב ויהיו מרוצים ושיהיה להם קל ונוח עשתה מעשה התקשרה ובישרה לו "אבא, אני מתגייסת מחר" ומשם המשיך מבצע ההצלה ההרואי שנמשך כל השנים עד היום: הוא לא יתקשר לעולם כי הוא אדם כזה, אבא כזה, שלא רודף אחרי ביתו הבכורה ולכן לכי את תעשי מאמץ פעם בחודש חודשיים תקפידי לבוא לבקר להתעניין לספר (לא להתייעץ כי</div>Tue, 20 Aug 2019 22:22:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14998038http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14998038http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997970<div align="right" dir="rtl">לא חשבתי שזה יקרה לי בגיל 25, בפעם הראשונה בחיי. בתיכון, כשכל שאר החברים שלי נסעו, אבא-חורג היה בגישה שהמסע מיותר ושאם אני מספיק רוצה אני צריכה לשלם עליו בעצמי. התחלתי לעבוד מגיל 14, ולא היה חסר לי כסף אם ממש הייתי רוצה לשלם את כל ה5,000 שקל של המסע לבד. אבל דברים אחרים כמו רשיון לאופנוע והקטנוע הראשון, יותר עניינו אותי באותה תקופה (לגיטימי לילדה בת ה16 שהייתי) מאשר המסע הזה. אני מרגישה נורא מחוברת ונורא מצפה ונורא סקרנית לקראתו. אני רבע פולנייה. סבתא רבתא שלי כשהחלה המלחמה, ברחה מפולין לרוסיה יחד עם סבתא שלי שהיתה קטנה קטנה. מאז שאני ילדה אני שומעת את הסיפור הזה בבית: איך היא החביאה אותה מתחת לכל השמלות שלה בשביל לחצות מדינות, איך כל מה שהיא לקחה איתה היה רק תיק אחד. איך היה ברוסיה קור אימים והיא היתה צריכה לחפור בשלג כדי לחפש קליפות תפוחי אדמה לתת לבת שלה, סבתא שלי. והן שרדו שם כמה שנים עד שנגמרה המלחמה. לא יודעת איך כל השנים האלה הסיפור היה מנותק ממני. כלומר מעניין, ברור שכן. אבל לא הרגשתי אליו קשר רגשי ישיר. פתאום עכשיו זה במקום וזה קורה ושייך. צר לי שאני יוצאת דרך העבודה ל</div>Mon, 19 Aug 2019 21:13:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997970http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997970http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997929<div align="right" dir="rtl">לא הראשונה שלי, ממש לא. אבל הראשונה המתוכננת, בכל אופן. זוג מקסים מהכלוב. מבוגר וצעירה. שניהם יפים ומושכים. הוא מאוד כריזמטי וחכם והיא פשוט מתוקה ורכה ועדינה וחמודה בכל צורה שהיא. לא חשבתי בכלל שמשהו יהיה. ברור שאני זאת שפניתי אליהם, אני קוראת אצלם בבלוגים כבר תקופה. אבל באתי עם ציפיות נמוכות בגלל כל האכזבות שחוויתי לפני כן משולטים מטומטמים מהכלוב. אז הערב התחיל סבבה, דיברנו והכרנו לעומק, על החיים שלה וקצת על שלו. (שכחתי לשאול אותו אם הוא גרוש או בעצם למה הוא מגדל את שתי הבנות שלו לבד.) סיפרתי על עצמי גם כן, שתינו המון בירות. באיזה שלב גם הזמנו פיצה טעימה בטירוף והמשכנו לאכול ולדבר ולשתות. בין לבין הם זורקים שאלות, כאילו במקרה, אבל בדיעבד הבנתי שזה היה תיאום ציפיות בעצם. "מה את מחפשת בכלוב?" לא יודעת. "מה הרגיז אותך בשיחות עם שולטים אחרים?" שהם חיים בסרט, שהם מבקשים תמונות עירום רק כי אני שמה בבלוג שלי לפעמים. "הרביצו לך פעם ממש חזק?" לא חזק כמו שאני אוהבת. כמו שאני צריכה. "היית עם בנות פעם?" כן, בשלישיות. וגם התאהבתי פעם באחת. ואז הוא מציע שנקום לרקוד ואני אוהבת לרקוד ממש ואנ</div>Mon, 19 Aug 2019 06:46:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997929http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997929http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997789<div align="right" dir="rtl">אני רוצה בפעם הבאה שניפגש לא רק לגעת לך בחור של התחת כמו שהיה ביום שני, גם להחדיר את האצבע שלי לתוכו. להרגיש אותך מתענג למוות מהמגע שלי. זאת פעם ראשונה שנגעתי בחור תחת של גבר, האקס בחיים לא הסכים שהיד שלי בכלל תתקרב לכיוון, והאמת שגם לא ששתי לעשות את זה איתו. ואיתך זה טבעי זה מסקרן זה היכולת והרצון שלי שתהיה מרוצה ממני עד כלות אני רוצה בפעם הבאה ש אבל מתי תהיה הפעם הבאה? לפני חודש באחד המפגשים יצא שדיברנו על האוטו החדש שלי. אמרת לי שכל בעיה שקשורה לאוטו ישר לדבר איתך ואתה תעזור לי עם מוסכים בחיפה ומה שצריך. ושלשום שלחתי לך הודעה שאני צריכה המלצה למוסך כי ככה וככה קרה לאוטו. וכתבת לי כמו בן זונה אמיתי שלפעמים יוצא ממך, תחפשי באינטרנט זבל אתה יודע אני יודעת שהכי קל זה לחפש באינטרנט זה לא האישיו. אם הבטחת שתעזור לי בעניין הקטן הזה למה אתה לא רוצה לעזור לי עכשיו זאת היתה ההודעה הראשונה אי פעם ששלחתי לך מיוזמתי. את כל השיחות וההודעות ביננו והמפגשים תמיד רק אתה יוזם. כמו שביקשת ממני ואני צייתנית. אז התעצבנתי נורא על התגובה הצוננת, וחסמתי אותך בטלפון ובוואטסאפ (בפעם האינספור בשנים</div>Sat, 17 Aug 2019 13:07:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997789http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997789http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997453<div align="right" dir="rtl">הוא מסתכל לי בעיניים כשהוא אומר "את הזונה שלי, תמיד תיהי" ועמוק בתוכי ההבנה מתנקזת לבאר של אמת מוחלטת אחת: הוא צודק לעזזל, צודק כלכך שזה מחרמן ומכאיב בו זמנית, דמעות עולות לי בעיניים כשהוא ממשיך לזיין אותי לחדור בעוצמה מעליי על כסא הרכב והפעם הוא לא גמר מהר, למרות שאמר לי שכנראה לא יצליח להתאפק יותר מדי, כמו תמיד איתי, איכשהו למרות ההצהרות לפני כן למרות שאני מכירה אותו כבר מספיק טוב כדי לדעת שהוא לא משחרר הצהרות לשווא. מחמאות לשווא. המחמאות שלו אלי משתחלות דרך קול צרוד ועייף שפוקד עלי למצוץ לו עכשיו. לשחק לו בחור של התחת עם האצבע תוך כדי. להוסיף ידיים. חזק יותר. עמוק יותר. תדחפי את כל הזין שלי פנימה, זונה. אני משפריץ בפה שלך עוד מעט עכשיו אנחנו מנמנמים אחרי זה כל אחד בכיסאו. כפות הרגליים שלי על השמשה הקדמית, הגוף פרוס על הכסא השכוב. הירח מלטף אותי דרך החלון פותחת את הדלת בבת אחת. "מה את עושה, משוגעת?" "יש אוויר נעים בחוץ. חם לי" יוצאת מהאוטו, נשענת. אם היתה לי סיגריה הייתי מעשנת אותה. אם היתה לי בירה, "בא לי בירה" אני מודיעה לו, שעדיין שוכב בכיסא הנהג. "ולי בא לישון" הוא עונה.</div>Mon, 12 Aug 2019 23:56:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997453http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997453http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997397<div align="right" dir="rtl">ביום האחרון של הטיול אבא לא דיבר איתי בכלל. את אחי הוא שאל משהו על המשך החודש, כמה גיגים חדשים יש לו, כמה הזמנות להופעות. דיברו על דרכי הגעה למינכן, על המתופף הפולני שבטריו שלהם, שבתקופה לא ממש טובה עכשיו מאז שחברה שלו זרקה אותו. הוא בסוג של דיכאון איתי הוא לא דיבר, אני משמיעה לאחותי את כל המוזיקה הישראלית שגדלתי עליה במחנות קיץ של האיחוד החקלאי, ג'ה איז וואן, בלוז כנעני, שש עשרה אביבים מלאו לבת ראש הכפר. שכחתי שהיא גדלה במדינה זרה ואם לא אכיר לה, אף אחד אחר לא יעשה את זה. כי אימא והוא שומעים בבית פינק פלויד והביטלז וג'אז איכותי. מי אמור איטס מיגל, איי'ם קולינג יו אין יזראל. היא אהבה את השיר הזה הכי. ידעתי שככה זה יהיה לא דיבר איתי, לא כשישבנו בבית קפה שליד הטירה בעיר העתיקה, שהשקיף על הנמל הגדול על ספינותיו וסירותיו ודייגיו, לא כשחגגנו לי יומולדת מוקדמת, כשאימא אמרה לי "תלכי עם אחותך ותבחרו קצת מכל העוגות הכי טעימות שיש" והיה לי נעים לחזור להיות ילדה לערב אחד. לאכול עוגות שוקולד בלי סכין ומזלג כמו שאני אוהבת. להביע משאלה עמוק בלב ולא לספר. לשבת בחוסר אונים נבוך כששרים לי "היום י</div>Mon, 12 Aug 2019 06:40:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997397http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997397http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997293<div align="right" dir="rtl">שכותב לילה טוב אחד לשנייה בוואטסאפ אמנם זה הגיע אחרי עוד סקס וואטסאפ לא מטורף בכלל. כלומר מבחינתי לא. מבחינתם, יש משהו בסרטוני אוננות שלי שמטריף אותם ואני גם יודעת איך להסריט ולגנוח ולהבליט את הציצי והדגדגן ובקיצור להיות כוכבת פורנו דרגה ראשונה ולגרום להם לגמור מהר. מרחוק. לא עלי לצערי. סוג של איתי וכשאני אומרת הם אני מתכוונת לשניים היום, במקום לנסוע ל42 הגרוש העשיר שנרדם ומבריז לפעמים, נשארתי בבית ושלחתי סרטונים ותמונות לפי בקשה ל39 המיתולוגי שלי. הוא לא מסכים להגיד לי מה המצב עם חברתו ואני לא לוחצת. זו טעות איומה, זה לא בריא לי, אני צריכה לשחרר, וכל השאר. בסדר. שיהיה. בשביל ללקט רגעים טהורים אחדים (הוא שלח לי "לילה טוב" בלי "זונה קטנה") אני מוכנה להיות מה שהוא ירצה ממני כל עוד יש לי אותו. למעט מאוד רגעים טהורים כאלה.</div>Sun, 11 Aug 2019 00:05:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997293http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997293http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997188<div align="right" dir="rtl">אני לא כותבת על שבוע שלם של גלישות 8 בבוקר עד 12 בצהריים כשכבר כל איבר בגוף מגיע לאפיסת כוחות יש חופים עם זרם חזק מאוד ויש שהזרם לא מורגש וכך קל להגיע לירוקים לחכות לרגע הנכון להמתין ולתפוס דווקא המלחמות בזרם לא זרות לי לא כואבות הרגליים עייפות הידיים כבר לא חותרות לקפוץ מעל עוד גל עוד נחשול עוד מכשול אני, שונאת, ואוהבת, מאוד, להלחם, במלחמות, אבודות למדתי המון: מאפס מאופס עד ללעמוד ואחר הצהריים יש משאית יש ואן יש קא-רא-וואן יש הרקדות בפורטוגזית רהוטה יש עיניים כחולות של המדריך הצעיר מאוד שלשם שינוי לא מושך אותי בשום צורה יש עמוס עוז ויהודית קציר שתמיד צריכה שיארחו לי לחברה יש משפחה טוב לי, טוב נורא בלילות אדבר עם ההוא עם הזה ואיתו תשלחו תמונות פור גאד סייק אני לא מבזבזת את הזמן שלי על פחות מחתיכים מסוקסים סו קאם און. בלילות אאונן אצלם אשלח לו לאחד כרגע וכל השאר יתחננו לקבל תמונה של הפטמות לפחות ולא כי, יש סטנדרטים או משהו איך שוב הגעתי לכתוב על בנים? רציתי לכתוב על כמה טוב לי התקבלתי לתכנית מצטיינים בזכות הציון פסיכו הגבוה צריכה לברר בדיוק מה זה אומר ואם זה יסתדר עם</div>Sat, 10 Aug 2019 14:18:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997188http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997188http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997117<div align="right" dir="rtl">ירד אל העם והוריד את החסימה בוואטסאפ רק כדי לשלוח לי "התחלת לגלוש ?" (כן, עם רווח לפני הסימן שאלה כמו שאני שונאת וכמו שהוא תמיד כותב) וחסם אותי שוב כך שהוא לא קיבל את ההודעה שלי בחזרה, "כן, אני בפורטוגל עכשיו בחופשת גלישה. מה קורה?" אבל הלב שלי מתרחב רק מעצם העובדה שהוא ראה את התמונה החדשה בוואטסאפ וככל הנראה שלח אסמס או אפילו התקשר, ולא הייתי זמינה. אז הוא היה חייב להסיר את החסימה בוואטסאפ בן זונה שחסם אותי שוב אחרי זה. והלב שלי מה איתו. מטרמפלן לו באפיסת כוחות. הזצים קטלניים. הציפיה הורגת. לעלות עכשיו על טיסה אליך בחזרה ליער שלנולעץ שיסוכך עלינו לסלע, שאתכופף מעליו כך שיהיה לך נוח לזיין אותיאת הזיון המונוטוני והמתוק בעולם. ואולי בכלל רצית להזמין אותי אליך הביתה סופסוף כמו לפני 6 שנים. כי לישון איתך לילה אחד זה כל מה שאני מבקשת ואתה יודע כמה אני רוצה להסניף לך את הצוואר שתחבק אותי שארגיש את הזין שלך עומד לי בין הירכיים הרטובות, כשאתה מקפל אותי בתוכך. אולי היא לא ישנה איתך הלילה ואתה רוצה אותי אולי רצית לממש את הבטחת אילת הישנה נושנה עוד מימי הזוגיות שלי עם ח' אולי אני, שו</div>Sat, 10 Aug 2019 01:06:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997117http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997117http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997056<div align="right" dir="rtl">עוד סקס וואטסאפ עם 42. (בחור אחר, חדש. הדבר היחיד הטוב שיצא לי מהכלוב). תמונות וסרטונים הדדיים אני לא יכולה לגעת בעצמי כי האחים שלי ישנים לידי בחדרים ואני גונחת כשאני מאוננת ומפחדת שישמעו הוא כמובן מאונן וגונח ואומר בסרטונים כמה שהוא רוצה לזיין אותי כבר, לדפוק לי מכות, לפרק אותי הוא גומר אחרי 20 דקות אחרי ששלחתי לו תמונות עירום שלי וסרטון שאני נוגעת בכוס שלי בעדינות הוא אומר לי לילה טוב, סוטה קטנה שלי ואני, כמובן, אף פעם לא גומרת בפעם ההיא שהוא עזב באמצע יום מלא פגישות כדי לנסוע לעיר שלי, לאסוף אותי, שאמצוץ לו במכונית, ולהקפיץ אותי לאיזה מקום לא גמרתי גם אז התחרמנתי בטירוף מהמציצה באוטו אבל איך ואיפה אני אאונן עכשיו או אגמור עכשיו וכל אלה שהיו לפניו, לא ידעו לגעת בי כמו שצריך או לא אהבו לרדת או לא יודעת מה אני אף פעם לא גומרת וגם כשאבוא אליו במוצש, אחרי שאחזור מחול גם אז הוא יגמור עלי, בתוכי, בפה שלי, שוב עלי ואני לא אגמור. </div>Fri, 09 Aug 2019 01:53:00 +0200stamodf@gmail.com (סתם עוד פנטזיה.)http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=286710&blogcode=14997056http://israblog.nana10.co.il/comments.asp?user=286710&blog=14997056